הולילנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מתחם הולילנד, פברואר 2010
מתחם הולילנד בולט מעל קו הרקיע, מראה מעמק המצלבה
בית משפחת קרוך. כיום מלון ארץ הצבי
העברת חלקים מדגם ירושלים בסוף ימי בית שני מאתר הולילנד למוזיאון ישראל, ברקע מבני המגורים של "הולילנד פארק".

הולילנד הוא כינויו של מתחם מגורים שהוקם בדרום ירושלים, בפסגת רכס המתנשא מול שכונת מלחה, ברום של כ-770 מטר מעל פני הים. המתחם גובל בשכונות בית וגן מצפון ורמת שרת ממערב, ובכביש בגין ועמק הצבאים ממזרח.

המתחם קרוי בשם המלון שהיה קיים במקום בו נבנה. המתחם בולט באופן חריג על פני קו הרכס של ירושלים, בניגוד למקובל לגבי בנייה לגובה בירושלים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנת 1948 נקרא הרכס "ראס אל קאראיני" [1], ואדמותיו היו שייכות לכפר אל-מאלחה.

בראשית שנות ה-60 של המאה ה-20 הוקם במקום מלון הולילנד (נקרא גם "מלון ארץ הצבי"), ביוזמה פרטית של הנס קרוך ובתכנון האדריכל זולטן שמשון הרמט. המלון התפרסם במיוחד כמשכנו של דגם ירושלים בסוף ימי בית שני שתוכנן על ידי פרופסור מיכאל אבי יונה ומומן על ידי קרוך לזכר בנו. המלון כלל בריכת שחייה, מסלול מיני גולף שהיה היחיד בירושלים, בית כנסת ומספר מבני-עזר, בכללם ביתם הפרטי של בני משפחת קרוך, בית ייחודי ומוזר - מבנה חד-קומתי ריבועי גדול ה"מרחף" מעל המדרון על-גבי כלונסאות-בטון גבוהות. סביב למלון הייתה חורשת עצי אורן גבוהים. שאר השטח היה שטח פתוח נרחב שהשתפל אל עמק הצבאים והיה בית גידול לחי וצומח, אזור טיול בחיק הטבע לתושבי הקטמונים ואזור פעילות תנועות נוער.

החל מאמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 נבנו לצד המלון חווילות פרטיות בשכונה שנקראת בשם הבלתי-רשמי "מורדות בית וגן".

בשנות ה-90 של המאה ה-20 נחצב חלקו המזרחי של הרכס לצורך הקמת כביש בגין העובר למרגלות הרכס.

בחפירות הצלה[2][3] שנערכו בשנים 1995 ו-2002 על ידי רשות העתיקות נתגלו במתחם עשרות קברי פיר מתקופת הברונזה הביניימית וכן מספר מערות קבורה מתקופות מאוחרות יותר. במקום נערכו גם חפירות מטעם אתרא קדישא, על מנת לשלול הימצאות קברים במקום המיועד לבנייה‏[4].

הולילנד פארק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית המאה ה-21 נהרסו כל מבני המלון, למעט הבית הפרטי של משפחת קרוך שהפך ל"מלון ארץ הצבי". דגם ירושלים הועבר למוזיאון ישראל ונעקרה חורשת האורנים. במתחם נבנתה שכונת מגדלי דירות ששווקה תחת השם "הולילנד פארק". נכון לשנת 2010, טרם נקבע שם רשמי לשכונה.

שכונה זו מורכבת מפארק רחב ידיים, בתבנית אליפסה, המוקף בכעשרה מגדלי דירות (18-12 קומות), שבבסיסם קוטג'ים מדורגים הנפרסים במורד ההר. בנוסף הוקם מגדל בודד ("הולילנד טאואר") בעל 32 קומות. לשכונה כביש וגשר ייעודיים המחברים אותה ישירות לכביש בגין. על תוכנית הבינוי המקורית חתום האדריכל, חתן פרס ישראל, רם כרמי[5], אולם לטענתו נעשו בה שינויים מפליגים אחרי שעזב את הפרויקט, שעל תוצאתו הסופית אמר: "אני חושב שהפרויקט הזה מאד מכוער, נורא, ומי שביצעו את הפרויקט רצחו את הרעיון שלי ואת הבניינים שתיכננתי"[6]. את בנייני המגורים תכנן משרד האדריכלים רוזיו-תשבי והמגדלים תוכננו על ידי משה צור. מתכנני השכונה ומשווקיה פרסמו את השכונה במילים: "הפרויקט הוא שילוב מרענן של חדשנות ארכיטקטונית עם בנייה מתקדמת... הולילנד פארק מושכת אליה, באופן טבעי, אנשים שיודעים להעריך תרבות דיור ברמה הגבוהה ביותר" (מתוך מודעות פרסום ושיווק של היזמים).

אוכלוסיית השכונה מורכבת ממעמד בינוני-גבוה ואמידים, חילונים ודתיים-לאומיים, ילידי הארץ ועולים, בעיקר מצרפת.

רחובות השכונה על-שם האישים: גדעון האוזנר, אברהם פררה ומיכאל אבי-יונה, שבנה את דגם ירושלים בימי בית שני.

הביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבט מלמטה על שכונת הולילנד

לשכונה קמו מתנגדים רבים, הרואים בה מפגע סביבתי‏[7]. הביקורת מונה בעיקר את הטענות הבאות:

  • על הקמת השכונה הוחלט בחיפזון, בניגוד להתנגדויות רבות שהוגשו על ידי תושבים וגופים כמו החברה להגנת הטבע, שלא נדונו כל צורכן.
  • בניית השכונה גרמה להרס מרקם הטבע העירוני הפתוח ולצמצום בית הגידול של בעלי חיים וצמחים, בהם עצים עתיקים.
  • בעיקר מלינים המתנגדים על כך שהשכונה מורכבת ממבנים גבוהי-קומה הניצבים ממילא על הר מהגבוהים בדרום העיר ובכך מהווים פצע בקו הרקיע. מתנגדי הפרויקט מכנים אותו "המפלצת על ההר".
  • אושרו לייזמים הקלות חריגות באופיין.

אסתר זנדברג קראה לו "אות קלון על מצחה של העיר", וכותבת כך:

העובדה שהתממש [המיזם] היא כתב אישום, והשאלה נגד מי היא שולית בלבד. המיזם, שעין לא ראתה כיעור תוקפני כמוהו, היה מתחילתו צירוף הרסני ואומלל של החלטות שגויות, התנהלות בלתי תקינה, העדר דיון מעמיק כראוי לפרויקט בסדר גודל כזה, העדר שקיפות ציבורית, תכנון נזיל שהשתנה חדשות לבקרים, העדר כל חוש מידה, טעם רע ושיגעון גדלות אדריכלי.‏[8]

אברהם גל תיאר את הפרויקט כך:

על אחד הרכסים הגבוהים והבולטים בדרום העיר, במקומם של חורשת אורנים ובית מלון צנוע, ממוקמת מפלצת נדל"נית, שהכינוי "מכוערת" מהווה לגביה מחמאה. מדובר במִבנן מגלומני של מאות יחידות דיור, אדיר מסה, חוסם נוף ונתקע בברוטאליות לעין כל עובר ושב בטווח רחב – ואין מפלט. הבניינים הענקיים ורבי-הקומות מגמדים את סביבתם ומטביעים עליה את חותמם הגס. גם בפני עצמה מדובר בבנייה מכוערת להפליא ונעדרת כל חן תכנוני. על רקע הבנייה בירושלים בכלל ובמיקומה הספציפי בפרט, מקבלת בנייה זו צביון כוחני ובריוני, כמכריזה: הכסף יענה את הכל. נוצר מצב, שרק שהייה במבנן הולילנד פוטרת במשהו את שוהיו מהמפגע הסביבתי – שכן זהו כמעט המקום היחיד ממנו לא רואים את המבנן. מתבונן האזרח הפשוט בפלצות במפלצת ולא מצליח להבין: מי – ובעיקר למה – אחראי לאישור המפגע? התשובה ידועה אולי למי ששימש ראש עיר בעת אישור התוכנית (אולמרט) ולמי ששימש אז יו"ר ועדת התכנון המקומית (אורי לופוליאנסקי). לפחות גורם אחד לא הפסיד מהאסון הסביבתי: בעלי הקרקע.‏[9]

פרופ' אדר' צבי אפרת, ראש המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל, טען כי:

פרויקט הולילנד הוא חלק ממגמה של יצירת מבנים המנותקים מהסביבה ומההקשר האורבני. במקרה הזה מגיע הניתוק לשיא של וולגריות וחוצפה. [...] הולילנד מתנשא מעל העיר והופך בוטות עיצובית וכיעור לסימן של כוחנות. המיקום הטופוגרפי גורם לפרויקט לחלוש על סביבתו בצורה המזכירה אדריכלות ימי ביניימית. הניתוק של הולילנד נועד להצהיר 'אני יותר עשיר' וזה מקרה קיצוני של אדריכלות יזמית.‏[10]

שחר אילן תיאר את הפרויקט כך:

מגדלי הולילנד-פארק החדשים, הם כנראה פרויקט הבנייה הפחות מכוער בירושלים. והסיבה לכך היא שמהם לא רואים את מגדלי הולילנד-פארק. [...] במקרה של המגדלים כבר ברור: ירושלים שילמה מחיר אסתטי כבד על עידן אולמרט-לופוליאנסקי. גם פרויקט הולילנד כבר נהפך לסמל עירוני, הסמל של איך אסור לבנות בעיר. אפילו המבצר של האוניברסיטה על הר הצופים לא מתחרה במגלומניות ובשחצנות של טבעת המגדלים שנבנית בדרום רכס בית וגן ומגמדת את כל סביבתה.‏[11]

צבי אלחייני, אדריכל ומרצה בטכניון, הביא את מתחם הולילנד כדוגמה לרדידותה של האדריכלות הישראלית ה"עכשווית":

לתמונה הלא-מחמיאה של האדריכלות הישראלית המכונה "עכשווית", גם אם מצבה מעולם לא היה ארכאי יותר, נוספו בשנה האחרונה עוד כמה מקרים. [...] אלה לא מבני דת, אבל הם נוטפים קדושה וצדקנות, חומריות מגושמת, ארשת ממלכתית מזויפת, ליריות מופרזת, היסטוריציזם מנייריסטי לא-פוסטמודרניסטי, אנדרטאיות מורבידית, תסביכי אבן וסינדרום ירושלים, יהדות ישנה ומתקדמת, לאומיות ולאומנות, איבוד עשתונות וכל חוש מידה. על גבעת הולילנד בירושלים אוכלסה השנה מפלצת המגורים "פארק הולילנד", פרויקט העיוועים בתכנון תשבי-רוזיו על פי תוכנית הבינוי של רם כרמי [...] וספקטור-עמישר [...].‏[12]

חשדות לפלילים בבניית פרויקט הולילנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריקטורה (2014) מאת ניסים חזקיהו, המתארת את אהוד אולמרט ושולה זקן בין בינייני הולילנד.

פרויקט הולילנד עורר מתחילת דרכו התנגדות עזה של התושבים ושל הארגונים הירוקים, בשל פגיעתו בקו הנוף של ירושלים. חרף כל ההתנגדויות, הפרויקט אושר במהירות על ידי ראש העיר אהוד אולמרט יחד עם יושב ראש הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה אורי לופוליאנסקי. האישור המהיר לפרויקט, אחוזי הבנייה החריגים וההקלות שיזמי הפרויקט קיבלו עוררו כבר בשנות ה-90 תהיות רבות שנותרו ללא מענה.

פרשת השומה הפיקטיבית ב־1996[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־1996 נחשף בתחקיר של העיתונאי יואב יצחק בעיתון "גלובס", כי איש העסקים הלל צ'רני, מבעלי הפרויקט, פעל יחד עם אחרים להשגת שומה מופחתת למתחם, כדי להקטין את הסכומים הנדרשים לתשלום מס שבח מקרקעין ומס רכישה. כחלק מהקנוניה, השמאים מרדכי זייד ורמי סויצקי הוציאו שומה פיקטיבית להערכת מתחם הולילנד בשווי של כ־12 מיליון דולרים, וזאת בניגוד לשווי האמיתי של המתחם שהוערך בכ־80 מיליוני דולרים.

על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, נפתחה חקירה פלילית נגד נציב מס הכנסה, דורון לוי, וסגנו אודי ברזילי בחשד לסיוע לצ'רני בקנוניה, בכך שקבלו את השומה המופחתת כאמיתית. החקירה המשטרתית לא הבשילה לכדי העמדה לדין, אך בעקבותיה נאלץ דורון לוי לפרוש מתפקידו, ומסגנו נמנע קידום. ועדת המשמעת שליד מועצת השמאים, הפועלת כבית דין משמעתי, פתחה בהליך כנגד השמאים שהיו מעורבים בקנוניה. בהחלטת הוועדה הורשעו שני השמאים במתן שומה מוטעית על פי הזמנה, והורשעו בעבירות על כללי האתיקה.

פרשת השוחד מ־2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פרשת הולילנד

בקיץ 2008 חשף העיתונאי יואב יצחק חשדות נוספים לפלילים בפרויקט, לפיהם היזמים שיחדו את ראש עיריית ירושלים אהוד אולמרט בתמורה להקלות שונות בבנייה‏[13]. הפרסום הוביל לפתיחת חקירה משטרתית סמויה, שהבשילה לחקירה גלויה באפריל 2010, אז הותר לפרסום כי עו"ד אורי מסר נעצר בחשד לתיווך בשוחד.

על פי החשד, אורי מסר, מקורבו של אהוד אולמרט, העביר תשלומי שוחד מייזמי הפרויקט אל אהוד אולמרט ואל אורי לופוליאנסקי, בתמורה לקידום פרויקטים נדל"ניים ובראשם פרויקט פארק הולילנד. בנוסף נעצרו בפרשה איש העסקים וייזם הפרויקט הלל צ'רני, היזם הירושלמי מאיר רבין שהועסק בפרויקט, קרוב משפחתו עמרם בניזרי, חשב החברה דאז אליהו חסון, יזם הנדל"ן אביגדור קלנר, מהנדס העיר בעבר אורי שטרית, סגן ראש העיר דאז וראש העיר לשעבר אורי לופוליאנסקי, סגן ראש העיר לשעבר וחבר מועצת העיר בהווה אלי שמחיוף, סגן ראש עיריית ירושלים דאז יהושע פולק, ראש לשכתו של אולמרט שולה זקן וממונה מחוז ירושלים במשרד הפנים, יו"ר הוועדה המחוזית דאז ומנכ"ל עיריית בית שמש בהווה מתי חותה. כמו כן נערכו חיפושים במשרדי חברת פולאר השקעות, המחזיקה בבעלות בחברת הולילנד, במשרדי חברת קרדן השותפה להקמת הפרויקט, במחלקת ההנדסה של עיריית ירושלים ובמקומות נוספים שטרם פורסמו.

העצורים חשודים בעבירות של מתן שוחד ולקיחתו, תיווך בשוחד, מרמה והפרת אמונים ועבירות נוספות הנוגעות לפרויקט הולילנד, פרויקט צוק מנרה ופרויקטים נוספים הקשורים לחברת הזרע. סגן נשיא בית משפט השלום בראשון לציון אברהם הימן אמר בעת דיון במעצרו של אחד החשודים בפרשה, כי מדובר ב"אחת מפרשות השחיתות החמורות ביותר שידעה המדינה".

הפרשה החלה בעקבות "טיוטת כתב תביעה" שהכין שמואל דכנר[14]. דכנר, שהיה עד מדינה בפרשה‏[15] היה איש עסקים בתחום הנדל"ן שהועסק כיועץ ומתווך במכירת המגרשים של מתחם הולילנד. לטענתו לא שולמו לו מלוא הוצאותיו ושכר הטרחה המגיע לו, וכיוון שדרישותיו לא נענו הכין "טיוטת כתב תביעה" כנגד המעורבים בפרשה. בטיוטת כתב התביעה פירט את תשלומי השוחד שהועברו כביכול לגורמים שונים, אולם הוסיף השערות ואף זייף פרטים שונים, למשל הטענה כי בשנת 1996 הועברו כ-300 אלף דולר אל קצין משטרה שהיה מצוי בחקירה הקשורה במתחם הולילנד, כדי שזה יסגור את תיק החקירה. לכן בעדותו במשטרה לא התייחס לטענות שהעלה על הכתב בטיוטת כתב התביעה, אלא רק לעובדות להן יש ביסוס.[דרוש מקור]

ביום 5 בינואר 2012 הגישה פרקליטות המדינה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד 13 נאשמים בפרשה זו בגין מתן או קבלת שוחד, כולל ראש הממשלה וראש העיר לשעבר אהוד אולמרט. עד המדינה בפרשה, שמואל דכנר, שבריאותו הייתה רופפת זה מכבר, נפטר ב-1 במרץ 2013, בגיל 75, שעות מספר לאחר שהעיד בבית המשפט, וב-5 במרץ הותר לפרסום שמו המלא (עד אז נודע בתקשורת בראשי התיבות ש"ד).‏[16]

ב-31 במרץ 2014 ניתנה הכרעת הדין במשפט, ובה הורשעו עשרה נאשמים, ובהם אהוד אולמרט ואורי לופוליאנסקי, ושלושה נאשמים זוכו מחמת הספק.

הסתעפויות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – תעשיות מלח לישראל, פרשת חברת הזרע

במהלך החקירות שנערכו בפרשת הולילנד, התגלו חשדות לפרשת שוחד נוספת הקשורה לחברת תעשיות מלח לישראל. לחברה חוזי חכירה ארוכי שנים עם המדינה, המקנים לה זכויות לשימוש תעשייתי בכ-1300 דונם בעתלית ובכ-700 דונם באילת. על פי החשד, יו"ר החברה דני דנקנר העביר סכומי שוחד גדולים למנהל מינהל מקרקעי ישראל יעקב אפרתי, בתמורה לעזרתו בהפשרת הקרקעות התעשייתיות שהחברה חוכרת מהמדינה, שינוי יעודן לבניית שכונות מגורים יוקרתיות והקצאת קרקעות נוספות לטובת החברה. בפרשה זאת נעצרו דני דנקנר ויעקב אפרתי.

בנוסף, עלו חשדות נוספים כי בכירים בחברת הנדל"ן פולאר השקעות, בעלת השליטה בחברת הזרע, קידמו את ענייניה של חברת הזרע באמצעות מתן שוחד כדי לקדם את יוזמתם להקמת שכונה בשטח החקלאי. חשדות אלו הבשילו לאחרונה להכנת כתב אישום כנגד המעורבים בפרשה‏[17]. בהתאם לחשדות, ניתן שוחד בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח, ובתמורה חודשו חוזי חכירה רטרואקטיבית, שונה ייעוד הקרקעות, ובצועו פעולות החזרה ומכירה של הקרקעות. כמו כן, נחשד כי אולמרט ניסה לסייע לקלנר להפשיר את הקרקעות החקלאיות לבנייה.

פרשת הולילנד והרפורמה בתכנון ובבנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 2010 ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו החל להוציא אל הפועל רפורמה עמוקה בהליכי התכנון במדינת ישראל. לטענתו הליכי התכנון בארץ מסובכים וארוכים: "קשה לבנות, קשה לקנות, קשה לתכנן ואפילו לשפץ. לך תסגור פה מרפסת. לכן הרפורמה הראשונה והפשוטה ביותר היא לפשט את תהליך הבניה ולהביא להוזלת מחירי הדירות. לקצץ בבירוקרטיה ולשחרר את האזרחים"[18]. הרפורמה הוצגה לכנסת ועברה קריאה ראשונה בזמן שיא‏[19], על-אף טרוניות שונות בדבר היעדר זמן מספק ללמידת עיקרי הרפורמה הכוללת מאות עמודים.

אבן הבניין המרכזית של הרפורמה היא עקרון "תוכנית אחת ועדה אחת"‏[20] במסגרתה יבוטלו הוועדות המחוזיות, שעד כה היוו מערכת בקרה על הוועדות המקומיות. כלומר אם בהתאם לחוק הקיים הוועדה המקומית ממליצה על פעולה מסוימת והוועדה המחוזית מאשרת את המלצתה, מעתה והלאה הוועדות המקומיות יוכלו לקבל החלטות בכל נושא המצוי במרחב התכנון שבסמכותן, ולא משנה כמה ההחלטות משמעותיות מבחינת היקפן והשפעתן על הסביבה. הרפורמה כוללת עוד סעיפים רבים המקטינים באופן מהותי את זכות הערעור ואפשרות ההתנגדות של הציבור ושל הארגונים הירוקים.

לטענת מתנגדי הרפורמה, הרפורמה המוצעת תביא ל"הולילנדים נוספים", כיוון שלטענתם היא מחלישה את הבקרה התכנונית ומצמצמת את הגורמים העלולים להעלות שאלות לגבי תוכניות שייזמי נדל"ן מקדמים. בוועדות המקומיות מכהנים ראש העיר וחברי מועצת העיר, ונטען כי מעצם טיב העבודה הצמודה עם ייזמי נדל"ן מקומיים ולעתים גם עקב חוסר מקצועיות, ניתן בקלות להטות אותם לאישור פרויקטים בעייתיים, ולכן הרפורמה המוצעת תקל על הטיית הוועדות ותגביר את התמריצים לשחיתויות. עוד נטען כי העקרון "תוכנית אחת ועדה אחת" הוא מתכון בדוק לחיסול האיזונים והבלמים ההכרחיים במוסדות בתכנון, מכיוון שנושאים משמעותיים יוכרעו בידי ועדה אחת בלבד. הרפורמה מקטינה נציגי הציבור בוועדות המשנה, ולכן במקרים רבים זו תהיה ועדה מצומצמת ובלתי מאוזנת בהרכבה, שלממשלה יש בה רוב תמידי.

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן הצטרף למתנגדי הרפורמה ואמר כי "בתוכן שיצקו לתוכה יש הפרה מוחלטת של האיזון בין פיתוח והצורך בשימור סביבה. אם היא תעבור במתכונתה הנוכחית, צפויים לנו הרבה הולילנדים"[21].

בעקבות הגילויים בפרשת הולילנד, התחדדה ההכרה כי הרפורמה עלולה להביא לשחיתויות דומות בעתיד‏[22]. ראש הממשלה ביקש ממשרד המשפטים לערוך בחינה נוספת של מנגנוני הבקרה שנכללו ברפורמה, כדי לחזק את מנגנוני הפיקוח הנכללים כבר עתה בהצעת החוק‏[23]. לעומתו, מתנגדי הרפורמה קראו להקמת ועדה ציבורית מקצועית שתפעל בשקיפות ושיתוף הציבור, האקדמיה וכלל מחזיקי העניין ותציע רפורמה אחראית שתשמור על טוהר המידות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חפירות ארכיאולוגיות במתחם

פרשת השומה הפיקטיבית ב-1996

פרשת השוחד מ-2010

הולילנד ככישלון של רשויות התכנון

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הכפר מלחה והרכס עליו נמצאת כיום שכונת רמת שרת, לפי מפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1880, באדיבות האתר עמוד ענן
  2. ^ מידע לציבור על הממצאים שהתגלו בחפירות ההצלה במתחם הולילנד, באתר רשות העתיקות
  3. ^ יניר מילבסקי וקרן בן-אור, ירושלים, הולילנד פארק, חדשות ארכאולוגיות גיליון 119, 11/9/2007
  4. ^ רונן מדזיני, יזמי הולילנד: להמשיך לבנות; העירייה: בואו נדבר, באתר ynet‏, 3 במאי 2010
  5. ^ אסתר זנדברגגבעת העין הרעה, באתר הארץ, 9/9/2004
    אסתר זנדברג, רם כרמי יותר קדוש מהולילנד, באתר עכבר העיר, 15/4/2010
  6. ^ נרי ליבנה"רם כרמי, פרויקט הולילנד הוא זוועה ארכיטקטונית?", באתר הארץ, 13/4/2010
  7. ^ רועי אלמן, ירושלים: מצעד האסונות הסביבתיים, באתר mynet‏, 25.03.10
  8. ^ אסתר זנדברגגבעת העין הרעה, באתר הארץ, 9.9.2004
  9. ^ אברהם גל, נכסי בטון וברזל, באתר ynet‏, 24.12.2006
  10. ^ שני שילה, המפלצת על הגבעה, באתר הארץ, 6.12.2007
  11. ^ שחר אילןמה קורה עכשיו בירושלים: מצעד הגאווה, גשר המיתרים, מגדלי הולילנד, באתר הארץ, 26.5.2006
  12. ^ צבי אלחייני, ארכיטקטורה יודאיקה, סטודיו – כתב עת לאמנות, גיליון 162
  13. ^ חדשות מחלקה ראשונה, יולי 2008
  14. ^ "ש: שמו של החשוד מופיע בטיוטת כתב התביעה שהכין מר דכנר. ת: נכון.", מתוך פרוטוקול דיון הארכת מעצר של מתי (מתתיהו) חותה מיום 5.5.2010
  15. ^ איתי הר אור, עורך דינו של אורי מסר בביהמ"ש: ברור שעד המדינה הוא שמואל דכנר, באתר כלכליסט, 3/5/2010
  16. ^ נעמה כהן פרידמן, "נמשיך בניהול תיק הולילנד, נבחן השלכות המוות", באתר ynet‏, 1 במרץ 2013
  17. ^ הפרקליטות: אולמרט וזקן קיבלו שוחד במטרה לקדם את ענייני חברת הזרע, באתר TheMarker‏, 15.03.2011
  18. ^ שאול אמסטרדמסקינתניהו בפורום קיסריה: "לך תסגור פה מרפסת", באתר ynet‏, 3.7.2009
  19. ^ מיכל מרגלית, ‏"רפורמת המרפסות" של נתניהו עברה בקריאה ראשונה בכנסת, באתר גלובס, 17.3.2010
  20. ^ הרפורמה לשיפור וייעול תחום הבנייה והתכנון, מצגת של משרד ראש הממשלה
  21. ^ צפריר רינתהשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן: רפורמת התכנון והבנייה תיצור הרבה הולילנדים, באתר הארץ, 23/4/2010
  22. ^ דב חנין, רפורמת התכנון והבנייה מקדמת שחיתות כפרויקט הולילנד, באתר עבודה שחורה, 8.4.2010
    איריס האן, רפורמת התכנון, מדינת הולילנד, באתר ynet‏, 9 באפריל 2010
    ערן פייטלסון, רפורמת הקרקעות תביא להולילנדים נוספים, באתר TheMarker‏, 21 באפריל 2010
    יואב שגיא, חוק שמבטיח עוד הרבה הולילנד, באתר TheMarker‏, 29 באפריל 2010
  23. ^ דותן לוי, בעקבות פרשת הולילנד: בחינה מחודשת לרפורמה בתכנון ובניה, באתר כלכליסט, 21.4.2010