שחר אילן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שחר אילן (נולד ב-23 ביוני 1962) הוא עיתונאי ופרשן לענייני חרדים, שימש בעבר סמנכ"ל למחקר והסברה של עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את דרכו בעולם העתונות הוא התחיל ככתב נוער בעיתון "מעריב לנוער". בנעוריו היה גם חבר בתנועת "נוער הליכוד". בין השנים 1984 ל-1988 שימש כתב השבועון הירושלמי "כל העיר" לענייני חרדים, עירייה ותכנון. באותן שנים פרסם התבטאויות של ח"כ שמעון בן שלמה ממפלגת ש"ס שטען כי חיילי צה"ל נהרגים בלבנון "בגלל הפריצות בצבא", ושל שר הפנים מש"ס, יצחק פרץ, שטען כי מותם של צעירים באסון הבונים נגרם עקב חילול שבת. בשנת 1989 מונה לעורך החדשות של השבועון. ארבע שנים אחר כך מונה לעורך הראשי של "כל העיר".

בין השנים 1993-1991, בין תפקידיו ב"כל העיר", ובין השנים 2001-1994, לאחר שעזב את השבועון, שימש אילן כתב לענייני חרדים של עיתון "הארץ". בהמשך מונה לכתב התחקירים של העיתון. בשנת 1998 פרסם את סדרת התחקירים "חרדים 98'", וחשף שורה של הטבות להן זוכים חרדים בישראל. אילן גילה כי לאברך נשוי, אב לעשרה, שאשתו אינה עובדת מגיע סל ההטבות בסכום של 11 אלף שקלים נטו (שהם שווי ערך ל-17 אלף שקלים ברוטו). כמו כן, חשף כי באותן שנים גדל שיעור הפריון החזוי לאישה חרדית מ-6 ילדים לאישה ל-7, וגם כי המדינה מתקצבת מוסדות החזרה בתשובה ביותר ממאה מיליון שקלים לשנה. סדרת כתבות זו שימשה בסיס לספר "חרדים בע"מ, התקציבים, ההשתמטות ורמיסת החוק", שיצא לאור בהוצאת כתר בשנת 2000.

בין השנים 2001 ל-2004 שימש אילן עורך חלק ב' של עיתון "הארץ". בזמן כהונתו התפרסמו במוסף זה תחקירים רבים שקשורים בסדר יום חברתי ואזרחי בנושאי בריאות, עובדים זרים בישראל, מחדלים תחבורתיים ועוד.

בין השנים 2004 עד 2009 שימש כתב "מוסף הארץ", כתב פרלמנטרי של העיתון, חבר הנהלת המערכת, ובעל הטורים "עובדות", "קריאת ביניים" ו"משגיח כשרות". בתחילת 2008 פתח את הבלוג "משגיח כשרות, בלוג פרלמנטרי" במסגרת דה-מרקר קפה. אחד הפוסטים המפורסמים של אילן היה ראיון עם עצמו על סיבות פיטוריו מעיתון "הארץ" בשנת 2009.

עם עזיבתו את "הארץ" הצטרף לעמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון שהקימו הרב הרפורמי עו"ד אורי רגב ואיש העסקים האמריקאי סטנלי גולד. אילן הופיע כמומחה בכל חמש הוועדות שעסקו בחוק טל ובעשור השני של המאה ה-21, חיבר במסגרת חדו"ש דוחות על מצב חופש הדת בישראל, חופש הדת בכנסת, קווי מהדרין, וערך את סקר דעת הקהל השנתי של העמותה - מדד הדת והמדינה.

ביולי 2016 הצטרף למערכת העיתון "כלכליסט".[1]

אילן אב לשלושה ילדים ומתגורר בירושלים.

ספרים ופרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "דחיית הגיוס של בחורי הישיבות, הצעת מדיניות", מכון פלורסהיימר מחקרי מדיניות, 1999, ירושלים. הנייר צורף כנספח לדו"ח ועדת טל לבדיקת הסדר דחיית הגיוס של בחורי הישיבות.
  • "חרדים בע"מ – התקציבים ההשתמטות ורמיסת החוק", הוצאת כתר, 2000, ירושלים.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חתן פרס העיתונאות של המרכז העולמי של בני ברית ע"ש וולף והילדה מטרסדורף לשנת 1997. הפרס מיועד לעודד ולהגביר את ההתייחסות לנושא התפוצות בכלי התקשורת הישראלים. הוא הוענק לאילן על "סדרת כתבות מעמיקה בנושא יהדות ארצות הברית ומשבר חוק ההמרה".
  • חתן אות "אביר איכות השלטון" של התנועה למען איכות השלטון בישראל לשנת 2001. מנימוקי השופטים: "על עבודה עתונאית מעמיקה וחדשנית, על אומץ בגילוי האמת, על תחקירים החושפים בזבוז כספי ציבור, ניהול בלתי תקין, השתמטות משרות צבאי ורמיסת החוק, המציגים בפני הציבור והממשל את הצורך בתיקון העיוותים והפגמים ובהקניית נורמות ראויות ושוויוניות".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]