שיחה:מגדל שלום מאיר

שלום. להבא ,יהיה טוב אם תוכל לרשום את המילים הזקוקות לפירוש תחת "מילים מחפשות פירוש" כך שיהיו גלויות לעיני כולם....

תודה.

מי מתנדב ללכת לצלם את המגדל עם מצלמה דיגיטלית ולהעלות לאתר? גדי אלכסנדרוביץ' 05:28, 31 דצמ' 2004 (UTC)

מיני לונה פארק

רק אני זוכר את המיני לונה פארק לטף שהיה על גג (?) המגדל? ואם זוכרים, האם זה ראוי להיכנס לערך? HansCastorp 13:05, 5 יוני 2006 (IDT)

זה לא היה על ראש המגדל, אלא על גג בגובה שלוש קומות של המבנה הבסיסי, ששטחו גדול משטח המגדל. ד.ט 12:42, 22 בינואר 2007 (IST)

בניית המגדל

בערך עצמו כתוב כי בניית המגדל החלה ב-1959, ובתבנית השמאלית מצוין 1963. למישהו יש המידע המדויק? gellerj, 25.11.06

שמירת מקום לרכבת התחתית

למיטב זכרוני גם מתחת לדיזנגוף סנטר השאירו חלל שיועד לרכבת התחתית, כך שמגדל שלום לא לבד. ד.ט 12:44, 22 בינואר 2007 (IST)

ע"פ הערך ויקי באנגלית על הרכבת התחתית בתל-אביב, לא סתם השאירו מקום אלא אפילו חנכו (בנוכחות גולדה) תחנה ראשונה של רכבת תחתית במגדל, ב 1967. ד.ט 12:46, 22 בינואר 2007 (IST)

לפי מה שרשום בערך דיזנגוף סנטר החלל שיש מתחת לדיזנגוף יועד להיות מרכז תרבות ולא תחנת רכבת תחתית. דרך אגב, זה יהיה מאוד נחמד אם תהיה לנו תמונה של התחנה הזאת (זה ממש מעניין אותי איך היא נראית ואני בטוח שזה יעניין גם אחרים שישמעו על זה). למישהו יש רעיונות איך אפשר להשיג תמונה כזאת? 89.138.118.37 22:34, 6 באוגוסט 2007 (IDT)

פרטים שחסרים או לא ברורים

1. מתי החלה הבנייה? בוויקי האנגלית - 63. פה 59. 2. שלום מאיר. על שום מי? עידן ד 15:26, 12 באפריל 2007 (IDT)

כתובת מדויקת של המקום

האם זו מדיניות לא לכלול כתובת מדויקת: שם רחוב ומספר, פינת רחוב... מיקוד ?

יש מפה. לא צריך יותר מזה. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 12:00, 4 בנובמבר 2007 (IST)

גורד השחקים הראשון בארץ היה " בית אל-על " בתל אביב

הגורד שחקים הראשון בארץ היה "בית אל על" ברחוב בן-יהודה פינת רחוב שלום עליכם בתל אביב. שניבנה כמה שנים לפני הבנייה של מגדל שלום. SHAHAR - שיחה 02:21, 13 באוקטובר 2009 (IST)

"בית אל על" הוא מגדל משרדים, אך מוגזם לקרוא לבניין בו 13 קומות בשם גורד שחקים. דוד שי - שיחה 05:56, 13 באוקטובר 2009 (IST)

בערך en:Skyscraper יש התייחסות לבניין בשיקגו שנבנה מברזל ולא מלבנים כ"גורד השחקים הראשון", כלומר הם מביאים שם את ההכרח לעבור מלבנים לברזל, בשילוב עם הגובה, כקריטריון (אם כי היו אחר כך בנייני לבנים שעברו את גובהו של הבניין בשיקגו. ראו שם. זו הגדרה אולי קצת יותר "רכה", ומצריכה בירור האם בניין אל-על נבנה ממסגרת ברזל ולא מלבנים. JavaMan - שיחה 06:12, 13 באוקטובר 2009 (IST)

האם גורד שחקים כלשהו בישראל נבנה עם שלד פלדה? הרושם שלי הוא שבישראל נהוג שלד בטון גם לגורדי שחקים. דוד שי - שיחה 06:53, 13 באוקטובר 2009 (IST)

אינני יודע. בכל מקרה, נדמה לי שהמחלוקת גם נובעת בשל ההבדל בין Highrise ל-skyscraper (היי-רייז מוגדר שם, באירופה, כבניין בעל 12 קומות ומעלה), שלמיטב ידיעתי אינן מובחנות זו מזו בעברית. ראו עוד בהגדרה בערך באנגלית. JavaMan - שיחה 14:58, 13 באוקטובר 2009 (IST)

להערכתי, כל הגבוהים נבנו עם שלד בטון. ספציפית ניתן לראות זאת בתמונות שלד של מגדל אביב, עזריאלי ושלום. בית הדר הוא דוגמה למבנה משרדים שנבנה מפלדה (תמונה) אבל הוא לא גורד שחקים. עם זאת, נדמה לי שעד לא מזמן ניתן היה לראות מנתיבי איילון (מצפון לעזריאלי) שלד פלדה של מבנה בן 10 עד 15 קומות. שרשר • שיחה 23:35, 13 באוקטובר 2009 (IST)

" הגדרה של גורד שחקים "

הגדרה של גורד שחקים זהו בניין שיש לו מעל 12 קומות . SHAHAR - שיחה 10:07, 13 באוקטובר 2009 (IST)

המצפה על הגג

על הגג היה את המצפה עם סורגים כדי שלא יוכלו לקפוץ למטה, ומשקפות תצפית שעולות שקל 1, ובפינה נידמה לי שהיה קיוסק ולא מסעדה. פארוק - שיחה 00:27, 21 באפריל 2010 (IDT)

תיקון כמות נפגעים בשריפה ב17/11/10

מדובר בעשרה נפגעים קל ולא ארבעה, זאת לפי רישומי מגן דוד אדום בגזרת מד"א דן.

כמה קומות יש במגדל שלום

בטקסט נכתב 34, בתבנית מופיע 36 קומות. בכתבה בדבר המופיע כקישור בערך כתוב 32 קומות Hanay • שיחה 17:42, 14 בדצמבר 2010 (IST)

אני זוכר את המספר 32 משך שנים רבות ולא זכור לי שנבנו קומות חדשות מתישהו. המספר 36 לקוח כנראה מ-emporis שהוא בד"כ מקור אמין, אך אולי הוא כולל גם קומות חניון תת קרקעי. המספר 34 נראה פחות משכנע ואולי כדאי לעת עתה להתיישר ל-36. שרשר • שיחה 23:43, 14 בדצמבר 2010 (IST)

על סמך מה? המקור היחיד שיש הוא 32 קומות Hanay • שיחה 13:52, 16 בדצמבר 2010 (IST)

אני לא מבין מה הסיפור. חנה, סעי לתל אביב, לכי למגדל שלום מאיר, ופשוט תעלי קומה קומה בגרם המדרגות ותספרי. Rhone •‏ הרייך הרביעי • 13:54, 16 בדצמבר 2010 (IST)

אני מפחדת משריפות, היה לי מספיק בכרמל Hanay • שיחה 14:05, 16 בדצמבר 2010 (IST)

כפי שציינתי, על סמך דף המגדל ב-Emporis (מצטער שלא קישרתי, אבל הקישור קיים גם בערך). לגבי הכתבה בדבר, היא הייתה מקור מעולה עם חנוכת הבניין, אך ייתכן שחלו בו שינויים עם השנים. אני לא חושב שגובהו השתנה אך יתכן שחלוקת הקומות שלו השתנתה (בעיקר בנוגע לקומות הבסיס). שרשר • שיחה 23:29, 16 בדצמבר 2010 (IST)

פעם היה בו הכל

היום אין כמעט כלום . חוץ מתערוכה בכניסה ועוד הספרייה שנישארה .

אז מה היה לנו שאיננו עוד במגדל שלום :

1 - מוזיאון השעווה הישראלי

2 - המיצפה על הגג

3 - מאירלנד - פארק השעשעים

4 - כלבו שלום

מגדל שלום היתפרסם בזכות כלבו שלום שהיה במקום שבו נימנצאת היום הכניסה אל הבניין .

החניון של מגדל שלום היה מתוכנן להיות תחנת רכבת תחתית

פארוק - שיחה 15:59, 3 במרץ 2011 (IST) וזאת הבדיחה הכי גדולה .

גובה

רבותי, גובהו של המגדל הוא בערך 120 מ' ממפלס הרחוב ולא 140/142 כפי שמופיעים במלא מקומות. להלן ההוכחות: http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=366&MessageId=155230020

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=366&MessageId=155229835

וכמו כן הוא גבוה ממש בטיפ טיפונת ממגדלי רוטשילד 1 ואפריקה ישראל (בית פסגות). גובהם כ-115 מ' ולכן לא הגיוני שמגדל שלום הינו יותר מ-125 מ' ממפלס רח' אחד העם/הרצל העוברים למרגלותיו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ייתכן שהצדק איתך. עם זאת, מחקר מקורי הוא סימוכין בעייתי עבור ויקיפדיה. יש למצוא מקור מוסכם שמציין זאת. שרשר • שיחה 12:38, 29 באוגוסט 2011 (IDT)

סליחה אדון 'שרשר' אבל אתה קצת חצוף. כי זה לא מחקר מקורי שלי. ממש לא. הבאתי שני גזרי עיתונים שבהם כתוב 120 מ' (ו/או 140 מ' מעל פני הים). גובה של גורדי שחקים נמדד אך ורק ורק ואך בגובהם מעל מפלס הרחוב שבו הם נמצאים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

המחקר המקורי בדבריי, מתייחס להשוואת הגבהים של מגדלים שונים באמצעות צילום מזוויות שונות. הבעיה בכתבה הראשונה היא ההתייחסות לעתיד (גם כיום משתנים גובהם של מגדלים תוך כדי הבנייה). בכתבה השניה מצויין גובה המצפה ולא גובה הבניין, ולא מצוין גובה הקרקע במקום (הוא אכן גבוה מפני הים, אך בכמה?). לכן, התיקון ל-120 מטר בעייתי כל עוד לא ברור שזו מדידה מדוייקת. שרשר • שיחה 00:55, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

אתה מצחיק, המצפה (שהיה ואיננו עוד) היה מעל הגג של הבניין, כלומר הוא היה הנקודה הגבוהה ביותר במגדל שלום. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בנימוס יחסי, אוכל להניח מדבריך שלא היית במצפה. אני הייתי. המצפה היה בנוי כך שבעת הצפייה, כיפת השמיים הייתה מעליך אך הצופה לא עמד בקומה האחרונה, כלומר, הוא עמד במרפסת שאליה נכנסו מתוך חלל שהיה במרכז המבנה. לא זוכר את גובהו של אותו מבנה וכמה תפקידים אדמיניסטרטיביים כדוגמת חדרי מכונות/מעליות הוא כלל, אך בכל מקרה יש להוסיף גובה זה לגובה רצפת המרפסת של המצפה, כדי לקבוע את גובה המגדל. כמו כן, איני יודע מהיכן מודדים גובהו של מגדל כאשר הקרקע שעליה הוא בנוי אינה מישורית. במקרה של מגדל שלום, הפינה הצפון מערבית נמוכה בכמה מטרים ממפלס פינת הרצל / אחד העם. שרשר • שיחה 20:47, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

סליחה, אבל הייתי במצפה, פעמיים. פעם ראשונה עם אבי באמצע שנות ה-70, עוד זכיתי לנסוע במעלית הזכוכית שהיתה על הדופן הצר המזרחי של המגדל (פונה לרח' אחוזת בית מאחורי הנהלת בנק איגוד) ובפעם השניה בשנת 93' או 94'. אז היו צריכים לנסוע במעלית פנימית רגילה. את הכרטיס קנו בקומת המבואה בצד המזרחי של המגדל היכן שכיום יש תצוגה של האדריכל שתכנן את המגדל ואת המגדלים שהיו אמורים לקום בכיכר המדינה ובשכונת נורדיה (היא דיזנגוף סנטר). הוכחה נוספת לגובה המגדל של 120 מ' בלבד ממפלס הרחוב אפשר לראות בכתבה שמצורפת לדף הראשי עצמו של מגדל שלום, אצלכם בויקיפדיה. עיתון דבר מיולי 65' עת פתיחת המגדל לציבור (קרי אחרי שגמרו לבנות אותו ככה שלא נוספו לו מטרים שלא תוכננו מראש). באותה כתבה גדולה (על מגדל המשרדים המשוכלל ביותר בארץ ובמזרח התיכון) מוזכר במפורש שהגובה של מגדל שלום מעל הרחוב הוא 120 מטרים ולא 140 או 142. האמן לי שזה חרה לי וכאב לי לגלות שהמגדל הזה נמוך בכ-20 מ' ממה שכולנו חשבנו עד לא מזמן. אני יליד אותה שנה שהמגדל נחנך, 1965. בתור ילד נסענו המון לכלבו הגדול שהיה בקומות התחתונות וכאמור אבי לקח אותי במעלית הזכוכית לגג. היתה תקרה מעל מרכז המצפה בגובה סטנדרטי של כ-3 מ' מעל רצפת המצפה. רצפת המצפה היתה התקרה של הקומה הכי עליונה וחדר המעלית וכן הקיוסק הפנימי היו תחת התקרה הקטנה יותר, זו שגבוהה ב-3 מ' מכלל המצפה. לתקרה זו לא היו אלמנטים נוספים (כגון תורן מחודד או משהו בסגנון אשר כן באים לידי ביטוי במדידת גובה המגדל). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא, אין סנטימנטים, לא לגובה זה ולא לאחר. תודה על הפניית תשומת הלב לקישור לכתבה ב"דבר" שכבר היה קיים בערך. זה הקישור שאליו היה צריך להפנות מלכתחילה (למרות שגם הוא מדבר בלשון עתיד, לפחות התאריך של הכתבה מתקדם). שרשר • שיחה 23:54, 31 באוגוסט 2011 (IDT)

צר לי לעשות זאת שוב, אבל מסתבר שהגובה, לפי highrise (שהוא עורך הבלוג הגדול ביותר בארץ לגורדי שחקים), הוא 130 מ'. http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=366&MessageId=155353964 הוא טוען שהוא עיין בתב"ע וראה שהגובה המוחלט מעל פני הים הוא 144 מ' ופני הרחוב הכי נמוכים באחת הפינות של המגדל הם בגובה 14 מ' מעל לפני הים. מכאן שגובהו של מגדל שלום הוא 130 מ'. האמת שגם לי 130 מ' "עושה שכל" יותר מאשר 120 מ'. שכן שני המגדלים (רוטשילד 1 ובית פסגות) הם בגובה 115 מ' ולמתבונן מהצד מכל נקודה אפשרית מגדל שלום נראה גבוה ביותר מאשר 5 מ' משני אלו (מגדלים אלו הם במרחק של 20 מ' בלבד ממגדל שלום) אבל בהחלט נראה שהוא בפחות מאשר 27 מ' יותר גבוה מהם (אם הוא בגובה 142מ' הרי שהוא היה גבוה ב-27 מ' ממגדל רוטשילד 1 ובעין רואים שזה הבדל של כ-10 מ' +-). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אין בעיה שאתה משנה את דעתך - מומלץ שנשאף לחקר האמת. עם זאת, כדאי את העדכונים בערך עצמו לבצע רק אחרי שיש הסכמה בדיון כאן והשינוי מגובה באסמכתא מקובלת. כמו כן, לדעתי, מעתה האסמכתא צריכה להופיע בהערה בערך עצמו, עקב השינויים התכופים בנתון (ואי קיום האסמכתא היא כנראה הסיבה שמשחזרים עריכותיך). לגבי הטענה עצמה: גם אם נקבל את גרסתו של הבודק של התב"ע כמדוייקת, נותרות שאלות נוספות. כיצד נמדד הגובה ברחוב אלחנן? האם זה מופיע בתב"ע? מבדיקתי בגוגל ארת' (שנותן הערכה לא רשמית), נראה שהפינה של מונטיפיורי/השחר היא הנמוכה ביותר, אבל גובהה 23 מטר. הגובה באלחנן 24 מטר. שאלה נוספת ששאלתי כבר היא מהו הסטנדרט למדידה? האם מהנקודה הנמוכה ביותר או מגובה הרחוב של הכניסה הראשית? הצעתי היא לא לעדכן את הערך פעם נוספת לפני שתתקבל תשובה. שרשר • שיחה 22:22, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

או קיי, טוב לדעת שממ"י מפרסם את מסמכי התב"ע שהוזכרו גם באינטרנט וניתן לקשר אליהם כאסמכתא. בתוכנית המתאר מ-2003 אכן מצויין גובה אבסולוטי של 144 מטר. בצמוד מצורף לשמחתנו גם נספח תנועה שבו מצויינות נקודות גובה ברחוב. מתוך בליל המספרים ניתן לזהות כ-13.5 מטר בפינה הצפונית של רחוב השחר וכ-16.5 מטר בהרצל מתחת לבניין. כעת נותרה השאלה היכן מודדים, גם בהתחשב בעובדה שהפרויקט כולל כשלושה בניינים שהמרכזי ביניהם הוא המגדל, שאינו הבניין הסמוך לרחוב השחר. שרשר • שיחה 00:19, 2 בספטמבר 2011 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://atar.mscc.huji.ac.il/~geo/personal/Kark/Publications/Num%20109%20The%20Beginning%20of%20Modernization%20of%20Tel-Aviv.pdf
  • In הגימנסיה העברית "הרצליה" on 2011-11-22 22:15:23, 404 Not Found
  • In מגדל שלום מאיר on 2011-11-23 00:53:24, 404 Not Found
  • In הגימנסיה העברית "הרצליה" on 2011-11-27 23:37:29, 404 Not Found
  • In הגימנסיה העברית "הרצליה" on 2012-01-20 04:16:44, 404 Not Found
  • In הגימנסיה העברית "הרצליה" on 2013-05-03 23:13:02, 404 Not Found
  • In מגדל שלום מאיר on 2013-05-04 10:55:37, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 13:55, 4 במאי 2013 (IDT)

טופל. עוד אחד - שיחה 17:03, 24 במאי 2020 (IDT)

יש לעדכן

הערך כולל הרבה התייחסויות ל"זמן האחרון", ומתאר יוזמה מ-2003 בזמן עתיד. «kotz» «שיחה» 22:28, 6 בדצמבר 2014 (IST)

חברת וולפסון-קלור-מאיר בע"מ

― הועבר מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות
ב- 13.4.1961 נכנס לשותפות עם איש העסקים אייזיק וולפסון וחברת האחים מאיר אשר פעלו יחדיו במסגרת חברת וולפסון-קלור-מאיר בע"מ. החברה הייתה חברה בורסאית מהגדולות במשק וגורם ובעל מניות מרכזי בהקמת מגדל שלום, כלבו שלום, בנק ירושלים וקריית וולפסון בירושלים. כמו כן, מימנה החברה את הקמת בניין עיריית תל אביב.

צ'ארלס קלור

בשנת 1955 ביקשה הנהלת הבנק בראשותו של מרדכי להגדיל את ההון של הבנק ומכרה 25% ממניותיו לידידו של מרדכי, איש העסקים אייזיק וולפסון, שנכנס גם לעסקי הדלק בישראל. מאיר הפך לנאמנו של וולפסון וכיהן מטעמו במועצת המנהלים של חברת "פז" מאז הקמתה ועד לשנת 1985. בעקבות ובהשפעת וולפסון נכנס לשותפות גם איש העסקים הבריטי, צ'ארלס קלור, שהפך לידידו הקרוב של מאיר. בשנת 1958 סייע מאיר להקמת "חדשות הספורט", עיתון ספורט שפעל עד אשר זיהו העיתונים הגדולים את הפוטנציאל של מדורי הספורט והביאו לסגירתו[דרוש מקור]. החברה העיקרית שבה כיהן כמנכ"ל (מיום ייסוד החברה ועד שנת 1987) הייתה חברת וולפסון-קלור-מאיר בע"מ. החברה נוסדה ב-13 באפריל 1961 והייתה חברה בורסאית מהגדולות במשק. החברה הייתה הגורם המרכזי ובעל המניות העיקרי בהקמת מגדל שלום מאיר, כלבו שלום, בנק ירושלים וקריית וולפסון בירושלים. כמו כן, מימנה את הקמת בניין עיריית תל אביב-יפו.

מרדכי מאיר

מקור: מרדכי מאיר, צ'ארלס קלור דווח על ידי: 31.168.126.55 17:09, 13 באפריל 2015 (IDT)

איפה בדיוק הסתירה בין הערכים? ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 17:25, 13 באפריל 2015 (IDT)

אני מניח שהשאלה היא על החברה שהקימה את מגדל שלום, לפי הערכים הנ"ל נקראה חברת וולפסון-קלור-מאיר בע"מ ואילו לפי הערך על המגדל:

"מגדל שלום הוקם על ידי חברת "כיכר הרצליה" שהייתה שותפות של הלל דן, האחים מאיר, פדרמן וג'ורג' פרידלנדר‏[2]. עם הזמן רכשו האחים מאיר את רוב מניות החברה והמגדל נקרא על שם אביהם שלום מאיר."

מתייג את עדירל שכתב את הפסקה האחרונה. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 17:32, 13 באפריל 2015 (IDT)

אני מניח שהאחים מאיר פעלו לבניית המגדל דרך חברת וולפסון-קלור-מאיר. עדירל - שיחה 18:08, 13 באפריל 2015 (IDT)

סימנתי כהצעה לשיפור, יש מקום לציין בערך על המגדל את מעורבות החברה הנ"ל. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 23:10, 13 באפריל 2015 (IDT)

― סוף העברה

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אפריל 2024)

שלום,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במגדל שלום מאיר שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• https://archive-binyan.tel-aviv.gov.il/pages/results.aspx?owsTikid=00100020&=6,25&r= נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20230906042842/https://archive-binyan.tel-aviv.gov.il/pages/results.aspx?owsTikid=00100020&=6,25&r= לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 11:41, 2 באפריל 2024 (IDT)