שיחה:ביולוגיה

ביולגיה

היי, יצרתי את הערך גנטיקה, אבל אני רואה שהלינק לשם תחת 'תחומים בביולוגיה' מפנה לא לעמוד שיצרתי אלא לעמוד העריכה שלו. אודה אם תסבירו לי איך אפשר לשנות את זה.

שינויים בדף

מיקרוביולוגיה זה לא מונח מקביל לבקטריולוגיה זה תחום שכולל תחתיו את הבקטריולוגיה, וירולוגיה , מיקולוגיה ועוד.. - שיניתי אתולוגיה הוא תת-תחום של זואולוגיה.

צורת הארגון של הדף לא נראית לי אני הייתי מחלק רק לתחומים הראשיים ואת תתי התחומים בתוך הערכים עצמם. דרור 13:37, 6 ינואר 2006 (UTC)

מיזם ערכים ראשיים - העבודה על הערך ביולוגיה יוצאת לדרך!

במסגרת ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם ערכים ראשיים אני פותח בזאת את העבודה על הערך, ומזמין את ה'ועדה' - נעה, האזרח דרור וAlmighty לדון במבנה הערך ובשיפורים הנדרשים בו.

מנקודת מבט של קורא הדיוט (שמבין במדעים אבל לא מומחה בביולוגיה), נדמה לי שרצויה פסקת פתיחה רחבה יותר (שאולי עדיף שתיכתב אחרי שהערך כולו ייכתב); שכדאי להמשיך את העבודה על עקרונות הביולוגיה ולתקן טעויות שנפלו בתוספות שהוספו שם; שרצוי שבערך יהיה מידע על גבולות הביולוגיה וההשקות שלה למדעים אחרים (פסיכולוגיה, סוציולוגיה, כימיה); שכדאי לכתוב פסקה על מצב התחום כיום והנושאים ה'חמים' בו; ושצריך למצוא קישורים חיצוניים וספרים לקריאה נוספת. אני אשמח כמובן לעזור במטלות שונות אם יהיה צורך.

בהצלחה! רונן א. קידר 11:53, 10 בפברואר 2007 (IST)

אוקיי, הצצתי בערך באנגלית. מה שמרגריטה ניסתה לעשות, זה בערך לתרגם אותו, מסתבר. אז ניתן לראות את ראשי הפרקים שהוסיפה לפרק עקרונות הביולוגיה, המקבילים לראשי הפרקים בויקיפדיה האנגלית. המידע בפרק ההיסטוריה, אינו כמו בערך באנגלית, אבל שם יש להם ערך נפרד מטורף בנושא. זה נראה לי רעיון טוב, ובסדר גמור סה"כ. רק שיהיה בפרקים גם תוכן. =]

בנוגע למה שצריך לעשות לגבי הפרק תחומי הביולוגיה, שכפי שהוא כתוב כרגע אפשר להחליף את הכותרת שלו לראו גם. באנגלית הם איחדו, תחת הכותרת הראשית הקף כל כמה נושאים קשורים לפסקה אחת, העוסקת בתת-נושא כלשהו בביולוגיה, ומקשרת לתת-תתי הנושאים השונים בתוך תת נושא זה בדרך של "למאמר המורחב...". אמנם זהו רעיון טוב, אבל יכול להיות שניתקל בבעיה שכן מגוון ה"מאמרים המורחבים" שלנו מצומצם יותר. (האמת שאפשר לטפל גם בזה...אם אתם ממש חרוצים...)

אבל בכלליות, מה אתם אומרים? הערך באנגלית נראה לכם בסיס טוב ליצירת הערך שלנו? [ברור שצריך להסתמך על עוד מקורות וכו', אבל בתור תשתית?...] נעה 12:49, 10 בפברואר 2007 (IST)

שימו לב לערך מדעי החיים, שיהווה כפילות לערך זה, וכלל הנראה כדאי לאחד ביניהם (ראו בנושא גם את דף השיחה של הערך). בתור תשתית ומבחינת מבנה הערך האנגלי כתוב נכון. אך מבחינת תוכן, בויקי האנגלית מצטיינים ב"מריחה" בערכים ראשיים, כך שיש להעזר במקורות נוספים.gal_m 18:26, 10 בפברואר 2007 (IST)

• מקריאת הערכים ביולוגיה ומדעי החיים, ודף השיחה של מדעי החיים, ברור כי אלו הינם נושאים שונים שמגיע להם שני ערכים שונים, אך במצבם הנוכחי אי אפשר להשאיר אותם.
  אני חושב שיש לעסוק בערך מדעי החיים ביחד עם הערך הזה, בשביל לדאוג לַ‏שוני בין שני הערכים.
• בפסקת האחידות אפשר (וצריך) להוסיף מפסקת "מאפייני החיים" שבערך מדעי החיים.
• הפרק "תחומי החיים" לא יכול להישאר כחלק מהערך הנדון ויש ליצור ערך בשבילו או לפעול לפי ההצעה שלך - אך לא בדיוק הבנתי אותה.
• בעניין הערך באנגלית - אני חושב שהוא יהווה תשתית טובה (בערך בוויקי ספרדית, שהוא מומלץ, יש בדיוק אותו מבנה).
  

זאת להתחלה, ‏Almighty ~ שיחה 21:55, 10 בפברואר 2007 (IST)

מעיון מדוקדק מעט יותר במבנה הערך האנגלי עולה כי חסרה פסקה העוסקת בתורשה לפני הפסקה על האבולוציה. עוד עולה כי הפסקה "המשכיות" לא מתאימה להקשר, ונראה כי עדיף לשלבה בפסקה "אבולוציה" או "מגוון".gal_m 22:09, 10 בפברואר 2007 (IST)

ההצעה שלי הייתה בנוגע לרשימת הנושאים בבילוגיה, שבעצם מהווה כרגע את תוכן הערך. רשימה זו אינה אנציקלופדית, ולכן יש להופכה בדרך כלשהי למשהו ראוי. קיצר, ההצעה שלי, הלקוחה מויקי-נאגלית, היא לכתוב פסקה בכותרת "הקף הביולוגיה" ובה כמה תתי-כותרות, כאשר כל כותרת היא פסקה או כמה ומאגדת בתוכה כמה תחומים ביולוגיים קשורים, ומקשרת אליהם בשורה הראשונה, מעל התוכן של הפסקה. תסתכל בערך האנגלי בScope. ויאללה, בואו נתחיל לעבוד וליישם את ההצעות - גל, גם אתה מוזמן. וכל שאר האנשים בעולם כמובן, אל תרגישו מקופחים. נעה 23:00, 10 בפברואר 2007 (IST)

Scope הוא דף פירושונים, את יכולה לתת לי קישור מדויק? בכל מקרה, תתחילי לעבוד על זה ואני כבר אבין את העניין ויעזור. בינתיים אני אתחיל לעבוד על הפסקה "אחידות", אני אסתדר לבד איתה. בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 00:46, 11 בפברואר 2007 (IST)

en:biology בפסקה scope. הצעתך (נעה) בהחלט טובה מרשימת הנושאים המתנוססת בערך כעת. רק הכותרת "היקף" מעט צורמת. כדאי למצוא תרגום טוב יותר. לעבודה...gal_m 09:10, 11 בפברואר 2007 (IST)

גם אני בעד הערך האנגלי - שכן הוא מסביר (מה שחסר כאן) במה הביולוגיה עוסקת. לדעתי אפשר לעשות כמו שעשו שם. - רשימה של תתי תחומים, רשימה של מונחים והפניות מתוך הערך הראשי. במקום המילה היקף אפשר לכתוב "נושאים בביולוגיה", או "נושאים ראשיים בביולוגיה" מלבד הצגת הנושאים עצמם זה מאפשר לאדם להבין שאכן נושא זה מעניין אותו ובעתיד להכנס לערך המורחב.האזרח דרור 12:00, 11 בפברואר 2007 (IST)

לדעתי הכותרת הקיימת תחומי הביולוגיה לגיטימית. ‏Almighty ~ שיחה 16:05, 11 בפברואר 2007 (IST)

סיימתי את העבודה הראשונית על עקרונות הביולוגיה. אני מציע לבטל את הפסקה "המשכיות" שכן העקרון הזה כבר נמצא בפסקה "אחידות", ואם יש צורך ניתן להרחיב על כך מעט שם. כמו כן, נראה כי ישנו מחסור בדוגמאות.gal_m 21:33, 11 בפברואר 2007 (IST)

אני מצעי להשאיר, היות ואחידות יכולה לנבוע גם מאבולוציה מתכנסת. האזרח דרור 22:05, 11 בפברואר 2007 (IST)

לא לכך התכוונתי. העקרון כי כל יצור חי נוצר מיצור שקדם לו (ובו עוסקת הפסקה בערך האנגלי) כבר כתוב מפורשות בפסקה "אחידות". אין הרבה להוסיף על עיקרון זה בלאו הכי ולכן אני מוצא את הפסקה המשכיות די מיותרת.gal_m 22:30, 11 בפברואר 2007 (IST)

דרור, מדובר על אחידות כלל מאפייני החיים, לא האחידות שאתה מדבר עליה. אני גם חושב שיש למחוק את המשכיות ‏Almighty ~ שיחה 22:33, 11 בפברואר 2007 (IST)

כעת ראיתי שכבר תרגמת את הפסקה. אם כך לא אתעקש על הסרתה. רק אציין שאת העקרון הזה מציגים לעיתים כשנוי במחלוקת בהקשרו המקרואבולוציוני (ולכן לא כ"עקרון").gal_m 22:37, 11 בפברואר 2007 (IST)

קודם כל יישר כח, ותודה לעוסקים במלאכה! אני שמח שנעשתה כבר כל כך הרבה עבודה על הערך מתוך המיזם. הכפילות עם מדעי החיים היא בעיה, שכבר נדונה בדף השיחה שם, במיוחד שבאנגלית זו הפניה. מאחר שהמושג 'מדעי החיים' הוא מושג *אקדמי* שנוצר במאה ה-20, ייתכן וכשאי שהערך 'מדעי החיים' יעסוק בהיסטוריה של התחום כדיסציפלינה אקדמית (יש לי קצת מושג בעניין ואוכל אולי לחפור עוד) ויכיל הפניות ל ביולוגיה, ביוכימיה, ביופיסיקה ועוד. לגבי החלק האחרון של הערך, נדמה לי שנכון להשאיר כ'תחומי הביולוגיה' (או אולי 'תחומי הביולוגיה וגבולותיה', מאחר שהקטע מתייחס גם לדיסציפלינות על גבול הביולוגיה), אך כדאי לנסות להפוך את הרשימה לכמה פסקאות של טקסט רץ, בלי לאבד מידע. רונן א. קידר 10:17, 12 בפברואר 2007 (IST)

היי. אני לומד לתואר ראשון למדעי החיים (ביולוגיה), ככה שאם מישהו מעוניין שאני אחקור על נושא מסויים שרק יבקש בדף השיחה שלי. אני בשמחה אעזור. בינתיים, אני מתכוון להתחיל לטפל בקצרמרים של ביולוגיה. ברוקולי 12:18, 13 באפריל 2007 (IDT)

שבירה

כמה הערות.

• א. לדעתי המשכיות נותן מימד שלא קיים ב"אחידות" והוא הדגש על המקורות הקדמונים של החי (ומאזכר כמה מחלוקות בנושא זה) שימו לב לדוגמה שאחידות לא סותר על פניו בריאה ספונטנית.
• ב. לדעתי פרק ההיסטוריה ממש "על הפנים". נראה לי נכון להרחיב אותו בערך נפרד וכאן לתת קיצור- לדוגמה קשה לי מאוד להאמין שבתקופה הטרום יוונית לא נעשתה עבודה בתחום של ריפוי, תורת העשבים, אנטומיה וכו' - לדוגמה בהודו שומר וכו'. מה עם המחקר של יהודים וערבים בימי הביניים? המאה 18 - 20 ראויות להרחבה גדולה בהרבה, "הכנסייה אסרה נתיחה שלאחר המוות, מה שגרם לתאוריות לצוץ ללא כל ביסוס מדעי." - זה לא נכון. התאוריות צצו ללא ביסוס מדעי לא בגלל האיסור של נתיחה לאחר המוות אלא בגלל שלא היה מדע - אלו שתי תופעות קשורות אבל בלי קשר סיבתי בינן. ועוד היד נטויה.
• ג. נראה לי נכון להרחיב כאן את "תחומי הביולוגיה" (הגבולות יבואו באופן משמתמע) ואת הרשימה המסועפת - שאפשר להרחיבה עוד, לתת כהפניה.
• ד. באופן כללי למדעי הטבע וגם כאן, יש לפעמים רושם שאין בכלל סוגיות אתיות הקשורות לתחום , שהוא מנותק מפוליטיקיה וכו'. לדעתי זה מציג מצג שווא, וגם מקשה על הבחינה של נקודות תורפה של התחום- בסוגיות פוליטיות אני מתכוון לדוגמה לזכויות בעלי חיים, ניסויים בבני אדם, ההתנגשות בין אבולוציה לבין הכנסיה, הנדסה גנטית, סביבתנות והוליזם, השפעת חברות התרופות על מחקרים, היחס לידע עממי (?), אופנות (לדוגמה בעבר וירולוגיה היה תחום מת היות והיתה אמונה שסופן של כל המחלות הזיהומיות קרוב, או פריחת ביולוגיה ברמת הגנים היום על חשבון תחומים אחרים כמו זאולוגיה או חקר מנגנונים ברמות גבוהות יותר). - לא יזיק אם מישהו מהסיטוריה ופילוסופיה של המדע יזרוק איזה פול סויה בכיוון. עוד רעיונות ? מישהו חושב שיכול לכתוב את זה או מכיר מקורות\ מישהו שיכול לכתוב?

האזרח דרור 10:39, 12 בפברואר 2007 (IST)

• • בנוגע ל-ב': שים לב לערך en:history of biology אם היה איזשהו ספק לגבי העובדה שיש להרחיב פסקה זו.
  • ג. נראה לי שכולם מסכימים על כך, אך אף לא אחד נוטל עליו את המשימה...
  • ד. ישנו תחום שלם בשם ביואתיקה, ונכון להרחיב עליו בערך זה, יחד עם התנגדויותיהם של פלגים שונים (ולאו דווקא הכנסייה) לתחומים מסויימים בביולוגיה. עם זאת, אני לא יודע האם יש מבינינו בעלי ידע מספיק נרחב בנושא.

לסיכום: מישהו צריך לקחת על עצמו את סעיף ג' (אני לא מספיק פנוי בשבוע הקרוב בשביל זה), ויש למצוא בעל ידיעות בהיסטוריה ופילוסופיה לצורך סעיפים ב' ו-ד'.gal_m 11:03, 12 בפברואר 2007 (IST)

אני מוכן לקחת על עצמי את ג', אבל לא הבנתי איך בדיוק עושים את זה. איפה נעה? ‏Almighty ~ שיחה 19:46, 12 בפברואר 2007 (IST)

פשוט ממשיכים לתרגם את הערך האנגלי. האזרח דרור 21:27, 12 בפברואר 2007 (IST)

נעה כאן, חיה ונושמת וקוראת ועוקבת אחר ההתפתחות. מצטערת שאיני משתתפת כל כך בעבודה, פשוט יש לי עומס גדול של מבחנים, שאחד מהם במתמטיקה, מה שממזער את כמות הזמן הפנוי שלי למימדים שנילס לעומתם הוא בורג' דובאי. עמכם הסליחה, נעה 23:21, 12 בפברואר 2007 (IST)

אני מוכן לקחת על עצמי את ב' (ההכשרה שלי היא בהיסטוריה של המדעים, כך שאני מאמין שאוכל לעשות תקציר אינטליגנטי של הערך האנגלי על ההיסטוריה של הביולוגיה + תוספות ממקורות אחרים), אבל זה יקרה רק ביום א', כשאתפנה מעבודה. בעניין ד' אני פחות מבין, אבל נדמה לי שיש בוויקי כמה משתמשים צמחונים/אנשי זכויות בעלי חיים שיכולים בהחלט להרחיב בנושא. ואם יורשה לי להוסיף ה' - סעיף על 'בעיות מרכזיות בביולוגיה היום' או 'מגמות חדשות' שיגע במה שקורה בתחום היום ובחזון לעתיד. רונן א. קידר 17:05, 13 בפברואר 2007 (IST)

בהצלחה לך בנוגע ל-ב'! בנוגע ל-ה', אני מסכימה וחושבת שזה באמת מעניין מאוד. יש לשים בפרק זה נושאים חדשים בתחום הביולוגיה, אך במידה. כלומר, לא להתדרדר לחדשות או לדברים מסוג זה, שמקומם יותר באיזה פורטל. אלא, כמו שאמרת - חזון לעתיד, צפי כיצד התחום יראה, ופרטים לגבי ההווה, אך בזהירות, זה נושא שנתון למעידות. נעה 17:59, 13 בפברואר 2007 (IST)

אבולוציה

תחום רוחב מובהק ולא ניתן לשייך אותה לאף רמה - ישנם מעבדות המתעסקות באבולוציה של אורגנזמים, תאים ואף אנזימים. --> צ'כלברה . דבר . שב . צחק 22:02, 13 בפברואר 2007 (IST)

תחומים בביולוגיה

דרור (וכולם), שמו תבנית "הבהרת חשיבות" על הערך. ניסיתי להבהיר להם את החשיבות בדף השיחה. בנוסף, יש לעשות פסקת פתיחה לערך, אולי כדאי להעביר חלק מהפרק כאן? ‏Almighty ~ שיחה 22:28, 13 בפברואר 2007 (IST)

העברתי את שתי הפסקאות שמקומן הוא שם. שאלה - התת-כותרות תחת הכותרת תחומי הביולוגיה אמורות כלל להיות תחת הכותרת הזו? ‏Almighty ~ שיחה 22:47, 13 בפברואר 2007 (IST)

סתם לשלוף מהר את התבנית "הבהרת חשיבות". במקום לשאול בדף השיחה, או לטרוח לקרוא את זה שפה. לא הבנתי איזה תת כותרות. לדעתי אין מקום לתת כותרות כפי שזה נעשה ברשימות רבות - כוכביות ותתי כוכביות, אבל אולי לא בסידור הקיים. האזרח דרור 23:10, 13 בפברואר 2007 (IST)

סליחה. לא ניסחתי נכון את השאלה, כוונתי היא לכותרת תחומי הביולוגיה ותת-הכותרות שלה מבנה החיים, פיזיולוגיה של יצורים חיים, מגוון ואבולוציה של יצורים חיים, יחסי גומלין והסביבה בערך ביולוגיה. בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 23:26, 13 בפברואר 2007 (IST)

הם אמורים להתמלא, אתה יכול להוסיף תבנית "פרק חסר" אם זה מה שישמח כל מיני אנשים, לחלופין אפשר כמעט באותו הזמן לתרגם את תת הפרק החסר. האזרח דרור 09:29, 14 בפברואר 2007 (IST)

שאלתי אם הן אמורות כלל להיות תחת הכותרת הזו (תחומי הביולוגיה). בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 20:25, 14 בפברואר 2007 (IST)

כן. קרא את הערך האנגלי. האזרח דרור 21:02, 14 בפברואר 2007 (IST)

היסטוריה של הביולוגיה

הי לכולם, התחלתי לעבוד על פרק זה מתוך הערכים ביולוגיה והיסטוריה של הביולוגיה באנגלית, פלוס תוספות והשלמות, וניסיתי לשלב גם את האינפורמציה שכבר היתה בערך. עם זאת, ככל שאני עובד יותר נראה לי שעדיף להעביר את הסידור לפי כותרות (וחלק מהמידע) לערך היסטוריה של הביולוגיה ובערך זה לכתוב תקציר שאינו מחולק לסעיפים (או שמחולק לסעיפים כוללים יותר מאלו שיש כרגע). בערך הראשי של ביולוגיה, למשל, אין צורך בסעיף ספציפי על ביולוגיה עתיקה, ואפשר לכתוב את הכל כסדרת פסקאות. מה דעתכם? רונן א. קידר 09:58, 18 בפברואר 2007 (IST)

נראה שאתה צודק, אבל הכי טוב אם תכתוב את הערך היסטוריה של הביולוגיה, ונהיה חכמים יותר בסופו. נוכל לראות אם יש הצדקה לחלוקה לתת פסקאות או לא (נראה הגיוני שלא, היות והחלוקה הקיימת היא בגלל העדר ערך מיוחד בנושא). האזרח דרור 12:56, 18 בפברואר 2007 (IST)

בעד נעה 17:57, 18 בפברואר 2007 (IST)

אז העברתי את המידע מהערך להיסטוריה של הביולוגיה (שיש כמובן עוד להרחיבו, אבל עוד חזון למועד), וקיצצתי באופן שדי מקביל מבחינת האורך לערך האנגלי (אם כי התוכן אינו תרגום ישיר אלא מיצוי של מידע מכמה וכמה ערכים). אשמח לביקורת עמיתים על פרק זה - האם יש שגיאות עובדתיות? תיקוני ניסוח? דברים שהיה חשוב להדגיש וחסרים? תודה. רונן א. קידר 12:57, 25 בפברואר 2007 (IST)

המשך העבודה

אני רואה שהעבודה על הערך קצת 'נתקעה', ונראה לי חשוב שנמשיך אותה, כי במאמץ קטן נוסף זה יכול להיות ערך שיהווה דוגמה לאיך אמור להיראות ערך ראשי. להלן סיכום של מה שעוד חסר:

• המשך תרגום פרק 'תחומים בביולוגיה' - Almighty לקח על עצמו
• אני לקחתי אחריות להמשך העבודה על 'היסטוריה של הביולוגיה' (לאט לאט, כי אני עמוס, אבל בהחלט)
• צריך ליצור תת-פרק על ההקשרים החברתיים והמוסריים של הביולוגיהץ. זה יכול להיות פשוט סיכום של הערך ביואתיקה עם הפניה אליו, פלוס שתי מילים על ניסויים בבעלי חיים והפניה לשם. אבדוק ברשימת הכותבים של ערכים אלו אם יש מישהו שכדאי לפנות אליו, אבל נראה לי שחלק מהעוסקים במלאכה כאן יכולים גם לבצע את המשימה.
• (רצוי) סעיף על הבעיות המרכזיות, או 'השאלות הגדולות' בביולוגיה היום. מישהו רוצה לנסות?

רונן א. קידר 10:49, 22 בפברואר 2007 (IST)

אני קצת נתקעתי במיזמים אחרים שלי. מסכים עם הרעיון לגבי ביואתיקה. לגבי שאלות גדולות - כדאי להכין כאן רשימת תתי פרקים ולדון עליה. בברכה האזרח דרור 11:17, 22 בפברואר 2007 (IST)

תרגום? הערך באנגלית מכיל רק פיסקת פתיחה ורשימה, אני לא מודע לעוד משהו שאפשר להוסיף משם. בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 12:23, 22 בפברואר 2007 (IST)

אתה בטוח שאתה מדבר על מה שאנחנו מדברים? Biology#Scopeהאזרח דרור 12:46, 22 בפברואר 2007 (IST)

סליחה, חשבתי שהתכוונתם לערך תחומים בביולוגיה. אם מדברים על הפרק, אז לא לקחתי על עצמי לתרגם אותו. בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 12:53, 22 בפברואר 2007 (IST)

סליחה, טעות שלי. אז אם למישהו בא להמשיך את תרגום הפרק הזה, יבורך; עכשיו שכעיקרון סיימתי את פרק ההיסטוריה זה נשאר הדבר ה'מכוער' היחיד בערך, ואחרי שנסיים אותו אפשר כעיקרון להגיד שהערך 'טוב' ולהמשיך למשהו אחר. רונן א. קידר 12:55, 25 בפברואר 2007 (IST)

סטטוס

האביב הגיע, וצריך עוד קצת לשנס מותניים כדי שנוכל להציג את הערך ל'ביקורת עמיתים' ולהמשיך משם. לפי ההחלטות שקיבלנו בעבר, מה שנותר עוד לעשות הוא:

• לתרגם עוד סעיף אחד מהערך האנגלי (על 'מגוון ואבולוציה' תחת 'תחומים בביולוגיה')
• פסקה על השלכות אתיות - פניתי למשתמש:Pixie, אחד מכותבי הערך ביואתיקה, ואני מקווה שיוכל לסייע.
• פסקה על חזון עתידי/תחומים לוהטים/ מה חדש - לפי הצעתה של נעה אני מציע שתציעו כאן אלו נושאים/תחומים צריכים להיכלל בפסקה כזו.

רונן א. קידר 09:32, 2 במרץ 2007 (IST)

סיימתי את מלאכת התרגום (אם כי זהו לא תרגום ישיר). בנוגע לפסקת "הנושאים החמים", הנושאים העיקריים שאני חושב עליהם הם נוירוביולוגיה וחקר המוח, אשר מתקדמים לעבר הבנה עמוקה יותר של חשיבה וזיכרון, ייתכן שתוך שילוב עם פיזיקה מודרנית; ביולוגיה התפתחותית, בה הבנה של תהליכי התמיינות תאים ויצירת רקמות עשויה להועיל רבות ברפואה, ע"י יצירה של רקמות להשתלה במעבדה אשר להן סיכוי אפסי להידחות ע"י גוף הפונדקאי; בנוסף, המחקר בתאי גזע (הקשור לביולוגיה התפתחותית) מתקשר עם סוגיית השיבוט האנושי, שגם הוא נושא חם. gal_m 10:27, 2 במרץ 2007 (IST)

תרגום שאינו תרגום ישיר תמיד עדיף (זה גם מה שעשיתי בפרק ההיסטוריה). הנושאים שהעלית נראים לי מעניינים אך הייתי רוצה שעוד משתמשים יעירו עליהם או יציעו אחרים (נעה, כל יכול, האזרח דרור - אתם כאן?). רונן א. קידר 09:21, 5 במרץ 2007 (IST)

אני כאן. הערך במצב מניח את הדעת. כדאי להרחיב אותו בכיוונים עליהם דיברנו (וחסרים כרגע גם "ראו גם" ) וקישורים חיצוניים. נתאזר בסבלנות. האזרח דרור 09:35, 5 במרץ 2007 (IST)

הוספתי פסקה על השלכות חברתיות, אתיות ופוליטיות של הביולוגיה, כולל הפניה לביואתיקה, וכן מספר קישורים חיצוניים. אשמח להערות ולתוספות. כמו-כן - מישהו יכול להמליץ על ספר טוב בביולוגיה בסיסית *בעברית* שנוכל להכניס ב'לקריאה נוספת'? גל- אולי תכתוב נוסח ראשוני של פסקת 'נושאים חמים בביולוגיה' לפי הכיוון שהיצעת, ואז נוכל לעבור עליה ולשפרה? רונן א. קידר 15:13, 8 במרץ 2007 (IST)

אני אשתדל, אבל בהחלט הייתי רוצה לשמוע עוד דעות לגבי הפסקה לפני שאתחיל, בעיקר מכיוון שאני לא מהבקיאים במתרחש בחזית כיום. לגבי ספר- יש את הספרים מהם לומדים לבגרות בביולוגיה, אבל אני לא מת עליהם. ספר טוב יותר, אבל ברמה מעט גבוהה יותר הוא "ביולוגיה - האחידות והמגוון של החיים" בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה. הוא גם שימש לי מקור מידע, כך שיכול להיות מוצדק לציינו.gal_m 15:32, 8 במרץ 2007 (IST)

אגב, ישנו שם טוב יותר? "נושאים חמים" לא נשמע אלנציקלופדיgal_m 15:35, 8 במרץ 2007 (IST)

לדעתי צריך להוסיף לפרק את ההתנגשות בין אקולוגיה לבין אתוס הצמיחה, הראיה האקולוגית- הוליסטית- מערכתית-פיזילית, לבין הראיה האינדיבדיואלית-קפיטליסטית-"אנטי-חומרנית" (במובן של ניתוק הניתוח החברתי מהחומר); את הנדסה גנטית שיש לה הרבה מאוד השלכות ואת יחס האדם לחיות. האזרח דרור 15:37, 8 במרץ 2007 (IST)

הוספתי את "סיביבתנות וקיימות - אקולוגיה בספרה החברתית", זה אולי ארוך מידי, אבל זה הכי קצר שהצלחתי. אולי כדי לייצא חלק לתוך ערך סביבתנות האזרח דרור 17:01, 8 במרץ 2007 (IST)

תודה לשניכם! הערך מתקרב לנקודה שבה אפשר יהיה לשחררו לביקורת עמיתים ואז להציעו כערך מומלץ, וזה נהדר. גל - הספר של האו"פ נראה לי בהחלט מתאים ב'לקריאה נוספת' - אם תוכל להוסיף אותו (עם שם המחבר, שנת ההוצאה ושם ההוצאה) זה בהחלט ישפר את מראה הערך. דרור - לטעמי זה לא ארוך מדי (האורך דומה לתת-הפרק שלי), אבל אם אחרים יתנגדו אפשר בהחלט להפוך את זה לערך בשם סביבתנות. רונן א. קידר 21:32, 8 במרץ 2007 (IST)

הוספתי. שמעתי גם על לקסיקון מפה בנושא ביולוגיה, אבל לא הייתי רוצה להוסיף ספר שלא קראתי. כמו כן, ראוי להוסיף ספר שמדבר על ביולוגיה ולא עוסק בביולוגיה, אך לצערי אינני מכיר אחד כזה.gal_m 22:40, 8 במרץ 2007 (IST)

אני אנסה לחשוב על זה. נדמה לי שיש ספר של סנאית גיסיס בנושא - אחפש אותו. רונן א. קידר 13:04, 9 במרץ 2007 (IST)

חזית המחקר

שתי שאלות לי: ראשית, האם השם טוב? שנית, האם המיקום (אחרי תחומי הביולוגיה ולפני סוגיות אתיות ופילוסופיות) נכון?gal_m 17:55, 8 במרץ 2007 (IST)

חן חן. כן וכן.האזרח דרור 19:24, 8 במרץ 2007 (IST)

כל הכבוד

לאור העבודה האינטנסיבית והפורה על הערך הזה, רציתי לברך אתכם על העבודה המעולה. ישר כוח! ירון • שיחה 22:46, 8 במרץ 2007 (IST)

תודה! נשמח גם כמובן להערות ביקורת (אם יש). האם לדעתך יש מקום להציעו כערך מומלץ, ואם לא - מה חסר? אתה גם מוזמן להצטרף למיזם הערכים הראשיים ולסייע לנו לעשות שיפור דומה בערכים נוספים...רונן א. קידר 13:05, 9 במרץ 2007 (IST)

אני מצטרף לדבריו של ירון, אכן עשיתם עבודה מעולה, ומתנצל על כך שהזנחתי בעצמי את העבודה על הערך, ראיתי שזה יותר מדי בשבילי (בינתיים). בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 13:30, 9 במרץ 2007 (IST)

ערך מצוין, לראשונה בחיי אני מרגיש שאני יודע מה זה ביולוגיה. דוד שי 15:58, 9 במרץ 2007 (IST)

ליטוש

בעקבות כתיבת הפסקאות האחרונות, עולה השאלה "מה עוד נשאר לעשות?". אני רואה מספר עניינים שעוד דורשים "פיניש" אחרון:

• יש מקום למעט יותר הרחבה בפסקה "ביואתיקה"
• ביבליוגרפיה מעט יותר נרחבת (לקריאה נוספת, קישונים חיצוניים וכדומה)
• שמתי לב כי פסקת הפתיחה לא תורגמה, האם יש צורך בכך?
• לאחר סיום עניינים אלה, ועוד עניינים שאולי יעלו בדיון בהמשך, ניתן לשחרר את הערך לביקורת עמיתים.

gal_m 14:25, 9 במרץ 2007 (IST)

* צריך לזכור שב'ביואתיקה' יש הפניה לערך מורחב כך שאין צורך בהרבה הרחבה - אולי עוד משפט או שניים.

* אני אחפש עוד ספרים טובים על ביולוגיה. לגבי קישורים חיצוניים אני לא מכיר הרבה - אם מישהו מכיר אתרים מוסמכים בנושא אשמח לעזרה.

* מזל ששמת לב! תכננתי לכתוב אותה (לא תרגום ישיר מאנגלית אלא תוך הסתייעות) אחרי שכל הערך יהיה גמור. אעשה זאת ביום א' כשאהיה פנוי יותר. רונן א. קידר 14:51, 9 במרץ 2007 (IST)

דיון על הפרק שהוסיף דרור (מועבר מדף השיחה של רונן א. קידר)

אין לפרק הזאת מקום בערך ביולוגיה כלל: ניתן להזכיר את הנושא במשפט או שניים ולהפנות לערך אקולוגיה או לשמירת הסביבה. הנושאים הללו נוגעים כמעט אך ורק לאיכות הסביבה ולאקולוגיה ולא לכל שאר תחומי הביולוגיה (ביולוגיה תאית וכ'ו). אין שום מקום להקדיש פרק שלם לנושא בחלק מהערך ביולוגיה העוסק בביואתיקה ובהשלכות אתיות של הביולוגיה; שלא לדבר על הפסקה האחרונה בפרק זה. ‏pacman • שיחה 14:42, 9 במרץ 2007 (IST)

אקולוגיה היא תחום מחקרי של ביולוגיה; בדיוק כפי שיש מקום לגעת בהשלכות האתיות והפוליטיות של שאר ענפי הביולוגיה, יש מקום לגעת גם בהשלכות האתיות שלה. עם זאת, ייתכן ואין מקום לכתוב את הטקסט (הארוך יחסית) בערך עצמו, וכפי שהציע דרור עצמו בדף השיחה - להעביר את הטקסט לערך סביבתנות או לערך סביבה ולכתוב שני משפטים והפניה לערך מורחב. כמו-כן אני מציע להעביר את הדיון לדף השיחה של הערך. רונן א. קידר 14:46, 9 במרץ 2007 (IST)

אתה מתיר הריסת ערך מצוין על ידי החדרת דעות פוליטיות אליו, על ידי משתמש הידוע כאחד המכניס את דעותיו הפוליטיות לערכים. אם אתה מסוגל לקרוא את הפסקה האחרונה בפרק הזה ולא להבין שצריך לסלק אותה מהערך כמה שיותר מהר כנראה שאתה לא האדם המתאים לכתוב את הערך ביולוגיה. ‏pacman • שיחה 16:06, 9 במרץ 2007 (IST)

שלום שלום. פעם שניה שאתה משתמש בטענות אד הומינם נגדי. אולי כדאי שתתחיל לנמק את טענות שלך. אגב, אם אתה רוצה את הקשר בין אקולוגיה לבין ביולוגיה ברמת התא, אתה יכול לקרוא על אפיגנטיקה, ועל הנדסה גנטית. האזרח דרור 16:13, 9 במרץ 2007 (IST)

מר פאקמאן היקר, אתה ממשיך לתקוף ברמה אישית במקום לדבר לעניין. אני מבקש ממך להתייחס באופן ספציפי למה שנטען ולחדול מההתקפות המטופשות האלה לגופו של אדם. קראתי שוב את הפסקה האחרונה, ואף כי בהחלט יש מקום לליטוש כדי להפוך אותה ליותר NPOV, וייתכן (כפי שכבר הסכמתי) שהפירוט צריך להיות בערך נפרד, אני עדיין לא מוצא סיבה להתנהגותך ולאיומים שלך כלפי ויקיפדים שעמלו קשות על ערך זה. דרור - האם נוח לך עם הפשרה שהעלית כבר לעיל, להעביר את הטקסט לערך נפרד ולכתוב מספר משפטים בלבד בערך זה? רונן א. קידר 17:07, 9 במרץ 2007 (IST)

לא יודעת מה תחליטו, להעביר/למחוק/להשאיר/לקצר/לערוך, אבל יש לי שאלה תוכנית לגבי הפסקה הנוכחית: מי כתב את הספר "גבולות לצמיחה"? אי אפשר סתם ככה להזכיר אותו תלוש. כשתסיימו להתווכח ותחליטו מה יהא על הפסקה, תקראו לי, כי יש לי כמה שינויים שהייתי רוצה להעלות, אבל לא ארצה להפריע באמצע הויכוח. שבת שלום. נעה 21:20, 9 במרץ 2007 (IST)

בינתיים פאקמאן ודרור נעלמו כבר כמה זמן; אם לא יענו עד הערב אני אפעל לפי הצעת הפשרה ואעביר את הקטע לערך חדש עם הפניה. רונן א. קידר 09:00, 11 במרץ 2007 (IST)

את הספר כתבו 3-4 אנשים, ויצאו גם שני ספרי המשך. Limits to Growth, כך שלכתוב מי כתב אותו יהיה מעט מסובך.

לגבי צמצום הפסקה, אני בעד, היות והיא ארוכה מידי לערך, וכתבתי כבר על זה. לדעתי הפרק הזה (השלכות אתיות, חברתיות ופוליטיות) הוא חסר כרגע - דוגמאות בולטות הן יחס אדם מול חיות והנדסה גנטית, ואני לא מספקי בקיא כדי לדעת אם המקום של הפרקים החסרים הוא בתוך ביו-אתיקה (עד כמה ביו אתיקה אכן עוסקת בכל אא.). ההמלצה שלי היא דווקא להרחיב את הפרק הזה, לייצא אותו לערך נפרד ולבסוף לבצע תקצירים אליו.

המקום של הרחבה של תת הפרק "סביבתנות וקיימות - אקולוגיה בספרה החברתית" הוא לדוגמה בתוך ערך סביבתנות ו\או קיימות. איכות סביבה זה לא ממש מוצלח (באנגלית זה פשוט סביבה, וכפי שלא מדברים על איכות הבריאות, אלא על בריאות, יש לדבר על סביבה).האזרח דרור 09:49, 11 במרץ 2007 (IST)

נפלא ממני מה ראה מי שראה להוסיף ענייני אקולוגיה לערך על ביולוגיה. מדובר בהבל מוחלט. ביולוגיה עוסקת באורגניזמים, לא בסביבתם. ‏odedee • שיחה 10:48, 11 במרץ 2007 (IST)

מה שיותר נפלא הוא שאתה עוסק בנושא שכנראה אין לך שום מושג ירקרק בו. לפחות אם היית טורח לקרוא את הערך (רמז - פרק יחסי גומלין והסביבה) אולי היית חוסך מאיתנו דעות קדומות שכאלה. האזרח דרור 10:54, 11 במרץ 2007 (IST)

עדיף שתתייחס, כמקובל, לערך ולא אלי. את הערך דווקא קראתי ואני גם עוקב אחריו, ולטעון שהאקולוגיה היא רלוונטית כי יש יחסי גומלין בין האורגניזם לסביבתו, זה הגיוני בערך כמו לומר שראוי שתהיה פסקה במתמטיקה שמסבירה על חורים שחורים, כי הכלים שהמתמטיקה מספקת לפיזיקה בעניינם הם לא מספקים. ‏odedee • שיחה 11:01, 11 במרץ 2007 (IST)

אני מבין שלדעתך אקולוגיה היא לא ענף בביולוגיה? האזרח דרור 11:03, 11 במרץ 2007 (IST)

לא, לדעתי הערך על ביולוגיה צריך להכיל איזון נכון ולא צריך לדחוף לתוכו את התכנים של כל הערכים בכל תת קטגוריה של ביולוגיה. הייתה כבר קודם פסקת יחסי הגומלין שהזכרת, ובה הפניה לערך המורחב על אקולוגיה. די בכך. הערך הזה - אין זה נושאו, ולא סביר לעוות אותו כך. ‏odedee • שיחה 11:09, 11 במרץ 2007 (IST)

אתה מבלבל בין שני דברים שונים. יש פרק על התחומים בהם עוסק המחקר הביולוגי. יש פרק אחר על "השלכות אתיות, חברתיות ופוליטיות" של הביולוגיה. אם אתה חושב שפרק זה הינו מיותר, עליך להסביר מדוע. ספציפית הטענה המקורית שלך ש"ביולוגיה עוסקת באורגניזמים, לא בסביבתם" אינה נכונה מבחינה עובדתית. האזרח דרור 11:16, 11 במרץ 2007 (IST)

אקולוגיה קשורה לביולוגיה, אבל לא צריך להוסיף על החברה והשפעות חברתיות בערך כזה. זה לא המקום לכך. גילגמש • שיחה 11:19, 11 במרץ 2007 (IST)

אני מבין מהעמדה של שניכם שאתם מתנגדים לכל הפרק "השלכות אתיות, חברתיות ופוליטיות". אם כך, בטח תשמחו לנמק מדוע. האזרח דרור 11:27, 11 במרץ 2007 (IST)

אם תרשו לי רגע - לטעמי יש בפירוש מקום לפרק על ההשלכות האתיות, החברתיות והפוליטיות של הביולוגיה בערך על ביולוגיה - זוהי עוד נקודת מבט, ונקודת מבט חשובה. חלק מהנושאים האלו מכוסים ב'ביואתיקה', ולכן בהתאם למדיניות יש כאן רק פסקה קטנה + הפניה. שני הפרקים האחרים נוגעים בהשלכות של תחומים חשובים ביותר בביולוגיה על החברה והמוסר - אחד בהשלכות של המחקר בתורשה וגנטיקה, והשני בהשלכות של המחקר באקולוגיה (שכפי שכתוב שם, היא תחום בביולוגיה). מה שכן, מאחר שאקולוגיה היא תחום קטן בביולוגיה, הרי שאין טעם שהעיסוק בהשלכות החברתיות שלה יתפוס כל-כך הרבה מקום בערך 'ביולוגיה'. לפיכך נראה לי שהפתרון הוא להעביר את הטקסט לערך 'סביבתנות' ולעשות אליו הפניה - כמו ל'ביואתיקה'; נראה לי שכולם מסכימים על כך. כל זה בלי כל קשר לטקסט עצמו, שניתן לדון בו בנפרד (לטעמי יש בו כמה בעיות ניסוח ו-POV אך אלו ניתנות לתיקון) רונן א. קידר 23:51, 11 במרץ 2007 (IST)

אכן, ונראה שמורט הכין עוד משהו שיכול לשמש אותנו לפרק זה (או שמה לתת פרק אחר - "השפעות ותתי תחומי משותפים עם מדעים אחרים" כמו הנדסה ביו רפואית, ביופיסיקה, ביוכימיה , בערך העתידי סוציוביולוגיה ובערך הקיים אבולוציה חברתית ותרבותית. האזרח דרור 00:07, 12 במרץ 2007 (IST)

האזרח דרור, האם אתה מסכים להצעתו של רונן אלטמן קידר - העברת המלל שכתבת לערך סביבתנות (כמובן לאחר עריכה וניטרול) ותמצותו למשפט אחד או שניים בערך זה? ‏pacman • שיחה 10:21, 12 במרץ 2007 (IST)

ברור שכן, זו היתה הכוונה המקורית. כפי שאמרתי כדאי - 1. להרחיב עוד יותר את הפרק על השלכות חברתיות, 2. ואחר כך להעביר אותו להיות ערך בפני עצמו. 3. לצמצם את הפסקאות כך שיכילו פחות או יותר מה שצריך להיות כאן (לדוגמה כדאי לצמצם כאן, באופן דומה את הנושא של הויכוח על הדארוויניזם, שיש לו עוד הרבה היבטים שראוים להרחבה במקומות אחרים).

ספציפית לגבי הפסקה שלי - לדעתי קצת חסר על ההתנגשות בין הניתוח המערבי-מודרני (פילוסופיה מערבית עד אמצע המאה ה-20 בערך ואפילו אחר כך בתחומי הכלכלה), והגישות המסורתיות לבין הניתוח של האידאולוגיה של סביבתנות וקיימות. זה גם משליך על נושאים אחרים בפרק ובערך כמו סוציוביולוגיה (שעוד לא מוזכרת) והנדסה גנטית או מיקום האדם בטבע. האזרח דרור 11:29, 12 במרץ 2007 (IST)

שבירה ופשרה

1. העברתי את המלל של דרור לערך סביבתנות; אני מציע לדון על נמ"נ, עריכה וכו' בדף השיחה של ערך זה.
2. סיכמתי בפסקה אחת את המלל של דרור והוספתי הפניה לערך מורחב.
3. הרחבתי קצת את הפסקה המתאימה המפנה לביואתיקה כדי שתכיל גם מעט מידע.
4. לגבי הסעיף 'תורשה וחברה' (שבו אגב כן מופיעה התיחסות לסוציוביולוגיה) - חשבתי לקשרו באותו אופן לאבולוציה חברתית ותרבותית, אבל ערך זה נוגע רק בחלק מהנושאים שהזכרתי בפרק זה (אאוגניקה, ליסנקו והוויכוח על בריאתנות אינם מופיעים בו) ולכן חזרתי בי מכוונתי זו. לטעמי, הקטע הוא בגודל הנכון שכן כל פסקה בו היא בעצם הפניה לערכים מורחבים, בהם הקוראים יכולים לקרוא יותר על הנושא.

רונן א. קידר 12:25, 12 במרץ 2007 (IST)

מועמדות לערך מומלץ

הייתי רוצה לבקש מהכותבים ומאלו שעוקבים אחרי ערך בסיסי זה לעדכן אותנו במצבו ולנסות להעריך את מידת בשלותו לערך מומלץ. במיוחד חשוב לציין אם נשארו פינות לא סגורות. מלמד כץ 15:56, 16 במרץ 2007 (IST)

לטעמי, למרות שהנדסה גנטית מוזכרת כבר בחזית המחקר, יש מקום להזכירה שוב בפרק על אתיקה והשפעות חברתיות. הסיכון מצידה של הנסדה גנטית נחשב מצד מתנגדיו ככזה הקרוב למלחמה עם נשק ביולוגי, או "גרוע מנשק גרעיני" (גרינפיס) , והינו אחד הנושאים החשובים שאפשר לדבר עליהם בהקשר של השלכות חברתיות-כלכליות (כבר היום, לדוגמה איכרים עניים מול זרעים חד פעמיים, GMO וסימון מזון מול "מזון חדיש" וכו'). באופן דומה, נושא זכויות בעלי חיים מושך יותר ויותר תשומת לב, ומה שהיה מקובל מאוד לפני 20 שנה, אינו מקובל היום. נושא קשור הוא מעמד האדם בתוך הבריאה (מנותק בתפיסה המערבית, עליון בתפיסה היהודית נוצרית או משולב בגרסה אקולוגית). האזרח דרור 12:13, 18 במרץ 2007 (IST)

חלק מהסכנות והבעיות בהנדסה הגנטית מתוארות בערך המורחב ביואתיקה; רציתי לשלוח אותך לשפר אותו, אבל אז הבנתי שאתה מדבר על השלכות חברתיות ולאו דווקא אתיות, שבאמת אין מקומן בביואתיקה. עם זאת, הערך עמוס גם ככה, כך שאני מציע שתכתוב משהו על הנושא בערך הנדסה גנטית, ואז נמצא דרך לקשר לפסקה הזו מכאן. לנושא זכויות בעלי חיים יש ערך נפרד, ויש כבר קישור לשם מערך זה, כך שאני לא רואה סיבה להרחיב (אולי להוסיף משפט אחד). לגבי 'מעמד האדם בבריאה' - אני מצטער, אבל זה *באמת* לא קשור לביולוגיה (אבל יכול להיות מעניים בערכים טבע או אדם) רונן א. קידר 12:49, 18 במרץ 2007 (IST)

מעמד האדם בבריאה - לא מבין למה זה לא קשור להשפעות הביולוגיה, קשה לי לראות תחום ידע או תהליך אחר שיצר שינוי כזה דרמטי בנושא זה. תסתכל לדוגמה בערך אדם כדי לראות כמה דעות קדומות קיימות עדיין (והיו מקובלת פעם הרבה יותר). "האדם כנזר הבריאה" ואבולוציה כדבר משתפר והולך ששיאו האדם אלו לא בדיוק דעות קדומות בלתי נפוצות. האזרח דרור 13:15, 18 במרץ 2007 (IST)

הסתכלתי שוב בנושא תורשה וחברה, ולדעתי פשוט צריך ערך מורחב על כך הפרק "השפעות חברתיות" או ביולוגיה וחברה. לדוגמה האזכור של סוציוביולוגיה בתוך תחום זה "מבליע" את חשיבותו. נושא אחד הוא ויכוח בריאתנות-דת מול אבולוציה-מדע. נושא שני הוא ניתוח אבולוציוני (הערך שמורט עושה, וערך נוסף שצריך להיות על כלכלה אבולוציונית) נושא שלישי הוא שעבודות כמו של וילסון,(, רובים חיידקים, קריסה, הגן האנושי, הקוף העירום) ' מכניסות "בסיס ביולוגי" להתנהגות הפרט והחברה- דבר שעומד לא רק בניגוד לתאוריות מרקיססטיות\פמינסטיות אלא למסורת המדעית- פילוספית המערבית המודרנית בכלל. נושא נוסף אולי הוא מחקר המוח ותחומים קרובים והשפעותיהם על פסיכולוגיה ומדעי ההתנהגות .

מה לגבי תחומים משותפים עם מדעים חיצוניים כמו (וכאן אני סתם זורק באוויר) ביוכימיה, הנדסה ביורפואית, ננו טכנולוגיה, ביולוגיה באסטרונומיה , ביולוגיה במחקר מאובנים ואריכאולוגיה וכו'? שווה פרק? האזרח דרור 12:43, 18 במרץ 2007 (IST)

יש משהו בדבריך, שאכן יש מקום לערך מורחב על 'השלכות חברתיות, פוליטיות ואתיות של הביולוגיה', שכן יש באמת הרבה מה לכתוב בנושא הזה, שאולי לא בהכרח מחפש מי שרצה לקרוא על 'ביולוגיה'. אבל:

1. הייתי רוצה שיתגבש קונצנזוס בין יותר כותבים לגבי העניין הזה.

2. צריך לכתוב ערך מורחב איכותי, ואני לא יודע אם יהיה לי זמן להשקיע בזה בתקופה הקרובה; המצב הנוכחי הוא מצב יציב, וכדאי לערער אותו רק אם באמת מצליחים ליצור משהו טוב ומקיף יותר.

לגבי ההצעה השנייה שלך - זה מעניין, אבל לא נראה לי חיוני; על רוב 'נושאי הגבול' יש כבר ערכים שאפשר להגיע אליהם דרך רשימת תחומי הביולוגיה, ואילו על אחרים אני יודע מעט מאוד ועדיף שיכתוב עליהם מישהו שיודע - אם יש כזה. רונן א. קידר 12:57, 18 במרץ 2007 (IST)

אני מסכים עם רונן: אם אין מי שיכתוב ערך איכותי בנושא, המצב הקיים עדיף. לגבי ההצעה השניה- אני אנסה לדלות מידע, אם יהיה לי מספיק אני אעלה אותו, אבל אינני מבטיח דבר.gal_m 09:57, 20 במרץ 2007 (IST)

הערה נוספת , "חקר החי החל בצורה ממשית ביוון העתיקה" נראה לי לא מדוייק. הרבלוגיה היתה כאן קודם, וקשה להגיד שלא היה גוף של ידע רפואי עצום בתרבות ההודית והסינית, זו נראית לי דעה קדומה מערבית שיש לנסות לתקן\לברר (לפני הפיכת הערך למומלץ), באופן דומה, חסרים לערך מומלץ היסטוריה של ימי הביניים - ערבים ויהודים, והאמת - גם פרק על ביולוגיה בישראל! קחו נשימה ארוכה, לא יזיק אם ערך חשוב כל כך יזכה לעוד טלטול, שיוף וניעור ורק אחר כך יהפוך למומלץ. האזרח דרור 10:06, 21 במרץ 2007 (IST),

אגב, מה עם אפיגנטיקה? שווה איזכור כאן? האזרח דרור 10:08, 21 במרץ 2007 (IST)

לא ידוע לי על עבודה תיאורטית ביולוגית בסין או בהודו, ולידע שמכונה 'רפואה סינית' קשה להתייחס כחלק מביולוגיה (אולי כחלק מרפואה). מה שכן, תיקנתי את הניסוח כך שיהיה מדויק יותר, יכלול התייחסות מסוימת לידע שנצבר לפני כן, ויבהיר מה בדיוק היה חלוצי אצל היוונים; בערך המורחב, היסטוריה של הביולוגיה יש התייחסות מפורטת יותר.

ביולוגיה בישראל זה אכן נושא חשוב, ויש בידי לא מעט מידע היסטורי בנושא - אנסה לסכמו בפסקה-שתיים. מה שכן, אין לי ידע מסודר על מצב הביולוגיה בישראל כיום, ואזדקק לעזרה בעבודה על כך.

אפיגנטיקה,נראה לי, הוא פשוט עוד תחום בביולוגיה. למה דווקא הוא ראוי לאזכור בערך הראשי? רונן א. קידר 10:17, 22 במרץ 2007 (IST)

תודה, יהודים וערבים בימי הביניים? לפי סרט התעודה של הבי בי סי "רוח הרפאים בגנים שלכם" , אפיגנטיקה מוצאת כיום ראיות לפיהן לאמרק לא לגמרי טעה (זה ניסוח שלי, הוא לא ניסח את זה ככה), וחווית בזמן החיים של היצור משנות את הביטוי של המדיע הגנטי שמועבר לדורות הבאים. התזונה של האיכרים לפני 100 שנה משפיעה על הנכדים שלהם היום. נראה לי חשוב להזכיר את ישראל היות ומרושם שלי זה אחד המרכזים העולמיים של ביולוגיה. נראה לי שהערך חסר בלעדיו. מלבד זה אני חייב למחות על המגמה (החדשה?) לכתוב ערך ומיד להוסיף למומלצים. תנו לערכים להתבשל. האזרח דרור 10:57, 22 במרץ 2007 (IST)

שבירה

לגבי אפיגנטיקה - מעט הידע שלי בתחום רומז לכך שאף כי מדובר בתוצאות מהפכניות המראות ש-DNA איננו החומר הגנטי היחיד, הרי שהפרשנות שלך (או של ה BBC?) קיצונית מאוד ורחוקה מלהיות מדויקת. עם זאת, הייתי שמח אם גל, ג פ או מישהו מהכותבים של הפרק על חזית המחקר יענה לך, שכן אם הנושא הזה שייך לאנשהו, אז הוא שייך לכאן. לגבי ימי הביניים, בהחלט סביר שהיתה עבודה ביולוגית (נדמה לי שאני זוכר משהו) אבל נראה לי שנכון להזכירה בערך המורחב היסטוריה של הביולוגיה ולא כאן - צריך לזכור שהערך ארוך גם ככה.
לגבי המלצה - אני חייב להזכיר שהמלצה אין פירושה שלא ניתן להוסיף לערך. אחרי ההמלצה אפשר בהחלט להוסיף עוד הרבה ולהמשיך לעמול. למעשה, דיון ההמלצה עשוי להביא לכאן עוד תורמים שיעזרו לנו לשפר. רונן א. קידר 10:09, 23 במרץ 2007 (IST)

אינני רואה סיבה מיוחדת להכליל דווקא את אפיגנטיקה בערך הראשי. זהו אכן תחום מחקרי חשוב בגנטיקה, אך לא נראה לי שהוא חשוב יותר מתת-תחומים נוספים של הגנטיקה או של תחומים אחרים, שאותם לא הזכרנו. עם זאת, אציין שאינני מומחה בתחום, כך שאינני יודע הרבה על הנעשה בחזית תחום זה כיום. בכל הנוגע לתוספות לפרק ההיסטוריה, כמובן שאלה צריכות להתווסף לערך המורחב ולא לכאן. הפסקה בערך זה אמורה לתת סקירה כללית על ההיסטוריה של הביולוגיה ותו לא, והיא עושה זאת בהצלחה. התוספת היחידה שאני מוצא שתועיל לערך היא פסקה על הביולוגיה בישראל, וכדאי להוסיפה.gal_m 12:56, 23 במרץ 2007 (IST)

גם אני רחוק מלהיות מומחה בתחום, והטענה היא של הבי בי סי (שמצטטים כמה חוקרים - מישהו יודע מה אומרת חווה יבלונקה בנושא?). אם הטענה נכונה נראה לי שמקומה כאן, כולל האפגינטקיה עצמה - הנקודה היא לא שDNA אינו החומר הגנטי היחיד, אלא שהתהנגות וחוויות שעוברות על הפרט בימי חייו, משנות את הביטוי של המידע הגנטי ואת הדרך בה המידע יקרא על ידי דורות העתיד (כלומר שינוי של הגנוטיפ והפנוטיף). אני ממליץ לקרוא את הטקסט באתר הבי, בי, סי, שיש קישור אליו מהערך אפיגנטיקה. האזרח דרור 15:30, 23 במרץ 2007 (IST)

ראו גם את הערך כאן http://en.citizendium.org/wiki/Biology שהוא בעיקר סקירת ההיסטוריה של הביולוגיה. שימו לב גם לסוף הערך - חזרה מהגנטיקה אל ביולוגיית מערכות (http://en.wikipedia.org/wiki/System_biology). האזרח דרור 14:17, 26 במרץ 2007 (IST)

ראיתי כבר את הערך בסיטיזנדיום (שאגב, לא מוסיף להם כבוד גדול כי אכן הוא בעיקר היסטוריה של הביולוגיה ולדעתי, כערך מאוזן, הוא פחות טוב ממה שיש לנו כאן). לעצם העניין, גם בערך על ביעולוגיה בוויקי האנגלית נאמר משהו על החזרה ל'ביולוגיה מערכתית' המשלבת בין התחום המולקולרי לתחום המערכתי, והזכרתי את זה בקצרה בסוף הקטע ב'היסטוריה של הביולוגיה'. הנה: "עם זאת, לקראת תחילת המאה ה-21 מתחילה הפרדה זו להתפורר, כאשר ביולוגים של אורגניזמים פונים יותר ויותר לשיטות מולקולריות ואילו ביולוגים מולקולריים מתמקדים יותר ויותר ביחסי הגומלין בין גנים לסביבה ובמגוון הגנטי של אוכלוסיות בעלי-חיים." המממ.... אולי זה מקום טוב להזכיר אפיגנטיקה ולתת לינק. רונן א. קידר 00:55, 27 במרץ 2007 (IST)

אני שותף לדעתך על הערך בסיטיזנדיום (יוכל לעזור בערך ההוא). לדעתי יש כאן שני נושאים שונים. האחד הוא שאפיגנטיקה למעשה משנה קצת את הויכוח בין "לאמרק" (השפעה סביבתית) לבין דארווניזם (השפעה גנטית\תורשתית) - ולכן חשיבותה האדירה (כזו שמחלחלת לכל תחום בביולוגיה). הפסקה הקיימת בערך ההוא היא "כיצד גורמים סביבתיים שמשפיעים על ההורים עשויים לגרום בשינוי בהתבטאותם של גנים בצאצא". כלומר הטיית הכף חזרה לכיוון "לאמרק". לדעתי זה צריך להיות איפשהו בכייון של "תחומים חמים" (אולי גם בעקרונות כללים). לגבי הנושא של מערכות מול מולקולרית לדעתי יש לציין את ביולוגיה מערכתית (שמתקשרת באופן כללי לחשיבה מערכתית גם בתחומים אחרים כמו כלכלה). כלומר לא סתם שילוב בין מולקולרית לאורגניזמים אלא סינתזה ושימוש בשיטות חדשות וחשיבה מחודשת. שים לב גם לנסיון שלי להרחיב היריעה על ביולוגים\ה בישראל בלוח המודעות האזרח דרור 09:31, 27 במרץ 2007 (IST)

אתה יודע מה? נראה לי שאני מקבל את דעתך. אני מציע שתכתוב פסקה קצרה על ההתפתחויות באפיגנטיקה (לפי הערך בנושא זה) ותוסיף אותה לנושאים החמים (אם אתה מרגיש לא בטוח בניסוח, אולי תעלה אותה קודם לדף השיחה). לגבי ביולוגיה בישראל, מה שכתבתי מבוסס על עבודת המאסטר שלי, שנגעה בהיסטוריה של הגנטיקה בישראל עד 1961, ולכן הכילה מידע על ההיסטוריה הכללית של הביולוגיה בישראל בשנים אלה. הבעיה היא שעל מה שקרה מאוחר יותר יש לי הרבה פחות מידע, ומאחר שאני לא חי בארץ גם אין לי גישה לחומר עיוני בעברית. נראה לי שראוי להוסיף כמה מלים על ביולוגים ישראלים שפעילים היום, אבל אני לא יודע על כך מספיק.... רונן א. קידר 01:14, 29 במרץ 2007 (IST)

הנה משהו

אפיגנטיקה

ערך מורחב – אפיגנטיקה

במשך שנים רבות ביולוגים חשבו שהתורשה נקבעת אך ורק על ידי הDNA, וכפועל יוצא מכך, בעלי החיים הם מעין רובוטים המעבירים גנים מדור אחד לזה הבא אחריו. המחקר האפיגנטי גילה כי בנוסף למידע הגנטי קיימת מערכת מורכבת של מתגים הקובעים אילו מקטעים בגנום יבואו לידי ביטוי, ואילו "יושתקו". יותר מכך, חווית שעברו על ההורים במהלך חייהם, כמו רעב או מתח, יכולים לגרום לשינוי בביטוי של המידע הגנטי אצל הדור הבא, והלאה לשאר הדורות. או במילים אחרות, לגנים יש "זכרון", ויש השפעה סביבתית על הגנים. דבר זה עשוי להיות בעל השלכות משמעותיות על רוב תחומי המחקר בביולוגיה. האזרח דרור 23:29, 31 במרץ 2007 (IDT) (זה אמור להכנס תחת תחומים חמים )

שים לב שמה שכתבת אינו מקביל (ומרחיב הרבה מעבר ל...) הערך אפיגנטיקה עצמו. רונן א. קידר 23:43, 1 באפריל 2007 (IDT)

אני חושב שהאזרח קפץ כאן מעל הפופיק. יש ויכוח די רציני בעולם המדע עד כמה האפיגנטיקה היא חלק חשוב במערכת העברת המידע לדורות הבאים - מה שכתבת םה זה למרקיזם קלאסי והוא די מחטיא את הקונצזוס כיום. --> צ'כלברה . דבר . שב . צחק 23:45, 1 באפריל 2007 (IDT)

אני מסכים, רק ניסחתי את זה יותר בעדינות. אולי מתאים לך לכתוב פסקה בנושא שתהיה יותר מדויקת? רונן א. קידר 23:59, 1 באפריל 2007 (IDT)

בכיף. --> צ'כלברה . דבר . שב . צחק 00:01, 2 באפריל 2007 (IDT)

א. אני יודע. כאן יש פסקה, ושם יש ערך שלם, רציתי להרחיב אותו, אבל לא הספקתי.

ב. זה לא חשוב עד כמה אפיגנטיקה היא מנגנון חשוב, הנקודה היא שהיא מנגנון קיים. ואם יש ויכוח בעל משמעות חשובה כל כך יש להציגו.

ג. זה בהחלט מזכיר לאמרקיזם, אם כי כמובן שזה שונה מאוד. אודה לצכ' אם יוכל לתמוך במשפטים כמו "מה שכתבת םה זה למרקיזם קלאסי" (כי זה לא מה שכתבתי, וזה לא לאמרקיזם). איזה משפט שנוי במחלוקת ואיפה אתה יכול להצביע על מקורות לזה, כל המקרות שעד כה הבאת (ממה שיכולתי לקרוא עליהם) תומכים עד כמה שאני מבין במה שאמרתי. תודה. וחג שמח האזרח דרור 10:16, 2 באפריל 2007 (IDT)

הי דרור, הבעיה שלי עם הטקסט שלך הוא שהוא קצת קיצוני בתוקף שהוא נותן ובמסקנות שהוא מוציא מהמחקרים האפיגנטיים. אני מעדיף בהרבה את הטקסט ה'זהיר' יותר של צ'כלברה (שעשיתי לו עכשיו כמה תיקוני ניסוח קטנים כדי להבהיר מה כל-כך מהפכני כאן) רונן א. קידר 12:11, 2 באפריל 2007 (IDT)

זה יותר טוב, אבל עדיין בעייתי. 3 המונחים מובילים לערכים טכנים למדי. הם נותנים פרוט שהוא מיותר (לדעתי) בערך ורק מסבכים את הקורא ההדיוט. המשפט לאחר מכן סתום - מדוע יש חשיבות במסגרת התורשה? הנה המשפט כפי שהדיוט יראה אותו - "המחקר האפיגנטי גילה כי בנוסף למידע הגנטי קיימים מספר מנגנונים, X, המשפיעים על הדרך בה מתבטאים הגנים בצאצאים, וכי השפעה זו עשויה אף להיות מורשת לדורות הבאים." אומר לו ההדיוט - " מה השתנה הלילה הזה? קודם היו גנים, כעת יש עוד מנגנונים. ביג דיל". ממה שראיתי וגם במאמר בגלילאו החדש הוא בכך שהיו מספר מחקרים וניסויים שגילו השפעה מתוך מהלך החיים על הביטוי הגנומי. זה נראה לי דבר שלא שנוי במחלוקת (אשמח לקבל תיקון), מה שאולי שנוי במחלוקת (עד כמה שהבנתי מצכ') זה כמה הדבר הזה משמעותי כלומר כמה משקל הוא משחק בגנטיקה באופן כללי. כלומר העמדה ממה שאני מבין צריך לכתוב יש מגנונים נוספים (עד כה דבר חדש אבל לא מרעיש), שידועים מקרים בהם איפשרו להשפעות סביבתיות לשנות את הביטוי הגנטי (בום טראח!, הסבר למה יש לזה פוטנציאל חשוב), אבל יש מחלוקת כמה זה באמת משמעותי בהקשר הכללי. חג שמח האזרח דרור 12:31, 2 באפריל 2007 (IDT)

תחומי הביולוגיה

בפרק זה מופיע המשפט: "ופיזיולוגיה משתמשת בממצאים מתחום הביולוגיה של לכדי חקר ההתנהגות ומאפייני החשיבה של בעלי חיים" - נראה לי שחסרה מילה אחרי "הביולוגיה של". מלמד כץ 02:57, 21 במרץ 2007 (IST)

אם לשפוט ע"פ הערך האנגלי, מדובר בחלקים של שני משפטים שונים, שהתאחו בטעות למשפט אחד. תיקנתי.gal_m 10:00, 21 במרץ 2007 (IST)

תאי גזע וביולוגיה התפתחותית

הפיסקה כולה, ובמיוחד משפט הפתיחה: "במסגרת השאיפה להאריך את תוחלת החיים האנושית, נעשים ניסיונות ליצירת חלקי גוף חלופיים לאלו שהזדקנו" נשמעים כמו המצאה של מישהו. אני שמעתי אך ורק על תאוריה שטוענת כי קיים במכלול הגנים שלנו גן שאחראי לתהליך ההזדקנות ומונע מהגוף את יכולתו לשרוד כמה מאות שנים (כמו שכתבתי באחד מתקצירי העריכה: משוער כי 700-1200 שנים); אבל בחיים לא שמעתי על התאוריה שפיסקה זו עוסקת בה. בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 00:13, 15 באפריל 2007 (IDT)

השפעה ישירה על גנים או מנגנונים של הזדקנות היא נושא אחד, ומחקר של תאי גזע הוא נושא אחר. לי נראה שהמשפט מתייחס לשאיפה הכללית של הרפואה והמחקר הרפואי להאריך את החיים, ואולי גם לשפר את איכותם בגיל הזיקנה, והפיסקה ממשיכה לדון במטרות של מחקר בתאי גזע ויישומו בהנדסת רקמות. קטיפי 00:28, 15 באפריל 2007 (IDT)

חוקרי הטבע הצרפתים פייר אנטוני דה מונט וז'אן-בפטיסט דה לאמארק

לעניות דעתי, מדובר בבן אדם אחד! - ראו en:Jean-Baptiste Lamarckדליק כלבלב - שיחה 09:33, 22 במרץ 2008 (IST)

צודק! מדובר בטעות מימיו הראשונים של הערך שמעולם לא תוקנה. הריני מתקן רונן א. קידר - שיחה 10:09, 22 במרץ 2008 (IST)

תבנית ניווט לערכי ביולוגיה

אני ממליץ ליצור תבנית ניווט שתכיל את תחומי הביולוגיה ומושגים בסיסיים בביולוגיה (אורגניזם, תא, וכו'), כמו תבנית הניווט בסוף הערך כימיה. Kulystab - שיחה 23:52, 19 באפריל 2009 (IDT)

רעיון מעולה, אתה מוזמן ליצור את התבנית! אפשר אולי לתרגם את התבנית Template:Biology-footer מאנגלית. ברק שושני - שיחה 00:01, 20 באפריל 2009 (IDT)

תבנית:ביולוגיה

יצרתי תבנית ראשונית. אשמח להערות לפני שיבוץ בערכים הרלוונטיים. מגוון התחומים הוא עצום, ומפורט בתחומים בביולוגיה ובקטגוריה בנושא. זו התבנית הכללית ביותר.

Kulystab, לגבי המושגים שביקשת, הם מאוגדים בתבנית:אברוני התא. ישנן תבניות ספציפיות יותר נוספות. נעה - שיחה 23:19, 14 במאי 2010 (IDT)

לא רק בכדור הארץ יש חיים.גילו שהיו ואולי עוד יש חיים על כוכבי לכת אחרים כמו מאדים. במאדים למשל גילו ערוצי מים שפעם בה היו מים.(דברים אלה בהקשר לתמונה הראשונה)

תודה

תודה! , עזרתם לי בשיעורים הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
77.124.115.98 16:53, 6 בספטמבר 2011 (IDT)

משוב מ-22 בינואר 2012

גרוע ביותר אני לא מרוצה מהתמונה בכלל לא  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
82.81.210.225 20:08, 22 בינואר 2012 (IST)

משוב מ-13 בנובמבר 2012

מעניין הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
147.236.31.63 15:09, 13 בנובמבר 2012 (IST)

טעות בכותרת התמונה של ציוריו של אנטוני ואן לבנהוק

ישנה טעות בתמונה העליונה. אנטוני ואן לבנהוק לא חי כבר ב1795. התמונה כנראה צוירה ב1695 הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
84.228.241.222 15:24, 20 באוגוסט 2013 (IDT)

תודה על ההערה. הסרתי את ציון השנה מהציור. נראה שציון השנה נלקח מויקישיתוף, שבעצמו נלקח מאתר חיצוני. ערן - שיחה 00:38, 21 באוגוסט 2013 (IDT)

הצעת הסרה ראשונה מהמומלצים

ערך מומלץ זה לא עומד יותר בסטנדרטים הנוכחיים שלנו. הוא מתאר את אחד הערכים החשובים ביותר שאמורים להיות בכל אנצ' אבל עושה את זה בצורה שטחית ולא מעמיקה. כמעט כל הפרקים קצרים מאוד וכמעט שלא מספקים מידע, פרט לכמה נקודות שלא מקושרות היטב לתוכן הערך. כתוצאה מכך אין פירוט לגבי אף נושא. מה היא אבולוציה וכיצד היא עובדת הלכה למעשה? כיצד בא לידי ביטוי הDNA? המושג "הדוגמה המרכזית" לא מופיע אפילו בערך. כמו כן, בערך אין אף הערת שוליים - מצב בלתי תקין לכשעצמו. גילגמש • שיחה 18:15, 20 במאי 2016 (IDT)

לדעתי הערך ראוי להישאר מומלץ. לא מדובר בערך על נושא או תופעה המכוסה במחקר (שאמור להיות מפורט קצת יותר) אלא בערך על הדיסציפלינה המחקרית עצמה. הוא מכסה תחום מאוד מאוד רחב ועושה את זה בשפה בהירה ובלי לגלוש לפירוט-יתר. הטקסט מפנה לערכים מורחבים שחלקם ברמה גבוהה. לגבי אבולוציה למשל, יש הסבר תמציתי וטוב בתת-הפרק הנוגע בדבר, והפנייה לערך המורחב המצוין. בערך על נושא כה רחב אין ממש צורך בהערות שוליים (כי הרוב הוא common knowledge) יש מקורות לקריאה נוספת, שהם כשלעצמם ספרים כלליים ולא מכסים נקודות ספציפיות (וטוב שכך). Reuveny - שיחה 09:16, 21 במאי 2016 (IDT)

Reuveny, איך תתייחס לטענה שאחת הבעיות של הערך היא העדר מידע רלוונטי. הצבעתי על כמה נקודות בדיון למעלה. יש כמובן נוספות. כמו כן, חלק מהערכים המורחבים אינם מכסים בצורה מספקת את הנושא (היה לנו עניין דומה עם הערך ישראל). כך למשל הערך אפיגנטיקה הוא קצרמר מורחב. כנ"ל מדעי המוח (מקושר דרך דף הפניה) ואחרים. גילגמש • שיחה 16:22, 21 במאי 2016 (IDT)

הצעת הסרה שנייה מהמומלצים

הערך היה כבר ברשימת המתנה, אבל אורכב בטעות. אני מחזיר אותו כעת. ראו דיון קודם. גילגמש • שיחה 06:42, 30 בספטמבר 2016 (IDT)

אני מודה לכל המצביעים ולכל אלה שהשתתפו במאמץ ההמלצה על הערך הזה. בשלב זה הורדתי את הערך מההצבעה בתקווה שהתהליך שהחל יניב פירות. (ההצבעה שהייתה מאורכבת כרגיל בקישור הרגיל המקשור מתבנית בראש הדף). גילגמש • שיחה 09:34, 27 בנובמבר 2016 (IST)

הצעת הסרה מהמומלצים

ערך זה מועמד להמלצה או להסרת המלצה. מומלץ להיעזר בקריטריונים כדי לבחון את הערך. הנכם מוזמנים להעיר ולהגיב בדיון זה ולבקר מועמדים נוספים.

דיון

הערך הגיע כבר פעמיים לדיון הסרה בעבר. פעם ראשונה ירד בגלל טעות טכנית ואילו בפעם השנייה עבר שיפור מסוים והורדתי אותו מרשימת ההמתנה בתקווה שמאמצי שימור ההמלצה ימשכו. למרות שחלפה למעלה מחצי שנה לא נעשה מאמץ מיוחד לשמר את ההמלצה של הערך והוא נותר במצב שהיה בו לאחר שהורדתי אותו מרשימת ההמתנה. להלן סיכום הבעיות שאני מוצא בערך זה:

מדובר בערך מרכזי שמכסה תחום מחקרי חשוב. למרות חשיבות הנושא, הערך לא מפרט די הצורך על המנגנונים הביולוגיים העיקריים. אתן דוגמה מייצגת מאוד: אחד העקרונות הבסיסיים ביותר בביולוגיה הוא אבולוציה. תאוריה חשובה זו לא מוסברת כמעט בפרק שמוקדש לה. במקום הסבר משכנע לגבי מה היא אבולוציה ומה הם החוקים הבסיסיים שמושלים בה, יש תיאור כללי מאוד של הנושא. הדבר הזה בפירוש איננו מספיק. קיומו של ערך מורחב (שאותו לא בדקתי) לא יכול לבוא במקום הסבר בערך העיקרי. דוגמה נוספת היא הומאוסטזה - גם זה לא מוסבר כמעט בערך. לא מוסברים המנגנונים העיקריים שמאפשרים את הדבר החשוב הזה. במקום יש שוב הסבר כללי על התופעה הזאת. זה גם כן לא מספיק. אלה הן רק דוגמאות אחדות. הערך לא מפרט על מנגנונים ביולוגיים חשובים נוספים. כך למשל אין בכלל פרק על התא (שלא לדבר על אברונים מרכזיים שיש בתא כמו גרעין, ריבוזומים, ממברנה ועוד).

בנוסף למידע חסר, יש בערך גם בעיה חמורה של הערות שוליים. אמנם, מדובר בערך על דיסציפלינה שלמה, לכן קשה לתת הערות שוליים רבות כי חלק ניכר מהתופעות נסקרות בספרות כללית, עדיין כדאי להוסיף הערות שוליים. בעיני זאת בעיה קלה יותר לעומת הבעיה שציינתי לעיל. אם מישהו רוצה לטפל בערך החשוב הזה, אשמח מאוד אם זה יקרה. עם זאת, חשוב להתחייב על הטיפול ולא לזנוח את העניין פעם נוספת. גילגמש • שיחה 17:43, 8 ביולי 2017 (IDT)