שדרות בת גלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלט רחוב.svg
שדרות בת גלים
Bat GalimAv.
Bat Galim casino, Haifa.jpg
שדרות בת גלים ובקצותיהן קזינו בת גלים כפי שצולמו בין השנים 1940–1946
עיר חיפה
שכונה בת גלים
קרוי על שם "צַהֲלִי קוֹלֵךְ בַּת גַּלִּים" (ישעיהו י ל)
קואורדינטות 32°50′00″N 34°58′39″E / 32.833208°N 34.97739°E / 32.833208; 34.97739 קואורדינטות: 32°50′00″N 34°58′39″E / 32.833208°N 34.97739°E / 32.833208; 34.97739 

שְׂדרות בת גלים הוא שמה של שדרה בשכונת בת גלים בחיפה. השדרה תוכננה על ידי ריכרד קאופמן, כחלק מתכנון השכונה כולה על פי תפישת עיר גנים, עבור "האגודה ההדדית לפתוח בת גלים". השדרה מתחילה ברחוב העלייה השנייה ומסתיימת בקזינו בת גלים על שפת הים[1].

בתים בשדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בית מספר 1 - בית שלזינגר שהוקם באמצע שנות ה-20 של המאה ה-20. בתחילה נבנתה קומה אחת וב-1934 נבנתה הקומה השנייה שתוכננה על ידי שמואל רימון והיא יועדה להיות פנסיון. בשלהי המאה ה-20 פעלו בקומה התחתונה מספר מסעדות.
  • בית מספר 3 - בית ד"ר גבריאל אבייד הוקם בתחילת שנות ה-20 ותוכנן על ידי יוסף דנון. אבייד היה רופא ערבי שהתמחה במחלות פנימיות והיה סגן נשיא איגוד הרופאים הערביים בחיפה משנות ה-30 ועד מלחמת העצמאות[2]. לאחר קום המדינה השתכנו בבניין עולים מגרמניה. הבית בנוי משתי קומות ולו כניסה רחבה ובעלת קשתות.
  • בית מספר 4 - קולנוע תכלת שיותר מאוחר הפך לאולמי בת גל.
  • בית מספר 5 - בית חפץ שהוקם ב-1925. תחילה נבנתה קומה אחת ואילו הקומות האחרות נבנו בשנות ה-30. דירת הגג נבנתה מאוחר יותר. חפץ עבד כאגרונום בפיק"א.
  • בית מספר 7 - בית עדה ויעקב כספי, שהוקם ב-1935 ותוכנן על ידי אלפרד גולדברגר שתכנן גם את בניין הקזינו בקצה השדרה. הבניין הוא בן שלוש קומות ובנוי בסגנון הבינלאומי. לבניין, שנמצא בצומת עם רחוב השרון, חזית מעוגלת ומרפסות מעוגלות הפונות לשדרה ולרחוב. כספי, כרבים מראשוני ענף הספנות בחיפה (צילה ויוסף הרשקוביץ, אולגה ואהרון רוזנפלד ועוד), היה בין התושבים הראשונים בשכונה.
  • בתים מספר 10 - 12 - מתחם בתי משפחת רחל ויצחק סמסונוב. יצחק היה רופא וטרינר שעבד בפיק"א ושימש כווטרינר מחוזי[3]. המבנים נבנו בשני שלבים: ב-1921[4] הוקמו הבניין הקדמי, ששימש למגורים, והבניין האחורי ששימש כמרפאה לבעלי חיים וכמוסך. הבניינים תוכננו על יוסף ברסקי. הבניין השלישי נבנה ב-1935 ותוכנן על ידי שינברג ורוזנהק. בתחילת יולי 1922, נערכה בבניין הראשי האספה הראשונה של הרופאים הווטרינרים היהודים בארץ ישראל, ובה הוחלט על ייסוד "אגודה של הרופאים הווטרינרים העברים בארץ ישראל"[5]. האגודה החדשה הצטרפה להסתדרות הרפואית העברית בא"י כסקציה וטרינרית "בעלת זכויות אוטונומיות בכל השאלות המקצועיות". באספה השתתפו בעל הבית יצחק סמסונוב, ד"ר יוסף שם-טוב (סינטו), ד"ר משה כספי (סרבריסקי) וד"ר יעקב קבקביץ-נריה, שהגיעו מירושלים ומתל אביב. נעדרו: ד"ר שלמה (זיגמונד) פרוינד-אביאלי, לימים מנהל השירותים הווטרינריים הראשון בישראל[6], ושני הווטרינרים העבריים הנוספים שפעלו אז בארץ – ד"ר יוסף דעואל וד"ר יוסף פרבר. בית סמסונוב הוכרז כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרים.
  • בית מספר 13 - הבית בפינת הרחובות בת גלים, העלייה השנייה ויונתן היה בית משפחת כהן שהוקם ב-1937. המרפסת שבחזית הבניין פונה לצומת שמולה, ולבניין שני חלקים: אחד בעל שתי קומות ואחד בעל שלוש קומות. הבניין תוכנן על ידי מנחם דברן ומשלם משקיף.
  • בית מספר 16 - בית מיליס שהוקם ב-1923 והיה הבית הראשון שנבנה בשדרה. נכון לספטמבר 2013 הבית אטום.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדר' זיוה קולודני (עורכת), סקר שימור, היחידה לשימור אתרים, עיריית חיפה, 1994

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אף על פי שמספרי הבתים נמנים מן הים פנימה.
  2. ^ נסים לוי ויעל לוי, רופאיה של ארץ ישראל 1799–1948 (עריכת תוכן, עיצוב וסדר: חדוה רוקח, איתי בחור), זכרון יעקב: איתי בחור - הוצאה לאור, 2008
  3. ^ עוד אודותיו ראו אתר משפחת סמסונוב.
  4. ^ על פי שלט מטעם הוועדה לשילוט היסטורי על הבניין ועל פי התיעוד על האספה שנערכה בו. הכתוב בחלק מהספרים ובסקר השימור שגוי.
  5. ^ א' שמשוני, "הראשונים: פרק בהיסטוריה של הרפואה הווטרינרית בישראל", רפואה וטרינרית, כרך 66 (3), אלול תשע"א, 2011, עמ' 9-5
  6. ^ פרוינד איחר את הרכבת מצמח.