שיחה:גורדי שחקים בישראל

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה הוצע בעבר כמועמד להכללה ברשימת הערכים המומלצים
ערך זה הוצע בעבר כמועמד להכללה ברשימת הערכים המומלצים
דיון

יש לערוך (ואולי להסיר) את הקטע "גורדי השחקים הגבוהים בישראל - 2006 ו-2010" - זה נראה לא אנציקלופדי, יותר כמו "הידעת?". Yonidebest Ω Talk 23:12, 22 מרץ 2006 (UTC)

כלל לא מסכים, מצטער. זה החלק שהכי מעניין את מי שמתעניין בנושא ואוהב גורדי שחקים וזה מה שרוב האנשים מחפשים ודווקא זה שירות מצויין לכל המתעניינים כמו שראוי שזה יהיה בערך. אמנם הטבלה של 2010 נתונה לשינויים מסוימים (כמעט ולא יהיו דרך אגב, אולי דחיה של שנה באחד מהם, אבל מסופקני), אך יש הרבה חלקים בויקיפדיה שמתייחסים לעתיד ויכולים להשתנות או משתנים תוך כדי עדכונים רבים ומרובים וצריך להשאיר את החלק הזה (במיוחד שפה מדובר על דבר שעתיד להיות דווקא מאד אמין בנתונים ולא להשתנות). בברכה, אסף 23:20, 22 מרץ 2006 (UTC).

לא הגיוני[עריכת קוד מקור]

"מגדל הקרייה הינו המגדל ה-10 בגובהו בעולם, שמשמש למשרדים ממשלתיים והשישי באסיה." אז איך זה שהוא השלישי בגודלו בארץ ואיך ייתכן ששער העיר הוא במקום הראשון בארץ אך 111 בעולם. H2O 09:41, 24 מרץ 2006 (UTC)

מדובר כפי שכתוב על מגדל המשתמש כבניין ממשלתי (או עירוני), ולא על סתם מגדל משרדים. בעולם קיימים רק עוד 9 מגדלים הגבוהים ממגדל הקרייה שמשמשים כמוהו למשרדים ממשלתים ולמטרות ממשלתיות. בברכה, אסף 10:09, 24 מרץ 2006 (UTC).

גורדי שחקים בירושלים[עריכת קוד מקור]

אני מציע להוסיף פסקה על גורדי שחקים בירושלים (שאין) - על חוקי העזר העירוניים, על התכנונים ועל ההתנגדויות. הללשיחה 16:22, 10 אפריל 2006 (UTC)

כן, ידוע, תיכננתי לעשות זאת בקרוב. בכל מקרה, תודה רבה על העצה. אסף 16:25, 10 אפריל 2006 (UTC).
ויישר כוח על הערך היפה. הללשיחה 16:39, 10 אפריל 2006 (UTC)

כדאי להרחיב גם על נושא גורדי השחקים בחו"ל

ייתכן, אבל לא בערך הזה. לערך זה קוראים "גורדי שחקים בישראל" ועל כן, לא יהיה בו מידע על גורדי שחקים מחוץ לישראל. בברכה, אסף 22:14, 5 יוני 2006 (IDT).

"גורדי שחקים נמצאים כיום כמעט בכל עיר מרכזית בישראל" - לא זכור לי שראיתי גורדי שחקים בדימונה, עכו, קריית שמונה ראש פינה וכן הלאה. יותר נכון לומר ישנם גורדי שחקים בישראל בעיקר בערי החוף, ליתר דיוק ת"א.

ממתי דימונה או ראש פינה הן ערים מרכזיות בישראל? ואם בגורד שחקים מדברים על בנינים שהם 20 קומות ויותר אז אכן יש בינינים כאלה ברבות מערי ישראל. לב 13:44, 6 יוני 2006 (IDT)


לא ברור מדוע מגדל היהלום בר"ג לא מופיע ברשימת הבנינים הגבוהים ביותר. ניתן לראות בתמונה שהוא רק בקצת נמוך מסיטי טאוואר

אני מצטער[עריכת קוד מקור]

יצא לי בטעות לא התכוונתי לעדכן

שיחזרתי, אבל עדכנת יותר מפעם אחת, שים לב. דורית 22:21, 16 בספטמבר 2006 (IDT)[תגובה]

שאלה על התמונה[עריכת קוד מקור]

כיצד ניתן לדעת כמה גורדי שחקים ייבנו בשנת 2007 או 2008? Radagast 00:43, 14 בינואר 2007 (IST)[תגובה]

כי יש תכניות לבנייה או בנייה שכבר החלה. השמח בחלקו (-: 00:44, 14 בינואר 2007 (IST)[תגובה]

מגדל הבינלאומי הראשון[עריכת קוד מקור]

הגובה שלו הוא 132 מ' ולא 155. 155 זה הגובה מעל פני הים, שזה לא רלוונטי בכלל. זאת אומרת, המגדל לא יהיה ב-10 הכי גבוהים בארץ. אתקן את הרשימה. -- Ynhockey 13:13, 7 במרץ 2007 (IST)[תגובה]

מצאתי מידע נוסף, הערך דורש עדכון[עריכת קוד מקור]

על פי רשימת גורדי השחקים של ישראל באתר emporis.com הנתונים בערך זה לא מעודכנים. ‏ Ramiy ( שיחה - תרומות ) 04:43, 6 באפריל 2007 (IDT)[תגובה]

הפער נובע מהגדרות שונות להופעה ברשימה - באמורפיס מופיעים גם המגדלים שנמצאים תחת "topped out", כלומר מגדלים אשר הגיעו לגובהם הסופי, גם אם עדיין במצב שלד. הסיבה היא שעבור האתר המשמעות הגדולה יותר היא ההשפעה שיש למגדל על ה-skyline ולא האם הבנייה הסתיימה. לעומת זאת, בערך הזה, הרשימה כוללת רק מגדלים שבנייתם הסתיימה ולכן מגדלים כמו מגדל נווה צדק, עזראילי המרובע והאחרים עדיין לא מופיעים בו. מקווה שההסבר היה ברור, בברכה, דובב 11:24, 6 באפריל 2007 (IDT).[תגובה]
ההסבר היה ברור מאוד. ותודה על התשובה המהירה. אני רק רוצה להפנות אותך לפסקת "גורד השחקים הגבוה בישראל" בגוף הערך שם כן מופיע בניין עתידי - "טראמפ פלאזה טאוור" שעדיין לא התחילו בבניה שלו, וזאת לעומת בניין עזריאלי המרובע שלא מופיע אצלנו בכלל למרות שבעוד מספר חודשים כבר יסיימו את בנייתו. לתשומת לבך. ‏ Ramiy ( שיחה - תרומות ) 06:51, 10 באפריל 2007 (IDT)[תגובה]
הוא דווקא כן מופיע - ראה את מיקום 8 באותה רשמית (של מגדלים עתידיים). בברכה, דובב 20:43, 10 באפריל 2007 (IDT).[תגובה]
סליחה, טעות שלי. לא יודע איך פספסתי אותו. ‏ Ramiy ( שיחה - תרומות ) 17:51, 13 באפריל 2007 (IDT)[תגובה]

מגדל בבאר שבע[עריכת קוד מקור]

אני מעדיף לא לערוך ערך מומלץ, כאשר חסר לי חלק מהמידע. עם זאת, ישנו בבאר שבע מגדל מגורים בן 29 קומות למגורים + כמה קומות מתחת למסחר. אין לי מושג מה גובהו, אך מי שמתעניין וודאי יוכל להשיג את המידע ולהוסיף אותו כאן - נראה לי שהוא בהחלט מתאים (אני לא יודע איך להשיג מידע כזה, אם הייתי יודע - הייתי מוסיף בעצמי). מדובר במגדל הגבוה מתוך פריויקט של שלושה מגדלים הנקראים "מגדלי רמב"ם" (על שם הרחוב בו הם נמצאים) והוא מאוכלס כבר מעל לשלוש שנים. bramilan 17:38, 29 ביולי 2007 (IDT)[תגובה]

מגדל המפרש מול מגדל חברת החשמל[עריכת קוד מקור]

על-פי הוויקיפדיה באנגלית, מגדל המפרש נמוך ממגדל חברת החשמל. הוא גבוה ממנו רק אם כוללים את האנטנות על הגג. לפי הכתוב שם גובה הבניין עצמו 113 מ' לעומת 130 מ' במגדל חברת החשמל (95 מ' הקומה העליונה, כלומר ללא קצה "המפרש") והוא מתנשא ל- 137 מ' רק בתוספת האנטנות. מקובל לדרג בניינים לפי גובה המבנה עצמו, ללא אנטנות. אם נכון, יש לתקן את הערכים הרלוונטיים - ובייחוד את הטבלאות והתבנית המופיעה בכל הערכים על גורדי שחקים בישראל. ישבק 19:00, 12 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

משרד הביטחון[עריכת קוד מקור]

בולט בהיעדרו המגדל האפור והפאלי בלב הקריה בתל אביב. למיטב זכרוני, כשנבנה, דובר כי זהו המבנה הגבוה ביותר במזרח התיכון. גם אם אני טועה, יש להתייחס אליו באופן כזה או אחר. עידושיחה 15:43, 21 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

מגדל משה אביב[עריכת קוד מקור]

על פי האתר The World's Tallest buildings מגדל משה אביב הוא הבניין ה- 138 בעולם ולא ה- 112, בבקשה לתקן. 15:55, 13 במאי 2008 (IDT)

מרגנית בקריה[עריכת קוד מקור]

לפי הערך הקריה, המגדל של מתקן "המרגנית" מתנשא לגובה של 138 מטרים. עם זאת, הוא לא מופיע בטבלת גורדי השחקים. מדוע? דניאלשיחה 20:25, 22 בדצמבר 2008 (IST)[תגובה]

מצטרף לשאלה.

הסרת המלצה[עריכת קוד מקור]

הערך חייב עדכון ואירגון מחדש. אחרת לא יוכל לשמור את הסרטיפיקט של ערך מומלץ. חבל. כל מי מבין ויכול ‏Ori‏ • שיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 08:52, 24 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

ראו רשימה מעודכנת[עריכת קוד מקור]

כבר נאמר שהערך חייב עדכון, המקור לעדכון הוא האתר הזה. ‏ Ramiy ( שיחה - תרומות ) 23:42, 15 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

גורדי שחקים עתידיים בישראל[עריכת קוד מקור]

אני מציע להוסיף פסקה על גורדי שחקים עתידיים בישראל. האם יש אפשרות למימוש פסקה זו? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

לדעתי, יש מקום לפסקה כזו אם היא מתייחסת לפרויקטים רלוונטיים בהתהוות. בהקשר זה, פרויקטים "על הנייר" אינם מתאימים. כמו כן, איני יודע מה מצבו כיום של מגדל עלית. שרשרשיחה 00:44, 30 ביולי 2010 (IDT)[תגובה]

עדכון רשימה עפ"י Emporis[עריכת קוד מקור]

אם מעדכנים את רשימת המבנים עפ"י אמפוריס (וגם מציינים את תאריך השליפה העדכני) צריך לעבור על כל הבניינים ברשימה ולבדוק. קיימות שתי בעיות לפחות: ברשימה של אמפוריס יש 25 מבנים בלבד ואצלנו יש יותר. כמו כן בארי נהרדעא מופיע כאן בגובה של 126 מ' ובאמפוריס הוא 115. שרשרשיחה 17:10, 30 בספטמבר 2010 (IST)[תגובה]

צודק. לגבי מגדל בארי נהרדעא,לפי האתר של עריית תל אביב "ת'א במבט חדש" הוא 126 ובאמפוריס 115 מטר.

בדקתי באתר הרשמי של המגדל ושם לא מצויין הגובה כך שנתון זה פתוח לשינוי. אין שום כוונה (לפחות כך נראה לי) להיות אחד מול אחד עם אמפוריס אתר זה הוא רק עוד מקור מבין רבים שנועדו להצליב פרטים כדי שנגיע למקור הכי אמין. לפי דעתי אפשר שהרשימה של המבנים הגבוהים בארץ תגיע ל 40. אלא אם כן מחליטים על גובה מסוים כלומר רשימה של מגדלים מעל 120 מטר. לגבי ציון חודש העדכון אני ציינתי אותו לפי העדכון שלי ולא של אמפוריס. בכל אופן בראש הדף עדיין יש את הודעה הדורשת עדכון, כך שדברים יכולים להשתנות. בניטו - שיחה 22:38, 1 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]

אכן. רק הערה אחת - "ת'א במבט חדש" אינו אתר של עיריית ת"א, אלא אתר פרטי של אנשים המתחזקים אותו כתחביב. לכן מהבחינה הזו, לאמפוריס יש יתרון כיוון שמדובר בחברה העוסקת בתחום של איסוף מידע מסוג זה. כמובן שגם שם יתכנו טעויות, אך להערכתי רמת הדיוק גבוהה יותר. שרשרשיחה 22:45, 2 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]

תודה על התיקון. משום מה חשבתי שהאתר "ת'א במבט חדש" הוא אתר של עיריית ת"א. כמו כן החזרתי את הרשימה של המבנים הגבוהים ביותר ל 25 . השינוי היחידי בינינו לבין אמפוריס הוא שאצלנו יש ברשימה את מגדל מאייר ואצלם משום מה הוא לא נכנס, בהתחלה חשבתי שזאת מכיוון שהוא עדיין לא הסתיים אך גם מגדל אלקו ומגדל החזון עדיין לא הסתימו והם כן ברשימה של אמפוריס. בניטו - שיחה 20:09, 3 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]

זה כנראה אכן נובע מהעובדה שהוא חדש ובשטח עוד לא התרומם מעל לקרקע. אם תאריך הסיום שלו זה בשנת 2012, אז כנראה שזה ביום האחרון של השנה. מגדל אלקו לעומתו צפוי להיחנך ביום הראשון של 2011. שרשרשיחה 00:31, 5 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]

מה עם K towers[עריכת קוד מקור]

2 המגדלים באשדוד שהגובה שלהם זה 160 מטרים אני חושב, והבנייה שלהם כבר התחילה ממזמןיאשה (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

עקרונית נראה שאתה צודק. השאלה היא מה גובהם המדויק ומה מצב הבנייה שלהם. ראיתי בפרסומת שהם אמורים להיחנך באוגוסט 2011, אבל איני יודע אם הבנייה בפועל תואמת. אין טעם להכניס לרשימה מבנה שעדיין נמצא בראשית הבנייה, אבל לדעתי סביר להכניס מבנה שהגיע לשיא גובהו. במקרה של מגדלים אלו, נראה שהקומות המסחריות הושלמו וצריך לברר לגבי קומות המגורים. האם אתה נמצא בקרבת מקום ותוכל להעיף מבט (ואולי לצלם)? שרשרשיחה 01:49, 20 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

זה כבר בגובה של איזה 15 קומות אולי קצת יותר, בסוף הם יהיו 40 קומות כל אחד - http://www.ashdodnet.com/?p=11540

ויש תכנונים למלא גורדי שחקים באשדוד :) http://www.ashdodnet.com/?p=22692

בלינק הראשון רשום שזה 235 מ' כל אחד, ובלינק השני רשום שזה 40 קומות כל אחד, וזה ידוע גם שזה 40 קומות כל אחד :)

ה 235 מ' זה גודל הדירה, הגובה של כל בניין הוא 160 מ'בניטו - שיחה 11:46, 23 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

כמות גורדי השחקים בישראל בני 25 קומות +[עריכת קוד מקור]

לגבי כמות גורדי השחקים בני מעל 25 קומות, בשנת 2010. כעת אנו ב-2010, אפילו עוד לא בדצמבר. בויקיפדיה האנגלית יש ברשימת 45 גורדי השחקים בישראל בני מעל ל-100 מ' 42 בניינים ק-י-י-מ-י-ם בני מעל ל-25 קומות (רובם גם מעל ל-28 קומות). מדוע מחקו לי והחזירו ל-35 בניינים בני מעל 25 קומות???

מי שיודע לבדוק את זה שיעיף מבט על הדרך בגרף שבערך. קיבוץ יחדיו נותן גם מספר שונה מהקיים Neukoln - שיחה 01:34, 29 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
אני מציע למחוק את החלק הזה של המשפט. הוא יותר מדי רגיש לשינויים ודורש תחזוקה רבה. אמירה כללית יותר כמו "למעלה מ-150 גורדי שחקים בעלי יותר מ-20 קומות" פחות רגישה. אגב, גם הקביעה על 17 מגדלים מעל ל-33 קומות לא מדוייקת כיוון שהיא כוללת מגדל אחד בבנייה שרחוק עדיין מלהגיע לגובהו המירבי ואת מגדל מרגנית שאין בו 33 קומות. שרשרשיחה 07:05, 29 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
אני בעד ההצעה. Neukoln - שיחה 13:50, 4 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

הצעה לשינוי הכותרות[עריכת קוד מקור]

בערך ישנן כמה כותרות כלהלן: "שנות השישים", "שנות השבעים" וכולי. מאחר והשאיפה היא שויקי תתקיים לנצח, אני מציעה לעדכן את הכותרות ל"שנות השישים של המאה העשרים" וכולי. רותם - שיחה 09:21, 6 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

בתור אחד שהחליף מאות קישורים בסגנון "שנות ה-XX" ל-"שנות ה-XX של המאה ה-20" אני חושב שדווקא במקרה זה ההקשר מייתר את ההרחבה כיוון שזה נמצא תחת הכותרת של ישראל. אז אמנם גם ישראל תתקיים לנצח, אבל הבעיה בנושא תחל לצוץ רק בעוד 50 שנה וזאת בניגוד לערכים אחרים שבהם קיימת אפשרות לספק האם מדובר במאה ה-20 או ה-19 וכו'. שרשרשיחה 21:25, 6 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
הצדק עמך. עם זאת, האם לא עדיף להקדים את המאוחר? רותם - שיחה 02:02, 9 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
אם לעדכן, אז לדעתי אין לשנות את הכותרות בצורה פשוטה, אלא לשמר את הקריאות באמצעות כותרת-על בסגנון "המאה ה-20" ומתחתיה כותרות משנה לכל עשור בסגנון "שנות ה-60". שינוי כזה עשוי להראות מלאכותי בשלב זה ולכן אולי כדאי להמתין עוד כמה עשורים... שרשרשיחה 21:44, 9 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

זוג מגדלי תל אביב החדשים בבניה[עריכת קוד מקור]

האלן, יש להוסיף את זוג מגדלי תל אביב החדשים (3,4) שנבנים בימים אלו ל - "מגדלים בבניה".

http://www.telavivinf.com/info/infoitem.asp?item=155&lang=heb

מגדל שלום[עריכת קוד מקור]

גובהו (מעל מפלס הרחוב) הוא רק 120 (מקסימום 125) מ' ולא 140 או 142 כפי שרשום במלא מקומות. יש כמה הוכחות: למשל קטעי העיתונים הבאים משנות ה-60 (שנות בנייתו): http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=366&MessageId=155229835 http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=366&MessageId=155230020

שימו לב טוב טוב. בקטע הראשון כתוב במפורש שגובהו יהיה 120 מ'. בקטע השני מוזכר שגובהו של המצפה על הגג הוא 140 מ' מעל פני הים. ומי שמכיר יודע היטב שיש עליה מהים, דרך רח' אלחנן, לעבר מגדל שלום.

בנוסף הוא גבוה רק ממש במעט מאוד ממגדל רוטשילד 1 וממגדל אפריקה ישראל (בית פסגות) שגובהם בערך 115 עד 120 מ' ממפלס הרחוב.


לא יאומן, איך אף אחד לא עלה על זה עד עכשיו.בניטו - שיחה

שים לב לשיחה:מגדל שלום מאיר. לפי הדיון הפתוח שם, כלל לא ברור אם הגובה הוא 120, כך שגם לא ברור מהו מקור רלוונטי לצורך העניין. כנראה שתב"ע נותן את הגובה המדויק מעל פני הים, אך זה עלול להיות קשה לגזור ממנו את הגובה בפועל. שרשרשיחה 23:43, 22 בספטמבר 2011 (IDT)[תגובה]

מגדלי צמרת[עריכת קוד מקור]

כל מגדלי צמרת באותו גובה אז למה מגדל צמרת 1 במקום גבוה יותר ממגדל צמרת 2 ברשימת 25 המבנים הגבוהים בישראל? וחוץ מזה למה מגדל צמרת 3 לא מופיע? Noambarsh - שיחה 14:39, 10 באוקטובר 2011 (IST)[תגובה]

http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1632261

לגבי מגדל רמז[עריכת קוד מקור]

הוא ממש לא מגדל הגמנסיה. מגדל רמז נמצא בשלבי בניה סופיים (מה שנקרא באנגלית topped out) והוא ברח' רמז. מגדל הגמנסיה נמצא בשלבי בניה ראשוניים ביותר (עוד לא חפרו יסודות אלא רק יישרו מגרש והחלו לחפור ליציקת כלונסאות). הוא אכן קרוב מאוד למגדל רמז, בקו אוירי בקושי 100 מ', אבל אלו הם שני מגדלים שונים לחלוטין. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

הצדק עמך, הסרתי מהערך. מעבר לכך שאיני בטוח בנחיצותה של רשימה זו בערך, אפשר להניח שמקור הבלבול הוא באנשי שיווק שהתייחסו לחצר האחורית של הגימנסיה שנמצאת מול המגדל ברמז. שרשרשיחה 22:57, 15 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

בטבלה מוקם מגדל הולילנד בגובה 140 מטר. זה לא צויין בערך שלו וגם כאן אין מקור. בערך של המגדל נאמר שיש לו 32 קומות ויש קישור לתב"ע. מעיון בתשריט בתב"ע של 2001 נראה שרטוט המגדל עם 31 קומות ברום מירבי של 870.6 מטר כשגובה לובי הכניסה 770 מטר. ייתכן שזו לא התוכנית הסופית, אך זה מטיל בספק רב את הגובה של 140 מטר. האם זמין מקור אחר לקביעה זו? הייתי אף מציע להסיר בינתיים את השורה של המגדל מהטבלה. שרשרשיחה 22:49, 16 ביולי 2013 (IDT)[תגובה]

בפרוש ולחלוטי חלוטין, לא סתם בפרוש ולא סתם בפרוש ולחלוטין אלא בפרוש ולחלוטי חלוטין גובהו ממפלס הקרקע עליה הוא בנוי ועד לחלק הבנוי הכי גבוה שלו, אין שום סיכוי שמגדל הולילנד הוא בגובה 140 מ'. הוא בין 105 ל-120 מטרים לכל היותר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
תודה. מעבר לתחושה הכללית, יש קישור למקור כלשהו? שרשרשיחה 00:19, 9 באוגוסט 2013 (IDT)[תגובה]

עזריאלי שבבניה (ליד מגדל הממשלה)[עריכת קוד מקור]

ראבאק, מדוע אף אחד לא שם לב שכתבו שם שטויות? כתבו שזה המגדל הרביעי, קרי האליפטי. ולא היא בלמד ובאלף רבתיים. המגדל האליפטי הוא רק בשלב ההצעה ואולי קבל אישור של ועדת הבניה אבל ממש לא התחילו לבנות אותו. הוא אמור להיות מעל מה שעד היום הינו בית ידיעות אחרונות ובמקרה הטוב יתחילו לבנות אותו רק ב-2015 או אפילו 2016. המגדל שכרגע בבניה של עזריאלי צורתו היא מאוד לא אליפטית אלא מעין שתי מנסרות משולשות המשולבות זו בזו והוא צמוד למגדל היובל (מגדל אפריקה ישראל שנקרא גם מגדל הקריה וגם מגדל הממשלה). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

תודה על תשומת הלב. ערכתי את השורה בנוסח פרו-אנציקלופדי והורדתי את מספר הקומות מ-60 ל-50 ע"פ המקור שצירפתי. אני מציע להקפיד להוסיף מקור לכל אחת מהשורות בטבלה. שרשרשיחה 23:15, 27 באוגוסט 2013 (IDT)[תגובה]

מחוץ לגוש דן[עריכת קוד מקור]

לדעתי הפסקה שהתווספה שגויה:

בשנת 2015, נכנסו לראשונה לרשימת 20 גורדי השחקים הגבוהים בישראל מגדלים מחוץ לגוש דן - מגדלי K שבעיר אשדוד.

הסיבה היא שבעבר כבר היו מגדלים מחוץ לגוש דן ברשימה. למשל מגדל המפרש. שרשרשיחה 09:45, 25 בספטמבר 2015 (IDT)[תגובה]

יש לך מקור לכך אולי? אני לא מצאתי. FireSky - שיחה 12:53, 25 בספטמבר 2015 (IDT)[תגובה]
אכן קשה לאתר מקורות היסטוריים לטבלאות שמתעדכנות. שיטה אחת היא לנפות מהטבלה את כל המגדלים החדשים מאז שנת הבנייה של המגדל - 2002. הבעיה היא שהוא בתחתית, וחסרים מגדלים נוספים שיצאו מהרשימה. אפשרות שנייה היא לצפות בטבלה ההיסטורית שלנו, כלומר בזו שהייתה בערך גורדי שחקים בישראל לפני שהועברה לערך הנוכחי, למשל ב-7 במאי 2011. אגב, אפשר לראות שגם מגדל חברת החשמל נמצא שם. שרשרשיחה 09:11, 26 בספטמבר 2015 (IDT)[תגובה]

גורדי שחקים בירושלים[עריכת קוד מקור]

הערך לוקה בחסר בכל הקשור לירושלים.

בעיר מתוכננים עשרות מגדלים בגובה של 20-40 קומות ואין שום איזכור להם כאן בכלל- כגון פרוייקט הכניסה לעיר, פרוייקטים במרכז העיר, פרוייקטים בדרום העיר כגון בתלפיות קטמונים גוננים ומלחה, פרוייקטים בגבעת שאול- לפי זה יכול להיות שירושלים תעקוף את תל אביב במספר המגדלים בגלל מדיניות הציפוף העירונית ובניית רבי קומות בצירי הרכבת הקלה המתוכננים.

יש כאן ייצוג בלבד למדינת תל אביב- כדאי מאוד להכניס גם קטגוריות על ירושלים- לא צריך להתבייש.

למשל מגדלים שנבנו או בבנייה: מגדל J-TOWER במרכז העיר, מגדל סיידוף במרכז העיר, מגדלי מתחם הרכב בכניסה לעיר שצפויים להיות מהגבוהים בעיר, מגדלי הקריה המחוזית שבבניה, מגדלי הולילנד (מתוכנן גם המגדל השני בפרויקט השנוי במחלוקת), מגדל הרכבת שצפוי להבנות ליד תחנת הרכבת נבון בכניסה לעיר יהיה מהמגדלים הגבוהים בעיר ומתוכנן ע"י אדריכל בינלאומי, המגדלים שסביב בנייני האומה שצפויים להבנות, מגדל מובילאיי בהר חוצבים בגובה 40 קומות, מגדל גט"י הר חוצבים, מגדל רד בינת שנמצא בבנייה בהר חוצבים, עוד מגדל שצפוי להבנות בהר חוצבים, מגדלי משרדים בגבעת שאול כגון מגדלי טופז, מגדלי ב.ס.ר במחנה יהודה, מגדל של אפריקה ישראל על רחוב יפו, מגלי מתחם בנין במרכז העיר והרשימה ארוכה.

איני כ"כ מבין בעניינים הטכניים כגון גובה של כל מגדל אבל אין ספק שצריך לרענן את הערך- מדיניות הבנייה לגובה בירושלים עברה שינוי דרסטי לטובת המגדלים --ירושלמי10 - שיחה 10:46, 27 באוגוסט 2019 (IDT)[תגובה]