שטיח פאזיריק
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| תאריך יצירה |
המאה ה־5 לפנה״ס  |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
183 ס״מ |
| גובה |
200 ס״מ |
| נתונים על היצירה | |
| מספר יצירה |
1687-93 (ארמיטאז') |
| מיקום | ארמיטאז' |
  | |
שטיח פאזיריק הוא שטיח מתרבות הפאזיריק שנארג בסביבות המאות ה-5-6 לפני הספירה, נמצא במהלך פתיחת תל הקבורה מכוסה קרח החמישי של הרי אלטאי בשנת 1949 באגן נהר האולאגן במזרח אלטאי בהנהגתו של סרגיי רודנקו. השטיח מעניין לא רק בגלל ערכו האמנותי, אלא גם מפני שהוא המוצר העתיק ביותר מסוג זה שמוכר לאנושות.[1][2]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השטיח העתיק ביותר בעולם שנמצא, נשמר במצב טוב לחלוטין עד ימינו, הוא נארג במאה ה-5 לפני הספירה, כלומר השטיח יוצר לפני יותר מ-2500 שנה.
במבנה השטיח טכניקות אריגה מתקדמות של עיצוב ובנייה יוצאי דופן, מה שמעיד שמקור הטכניקה של ייצור השטיח הוא עתיק, הרבה לפני המאה ה-5 לפני הספירה. קיימת סברה ששיטת אריגה זו שורשיה מלפני 4000 שנה.[3]
למרות זאת, עדיין מתקיימת מחלוקת בקרב החוקרים, וכמה היסטוריונים עכשוויים מאמינים שהטכניקה הזו הייתה בלתי אפשרית באותה תקופה, מפני שרוב השטיחים הארוגים באותה תקופה מעוצבים באופן פחות משוכלל. בנוסף, מקורו של השטיח עדיין לא אושר במלואו, אך ידוע כי שטיח זה דומה לכמה שטיחים של תרבויות המזרח.[4]
תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אופי תרבות החומרית ומסורת של הסקיתים גורנו-אלטאיים קבעו את האמנות ושיטות האריגה שלהם. כמה מדענים מפקפקים בכך ששטיח פזיריק נעשה על ידהם, אולם יש קווי דמיון מסוימים בדימויים על הטקסטילים והציורים של הסקיתים.[5]
העיסוק העיקרי של גורנו-אלטאיים הקדומים היה גידול בקר. סוס הייתה חיית מחמד המרכזית, כבשים תפסו את המקום השני מבחינת חלקם בחווה, והיו גם מעט עיזים. משיער העיזים והכבשים הפיקו צמר, שכן הסיבים דקים ונעימים ביותר. ֿ
בתרבות זו החזיקו גם פרות בגודל בינוני ומדימויים רבים של תרנגולות, ניתן להבין שלבני גורנו-אלטאי העתיקים היו גם עופות. במקביל הייתה גם אחת הפעילויות העיקריות ציד איילים, עיזי הרים וכבשים, חזירי בר, נמרים, זאבים, איילים וארנבות.[4]
אומנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמנות סקיתית ודרום סיבירית של עידן זה מזוהה בעיקר עם המושג "סגנון החיות הסקיתי" בשל הדומיננטיות יוצאת הדופן של הדימויים של בעלי החיים בתרבות וטכניקות יצירה בעלת מאפיינים מיוחדים.
אמנות זו מכילה לעיתים קרובות גם עיטורים גאומטריים מעולם הצומח: עלים בעלי שלושה עלי כותרת, ענפים מורכבים, ניצנים ואפילו פרחים. בעלי החיים שתוארו לרוב היו נציגי החי המקומי ומעל לכל בעלי חיים בעלי ערך מסחרי: כבשי הרים ועיזים, צבאים ואיילים, חזירי בר, ואף בין הטורפים נמנים: פנתר, זאב וחתול הערבות. סוסים ותרנגולים היו חיות הבית המתוארות באמנות שלהם בתדירות הגבוהה ביותר.[6]
מקום מיוחד באמנות הסקיתים גורנו-אלטאיים ניכר בשימוש בדימויים שונים של חיות פנטסטיות, כמו אייל-הקורא עם מקור נשר, נשר או נמר עם קרניים של צבי, חתול עם קרניים וכו'. לעיתים קרובות באמנות של אנשי גורנו-אלטאי העתיקים אפשר למצוא את המוטיב של גריפינים עם גוף נשרים ואריות. ניתן למצוא גם תמונות בעלות אופי דתי. אומני גורנו-אלטאיים לרוב לא עקבו אחר הפרופורציות המדויקות של הגוף, עיוותו את הטבע, אך שמרו את התכונות האופייניות של החיה הנתונה.[4]
עיטור[עריכת קוד מקור | עריכה]
שטיח פזיריק, הוא מלבני, בנוי קומפוזיציה של מסגרות דקורטיביות מורכבות של עיטור ממוקם על רקע אדום. המסגרות הן רב-מפלסיות עם עיצובים מיוחדים: גריפינים במסגרת ראשונה, קרוב יותר לקצוות השטיח מתוארות שורות של יחמורים משוכפלים בכיוון מנוגד לתנועת הגריפינים. המסגרת הבאה מורכבת מפרחים בצורת צלב. המסגרת הרחבה ביותר מייצגת רוכבים רכובים ויורדים לסירוגין, העוקבים בזה אחר זה בכיוון המנוגד לתנועת היחמורים. מה שמעניין שאנשים מתוארים בצורה סכמטית מאוד, בניגוד לעיצוב הדימויים של בעלי חיים וצמחים.
כל השורות ממסגרות את החלק המרכזי - שדה שעליו נמצאת אותה דוגמה חוזרת על עצמה פעמים רבות.[2]
הסגנון של העיטור מערך דימויים בקומפוזיציה כזאת, הוא הסגנון הרגיל של מתלי קיר. לדברי אשורולוגים רבים, עיטורים אלה אינם אלא חיקוי של רוזטות, שטיחי קיר ורקמה בבליים, אלמנטים של מסגרות דקורטיביות, הופכים את הדמיון הזה לעוד יותר בולט.[4]
טכניקות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתל קבורה פאזיריק (מס' 5), נמצא שטיח עשוי מצמר, בטכניקה של אריגת קשרים, מהמאה ה-5 לפנה"ס. השטיח מלבני, וגודלו 1.83 על 2 מ'.[3]
קיימת מחלוקת בין החוקרים לגבי מוצאו של השטיח, אשר עשוי להיות פרסי או מָדַי. שכן התרבות בפזיריק הייתה תרבות נוודים.
החוט שממנו נטוו חוטי השתי והערב מכיל תוספת משמעותית של מלען, אבל רובו מורכב מצמר כבשים, שעוביו הממוצע הוא כ-25 מיקרון. ועובי הממוצע של חוטי הערב כ-18 מיקרון בלבד. חוטי השתי אינם צבועים וצבע הצמר טבעי. בעת הכנת החוטים, נשזרו חוטי השתי בפיתול חזק יותר, והערב הבנוי מחוטים קשורים, שזור רק מעט.
מספר חוטי השתי בשטיח, הוא כ-120 לכל 10 ס"מ, יש מעל 1,250 אלף קשרים בשטיח כולו, ולכן הוא בעל צפיפות הנחשבת גבוהה. אשת מלאכה מנוסה של שטיחים ממרכז אסיה או מאסיה הקטנה אורגת שטיח דק שכזה מ-2000 עד 3000 קשרים ליום, מה שאומר שייקח לעובדת אחת שנה וחצי להכין את השטיח כולו.[7]
בהורדת השטיח מהנול, נחתכו חוטי השתי כך שהתקבלו גדילים באורך 1-1.5 ס"מ. קצוות הגדילים לא היו מאובטחים בשום צורה. כאשר נחתכו לולאות הקשרים (פלומה) התקבל עובי שטיח בן 2.4 מ"מ.
הצפיפות של שטיחי הפלומה המודרניים הטובים ביותר ממרכז אסיה קרובה לצפיפות של שטיח פזיריק.[4]
בתלוליות קבורה הקרחניות של הרי אלטאי נמצאו גם שטיחי לולאה ולבד מתוצרת מקומית. לשטיחי צמר אלו יש שני סוגים של פלומה: לולאות פלומה, שלמות וחתוכות. האריגה של בדים כאלה היא בסיסית, שבה חוטי הערב, היוצרים את הפלומה, יוצאים בצורה של לולאות, ואז נחתכים או נותרים לא חתוכים. שטיחי לולאות שימשו כמצעים או כיסויי מיטה, ושטיחי לבד שימשו שטיחי קיר.[8][4]
מיקומו[עריכת קוד מקור | עריכה]
השטיח נמצא במוזיאון ארמיטאז' בעיר סנקט פטרבורג, ברוסיה. האריג מוחזק במוזיאון עם תנאים ומיקרו אקלים גבוהים ומותאמים עבורו. הוא נמצא בשימור מזוגג, האור בחלל שלו מעומעם וטמפרטורת החדר נמוכה בכמה מעלות מטמפרטורה הרגילה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Willem, Pazyryk Needlework, trc-leiden.nl (באנגלית בריטית)
- ^ 1 2 Expedition Magazine | The Textiles from Pazyryk, Expedition Magazine (באנגלית)
- ^ 1 2 Ulrich Schurmann, The Pazyryk Its Use and Origin. (בenglish)
- ^ 1 2 3 4 5 6 Rudenko, Sergei Ivanovich, The World's Oldest Artistic Rugs and Textiles from Frozen Tombs in the High Altai, הספרייה הלאומית
- ^ David Caramelli, Editor, Tracing the Origin of the East-West Population Admixture in the Altai Region (Central Asia), PubMed Central
- ^ Svetlana Pankova, St John Simpson, Masters of the Steppe: The Impact of the Scythians and Later Nomad Societies of Eurasia: Proceedings of a conference held at the British Museum, 27-29 October 2017, Archaeopress Publishing Ltd, 2021-01-21, ISBN 978-1-78969-648-6. (באנגלית)
- ^ Scythian horsemen on a carpet, Pazyryk Culture, 5th - 4th century BC, State Hermitage Museum, St. Petersburg, warfare.6te.net
- ^ The Treasures of Pazyryk Kurgans in the Hermitage Museum, Voices On Cental Asia, 2022-02-11 (באנגלית אמריקאית)