שוש סיטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שוש (שושנה) סיטון
שוש סיטון
שוש סיטון
לידה 28 בנובמבר 1950 (בת 68)
ירושלים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות מכון מופ"ת, מכללת לוינסקי לחינוך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שוש (שושנה) סיטון (נולדה ב-28 בנובמבר 1950) היא חוקרת תרבות ישראל, מרצה בתחום הפילוסופיה של החינוך וההיסטוריה של החינוך העברי בארץ ישראל מראשית ההתיישבות הציונית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בירושלים. השלימה תואר ראשון בשנת 1975 באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים היסטוריה כללית ומקרא ותולדות עם ישראל. ב-1980 קיבלה תעודת הוראה בהיסטוריה. השלימה בשנת 1989 בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב את התואר השני במגמה "היבטים היסטוריים ופילוסופיים של החינוך". עבודת המאסטר שלה הייתה בנושא "השפעת מאורעות 36–39 על מטרות החינוך העברי בארץ-ישראל" בהדרכת שמעון רשף ואריה כרמון.
בשנת 1995 השלימה את עבודת הדוקטורט, בבית הספר למדעי היהדות של אוניברסיטת תל אביב. נושא העבודה היה "חינוך ברוח המולדת – התוכנית החינוכית של מועצת המורים למען הקק"ל", בהדרכת יעקב שביט. בשנים 2007–2010 למדה במכון מופ"ת בתל אביב קורס גישור והתמחות בניהול אקדמי.

בשנים 1985–2007 שימשה מרצה בבית הספר לחינוך ובחוג ל-BA כללי באוניברסיטת תל אביב. בשנים 1998–2015 שימשה מרצה במכללת לוינסקי לחינוך בתל אביב. הרצתה במכללה להוראת טכנולוגיה בתל אביב בשנים 1998–2008, ובמכללת סמינר הקיבוצים בתוכנית לתואר שני "אוריינות חזותית בחינוך" ובתוכנית לתואר ראשון בבית הספר לאמנויות בשנים 2009–2015.

בשנים 2007–2011 שימשה שוש סיטון מנהלת מכללת לוינסקי באילת. כיו"ר ועדת אתיקה במכללת לוינסקי לחינוך עמדה בראש צוות אשר ניסח מחדש את הקוד האתי של המכללה. שימשה גם ראש החוג לחינוך בפקולטה לחינוך במכללת לוינסקי. במסגרת תפקיד זה נטלה חלק בפתיחת מסלול לימודים אקדמי ייחודי לנשים מהמגזר החרדי במכללה.

תחום המחקר העיקרי של שוש סיטון הוא תולדות החינוך והתרבות הציונית בתקופת היישוב ולאחר הקמתה של מדינת ישראל. היא התמקדה בפעילותם הוולונטרית של נשים וגברים בעלי אג'נדה חברתית ופוליטית בתחום החינוך והתרבות, והשפעתם על גיבוש התודעה הלאומית והתרבותית הישראלית מחד, ועל הממסד החינוכי בישראל מאידך. מתוך כך גם דנה בתהליכי התגבשותה של כל תרבות; החל מתרבות מתוכננת, מול תרבות המתפתחת באופן אורגני ועד לזו הצומחת מתוך חיי היום-יום. לשיטתה חקר התרבות הישראלית הוא מקרה בוחן לתהליכי שינוי תרבותיים שעוברת כל חברה.

בשנת 1998 פרסמה סיטון עיבוד לספר של עבודת הדוקטור: "חינוך ברוח המולדת – התוכנית החינוכית של מועצת המורים למען הקק"ל (1953-1925)". הספר עוסק בפעילותה של קבוצת מורים שהייתה לה השפעה עמוקה הן על עיצוב דיוקנה של מערכת החינוך של היישוב היהודי בארץ ישראל ואחר כך גם על מערכת החינוך של מדינת ישראל, והן על עיצוב התרבות הלאומית הישראלית.

בנוסף, במהלך השנים שימשה שוש סיטון חברה בוועדת ההיגוי של התוכנית לתואר שני "אוריינות חזותית" במכללת סמינר הקיבוצים, חברה בוועדת ההיגוי של תוכנית המצוינים במכללה להוראה טכנולוגית, חברה בוועדת ההיגוי של תוכנית המצוינים במכללה להוראה טכנולוגית, חברה בוועדת ההיגוי להקמת מרכז לאמנויות שאמור היה לאגד במסגרת אחת את כל חוגי היצירה במכללה להוראה טכנולוגית, חברה בוועדת ההיגוי של תוכנית המצוינים במכללה להוראה טכנולוגית, שימשה מרכזת סטאז' בתוכנית להוראת ההיסטוריה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, ומ"מ ראש המגמה להוראה ההיסטוריה (MA) בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב.

שוש סיטון מתגוררת בהרצליה.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "אחידות מול פיצול: השפעתה של קבוצת מורים וולונטרית על החינוך בישראל", עיונים בחינוך, כרך 3, חוברת 2, אוניברסיטת חיפה, תשנ"ח.
  • "תמורות בתמונת העבר היהודי, שינויים בתוכנית לימודי ההיסטוריה של מועצת המורים למען הקק"ל", יהדות זמננו, ציונות, מדינת ישראל והתפוצות, כרך 11–12, מאגנס, ירושלים, תשנ"ח.
  • "בין פמיניזם לציונות: מאבקן של הגננות העבריות להכרה מקצועית", זמנים, רבעון להיסטוריה, מס' 61, אוניברסיטת תל אביב, 1997/8.
  • "מועצת המורים למען הקרן הקימת לישראל כמעצבת תרבות לאומית עממית", דור לדור, ט"ז, אוניברסיטת תל אביב, תש"ס.
  • "בניית זהות הגננת (1919-1947)", בתוך: צלרמאייר מ. פרי פ. (עורכות), מורות בישראל: מבט פמיניסטי, אדום, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002.
  • Ben Peshat M., "Cultural Encounters through Artifacts of Faith and Religion: Representations of Faith and Religion as Cross-Cultural counters in the Tel Aviv Central Bus Station", Inter-Faith, Politics and Sexuality, Volume 1, Issue 1. November 2007.
  • סיטון ש., בן פשט מ., "בין מזרח למערב בתרבות העממית בישראל: ביטויי דת ואמונה בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב", איגוד, ספר הקונגרס העולמי הארבע-עשרה למדעי היהדות, האוניברסיטה העברית, ירושלים, תשס"ח.
  • בן פשט מ., סיטון ש., "גבולות השוליים האמנותיים בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב" מותר, מס' 16, אוניברסיטת תל אביב, עמ'19–29, 2010.
  • Sitton S., Ben Peshat M, "Visual Literacy for Deciphering Cultural Identity: The New Central Bus Station in Tel-Aviv", in Phil Fitzsimmons & Barbra, McKenzie (Editors) Refocusing the Vision, the Viewer and Viewing Through an Interdisciplinary Lens (69-78) Oxford, U K: Inter-Disciplinary Press 2010.
  • "הוראת האומנויות: תאוריה, הקול האישי של המורה ומה שביניהם", בתוך: ליבמן צ. (עורכת), "ללמוד, להבין, לדעת, מסע בנתיבי ההוראה הקונסטרוקטיביסטית", מופ"ת, הקיבוץ המאוחד, 2013.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]