שיחה:אלרגיה

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אני חושבת שמקומה של השיחה הזאת כאן ולא בדף שיחות המשתמש של גלגמש:

מחקת פסקה ב"אלרגיה" על רפואה אלטרנטיבית, משום ש"זה לא מקובל" (משהו כזה). האם זה בגלל פירוט היתר בנושא NAET (שיטה שעזרה לי, לילדיי, לבן זוגי ולאימו, וכמובן לעוד אלפי אנשים, ואני לא מקבלת שום הנחות, הטבות או כספים כדי לפרסם אותה, ואין מטפלים בשיטה במשפחתי)? אני חדשה בויקיפדיה ולא יודעת אם הכנסת פסקה מקוצרת ככה בלי לפנות אל המוחק נחשבת מלחמת עריכה, ומלחמות אינן בין תחביביי. זאת הצעתי המקוצרת:


רפואה אלטרנטיבית[עריכת קוד מקור]

ברפואה האלטרנטיבית משתמשים בדרך כלל בקינסיולוגיה על מנת לאבחן אלרגיות. שתי השיטות הנפוצות הן באמצעות מטוטלת שאותה מחזיק הנבדק או באמצעות מבחן התנגדות שריר.
שתי שיטות הטיפול הנפוצות הן הימנעות או העלמת האלרגיה בשיטות המבוססות על רפואה סינית.
לפי התפיסה השנייה NAET , אלרגיה היא תוצאה של חוסר התאמה אנרגטית בין הגוף לבין אנרגיה מסוימת. הריפוי מתבצע בדיקור או באקופרסורה, כאשר המטופל בא במגע עם האנרגיה המחלישה (או שילוב אנרגיות מחליש) בזמן שהמטפל פותח חסימות אנרגטיות הנוצרות כתוצאה ממגע זה.

אם יורשה גם להוסיף קישור, זה יהיה ל-אלרגיה על פי הרפואה האלטרנטיבית
תודה, ד"ר תמר עילם גינדין 17:37, 20 באפריל 2007 (IDT)THMR[תגובה]

איזו רשימת שטויות מהבילה. אבחון בעזרת מטוטלת? טיפול באלרגיה על-ידי העלמתה? "התאמה אנרגטית"? "אנרגיה מוחלשת"? "חסימות אנרגטיות"? יש למשהו מכל אלה איזושהי משמעות, או שהמלים מנופחות מספיק כדי לשאת את עצמן? עוזי ו. 17:41, 20 באפריל 2007 (IDT)[תגובה]
רפואה אלטרנטיבית צריכה להיות מוגבלת לערכיה בלבד. גילגמש שיחה 17:42, 20 באפריל 2007 (IDT)[תגובה]
בשביל זה נכתב הערך אפילו לא שגוי. בברכה. ליש 17:46, 20 באפריל 2007 (IDT)[תגובה]
כגילוי נאות רצוי שמי שכותב על תחום הרפואה יציין מאיזה תחום הגיע תואר הדוקטור בו הוא חותם. בברכה. ליש 17:50, 20 באפריל 2007 (IDT)[תגובה]
צודק, החלפתי את החתימה, גם קצר יותר וגם לא יוצר ציפיות. מי שמאוד ירצה יבקר בדף המשתמש ויראה. הדוקטורט שלי אינו ברפואה, גם לא אלטרנטיבית. רק קראתי, למדתי והתנסיתי הרבה בתחום.

אני תוהה למה הרפואה האלטרנטיבית צריכה להיות מוגבלת לערכיה בלבד. זה הופך את כל הדיון בענייני הגוף לחד צדדי. זוהי הראייה של הרפואה האלטרנטיבית. אולי מטוטלת זה נשמע קצת הוקוס-פוקוס למי שלא ניסה, אז אפשר להוריד. האם גם התנגדות שריר נשמעת לכם מופרכת?
(דרך אגב, ד"ר נמבודריפד שגילתה את ה-NAET היא רופאה קונבנציונלית + סינית בהכשרתה, והיא מכשירה רק מטפלים שבאים ממקצועות הרפואה) THMR 18:15, 20 באפריל 2007 (IDT)THMR[תגובה]

אני חוזר ומפנה אותך לאפילו לא שגוי. בברכה. ליש 18:18, 20 באפריל 2007 (IDT)[תגובה]
קראתי. אני לא יודעת אם נעשו מחקרים על NAET או על גישת הרפואה האלטרנטיבית, אבל אפילו אני הקטנה ממדעי הרוח יכולה לחשוב על דרכים פופריאניות להפריך אולי לא את התיאוריה, אבל את היישום הפרקטי שלה, גם הבדיקות וגם הטיפול. אני חושבת שמבחן התנגדות שריר תוך החזקת סיגריה עובד ברוב המובהק של המקרים, ובמקרים שלא - צריך נסיין יותר חזק (המבחן משווה התנגדות שריר בלי כלום ועם מגע עם אלרגן, כשבמקרה הראשון השריר מתנגד ובשני לא). זה מבחן פשוט מאוד. אני צריכה לשאול את הרופאה שלי אם נעשו מחקרים בנושא לפי אמות מידה מדעיות.

THMR 18:30, 20 באפריל 2007 (IDT)THMR[תגובה]

לא מספיק לשאול את הרופאה, בוויקיפדיה צריך להסתמך על מחקרים מדעיים מתועדים. בברכה. ליש 18:45, 20 באפריל 2007 (IDT)[תגובה]

לא צריך לכבד את הרפואה האלטרנטיבית בהתייחסות בערכים רציניים. אין לי שום כוונה לתת לביטוי דימיוני כמו "חסימות אנרגטיות" להיות במקום כלשהו בויקיפדיה, פרט לערכי הרפואה האלטרנטיבית עצמם. עופר קדם 19:14, 20 באפריל 2007 (IDT)[תגובה]

בארה"ב משתמשים ב-NAET במכשיר שבמקום למדוד התנגדות שריר בודק מוליכות עורית. יש ירידה במוליכות עם חשיפה לאלרגן ואין ירידה כזאת אחרי הטיפול. אבל אם עמדת ויקיפדיה העברית היא לא לכבד את הרפואה האלטרנטיבית, אז לא יעזרו כאן שום הוכחות, נכון?

לי אין שום כוונה להתווכח איתכם עוד. THMR 00:33, 22 באפריל 2007 (IDT)THMR[תגובה]

ראיתי בערך שנכתב שיוצאי איראן ועיראק נוטים לסבול מ "אלרגיה לפול". יש כאן טעות. אין לבלבל מחסור באנזים G6PD לבין אלרגיה במובנה המודרני. אני אסביר: האנשים ש "רגישים לפול" הם אנשים עם מחסור באנזים גלוקוז 6 פוספאט דהידרוגנז. פעולתו של אנזים זה היא הפעולה הראשונה ב "שרשרת הפנטוז פוספאט", בה נוצר בסופו של דבר הסוכר ריבוז 5 פוספאט, חומר גלם לבניית נוקלאוטידים, אך בנוסף, במהלך שרשרת הארועים, יש גם חיזור של +NADP ל NADPH, אשר משמש כקו אנזים באנזים שתפקידו הוא חיזור טרי פפטיד קטן ומיוחד בשם גלוטטיון. גלוטטיון בצורתו המחוזרת, מגיב עם ראדיקלים חופשיים ומנטרל אותם. תפקידו הוא להגן על תאי הגוף מנזקים חימצוניים. כעת, אצל אנשים בעלי חוסר ב G6PD, יהיה גם חוסר ב NADPH, ומכאן גם בעיה בחיזור מחדש של גלוטטיון שכבר הספיק להגיב עם ראדיקל חופשי. כאשר הם אוכלים פול, הפול מכיל את החומרים vicine, divicine, convicine, חומרים מחמצנים. הגלוטטיון מגיב עם חומרים אלה, אך כעת יש בעיה בחיזור של עוד גלוטטיון מחדש, ונוצר מחסור זמני בגלוטטיון שאמור להגן על תאי גופו של האדם מנזקים חימצוניים בשיגרה. לא יהיה מי שיעצור את הראדיקלים החופשיים מלהזיק ותאי גופו של החולה יפגעו, ובמיוחד תאי הדם האדומים שרגישים במיוחד לפגיעה זו {בהם כ 10 אחוז מהגלוקוז הולך למסלול הפנטוז פוספאט}, ואז מתרחשת המוליזה.

בתגובה אלרגית אמיתית, התגובה מתחילה כתגובה חיסונית רגילה, בה האלרגן נתקל בשבט רלוונטי של לימפוציטים מסוג B, הם מתחלקים בין היתר לתאי פלסמה שמייצרים נוגדנים נגד האלרגן, אלו הם נוגדנים ממשפחת ה IGE. הנוגדנים הנ"ל נקשרים עם מקטעי ה FC שלהם אל ממברנות של תאי בזופיל {הנמצאים בדם בזרימה} ושל תאי פיטום {MAST} {שנמצאים בקנה הנשימה, בעור, דפנות כלי דם, ועוד כמה מקומות}. כשהאלרגן נקשר אל הנוגדנים שקשורים לממברנות תאים אלה, יש תהליך בו נפרצת הממברנה של תאים אלה ותכולתם זולגת החוצה. תאים אלה מכילים בין היתר היסטאמין, נגזרת של חומצת האמינו היסטידין. התופעות האופייניות לאלרגיה, למשל הליחה והנזלת, כיווץ קנה הנשימה, הרחבת כלי דם, והאטת הלב, הן השפעותיו הפרמקולוגיות של היסטאמין אשר משתחרר מתאי הפיטום והבזופיל שכלאו אותו, וכעת מגרה את קולטני H1 {באברי המטרה השונים}. המוליזה היא לא תופעה פרמקולוגית של היסטאמין. חוסר G6PD הוא לא אלרגיה בהגדרה. יכול להיות שטעות זאת נבעה מכך שבעבר, לפני שהבינו יותר לעומק את התגובה האלרגית, קראו לכל רגישות כלשהי "אלרגיה". איתי אפודי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

עם הסבר כל כך מפורט, מן הראוי שתתקן בגוף הערך בהתאם. ‏odedee שיחה 00:39, 3 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

המאמר של Mayo clinic[עריכת קוד מקור]

אני תמהה על השחזור שבוצע כאן. נטען קיומו של מאמר של Mayo Clinic וכל מה שנמסר הוא רק שנת פרסומו - 2006. אין כותרת, אין מחברים (כלומר, לא מביאים דברים בשם "אומרם"), אין מגזין שמו פורסם המאמר. אולי בכל זאת נדרש כאן להוסיף את המקור? JavaMan - שיחה 14:50, 16 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]

אף על פי שאכן כדאי לציין את הפרטים החסרים, הרי שבכל זאת אין כאן טענה חסרת מקורות. אנחנו יודעים מי אחראי על הפרסום, גם אם שמות הכותבים ומראה המקום המסוים אינם ידועים לנו. מאיו קליניק עומדת מאחורי הפרסום ואם לדעתו של הקורא, גוף זה (שקל לאתרו באינטרנט) אמין יקבל את הדברים. אם הקורא יחשוב שגוף זה לא אמין, לא יקבל את הטענות. הלוואי שכל הטענות שכתובות בוויקי יזכו לגיבוי מן הסוג הזה. גילגמש שיחה 15:38, 16 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]
אבל מאין לנו שמי שהוסיף את הטענה הזו (שמאיו קליניק פרסמה מאמר בנושא) לא הכניס את זה על סמך שמועה? יכול להיות שלא היה פרסום כזה כלל. אתה מסתמך כאן על משהו שאין לך שמץ של אישור (בינתיים, עד שמישהו ימצא את המאמר המקורי). אם אוסיף למאמר כלשהו שהתפרסם ב-BMJ מאמר שקושר מחלות לב לנעירות חמור, נקבל גם טענה זו כי מישהו כתב שב-BMJ היא פורסמה? JavaMan - שיחה 16:09, 16 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]
נכון, אך אין לי גם שמץ של אישור לערך האקראי תזמורת ובכל זאת אני מאמין למה שכתוב שם. זאת דרכה של ויקי. לרוע המזל, היא לא מושלמת, אבל זה מה שיש. אי אפשר להוסיף בקשת מקור לכל טענה וטענה. ויקיפדיה היא לא כתב עת מדעי המחויב לבדיקת כל פרט ופרט. תתפלא לשמוע, אך למרות זאת, רמת הדיוק של ויקיפדיה היא גבוהה מאוד ובבדיקות השוואתיות שעשו מול אנציקלופדיות אחרות נמצא שוויקיפדיה לא נופלת מהן. גילגמש שיחה 16:13, 16 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]
בערך תזמורת אין טענה על מחקר מדעי שנעשה בנושא, ולכן לא צריך ציטוט. פה טוענים למאמר מדעי, בנושא שנוי במחלוקת, ואני אפילו לא מחקתי את דברים, רק הוספתי שנדרש ציטוט. בדבר שנוי במחלוקת כן מקובל להוסיף מקור, כמו בערך חיסון. אם הייתי כותב בערך שאותה קליניקה עשתה מחקר והראתה שרפואה אלטרנטיבית מסייעת לטיפול באלרגיה ללא ציון המקור, אני מנחש שלא רק היו מבקשים ציטוט, אלא היו מוחקים את דברי עד להבאת אותו הציטוט (ובצדק), וגם אומרים לי שזה לא עיתון מוכר (וזה קרה לי בערך אחר). אולי לפחות ניתן למחוק את המילה "מדעי", כי הקליניקה הזאת אינה עיתון מוכר הנתון לביקורת עמיתים. Orenshafir - שיחה 16:56, 16 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]
למרות שאין לי סיבה לחזק את הנאמר, טרחתי ומצאתי בסוף את המאמר, וזה אפילו לא היה קשה - הוא היה בגרסה האנגלית של הערך. עדיין השחזור לדעתי לא היה במקומו, אבל לפחות סיימנו את הדיון...132.68.74.22 17:24, 16 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]

לדעתי הקישור לאתר של ד"ר שדה הינו פרסומי ויש להורידו. גם הקישור לכתבה קטנה על מחקר שנעשה במכון ויצמן לא תורמת לערך דבר, וגם אותה לדעתי יש למחוק. יש מתנגדים? Orenshafir - שיחה 13:54, 17 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]

טיפול באלרגיה בגישת ה-NLP[עריכת קוד מקור]

אני מבקשת להבין מדוע מחקת את התוספת שלי בנושא זה. מאחר שמדובר בטיפול פשוט ויעיל במיוחד, אני רואה חשיבות רבה שקהל הסובלים מאלרגיה ידע שקיימות עוד אפשרויות לטיפול באלרגיה.

התוספת הייתה כתובה בצורה מאוד לא נייטרלית לכן אין לה מקום. ניתן לכתוב על טיפולים אלטרנטייבים תוך כדי הסתייגות המתאימה למקרים אלה. גילגמש שיחה ראו את מיזם ההמשך! 13:44, 30 בינואר 2010 (IST)[תגובה]


האם אלרגיה, מכל סוג שהוא, יכולה להתפתח בגיל מאוחר (שנות ה20 המאוחרות או אפילו שנות ה50 לחיים)? 84.94.82.191 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

מניסיון אישי – כן. חזרתישיחה 12:39, 16 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]

כל הכבוד. על המידע המקיף 77.126.159.206 08:35, 31 באוקטובר 2011 (IST)[תגובה]

משוב מ-18 באוקטובר 2013[עריכת קוד מקור]

לבני קיימת אלרגיה טונה המובילה למוות אם לא נמנעים מהרחה ואכילה, פירוט מורחב יותר יועל ויעזור לחברה להבין את המשמעות שבעניין. 84.110.146.186 14:26, 18 באוקטובר 2013 (IDT)[תגובה]

דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]

אני חושבת שנפלה טעות בנושא: טיפולים אלטרנטיבים. אם שוללים משהו כמעט על הסף- מוטב שיהיה מי שיבדוק כי הטענות הללו נכונות. בעולם של ימינו יש הרבה מחקרים, וכל אחד מוכיח אחרת... כך שלקיחת מחקר אחד (ועוד מבלי להוסיף קישור אליו) יכולה להוות נזק לכל המטפלים ברפואה מן המזרח באשר הם, אשר למדו רבות עם אלרגיות ומחלות זיהומיות, ואף הוכיחו את עצמם לא פעם במצבים כאלו... אבקש ממכם לשקול את מילותיי. תודה והמשך יום נפלא. דווח על ידי: קורל שלו 79.178.164.135 11:42, 5 באוגוסט 2015 (IDT)[תגובה]

אין להסיר טענה המבוססת על מחקר. אם בידייך מחקרים מדעיים עם מסקנות שונות, את מוזמנת להוסיף. ‏ Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 13:05, 5 באוגוסט 2015 (IDT)[תגובה]


על פי החלטת האקדמיה ללשון העברית, בכתיב מלא יש לכתוב: "אלרגייה". אומנם המילה בתחילת הערך מנוקדת (דבר המבטל את הצורה ביו"ד נוספת), אך במשך כל הערך (ובשמו), כתובה המילה "אלרגיה". יש לתקן? או שבמקרה הזה אתם לא מקבלים את החלטת האקדמיה? כמו בערך "צהריים" שבו לא קיבלתם את ההחלטה לכתוב "צוהריים"? עמית11 - שיחה 18:25, 21 במאי 2019 (IDT)[תגובה]