שורשים: מגלים היסטוריה
.jpg) | |
| ספרי הסדרה | |
|
המאבק על הרוח: לאום, מקדש וספר גלויות ותגליות: מימי הביניים לעת החדשה ניצני גאולה: פרקים בתולדות ישראל והעמים בעת החדשה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | תהלה הרץ ויוסי לונדין |
| סוגה | היסטוריה, ספר לימוד |
| הוצאה | |
| הוצאה | מכון הר ברכה |
| תאריך הוצאה | 2020 |
שׁוֹרָשִׁים: מְגַלִּים הִיסְטוֹרְיָה היא סדרת ספרי לימוד בהיסטוריה, לבית הספר הממלכתי־דתי בישראל.
הסדרה אושרה ללימוד על ידי משרד החינוך, על־פי תוכנית הלימודים החדשה בהיסטוריה לבית הספר הממלכתי־דתי. החל משנת 2020 הסדרה מחליפה בהדרגה את הסדרה הוותיקה "מדור לדור", שנלמדה בבית הספר הממלכתי־דתי עוד משנת תשנ"א[1]. הסדרה יוצאת לאור בהוצאת מכון הר ברכה.
עקרונות מנחים בסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לסדרה מספר עקרונות מנחים הייחודיים בשדה הכתיבה ההיסטורית לתלמידים.
דגש על הרצף הסיפורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסדרה מושם דגש על הרצף הסיפורי של ההיסטוריה, ועל ההיכרות עם ההיסטוריה כסיפור. לפיכך אין בסדרה כניסה לפרטים העשויים לייגע את הקורא או לפגוע בהבנתו את הרצף; פרטים נוספים, העמקה ודיון מוכנסים במסגרות, ואינם חלק מהשדרה המרכזית של הטקסט. בהתאם לזאת, במבוא לספר הראשון ההיסטוריה מוצגת כסיפור שאין לו סוף:[2]
בני האדם תמיד סיפרו סיפורים, ואת הסיפורים הקדומים ביותר אפשר למצוא באיורים מלאי צבע וחיוניות על קירות מערות. בשיעורי ההיסטוריה, שאותם תתחילו השנה, נספר סיפור ארוך מאוד: את סיפורה של האנושות. זהו סיפור שאין לו סוף. בכל זמן ובכל מקום על פני כדור הארץ מתרחשים אירועים והם מתקבצים לעוד מילה, דף או פרק בהיסטוריה האנושית.
בסדרה זו אתם מוזמנים להתבונן בסיפור הארוך הזה ולהעמיק בו: להבין את תנאי החיים ואת האירועים מהיבטים שונים ומגוונים, בעקבות ממצאים היסטוריים – תמונות, מטבעות, חפצים ומקורות כתובים; לחקור ולאתר מידע נוסף ששופך אור על המציאות, באמצעות חידות ושאלות העמקה המאתגרות את החשיבה; לסייר בעקבות האירועים המתוארים, ולפענח את המידע העולה מן השטח; ומעל הכול – לחשוב, להבין את המציאות הנוכחית טוב יותר, ולהתפתח. [...]
אתם מוזמנים לצאת למסע, ולהתבונן בעולם במבט קצת אחר – על כל הרבדים השונים שהרכיבו במהלך השנים את מה שאנו מכירים כיום. זהו מסע שסופו אינו ידוע מראש: ככל שמעמיקים בהיסטוריה האנושית – מעצימים את היכולת לתרום לקידומה של האנושות לקראת עתיד טוב יותר. כחלק מהאנושות, גם אתם מוזמנים להשתתף ביצירת ההיסטוריה, ולהשפיע על המשך הסיפור.— מתוך המבוא לספר "המאבק על הרוח: לאום, מקדש וספר"
השדרה המרכזית של הטקסט מורכבת מטקסט מצומצם, אם כי במשלב לשוני מעט גבוה מהמקובל בכתיבה לתלמידים, מתוך תפיסת מקצועות רבי המלל כהזדמנות להעשרה אוריינית של התלמידים[3]. מסיבה זו כמעט שאין בסדרה הסברי מילים בסוגריים, בכל מקום שבו התלמיד יוכל להבין את הטקסט מהקשרו הטבעי (כדרך הרכישה הטבעית של שפה ומילים חדשות).
מקומו של ציר הזמן בספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציר הזמן ממוקם על כל דפי הספר, לאורך שוליה השמאליים של הכפולה, כדי ליצור רצף היסטורי ותפיסת זמן היסטורית אצל התלמיד. הציר מאויר באופן מינימלי, ללא כיתוב או מספרים, כסרגל זמן עם סמלילים המייצגים את התקופות השונות. בכל פרק מודגשת התקופה הרלוונטית, וכך בדפדוף בספר ישנה המחשה ויזואלית של המעבר בין התקופות[4].
בפתח כל חטיבה ישנו פירוט של ציר הזמן, עם אירועים מרכזיים לתקופה שבה עוסקת החטיבה.
עיצוב הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסדרה מתייחדת בשימת דגש על ההיבט הוויזואלי. שני הספרים הראשונים בסדרה נערכו בסטודיו דוב אברמסון, המתמחה ביצירה עכשווית ישראלית המשלבת בין מקורות היהדות העתיקים לעיצוב עכשווי ועדכני[5]. מעצבות הספר, מירית אפי, נילי דביר ונועה אמבר, יצרו שפה עיצובית צעירה ורעננה המנגישה לתלמידים את המאורעות ההיסטוריים באופן זורם ונעים לעין. הספר השלישי בסדרה נערך על ידי המעצבת הגרפית פדות ליברמן. איוריהם של אלעד ליפשיץ וספיר וינר מוסיפים קריצה של הומור עכשווי למאורעות, מעניקים מבנה ומסגרת לסיפור ההיסטורי, מעוררים עניין ומובילים לדיון עכשווי על רקע התהליכים ההיסטוריים.[6][7]
מתוך תפיסת ההיבט הוויזואלי כחלק בלתי נפרד מהטקסט, חלק מהתוכן מועבר באמצעים ויזואליים - באמצעות תמונות של שרידים היסטוריים מהתקופה, או איורים שמשלימים את התוכן הכתוב. כך למשל שני עמודים בספר הראשון מעבירים תוכן באופן גרפי בלבד, כמעט ללא טקסט: תרשים המציג את זמ"ן נק"ט[8], ותרשים המציג מילים ארמיות שהשתרשו בשפה העברית[9].
משחקיוּת[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתוך תפישת המשחקיוּת כחלק אינטגרלי מתהליך הלמידה ומהחוויה האנושית[10][11], משולבים בספר משחקים שונים, כמשחקי התאמה, התקדמות במסלול, ועוד. חלק מההצעות למשחק בספר מבוססים על משחקים המקובלים בשכבת הגיל, אך עם התאמה לחומר הלימודי - באופן שיעשיר הן את המשחק והן את הלימוד. כך למשל מוצע לתלמידים לשחק במשחק המוכר ארץ עיר - אך במילים שנטמעו בשפה העברית המדוברת היום מיוונית[12] ומארמית[9], כחלק מהלימוד על השפעות התרבות הכללית על העברית. גם ב"מדריך למורה" ישנן הצעות לשילוב משחקים בלימוד. לדוגמה, במדריך למורה לספר "ניצני גאולה" מובאות המלצות למשימות סיכום ו/או הערכה המבוססות על שחקים לסיכום מושגים ומשחקי מחשבה ודיון. המלצות אלו ניתן ליישם בכל חומר לימוד בהיסטוריה[13].
כחלק מהחוויה המשחקית מופיעות גם חידות בספר, עם סמליל מיוחד. החידות מאתגרות במיוחד, ומטרתן ליצור חוויה של תחרותיות בריאה ומשחק, כחלק מהלמידה. החידות נכתבו גם כבסיס להעמקה ולדיון נוסף בעקבותיהן. במדריך למורה מוסברות החידות וכן הדרך להפוך אותן לבסיס לאתגר כיתתי, וכן למוקד לדיון בעקבות הפתרון שיוצג בפני התלמידים בכיתה.[7]
המאבק על הרוח: לאום, מקדש וספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר הראשון בסדרה נקרא המאבק על הרוח: לאום, מקדש וספר. הוא עוסק בתולדות ישראל והעמים החל מעליית האימפריה הפרסית והכרזת כורש, ועד להתגבשות התורה שבעל־פה, בחתימת התלמוד הבבלי.
לפי תוכנית הלימודים החדשה של לימודי ההיסטוריה לבית הספר הממלכתי־דתי, הפרק הראשון בספר מהווה מעין מבוא מקיף (יחסית לגיל) ללימודי ההיסטוריה. זו תוספת חדשה ללימודי ההיסטוריה בכיתה ו', כשנה הראשונה ללימוד תחום דעת זה[14]. הפרק עוסק במושגי יסוד בהיסטוריה, ביניהם ציר הזמן, מקור ראשוני ומקור משני, ביקורתיות בלימודי ההיסטוריה, ועוד.
הספר זכה לייעוץ וליווי מקצועי של פרופ' זאב ספראי, הרב אליעזר מלמד, הרב זאב סולטנוביץ', הרב יונדב זר, פרופ' לילך רוזנברג־פרידמן, ד"ר חגי משגב, ועוד.[6]
גלויות ותגליות: מימי הביניים לעת החדשה.[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר השני בסדרה נקרא גלויות ותגליות: מימי הביניים לעת החדשה. הוא עוסק בתולדות ישראל והעמים בימי הביניים ובתחילת העת החדשה: דעיכתן של האימפריות הגדולות שחלשו על אירופה, והיווצרות המדינות שמאפיינות את האזור כיום; עלייתן של הדתות המונותאיסטיות הגדולות, הנצרות והאסלאם, באופן שעיצב את העולם ויצר את האמונה הבסיסית של רוב תושביו; וההתפתחויות המדעיות הכבירות של שלהי ימי הביניים וראשית העת החדשה, שטלטלו את כל המוכר ויצרו עולם החותר להתפתחות והתקדמות.
הייעוץ והליווי המקצועי נעשה על ידי פרופ' דניאל רייזר, הרב ד"ר עמינדב יצחקי, ד"ר אביחי קלרמן, הרב אליעזר מלמד, הרב זאב סולטנוביץ', הרב יונדב זר, פרופ' לילך רוזנברג-פרידמן ועוד.
ניצני גאולה: פרקים בתולדות ישראל והעמים בעת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר השלישי בסדרה נקרא ניצני גאולה: פרקים בתולדות ישראל והעמים בעת החדשה. הוא עוסק בתולדות ישראל והעמים בעת החדשה, מאז המאה השמונה עשרה ועד אמצע המאה העשרים. הספר סוקר את ההתפתחויות ההיסטוריות במגוון תחומים: המדיני, התרבותי, הכלכלי והחברתי, התפתחויות שיצרו את העולם כפי שהוא מוכר לנו.
הייעוץ והליווי המקצועי של הספר נעשה על ידי הרב ד"ר עמינדב יצחקי, הרב יונדב זר, הרב אליעזר מלמד, הרב זאב סולטנוביץ' ומיכל דבורה שיוביץ.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערוץ 7, עושים היסטוריה: מחליפים את הסדרה הוותיקה "מדור לדור", באתר ערוץ 7, 6 במאי 2021
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מדור לדור: שיעורים בהיסטוריה לבית הספר הממלכתי דתי, חלק א', ירושלים התשנ"א.
- ^ תהִלה הרץ, המאבק על הרוח: לאום, מקדש וספר, ברכה: מכון הר ברכה, תש"ף (2020), עמ' 6.
- ^ אסתר כהן וזהר לבנת, שפת המקצועות: ידע לשוני וביטויו במקצועות לימוד שונים בחטיבת הביניים, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, 2011.
- ^ תהִלה הרץ, המאבק על הרוח: לאום, מקדש וספר, ברכה: מכון הר ברכה, תש"ף (2020), עמ' 17-15.
- ^ Dov Abramson :: Art & Design Studio :: Jerusalem (באנגלית)
- ^ 1 2 תהִלה הרץ, המאבק על הרוח: לאום, מקדש וספר, ברכה: מכון הר ברכה, תש"ף (2020), עמ' 4.
- ^ 1 2 תהִלה הרץ, המאבק על הרוח: לאום, מקדש וספר - מדריך למורה, תש"ף (2020).
- ^ תהִלה הרץ, המאבק על הרוח: לאום, מקדש וספר, ברכה: מכון הר ברכה, תש"ף (2020), עמ' 139.
- ^ 1 2 תהִלה הרץ, המאבק על הרוח: לאום, מקדש וספר, ברכה: מכון הר ברכה, תש"ף (2020), עמ' 147.
- ^ תמי יהושע ופרופ' יחיאל פריש, משחק הוא חומר לימודי בתחפושת – שילוב משחק בלמידה, מכללת שאנן
- ^ הויזינגה, י' (1984) האדם המשחק - על מקור התרבות במשחק. ירושלים: מוסד ביאליק; יעקובי, ב' (2010). בית הספר כמרחב משחקי. הד החינוך. אפריל 2010.
- ^ תהִלה הרץ, המאבק על הרוח: לאום, מקדש וספר, ברכה: מכון הר ברכה, תש"ף (2020), עמ' 74.
- ^ יוסי לונדין ומיכל דבורה שיוביץ, ניצני גאולה: פרקים בתולדות ישראל והעמים בעת החדשה - מדריך למורה, תשפ"ג 2022.
- ^ משרד החינוך, אגף היסטוריה בחינוך הממלכתי דתי, תכל ו-ז - ח מאושר לפרסום (1).pdf