שיחה:ביעור חמץ (הצגה)

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הוחלט למחוק ערך זה בעקבות הצבעת מחיקה? שנפתחה ב־23 בספטמבר 2013
הוחלט למחוק ערך זה בעקבות הצבעת מחיקה? שנפתחה ב־23 בספטמבר 2013

תבנית חשיבות[עריכת קוד מקור]

הערך הוא על הצגת תיאטרון מקורית שנכתבה ובוצעה ע"י סטודנטים ועכשיו יוצאת להופעות בתאטראות אחרים בארץ. כיצד ניתן להרחיב עליה את הנאמר כדי להראות את החשיבות של ערך כזה? אני מדגיש שזו הצגה שנכתבה ע"י סטודנטים ובוצעה ע"י סטודנטים ותמשיך להיות מוצגת על ידי סטודנטים, אפילו שזו לא הצגה מאוניברסיטה לאמנויות, אלא מהטכניון.

מן הראוי לחתום כאן...בברכה, Rafael Guri שיחה 05:45, 17 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]

תומך בערך[עריכת קוד מקור]

תומך בערך ומעיד על עצמי, כמי שלמד בטכניון כמה שנים טובות ויודע מהם הקשיים ללקט סביבך שחקנים ולהפיק הצגה. כמי שלמד בתיאטרון הטכניון ומכיר את פרופ' אוריאל זוהר שנים רבות. הערך אמנם נכתב ברישול ואני מנסה לערוך אותו כרגע. אז אנא סבלנות. תוך שבוע, יעמוד איתן. הערך ראוי, משום שהוא מוכיח דבר שכנראה רוב העורכים בויקיפדיה אינם מודעים לו. האם ידעתם שיש מסגרת ללימודים הומניסטיים ואמנויות בטכניון? לא! האם ידעתם שבמסגרת זו הוקם תיאטרון הטכניון והוא קיים כבר 28 שנים? לא! האם ידעתם שתיאטרון זה הפיק עד כה 51 מחזות? לא! האם ידעתם שהתיאטרון הזה נחשב לתיאטרון הסטודנטים המוביל של ישראל באירופה? לא! האם ידעתם שהתיאטרון הזה הופיע כ-15 פעם בפסטיבלים יוקרתיים באירופה? לא! האם ידעתם שהבמאי, היוצר הקולנועי סכנדר קובטי שיצר את הסרט עג'מי היה תחילה בשנים 1999-2001 תלמיד של זוהר? והחל את דרכו בהצגה "סוף-סוף"? לא! האם ידעתם שמתוך התיאטרון יצאו שחקנים, במאים וכותבים מקצועיים? לא! האם מישהו מכם קרא את ספרו של זוהר "חשיבות מחקר התיאטרון באוניברסיטה טכנולוגית מדעית דוגמת הטכניון"? לא! שבו הוא יוצר קשר, כפי שקיים באוניברסיטאות אמריקאיות, בין המדע לאמנויות, בין אונות המוח הימני לשמאלי... זהו לעת עתה. בברכה, Rafael Guri שיחה 05:42, 17 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]

לתיאטרון הטכניון יש, אולי, חשיבות. להצגה, שהוצגה 8 פעמים, לא זכתה לתהודה תקשורתית יוצאת דופן, והסיבה שהפסיקו אותה היא לא איזה סקנדל סטייל מלכת אמבטיה אין שום חשיבות. בנוסף מדובר בהצגה של תיאטרון זניח, ששחקניה הם סטודנטים. בברכה, --איש המרק - שיחה 09:00, 17 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
מציע לך עורך נכבד לקרוא את הדברים שנכתבו בעיתון הטכניון בידי העורך עצמו, על ההצגה (ראה בערך עצמו, העליתי זאת הבוקר). מסקנותיך מוטעות. העובדה שהתיאטרון הזה הוציא שחקנים ובמאים מקצועיים היא הוכחה ניצחת. שלא לדבר על מועמד לאוסקר על סרטו עג'מי. כמו איתי הראל מחזאי ובמאי ההצגה, כך גם רבים לפניו הצליחו לשלב את התיאטרון עם לימודי הטכנולוגיה והמדע שלהם וליצור תארים חדשניים, יצירתיים ומקוריים בטכניון, שלא היו קיימים קודם. לדוגמה אביעד אפלבאום (שיחק בשתי הצגות של תיאטרון הטכניון), כתב תואר שני ובו הוא משלב לימודיו בפקולטה עם תיאטרון ויוצר נושא חדשני ויצירתי בטכניון. היום מבוקש בכל הארץ וכותב דוקטוראט בנושא. ראה כאן [1] בברכה, Rafael Guri שיחה 09:13, 17 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
כדאי לבדוק אם ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכים/סרטי סטודנטים מתאימים כאן. גיא - שיחה 10:28, 17 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
שלום גיא עורך נכבד! אכן כן. ההצגה הופיעה במסגרת מסחרית בתיאטרון הטכניון והקהל שילם על כרטיסי הכניסה. תודה רבה על הערתך החשובה. בברכה, Rafael Guri שיחה 10:53, 17 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
לאור התוספת, ניתן להגיד שההצגה עונה על קריטריון דומה המוזכר בויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכים/סרטי סטודנטים, כמקבילו להצגות מסחריות. מצביע על חשיבות. ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 11:14, 17 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
כמו איש המרק, גם אני סבור שיש מקום לערך עצמאי על תיאטרון הטכניון, אבל לא מצאתי שיש חשיבות אנציקלופדית להצגה זו של התיאטרון. Lostam - שיחה 14:27, 17 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
הקריטריון ההוא לא מתייחס כמובן לכל הצגה מסחרית, אלא רק לכזו שהוקרנה בבית קולנוע. לא ראיתי שההצגה הזו הוצגה באופן קבוע בתיאטרון הבימה (לדוגמא). ממילא, כמעט כל התוכן כאן (ואני לא מתלוצץ בכלל) כתוב בצורה מאוד גרועה ונראה כמו קומוניקט שהועתק מאיזה אתר רשמי. התוכן הזה אינו יכול להישאר בוויקיפדיה, ובהתאם לכך הוספתי גם תבנית שכתוב לערך. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 16:15, 17 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
רפאל גורי, התוודעתי לקיומו תיאטרון הטכניון רק בערכים שאתה כתבת בוויקיפדיה, מעולם לא שמעתי או קראתי עליו לפני כן בעיתונות הרגילה או בעיתונות ובספרות התיאטרון, ומעולם לא שמעתי עליו אחר-כך; ובכלל זה מאות אנשי התיאטרון שפגשתי בשנים האחרונות ועמם אני בקשר. כל זה לגבי התיאטרון, אבל אתה יודע מה, תיאטרון שקיים 28 שנה, גם הוא שולי ביותר - שיהיה לו ערך, יש לו חשיבות, אפילו אם מועטה, כי אנחנו מספקים מידע למעט האנשים שמתעניינים בכך. לגבי "ההצגה" - תמוה ביותר שהערך לא נמחק במחיקה מהירה, לאן אפשר לרדת ? דיון החשיבות ממש מיותר. אני כבר לא מדבר על הצורה שבה הערך כתוב, השם ירחם ! צחי לרנר - שיחה 15:56, 17 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
שלום. התכוונת לערכים שאני הוספתי להם פרטים, תיקנתי וערכתי לאחר שהועלו, כמו הערך הזה כאן, לדוגמה. בדוק ותראה. האם שמעת על תיאטרון איסתא? מתאר לעצמי שלא. התיאטרון נוסד הרחק מן ההמון של הריטיינג, במטרה ליצור אמנות שאיש לא מדבר עליה, והיא מועברת מפה לאוזן. ומעניין שזה בדיוק הדבר הנפלא שקרה לך, כאשר פנית לשלושת אלפים אנשי התיאטרון בתל-אביב ושאלת אם שמעו על תיאטרון הטכניון... ועל כך בוודאי אנשי תיאטרון הטכניון יודו לך מקרב לב, אני מניח. ולאחר רחמי השם, האם תוכל לתקן את הערך ולהעיר הערות שיעזרו להשלימו. בברכה ובכבוד, Rafael Guri שיחה 04:29, 19 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
רפאל, אתה טועה לחלוטין, מדובר בהצגה שכתבו ושיחקו בה חובבים, כאלו שאינם אנשי תיאטרון ואנונימיים וההצגה חסרת חשיבות בנוף התיאטרון הישראלי, שלא לדבר העולמי. יש תיאטראות רבים מחוץ לתל אביב שידועים מאוד, נכתב ומדובר עליהם הרבה. דוגמאות לכך הן התיאטרון בדימונה, התיאטרון הקיים כיום בקרית שמונה וקבוצת התיאטרון שנולה צ'ילטון ייסדה לפני ארבעים שנה בקרית שמונה והיא הייתה פורצת דרך בתרבות הדרמה הישראלית (בהכנסת התיאטרון הדוקומנטרי שצ'ילטון הביאה מארצות הברית); התיאטרון המרוקאי של רונית איבגי. כל אלו כתבתי בשלוף מהזיכרון, בלי שיש לנגד עיניי ספר, כתב עת או עיתון, אם אני אזכר עוד קצת אני יכול להביא עוד עשרות ואולי מאות דוגמאות. הערך הנוכחי מיותר לחלוטין ויש למחוק אותו ויפה שעה אחת קודם. איפה נכתב עליו בפרסומים שאינם קשורים לטכניון ? המחזה פורסם בכלל ? לאילו שפות תירגמו אותו ? מי כותב המחזה ומי שיחקו בו ? איפה הציגו אותו עוד ? לגבי ההערה שלך לעיל, איפה לא משלמים על הצגות ? בכל מקום משלמים, כולל בהצגות של בתי ספר למשחק. צחי לרנר - שיחה 05:00, 19 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
ידידי. לא, אינני טועה. הרי אינך מכיר את תיאטרון ISTA והנה תוכל לקרוא עליו מעט, כדי להבין מהו תיאטרון שוליים. International School of Theatre Anthropology שהרי לאחר שנוצר ולא היה ידוע, התפתח מבחינה רוחנית להיות מקורי, ייחודי ויוצא דופן. אך מרגע שקיבל את ההדים שאתה מדבר עליהם, מאבד לחלוטין את ערכו כ"תיאטרון פרינג'". ראה "פסטיבל עכו", ראה "התיאטרון של נולה צ'ילטון" שהזכרת. אלה אולי היו שייכים לסוגה בתחילת דרכם, אך כעת לא שייכים כלל ועיקר. ואגב, התשלום עלה לאחר הערת עורך, כאן. ולעניין עצמו, אולי כדאי שתקרא כאן למטה הערות של מישהי, עוברת אורח מקרית בשם "נועה", המתחילות במילים "תומכת בערך". והמביאה נימוקים נקיים מאינטרסים. שעברה כאן במקרה, קראה, אולי היתה נוכחת בהצגה, אולי לא. הרי לאנשים כאלה מיועד הערך הזה. ולא למי שעורך את ה"מיין סטרים", וזה, אגב, לזכותך. בברכה, Rafael Guri שיחה 05:22, 19 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
רפאל, הרחבת ערך שעצם המחשבה על כתיבתו בצורתו הקצרה בוויקיפדיה היא מגוחכת. נועה שהזכרת אינה עוברת אורח מקרית, היא בוגרת הטכניון. צחי לרנר - שיחה 05:41, 19 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
על סמך מה אתה טוען שהיא בוגרת בטכניון? ולא עברה כאן במקרה? בברכה, Rafael Guri שיחה 05:44, 19 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
בס"ד יש חשיבות. ליאתשיחה • (מישהי שאיכפת לה) 23:19, 19 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]

תומכת בערך[עריכת קוד מקור]

הסיבה שיש חשיבות לערך זה היא בהחלט לא שתיאטרון הטכניון הוא תיאטרון טוב/חשוב , יש תיאטראות רבים המעלים הצגות עם רייטינג נמוך וביקורות שליליות. "ביעור החמץ" היא לא רק הצגה העוסקת בביעור החמץ בהוויה היומיומית שלנו קרי יציאה מהארון/בגידות/מוות/שקרים אלא עוסקת גם בביעור הדעות הקדומות המושרשות, אלו שלא מדברים עליהם. "מהנדס" נחשב אדם מרובע, משעמם, עם דעות שמרניות (אולי? ) שחי בשביל לעבוד (להתפרנס), חנון שלא יודע להנות מהחיים, כל יכולותיו מתמצאות בללמוד ובללמוד יותר. ואולי לא? אולי המחזאי שכתב את ההצגה הינו מהנדס? הבמאי? מהנדס. השחקנים? מהנדסים. חשיבות תיאטרון הטכניון הוא בהענקת האישור (גושפנקא) לעשייה אמנותית ומתן עידוד ליצירתיות אצל קהל הטכניון, שלא זוכה במהלך לימודיו לביטוי אישי. בטכניון מלמדים את סוגי ההנדסות, מדעים מדוייקים כלכלה ואדריכלות. חומר הלימוד הוא מדעי-חישובי, היצירתיות של הסטודנט כמעט ולא באה לידי ביטוי ובטח שלא זוכה להכרה (למעט הסטודנטים הלומדים אדריכלות שלא מהווים רוב בקרב כלל הסטודנטים). ההצגה נותנת לכל צופה את העידוד, הטפיחה על השכם, שגם הוא יכול להיות חלק מהתיאטרון. "ביעור חמץ" מאפשרת גם לאנשי התיאטרון וגם לקהל הצופים לפרוק את הפחד מנונקונפורמיסטיות- "אני שונה כי... ולכן עליי להסתיר זאת ולנהוג כפי שהחברה מבקשת שאתנהג". אני לא מדברת כאן רק על הקטע של הזהות המינית, אלא על עניין הבגידות, ההתמודדות עם מוות של אהוב/קרוב משפחה. כמה זמן מותר להתאבל? כמה זמן החברה אומרת שזה נורמלי להתאבל? האם נורמלי לגבר נשוי לבגוד עם אישה מחוץ לנישואים או לבגוד עם גבר? ההצגה עוסקת בחוסר היכולת לתקשר בין הורים לילדים. ההורים אינם מודעים למה שמתרחש בנשמת ילדיהם והילדים אינם יודעים מה קורה בנשמת הוריהם בנושא זה דנים רבות ויש על כך ספרות מקצועית רבה, אז זה משעמם, בנאלי? לא? מי שישב באולם יכל להבחין כי בהתרחשות החשיפות במהלך ההצגה הקהל פשוט בוכה. ממממ... אז ההצגה פגעה בנקודה רגישה, אוניברסלית אפילו כלומר יש כאן קונפליקט שצריך לפתור. העלאת הקונפליקט הוא שלב חשוב בפתרון בעיה סבוכה זו, עובדה שלמרות כל הספרות המקצועית הקיימת ואנשי המקצוע בתחום החינוך והפסיכולגיה המומחים בתחומם, לא נפתרה הבעיה, אין "מתכון"/אלגוריתם לדעת את כל אשר בליבו של אדם, גם הקרוב אליך קרבת דם ולכן חשוב שתועלה הצגה זו על הבמה. לכן יש חשיבות רבה להעלאת הצגה זו כערך בוויקפדיה. כמוכן היא נמצאת באתר ה YOUTUBE ולכן נגישה לקהל הרחב ללא תשלום. נועה קוטקובסקי - מהנדסת מכונות-טכניון 2007 נועה קוטקו - שיחה 12:07, 17 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]

זה שאנשים נרשמים לויקיפדיה במיוחד בשביל לתמוך בערך מסויים לא משקף את עמדת הקהילה לגבי שייכות הערך. זוהי הצגה שהוצגה מספר פעמים קטן מאוד, ואין לה חשיבות וחידוש כמו שאת מנסה להראות. ‏cheshin61‏ • שיחה • י"ד בתשרי ה'תשע"ד • 18:04, 17 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
שלום. אנשים חושבים שהקבוצה שלהם היא הדבר החכם והנכון ביותר שנוצר עלי אדמות, ונסגרים ב"כת", זה לא אומר שהם צודקים. ומן הראוי שעורכי ויקיפדיה יפתחו קצת את עצמם לאירועים שאינם רגילים בהם, מקוריים, חדשניים, יוצאי דופן... ויקראו היטב את הנאמר כאן על ידי עוברת אורח מקרית (נועה קוטקו ואחרים) שנותנת לנו משוב, ללא אינטרס כלשהו. ובוודאי שיש כאן חידוש. העובדה שצחי לרנר לא שמע מעולם על התיאטרון הזה, וגם שאל מאות אנשי תיאטרון עליו, היא ההוכחה הניצחת לחשיבותו. בנוסף לפעילותו הענפה בחו"ל, הרי נאמר שההצגה מוזמנת להופיע במקומות אחרים. בברכה, Rafael Guri שיחה 04:29, 19 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
איך זאת הוכחה ניצחת לחשיבותו? גילגמש שיחה
האין זאת? בברכה, Rafael Guri שיחה 05:40, 19 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
זה שאף אחד שמע ולא מכיר זאת סיבה למחיקה. לא סיבה להשאיר את הערך. גילגמש שיחה 05:58, 19 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
יש כאן ארבעה או חמישה אנשים שהצביעו בעד הערך. אני מציע לא למחוק אותו. בתודה לך נכבדי היקר גילגמש. בברכה, Rafael Guri שיחה 06:10, 19 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
רפאל גורי, תקרא שוב את מה שכתבת ותחשוב על כך, אתה מעלה טיעונים אבסורדיים. לא שאלתי מאות אנשי תיאטרון על כך, אין לי מה לעשות בחיים ? לשוחח עם אנשים על משהו חסר חשיבות שלא מעניין אותם וחסר השפעה על העולם. כוונתי הייתה שהיו לי במהלך השנתיים האחרונות שיחות מפורטות עם מאות אנשי תיאטרון עליהם ועל התיאטרון בישראל ואיש מעולם לא הזכיר את תיאטרון הטכניון. צחי לרנר - שיחה 05:43, 19 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
צחי ידידי, לא, הטיעונים שלי אינם אבסורדיים, הם מבוססים על ידע רב. בחן היטב מי טוען כאן טיעונים אבסורדיים. וקרא היטב עוד על תיאטרון זה שאינך מכיר, https://en.wikipedia.org/wiki/Odin_Teatret בברכה, Rafael Guri שיחה 05:47, 19 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
מה עניין שמיטה להר סיני ? תחשוב לפני שאתה כותב. עצם הוויכוח על משהו מיותר, שלא ראוי היה לחשוב על כתיבתו, הוא מגוחך. צחי לרנר - שיחה 05:52, 19 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
צחי היקר! אני רואה שאתה מתחיל לכעוס וזה עצוב. כי אדם כמוך שעשה כה רבות לעניין האמנות בויקיפדיה, לא מכיר מושג בסיסי בתיאטרון "תיאטרון ניסיוני" שכל מהותו היא אוניברסיטה, המאפשרת לבמאי להרים תיאטרון בתחומה שאיש לא מכיר ואיש לא שמע עליו. זה מהות התיאטרון האלטרנטיבי. אילו היו לוקחים את אילן רונן או את הילל מילטנפוקט, זה לא היה עובד. מעצם העובדה שהם כבר ידועי שם. תבין, יש לך כאן חור בהשכלה ואינך מוכן לקבל זאת, ומזמן הערתי לך על כך ולא הקשבת. ועתה ארחיב מתוך ויקיפדיה אנגלית כאן

https://en.wikipedia.org/wiki/Experimental_theatre עבורך את ההשכלה בתחום התיאטרון הניסיוני בבקשה: Experimental theatre is a general term for various movements in Western theatre that began in the late 19th century with Alfred Jarry and his Ubu plays as a rejection of both the age in particular and, in general, the dominant ways of writing and producing plays. The term has shifted over time as the mainstream theatre world has adopted many forms that were once considered radical. It is used more or less interchangeably with the term avant-garde theatre. Experimental theatre is what it is, namely trying something new. Like other forms of the avant garde, it was created as a response to a perceived general cultural crisis. Despite different political and formal approaches, all avant-garde theatre opposes bourgeois theatre. It tries to introduce a different use of language and the body to change the mode of perception[1] and to create a new, more active relation with the audience. בברכה, ובכבוד Rafael Guri שיחה 06:02, 19 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]

רפאל, איפה כתבתי שאני לא יודע מהו תיאטרון ניסיוני ? היכן התייחסתי לכך בכלל ? מה כל זה קשור לדיון ? אתה יודע מה אני מכיר ? אתה יודע מה אני קורא ? אתה יודע עם מי אני מדבר ? אתה מניח כל מיני הנחות לגביי ומציג אותן כעובדות, בלי שאתה יודע עליי כמעט דבר. לדעתי ולדעת רבים התיאטרון הטוב בישראל הוא תיאטרון החאן, שממוקם בירושלים. לדעתי התיאטרון הטוב בתל אביב יפו הוא תיאטרון תמונע, שהוא תיאטרון פרינג'. יש פרס להצגות פרינג' ונכתב עליהן הרבה בעיתונות הכתובה והמקוונת. צחי לרנר - שיחה 09:05, 19 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]