גורדי שחקים בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גורדי שחקים במתחם הבורסה ברמת גן, מבט מצפון מערב. הבניין הימני ביותר הוא לאונרדו סיטי טאוור
גורדי שחקים ברמת גן ובתל אביב

גורדי שחקים ומגדלים רבי קומות נמצאים כמעט בכל עיר מרכזית בישראל, כחלק מהליך העיור, העיבוי והציפוף של מרכזי הערים, המאפיין את כלל הערים בישראל, ובמיוחד ערי גוש דן. לפי הגדרת "המועצה לבניינים גבוהים ובנייה עירונית", "גורד שחקים" הוא בניין רב קומות המתנשא לגובה של לפחות 150 מטרים אך ישנה גם הגדרה מקלה המגדירה כגורד שחקים כל בניין המתנשא לגובה 100 מטרים. נכון ל-2020 היו בישראל 24 גורדי שחקים מעל לגובה של 150 מטר, כולם נמצאו בגוש דן ורק שישה מתוכם הושלמו לפני שנת 2010 למעט עזריאלי העגול ב-1999 כולם הושלמו אחרי שנת 2000.

גורד השחקים הראשון בישראל, לפי הגדרת ה"100 מטר" של "המועצה לבניינים גבוהים ובנייה עירונית" מגדל שלום, החזיק שנים ארוכות בתואר "גורד השחקים הגבוה בישראל" ובמשך מספר שנים אף בתארים "גורד השחקים הגבוה באסיה" ו"גורד השחקים הגבוה במזרח התיכון". מאז, בתהליך ארוך שנמשך למעלה מ-40 שנה, וביתר שאת משנות ה-90 של המאה ה-20, התרבו רבי הקומות וגורדי השחקים כמעט בכל עיר מרכזית בישראל. התהליך, שהחל בתל אביב רבתי, החסרה שטחים פנויים לבנייה רוויה, המשיך והתרחב לשאר חלקי הארץ.

מגדל עזריאלי שרונה הוא גורד השחקים הגבוה בישראל, המתנשא לגובה של 238.5 מטרים. ב-2020 היו למעלה מ-750 רבי קומות בעלי 20 קומות ומעלה. בעת הזו לא היה אף גורד שחקים "סופר-גבוה" (supertall) שהתנשא לגובה של 300 מטרים ומעלה אך היו תוכניות לבנייתם של כמה מגדלים כאלו, כדוגמת מגדל בין ערים, מגדל 120, מגדלי תידהר גבעתיים, תוצרת הארץ 2, מגדל קרן הקריה, ומגדל עזריאלי ספירלה, שבנייתו החלה.

גורד השחקים הגבוה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גורד השחקים הגבוה בישראל

עד 2020 החזיקו בתואר ארבעה בניינים בלבד: הראשון הוא מגדל שלום מאיר התל אביבי. גובהו 120 מטר, הוא נבנה בשנת 1965 והחזיק בתואר במשך כ-34 שנה - עד שנת 1999. בשנה זו נחנכו מגדלי עזריאלי והתואר עבר למגדל עזריאלי העגול שגובהו 187 מטר, גם הוא בתל אביב. שנתיים לאחר מכן ירש את התואר מגדל משה אביב הרמת-גני על 235 המטרים שלו, תואר שנשמר עד שנת 2016. בשנת 2016 נטל את התואר מגדל עזריאלי שרונה בתל אביב המתנשא לגובה 238.55 מטרים.

120
מטר
187
מטר
235
מטר
238.5
מטר
שלום מאיר עזר' העגול משה אביב עזר' שרונה שם
1965-1999 1999-2001 2001-2016 2016-היום שנים
34 שנה שנתיים 15 שנים - תקופה


התפתחות גורדי השחקים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגדל שלום מתנשא מעל רחוב הרצל
אזור בורסת היהלומים - מבט ממצפה מרכז עזריאלי
גרף המתאר את כמות גורדי השחקים מעל 25 קומות על פי שנות סיום הבנייה מאז שנות ה-90. השפעות שגשוג או מיתון כלכלי, ניתן לראות רק כשלוש שנים לאחר התרחשותם עקב זמן הבנייה הארוך

עד שנות ה-90 נבנו לא מעט רבי קומות גבוהים בישראל, ביניהם מגדל אשכול בחיפה, מגדלי דיזנגוף ומגדל גן העיר בתל אביב, חלק ממגדלי מתחם הבורסה שברמת גן ועוד רבים אחרים; אבל מעטים עברו את סף 100 המטרים ורק ב-1999 נבנה גורד שחקים שעבר את 150 המטרים. עיקר התנופה בבניית גורדי שחקים גבוהים בישראל התרחשה מאמצע שנות ה-90 ועד היום. מתוך רשימת 25 המגדלים הגבוהים בישראל, כולם נבנו החל משנות ה-90, רובם בשנות ה-2000 המאוחרות.

שנות ה-50[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20 הוקמו מספר מבנים גבוהים מוכרים, כמו מצודת זאב, בית אל על בתל אביב, בניין עיריית תל אביב, בית מנורה, מגדל אגד בחיפה ומגדל שמשון בבורסת היהלומים ברמת גן (שהיה המגדל הראשון מיני רבים באזור זה). בשנת 1965 נבנה מגדל שלום במקום בו עמדה הגימנסיה העברית הרצליה. המגדל שימש במשך שנים ארוכות מקור גאווה לישראלים רבים, שראו בו סמל להתקדמות הטכנולוגית בישראל. המגדל זכה גם לביקורת שנים לאחר מכן, עקב מיקומו בלב הנוסטלגי של תל אביב והצורך בהריסת בניין גימנסיה הרצליה לצורך בנייתו.

הקמת בורסת היהלומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור בורסת היהלומים ברמת גן מוכר בישראל במיוחד בשל הריכוז הגבוה של רבי קומות שבו. אזור זה כולל ארבעה מבנים אשר שייכים ישירות לבורסת היהלומים, ועוד מבנים ומגדלים רבים המשמשים לצורכי משרדים, מלונאות ומעט מגורים. מגדל שמשון, שהוקם בשלהי שנות ה-60 וגובהו 79 מטרים ולכן אינו גורד שחקים, כולל 23 קומות, הוא היום למעשה העשירי בגובהו באזור בורסת היהלומים. למעלה מ-160 מטרים מפרידים בינו לבין מגדל משה אביב, שהוא המגדל הגבוה במתחם.

מגדלי מתחם הבורסה כוללים כיום את מגדל שמשון, מגדל מכבי (די מול) – 1978, מגדל יהלום (הגבוה מבין המגדלים ששייכים ישירות לבורסת היהלומים) – 1989, לאונרדו סיטי טאוור – שנת 2000 ומגדל משה אביב (מגדל שער העיר), שנפתח בשנת 2002. את תואר המגדל הגבוה במתחם הבורסה וברמת גן בכלל החזיקו חמישה מגדלים שונים מאז תחילת הבנייה לגובה באזור.

שנות ה-70[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-70 לא נבנה מספר רב של גורדי שחקים, אך הוקמו במהלכן בירושלים ובתל–אביב מספר מלונות גבוהים ובהם (בשמותיהם היום) שרתון מוריה, שרתון תל אביב, קרלטון ודן פנורמה. בירושלים, בה הייתה עד שנות השבעים קיימת מדיניות של שמירה על קו רקיע נקי מגורדי שחקים, נבנה מגדל קראון פלאזה (1973) נחשב במשך תקופה ארוכה למגדל הגבוה בעיר, וכן שרתון פלאזה ירושלים.

בחיפה הוקם בשנת 1978 מגדל אשכול, שבו 30 קומות. המגדל נחשב עד שנת 2002 לגבוה ביותר בחיפה בפרט ובצפון הארץ בכלל. כאשר הוקם הוא היה למעשה המגדל הגבוה ביותר בישראל מחוץ לתל אביב. מגדל אשכול, שהוא המגדל הראשי של אוניברסיטת חיפה, היה מגדל האוניברסיטה הגבוה ביבשת אסיה עד שנת 1989, והוא עדיין, תודות למיקומו על הכרמל, המבנה הראשון הנגלה לכל נוסע המגיע לאזור חיפה או הקריות.

שנות ה-80[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ה-80 אופיינו בבנייה גבוהה יותר, אך עדיין מתונה בהשוואה להתפתחות בשנות ה-90. באותו עשור נבנו דיזנגוף סנטר ומגדליו, מגדל דניאל פריש, מגדל מרגנית בקריה שבתל אביב, מגדל גן העיר, וכן מגדלי פנורמה על הכרמל בחיפה. באותה עת החלה להתפתח מגמת בנייני מגורים גבוהים, אך התופעה עדיין לא התפשטה באופן רחב כבעשור שלאחר מכן.

שנות ה-90 והעשור הראשון של שנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מאמצע שנות ה-90, בזכות השגשוג הכלכלי בישראל, חלה מהפכה אשר תוצאותיה נראו רק לקראת סוף העשור. בתקופה זו החלו לבנות גורדי שחקים ורבי קומות רבים, במיוחד באזור תל אביב ורמת גן, אשר היו גבוהים משמעותית ובעלי מספר קומות רב יותר מבעבר.

לשם השוואה ניתן לראות כי מקום המדינה ועד 1998 נבנו בישראל פחות מ-10 רבי קומות מעל ל-25 קומות, בעוד בשנים 1999 ו-2000, עם שגשוג ענפי ההיי טק וענפים אחרים, הסתיימה בנייתם של 11 מגדלים שגובהם מעל ל-25 קומות תוך שנתיים בלבד, רובם מגדלי משרדים.

לקראת סוף שנת 2000, עם התנפצות בועת האינטרנט והכניסה למיתון בעולם ובישראל, תחילת האינתיפאדה השנייה, ותחת השפעת פיגועי 11 בספטמבר ב-2001, נכנס ענף גורדי השחקים למיתון עמוק. הבנייה במגדלים רבים הוקפאה או בוטלה, ולא אושרו כמעט תוכניות חדשות לבנייה. שיא אותה מגמה היה הקפאת התוכנית לבניית מגדל אגד, שתוכנן להתנשא לגובה של למעלה מ-300 מטרים ולגרוף את תואר הבכורה הישראלי.

החל משנת 2005, עם היציאה מהמיתון הכלכלי והשיפור במצב הביטחוני בישראל, החלה הפשרת מיזמי בנייה ואושרו פרויקטים רבים נוספים. בשל הזמן הממושך יחסית הנדרש לבניית גורדי שחקים (כשלוש שנים), נראו תוצאות היציאה מהמיתון והחזרה לבנייה לגובה באופן משמעותי רק מספר שנים אחר כך לקראת סוף העשור.

העשור השני של שנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם התאוששות הכלכלה העולמית ב-2008 המשך הצמיחה מהעשור הקודם והפחתת רגולציית גובה בידי ממשלות נתניהו ועיריות גוש דן, בעשור השני של שנות ה-2000 החלה תנופת צמיחה בבניית רבי קומות בכלל וגורדי שחקים מעל לגובה של 150 מטר בפרט. עד שנת 2010 היו רק שמונה גורדי שחקים מעל לגובה של 150 מטר, ועד שנת 2020 נבנו 28 גורדי שחקים חדשים בעיקר בתל אביב ורמת גן אך גם בערים כמו בני ברק בת ים ואשדוד.

בין האזורים שעברו פיתוח מאסיבי בולט לאורך העשור ניתן למנות את: פארק צמרת, משולש הגבולות בין תל אביב גבעתיים ורמת גן ואת מע"ר עסקים ראשי בעיקר לאורך דרך בגין בת"א.

עידוד הציפוף במרכזי הערים על ידי המדינה ורשויות התכנון, כחלק ממגמה כוללת של התחדשות עירונית בערים, ביחד עם תחבורה ציבורית יעילה יותר ומערכת של רכבת קלה, מביאים להתרבות חסרת תקדים גורדי שחקים בבנייה מסוגים שונים בכל הערים הגדולות ובעיקר בגוש דן לאורך העשור השני של המאה ה-21 ובעתיד הנראה לעין.

בעשור השני התחילה מגמת פיתוח מגדלים נרחבת בערים אחרות יותר מרוחקות מתל אביב כמו אשדוד ונתניה, אך גם גדילת משמעותית במספר המגדלים

מגמת פיתוח למגורים בלבד[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד המאפיינים הבולטים שהחלו להתחזק ולהשפיע לקראת סוף שנות ה-90 ותחילת העשור הראשון של המאה ה-21, הוא בנייתם של גורדי שחקים יוקרתיים למטרות מגורים בלבד. מגדלים אלה נבנים בעיקר באזור תל אביב ורמת גן, ברמת גימור גבוהה, ונועדו לאוכלוסייה האמידה בישראל כתחליף לווילות בפרוורים. המגמה החלה במספר קטן של גורדי שחקים שנבנו למטרה זו, ביניהם מגדלי צמרת ומגדלים בודדים נוספים, אך ללא ספק שיאה בא לידי ביטוי בבניית פארק צמרת.

פארק צמרת בתל אביב הוא אחד הפרויקטים המשמעותיים והגדולים ביותר בישראל בתחום גורדי השחקים. השכונה, אשר בנייתה החלה בשנת 2005 לאחר שנים רבות של עיכובים בירוקרטיים, נמצאת בין דרך נמיר לנתיבי איילון. פרויקט הפיתוח כלל שכונת יוקרה חדשה המורכבת מ-12 רבי קומות וגורדי שחקים בני 30–47 קומות, שייעודם למגורים בלבד. השכונה מאופיינת בשטחי ציבור ופארקים רחבי ידיים. על אף התיאום בתכנון המגדלים והפיתוח הסביבתי, כל מגדל נבנה בדרך כלל על ידי יזם אחר. בניית השכונה חיזקה את מגמת בניית גורדי שחקים למגורים בלבד באזור תל אביב ואף ניתן לראות שכונות דומות, אם כי עדיין לא באותו היקף, בערים נוספות בישראל. מגדל המגורים הגבוה בישראל נכון למאי 2020 הוא מגדל המגורים בפרויקט מידטאון.


ב2021 יסתיים בניית מגדל hi גבעתיים שיהיה הגבוה למגורים בישראל ויגיע לגובה של 200 מטר.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולקלור

גּוֹרֵד-שְׁחָקִים זו מליצה נכרית, מליצה לועזית יתרה ומיותרת ללא כל צורך, ועלינו לעקרה משרשה. והלא מליצתנו "בוקע עבים" או "מרקיע שחקים" גם נאה גם טבעית יותר!

יצחק אבינרי, פנת הלשון, "על המשמר" 29-02-1952

גורד שחקים שנטמע בפולקלור הישראלי הוא הבניין של הקפיטריה מטבריה:

- באותו מקום, על אותה חלקת אדמה, יקום בית רב-קומתי,
   ועליו למעלה תתנוסס הקפיטריה, והיא תגרד את השחקים של טבריה.
- איך תגרד?
- אה... זה רב קומתי... זה אולי עשר קומות...
- עשר קומות ומגרד?
- אולי בלילה, כשהשחקים יורדים.
- לא עשר... עשרים... שלושים... ארבעים... בית רב קומתי מאד.
- ועומד?
- למה שלא יעמוד?
- בגלל הרוח. יש רוח.
- יש מגן רוח. חוץ מזה - בית, אם בונים אותו, אני לא אומר מספרים,
   נניח בונים אותו ארבעים קומות באוויר,
   קודם בונים אותו שמונים קומות באדמה. וכל זה ממולא בדיל.

קטע מהמערכון "הקפיטריה מטבריה" בתוכנית "סינמה גשש" (1967)
ביצוע: הגשש החיוור, מילים ובימוי: נסים אלוני

מגדל שלום מאיר היווה אתר התרחשות מרכזי בסרט 999 עליזה מזרחי ובאפיזודה "גט" בסרט סיפורי תל אביב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עידו רוזן, Tel Aviv Storeys: רבי קומות וגיבורות במטרופולין תל אביב. גחליליות: כתב עת לקולנוע וטלוויזיה (1). תל אביב: רסלינג, 2018.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]