לדלג לתוכן

שדרת הוושינגטוניות (טירת צבי)

שדרת הוושינגטוניות
מיקום
ערים ראשיות טירת צבי עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°25′57″N 35°31′21″E / 32.4325°N 35.52263056°E / 32.4325; 35.52263056
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שדרת הוושינגטוניות בעמק המעיינות בכניסה לשדה אליהו - מבט מצפון
אתר בית וילנד - בכניסה לקיבוץ שדה אליהו שמאל
תעלות המים של משפחת וילנד - בבית האדום ליד שדה אליהו
הריסות בית קופ - צפונית לטירת צבי

שדרת הוושינגטוניות בשדה אליהו - היא שדרת דקלים מסוג וושינגטוניה חסונה לאורך כביש הגישה לשדה אליהו ולטירת צבי שבעמק בית שאן.

השדרה נשתלה על ידי קבוצת חקלאים טמפלרים[1] שהתיישבה בעמק בית שאן, בתחילת המאה ה-20, ועיבדה את אדמות העמק. בהמשך נמכרו האדמות לקק"ל ועליהן התיישבו מקימי טירת צבי ושדה אליהו. השדרה הוכרזה כאתר מורשת והיא מפארת את כביש הגישה ליישוב.

ההיסטוריה של השדרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסוף המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 הגיעו הטמפלרים לארץ והתיישבו במספר מושבות. כ-10 משפחות התיישבו בעמק בית שאן והקימו בתי מגורים וחוות חקלאיות. הם הקימו את בתיהם לאורך הדרך המשמשת היום ככביש גישה לטירת צבי. המתיישבים נטעו עצי וושינגטוניה משני צידי דרך זו.

עם השנים עזבו חלק מהטמפלרים את האזור. ב-1937, כשהוקם היישוב טירת צבי, עדיין עמדו 3 מבנים והתגוררו במקום שתי משפחות טמפלריות[2]:

  • בית קופ - בו התגוררו ארווין קופ, אשתו לואיזה ושלוש בנותיהן. הבית בן שלוש הקומות (כולל מרתף) נבנה מלבני בוץ שיצרו קירות עבים ששמרו על הקרירות בבית גם בימים חמים. קופ עסק בגידול זיתים, הדרים וגידולי שדה תוך שימוש בטכנולוגיות מודרניות[3]. בנוסף התקין טחנת קמח מוטורית ששימשה אותו ואת היישובים בסביבה.
  • בית וילנד - בו התגורר רודולף וילנד[4] ומשפחתו. גם משפחה זו עסקה בחקלאות. הבית, בן שתי קומות, נקרא "הבית האדום" בגלל גג הרעפים האדום[5][6]. המשפחה התקינה תעלת בטון להובלת מים למשק. בני המשפחה וילנד היו אלו ששתלו את שדרת הוושינגטוניות.
  • בית קיבלר שניצב מערבית לבית האדום ננטש ושימש את מייסדי קיבוץ שדה אליהו בתחילת דרכם.

ב-1938 מכרו שתי המשפחות את הקרקעות לקק"ל ונטשו את המקום.

כנראה שמשפחת רודולף וילנד עברה למושבה שרונה עד לגירוש הטמפלרים מהארץ בתחילת מלחמת העולם השנייה. קורט וילנד (בנו של רודולף) שהתגייס לצבא הגרמני היה מעורב במבצע אטלס להרעלת מקורות המים בראש העין.

  • בית וילנד נהרס ב-1942 מחשש שישמש כמקום מסתור למסתננים. רעפיו שימשו לכיסוי בית הכנסת של קיבוץ שדה אליהו. במקום בו עמד הבית נמצאת חורשת פיקוסים (שגם היא ניטעה על ידי המשפחה) ושלטים שמציינים את היסטוריה של המקום. גם תעלות הבטון עדיין מוליכות מים.
  • בית קופ ההרוס נעלם כמעט כולו בסבך הצמחייה ורק מספר קירות שבורים מציין את המקום. חלק מהסבך כולל כרם זיתים שנטע בעל הבית ארווין קופ[7].
  • מבית קיבלר לא נשאר זכר.
  • שדרת הוושינגטוניות עדיין מפארת את אזור בריכות הדגים שממזרח לקיבוץ שדה אליהו ואורכה כ-2 ק"מ. על גזעי העצים ניתלו קינים של תנשמות במסגרת מלחמה ביולוגית להדברת מזיקים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ שדרות של וושינגטוניות נמצאות במספר מקומות בארץ כמו עתלית, מקוה ישראל, עפולה, חולדה, משמר העמק ועוד.
  2. ^ המשפחות ישבו בקרבת מעיין שיח'ת פידה (עין פדות)
  3. ^ בכל מושבותיהם התאפיינו החקלאים הטמפלרים בקידמה טכנולוגית
  4. ^ בנו של התעשיין הטמפלרי הוגו וילנד
  5. ^ יש להניח שהרעפים סופקו מבית החרושת המשפחתי וילנד שלייד תחנת הרכבת ביפו
  6. ^ שאר בתי המתיישבים כוסו בפח גלי
  7. ^ ארווין קופ גילה זן חדש של זיתים שכינהו "ערידה". זן זה שרד שנים ארוכות, ואף זכה לשם עברי "שדה אליהו – 5"