סכנדר קובטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סכנדר קובטי
אין תמונה חופשית
לידה 1975 (בן 44 בערך)
יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק במאי, תסריטאי, עורך ושחקן קולנוע
סוגה מועדפת דרמה, דוקו-דרמה, נאו-ריאליזם
שנות הפעילות 2003–היום
יצירות בולטות
פרסים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סכנדר קובטיערבית: إسكندر قبطي, תעתיק מדויק: אסכנדר קבטי; נולד ב-1975) הוא תסריטאי, במאי קולנוע, אמן ושחקן ערבי-ישראלי. סרטו המוכר ביותר, "עג'מי", היה מועמד ב-2010 לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קובטי נולד ביפו ב-1975 למשפחה ערבית נוצרית. אמו, מארי, היא אשת חינוך ומנהלת בית הספר יאפא הערבי-דמוקרטי ביפו, ואביו, איליה, הוא נגר. קובטי בעל תואר ראשון מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, הוא למד משחק ובימוי בתיאטרון הטכניון, שיחק (בערבית) בהצגה "סוף-סוף", בבימוי אוריאל זוהר בשנת 2001 בטכניון ובפסטיבל בירושלים. הוא אף כתב, ביים וערך מספר סרטים בדיוניים, תיעודיים וניסיוניים קצרים. קובטי התחיל לימודי תואר שני בקולנוע באוניברסיטת תל אביב, אך פרש כשהחל לשמש כעוזר במאי בסרטו של ערן ריקליס "הכלה הסורית" (2004). ב-2009 נבחר קובטי לכתוב את התסריט לגרסה הישראלית-ערבית של "רחוב סומסום". בסוף אותה שנה נישא למונא.

ביצירות הווידאו שלו מציף קובטי את בעיותיהם של הערבים בישראל. קובטי חי כיום עם משפחתו באבו דאבי, מלמד קולנוע בשלוחה המקומית של אוניברסיטת ניו יורק ויוצר סרטים ואמנות.[1]

פעילותו האמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אמת" (2003)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2002 יצר את הסרט הקצר "אמת" עם המוזיקאי רביע בוכארי, ששודר בערוץ 8. הסרט מתאר שני פלסטינים המבקרים באתרים שונים בעיר יפו שאינם תיירותיים, תוך שהם מגוללים את ה"היסטוריה" של המקום כמו מדריכי טיולים.[2] הסרט מציג סדרה של דיאלוגים סותרים בין שני האנשים אודות סיפורים מדומיינים סביב כמה אתרים, אשר מתפתחים גם לוויכוחים אודות משמעותם הדתית לכאורה. אתרים אלה מומצאים מחדש כאתרי מורשת יהודית, אשר מוכיחים לכאורה את זיקתו ההיסטורית של העם היהודי לארץ ישראל.[3] קובטי ובוכארי הובילו בעבודה זו מהלך מורכב המתייחס הן לז'אנר הסרטים התיעודיים החותרים לחשוף את ה"אמת" של מקומות, והן למסורת הדרכת הטיולים האוריינטליסטית בעיקרה השכיחה ביפו.[2] בעבודה, ההופכת להיות פרודיה אלטרנטיבית הנקראת באירוניה "אמת", מעלים קובטי ובוכארי שאלות על הכאן ועכשיו, על העבר, ועל כתיבה מחדש. לדעת אוצר התערוכה, חנא פרח, אך על אף העיסוק הנרחב בזיכרון, הנצחה ושכחה בתרבות הפלסטינית בכלל ובעיר יפו בפרט, הוא לא מייצר נרטיב פלסטיני לאומי משמעותי ומייצג.[2]

"עג'מי" (2009)[עריכת קוד מקור | עריכה]

המורכבות של יוצרים פלסטינים, ערבים-ישראלים היוצרים עם תמיכה ומימון ממשלתיים, התגלתה ביתר שאת כשקובטי ביים את סרטו העלילתי המלא הראשון, "עג'מי". הסרט יצא בשנת 2009, לאחר עבודה שנמשכה שבע שנים יחד עם ירון שני. הסרט זכה להצלחה ולפרסים רבים, בהם פרס אופיר לסרט הטוב ביותר וציון לשבח בפסטיבל קאן. סכנדר שיחק תפקיד מרכזי בסרט. הסרט היה בין חמשת המועמדים לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר לשנת 2010.

מספר ימים לפני טקס חלוקת הפרסים, אמר לכתב ערוץ 2 כי הוא "לא מייצג את מדינת ישראל, זה דבר מאוד טכני, ככה זה עובד באוסקר. כתוב ישראל כי הכסף מגיע מישראל. יש לך במאי ישראלי, יש לך במאי פלסטיני, יש לך שחקנים פלסטינים ושחקנים ישראלים. הסרט טכנית מייצג את ישראל, אבל אני לא מייצג את ישראל. אני לא יכול לייצג מדינה שלא מייצגת אותי".[4] דבריו אלו עוררו סערה בארץ. קובטי עצמו אמר כי העובדה שהסרט הביא למעלה מ-200,000 צופים לבתי הקולנוע היא ההישג האמיתי ולא זכייה באוסקר, מאחר שרצונו הוא לפתוח לאנשים את העיניים למציאות של הערבים בישראל דרך הסרט. הוא הוסיף כי הבעיה האמיתית אינה חוסר רצון להתמודד עם בעיות אלו, אלא המהירות בה אנשים בוחרים לשלול את הצד השני. שותפו של קובטי לבימוי ירון שני, לעומת זאת, הביע את דעתו כי הסרט הוא ישראלי, מייצג ומדבר "ישראליות" ועוסק בסוגיות ישראליות.[5] לדעת מבקרים מסוימים, "עג'מי" הוא ייצוג של החופש האמנותי בישראל, שהוא מפתח חיוני ליצירתיות התרבותית בישראל בכללה, ולמרות הצהרתו של קובטי שאולי אינו מייצג את ישראל, הסרט דווקא כן מייצג אותה.[6]

CoptiCo[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2018, הפעיל קובטי למשך שלושה חודשים חברת פטנטים בשם CoptiCo בגלריית בית הגפן, חיפה. החברה מייצרת ומשווקת מוצרים חכמים המעוצבים על מנת לפתור בעיות תרבותיות וחברתיות גלובליות, ובמיוחד כאלה בחברה הפלסטינית. לפי אתר החברה, מטרתה של CoptiCo היא להתמודד עם הבעיות הגדולות שעל סדר היום של האוכלוסיות הערביות ולאמץ מחקר ופיתוח בנושאים של שלום, דו-קיום, שוויון מגדרי וסולידריות חברתית.[7]

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2018: "Affix" (סרט קצר; בימוי, כתיבה, הפקה)
  • 2018: "CoptiCo" (סרט קצר / פרויקט מוצר של CoptiCo; בימוי, כתיבה, הפקה)
  • 2018: "iAshgar" (סרט קצר / פרויקט מוצר של CoptiCo; בימוי, כתיבה, הפקה)
  • 2018: "Shishette" (סרט קצר / פרויקט מוצר של CoptiCo; בימוי, כתיבה, הפקה)
  • 2018: "Jonnie Mashi" (סרט קצר / פרויקט מוצר של CoptiCo; בימוי, כתיבה)
  • 2016: "Fair Trade" (סרט קצר; משחק)
  • 2015: "Dam: Who Are You" (סרט קצר; בימוי, כתיבה)
  • 2013: "The Burie Alive Videos" (סרט קצר; משחק)
  • 2009: "עג'מי" (סרט עלילתי באורך מלא; בימוי, כתיבה, משחק)
  • 2008: "CFJ1" (סרט תיעודי קצר; בימוי, כתיבה)
  • 2006: "שלוש אמהות" (סרט עלילתי באורך מלא; משחק)
  • 2003: "האמת" (סרט קצר; בימוי, כתיבה, הפקה)

תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2018: "CoptiCo", גלריה בית הגפן, חיפה
  • 2016: "האמת | CFJ1", פרויקט "בתים מעבר למקף 2016", יאפא-יפו (תערוכה קבוצתית)
  • 2013: "תסיסה: דיור, שפה, היסטוריה- דור חדש בערים היהודיות-ערביות", מוזיאון נחום גוטמן (תערוכה קבוצתית)
  • 2009: "גברים בשמש", מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית (תערוכה קבוצתית)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Roy Armes, New Voices in Arab Cinema, Indianapolis: Indiana University Press, 2015. (באנגלית)
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 טל בן צבי וחנא פרח (אוצרי התערוכה), גברים בשמש (קטלוג התערוכה), הרצליה: מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, 2009
  3. ^ האמת | CFJ1, זוכרות
  4. ^ במאי "עג'מי": "לא מייצג את ישראל", באתר ynet, 7 במרץ 2010
  5. ^ שי גרינברג, במאי עג'מי סכנדר קובטי: "הכסף שקיבלתי מהמדינה זה ניצחון פצפון של המיעוט הפלסטיני", הארץ, ‏19.3.2010
  6. ^ David Saranga, Ajami and the Oscars: Who Really Represents Israel?, Huffpost, ‏25.5.2011 (באנגלית)
  7. ^ About, CoptiCo homepage (באנגלית)


הקודם:
2008 - ארי פולמן
זוכה בפרס אופיר לבימוי לשנת 2009
ירון שני וסכנדר קובטי ("עג'מי")
הבא:
2010 - ערן ריקליס