שיחה:דון קישוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

למנשה = כתם בספרדית וכן גם שם מחוז בספרד, אם למישהו יש מושג היכן להכניס את המידע (לי אין), שיכניס בבקשה. טרול רפאים 21:08, 23 ינו' 2005 (UTC)

השמות כאן מתועתקים מוזר, בוודאי לא כפי שהם נהגים בספרדית. ככה זה בתרגום של ביאליק? בכל אופן נראה לי ראוי לכתוב את השמות כפי שהם נהגים היום בספרדית וכפי שהם כתובים בתרגום החדש, אם אין לאף אחד התנגדות. פכידרם 11:46, 3 אוגוסט 2005 (UTC)

דון קיחוטה[עריכת קוד מקור]

למה לא דון קיחוטה - התעתיק המדויק של השם? דודסשיחה 09:33, 20 באפריל 2007 (IDT)

מבחן גוגל נותן כפול תוצאות לדון קישוט. דרור 17:05, 30 ביולי 2007 (IDT)
אני מסכים שהשם צריך להיות דון קיחוטה, עדיף להצמד לתעתיק המדויק בהתחשב בכך שגם הצורה דון קיחוטה איננה מאוד נדירה, גם אם היא לא הפופולרית ביותר. דבר דומה עשינו עם דון חואן. ‏pacman - שיחה 18:15, 30 ביולי 2007 (IDT)
גם אני מסכים שהשם צריך להיות "דון קיחוטה", בעיקר מאחר שכבר התברכנו בתרגום חדש וטוב בשם זה. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 18:16, 30 ביולי 2007 (IDT)
אין רע בתרגום הישן (של ביאליק כמדומני) והוא השם המקובל ביותר בציבור. דרור 18:17, 30 ביולי 2007 (IDT)
השאלה היא לא אם יש "רע" בתרגום הישן (שהוא תרגום חלקי בלבד, אגב). עדיף לבחור בשם המדויק. אילו היה לנו רק תרגום ישן היה מקום לטעון שזה שמו של הספר בעברית. מאחר שיש כבר גם תרגום חדש, מוכר ונפוץ, אפשר בהחלט לבחור בשם המדויק יותר. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 18:21, 30 ביולי 2007 (IDT)
טענתי היא שהשם הישן הוא הנפוץ והמוכר יותר. ברגע שהתקבע שם מסויים אין שם "מדוייק יותר" אלא יש שם מקובל בשפה העברית. דרור 18:29, 30 ביולי 2007 (IDT)
זה מקרה סבוך, כי זו לא סתם יצירה שמוכרת לחובבי ספרות בלבד, אלא מושג תרבותי מוכר. השם הישן אינו סתם שמו של התרגום הקודם, אלא גם השם המקובל ומוכר בציבור הדובר עברית. חיפוש "דון קישוט" יבהיר. במקרה זה, עדיף לקרוא לערך בשם המוכר. דב ט. 18:31, 30 ביולי 2007 (IDT)
שני השמות מקובלים ומוכרים; זה לא המקרה של "לונדון" לעומת "לנדן" או "ניקוסיה" לעומת "לפקוסיה". אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 18:33, 30 ביולי 2007 (IDT)
השם "דון קישוט" מקובל הרבה יותר, הוא חלק מהשפה בכלל (מופיע, למשל, בשני שירים ידועים) ולא רק שמה של היצירה. השם גם קרוב יותר להגייה של ימי סרוונטס. דב ט. 18:39, 30 ביולי 2007 (IDT)
אפשר להתווכח על זה; ההגייה אז הייתה "קישוטה". אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 18:40, 30 ביולי 2007 (IDT)

ראשית, יש לחסום את החבר דרור אבי שהשחית עריכה שלי במפגיע.

שנית, יש להעביר מיד את השם לדון קיחוטה. כך קרוי הרומן. בן הטבע 18:42, 30 ביולי 2007 (IDT)

מבלי לנקוט עמדה בדיון, זו הגרסה היציבה ועד שלא תתקבל החלטה בדיון אין לשנותה. למה החזרה לגרסה היציבה נחשבת בעיניך להשחתה? בברכה, ינבושד 18:44, 30 ביולי 2007 (IDT).

אני העברתי לשם הנכון. לשם שכך תורגם, לשם שכך הוגים, ואילו החבר דרור אבי השחית עריכה נכונה שלי בגלל מבחן גוגל - מבחן שהבאתי לויקיפדיה ושמתי לו סייגים. בן הטבע 18:47, 30 ביולי 2007 (IDT)

אז זה כבר מבטל את הטיעון ש"קיחוטה" היא ההגייה המדויקת. למה היא יותר מדויקת?
חשוב מכך, הדמות עצמה מוכרת בעברית כדון קישוט. כבר נגזרו ממנה תארים ("מלחמה דון-קישוטית", "מסע דון-קישוטי"). זו ויקיפדיה העברית, ולמושגים ושמות מוכרים מאד בעברית יש לקרוא על דרך העברית. שגיאה היא להתעלם מכך. דב ט. 18:48, 30 ביולי 2007 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: דרוראבי אינו אורח-פורח שבא לכאן מאינשהוא, ועריכתו אינה כשל אחד המשחיתים. זכותו לחלוק עליך, עם כל הכבוד. השם הנפוץ יותר הוא 'דון קישוט'. האם זה אומר שכך צריך להיקרא הערך? מחלוקת. בברכה, ינבושד.
כתבתי לפני התנגשות עריכה: היא מדויקת יותר משום שכך הוא נקרא היום בספרדית ובשפות רבות אחרות; ומשום שכך נקרא התרגום המלא היחיד בעברית, שהוא גם התרגום המודרני היחיד, והתרגום היחיד מספרדית. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 18:51, 30 ביולי 2007 (IDT)
ומלבד זה, הערך הוא על הספר, לא על הדמות או על הביטויים העבריים. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 18:52, 30 ביולי 2007 (IDT)
אין חשיבות לשאלה כיצד הוא נקרא כיום בספרדית אלא אך ורק לשאלה כיצד הוא נקרא בשעת כתיבתו. התרגום היה ללא ספק קובע במקרה של יצירה רגילה, אך דון קישוט, כאמור, אינה יצירה רגילה. להערתך הנוספת, בגוף הערך מדברים מטבע הדברים על הדמות - "דון ק' הפך לסמל האדם הרודף צדק". דב ט. 18:54, 30 ביולי 2007 (IDT)

יש לחסום אותו לשלוש שעות בגלל הזדון. הוא, שאמון על חוק לשון הרע, צריך לדעת זאת היטב.

מי שרוצה לחבר ערך על דון קישוטיות, שיעשה כן. הספר קרוי דון קיחוטה גם בתרגום. הערך הרי עוסק בספר. בן הטבע 18:56, 30 ביולי 2007 (IDT)

אני בעד דון קישוט, ממספר סיבות:

  1. זו ההגייה המקורית והנכונה יותר.
  2. זו ההגייה שהתקבעה בעברית והשם עוברת למדי.
  3. זה נפוץ יותר.
  4. איך אומרים צילום של חמור באנגלית? Donkey shot (נא לקרוא בקול רם).

בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 19:01, 30 ביולי 2007 (IDT)

הכתיב המקובל הוא "דון קיחוטה" לפי הספרדית ו"דון קישוט" לפי העברית. מי שרוצה להיות נאמן למקור צריך לכתוב "דון קיחוטה", ולכן אני בעד "דון קיחוטה". סקרלטשיחה 19:11, 30 ביולי 2007 (IDT)
גם אני תומך בקיחוטה. אם הערך על הספר, יש לקרוא לו לפי המהדורה העדכנית. יש הפניה מדון קישוט, אין בעיה. קומולוסשיחה בואו לעזור בתערוכה 19:30, 30 ביולי 2007 (IDT)
גם אני. דון קיחוטה הוא שם היצירה, העכשווית, לפחות, והמוכרת בעולם - על פי הספרדית. דון קישוט הוא שם המושג בעברית, אבל נראה לי ששם הערך עדיף שיהיה על פי שמה של היצירה, כי בה הוא עוסק. אלדדשיחה 19:33, 30 ביולי 2007 (IDT)
לשנות לשם היצירה המלא עלילות דון קיחוטה איש למנשה. הפניה משני השמות האחרים. חגי אדלר 19:40, 30 ביולי 2007 (IDT)
נראה לי פתרון מצוין, חגי. אלדדשיחה 19:41, 30 ביולי 2007 (IDT)

מתמיה כי הערך הקצר הזה מכונה "גרסה יציבה". הרי דון קיחוטה הנפלא ראוי לערך בעל 17006 מילה לכל הפחות. ואילו על סרוואנטס, שסיפור חייו מרשים במיוחד, לא נרשם כמעט דבר בערך השייך לו. דעו נא ש"נובלות מופת" שלו הם מן הסיפורים היפים ביותר שקראתי מעודי - במיוחד הסיפור על הנוכל שהצליח לגבור על כל החומות והמנעולים שמאחוריהם הושמה העלמה, ובדרכי עורמה הצליח להגיע אליה. הו, מה יפה האהבה! ומה מילים אעתיר על רומן הרועים שחיבר על פי דיאנה של מונטמיור.

נו, מה זה חשוב באמת. העיקר שרבנים בכל ישיבה וישיבה, עוזריהם, חזניהם וגבאיהם זוכים לערכים מרשימים. בן הטבע 20:14, 30 ביולי 2007 (IDT)

במקום להתלונן, התחל לכתוב! בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 20:24, 30 ביולי 2007 (IDT)
הכל עניין של היצע וביקוש... חגי אדלר 20:25, 30 ביולי 2007 (IDT)
קל להסכים עם בן הטבע שהערך הזה קצר במידה מביכה. באשר לשם הראוי לערך: בהתחשב בנימוקים לכאן ולכאן שהועלו לעיל, לדעתי ההחלטה היא עניין של טעם, וכידוע "על טעם ועל ריח אין להתווכח" (לכל היותר ניתן לקיים הצבעה). מוטב שנתמקד בעיקר, שהוא הרחבת הערך. דוד שי 22:03, 30 ביולי 2007 (IDT)
כאמור כאן, וגם בערך עצמו, לא "דון קישוט" ולא "דון קיחוטה" נאמנים למקור. שניהם תרגומים לגיטימיים ומוכרים בעברית. לדעתי הראשון (קישוט) מוכר יותר בעברית ולכן יש להעדיפו. יחד עם זאת הצעתו של חגי אדלר לעיל נאה בעיני לשם הערך. בערך עצמו יש להתייחס לסוגיית התרגום לעברית (ויש התייחסות כזו), להביא כבר בראשית הערך את שני היכנויים המקובלים ולהשתמש באחד מהם בעקביות. לטעמי נכון יהיה להשתמש בגוף הערך ב"קיחוטה", שהוא התרגום העדכני יותר והמקצועי יותר. בברכה, אורי שיחה 22:11, 30 ביולי 2007 (IDT)
כאמור, ביצירה רגילה השיקול של התרגום העדכני יותר היה נכון. במקרה זה הצירוף "דון קישוט" חדר עמוק לשפה העברית ויש לכבד זאת. דב ט. 22:21, 30 ביולי 2007 (IDT)
הערך עוסק ברומן, הדמות דון קישוט מקורה ברומן ולא להיפך, ולכן גם אם שם הספר היה "דון קורלאונה" היינו צריכים לקרא לערך "דון קורלאונה" ולכתוב בגוף הערך שבישראל השם מוכר יותר כדון קישוט. קקון 22:26, 30 ביולי 2007 (IDT)
לחובבי ה"מקור" Don Quijote, יש לי חדשות - הצליל של המקור היה אולי דון קיג'וטה או דון קישוטה. בשלב מסויים אחרי המאה ה-17 צליל האות J בספרדית הוחלף מ-ג' ל-ח לכן ההבדל בין דון ג'ואן בצרפתית לדון חואן בספרדית של היום. בלאדינו (מספרדית ישנה) בן (ילד) זה איג'ו ובספרדית היום איחו. גם כאן החילוף קיים ויש עוד המון דוגמאות לחילוף זה. חילוף נוסף לטובת החי"ת בלאדינו וגם בשפת חכיתיה, סבון אומרים שבון בספרדית היום אומרים חבון-Jabón כך שהצליל שי"ן הפך לחי"ת. ואולי חילוף זה הוא המקור לדון קישוט או דון קישוטה שהספרדים היום מבטאים דון קיחוטה. כדאי לברר עם מומחה לספרדית עתיקה מה המקור באמת לפני שממהרים לשנות ל"צליל המקור", דון קיחוטה.--‏Avin שיחה‏ 00:27, 31 ביולי 2007 (IDT)
עוד דוגמה קטנה בנימין בעברית, Benjamin כותבים באנגלית בצרפתית ובספרדית. אבל בספרדית של היום מבטאים בנחמין לדוגמה בנחמין רוחאס זה נכון כך קראה לו אימו. במקרה של דון קישוט כנראה שמיגל דה סרוואנטס קרא לו דון קישוטה.(ראו הערה קודמת שלי)--‏Avin שיחה‏ 01:07, 31 ביולי 2007 (IDT)
גם אם שם הספר תורגם ל"דון זיגוטה" אז צריך לכבד את זה ולא לשנות אותיות. קקון 01:31, 31 ביולי 2007 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה:

מממ... אתה צודק במסקנה וטועה בהסבר. ראשית, הדבר כתוב בערך עצמו. שנית, הכתיב המקורי הוא Quixote, עם אקיס (X) ולא חוטה (J) (ראו תמונה:Cervantes Don Quixote 1605.gif). שלישית, האקיס אכן נהגתה כ"ש", כמו משיקו (Mexico), כיום "מחיקו", שנקראה על שם בני שבט ה "משיקה". לקקון, הערתך לא פותרת את סוגיית שני התרגומים השונים. בברכה, אורי שיחה 01:33, 31 ביולי 2007 (IDT)
כמה הערות:

ראשית המחוז למנשה כיום נקרא קסטיליה-לה מנצ'ה. מדוע לא להשאיר קסטיליה-לה מנשה?

שנית, זה שהספרדים הפכו את דון ז'ואן לדון חואן, אין פרושו שגם עבורנו הוא צריך להשתנות. כך גם עם דון קישוט. אין שום סיבה להעביר למקור המודרני, כפי שהספרדים לא קוראים לירושלים בשמה אלא "חרוזלן" או משהו כזה (Jerusalén)וישו הוא חזוס. אם הייתי כותב ערך על נקניק ספרדי (לא שיש דבר כזה)הכותרת היתה מן הסתם חמון, אבל דון קישוט הוא דון קישוט.

שלישית, לדרור: אמנם אני בעד דון קישוט, אבל מלחמתך היא מלחמה בטחנות רוח. נראה לי שהרוב ילך על דון קיחוטה. איתן 08:32, 1 באוגוסט 2007 (IDT)

צריך להוסיף לערך[עריכת קוד מקור]

בהתחלה: דון קישוט או דו קיחוטה (או להיפך) כמו שעשו בערך סיילם (להקה)

בסוף: כמו כן השתרש הביטוי "מלחמה בטחנות רוח" במובן של בזבוז אנרגיה מיותר על ידי נסיון לניהול מערכה אישית כנגד גופים שאין טעם לנסות לקרוא עליהם תיגר מפאת גודלם, חשיבותם או חוסר הרלונטיות שלהם למערכה עצמה.

בין השחקנים שגילמו את הדמות בקולנוע ובטלוויזיה: פיודור שאליאפין, פיטר או'טול וג'ון לית'גו. קקון 21:19, 30 ביולי 2007 (IDT)

סוגיה פשוטה יותר[עריכת קוד מקור]

שם הגברת Dulcinea רשום בערך "דולציניאה". לדעתי זה אמור להיות דולסינאה עם סמ"ך ואולי גם בלי היו"ד. אגב, אם רוצים להחמיר מאוד, ובמקרה זה ממש לא רוצים, אז מבחינת ההגייה (בספרד בלבד) זה אפילו דולת'ינאה עם ת' כמו ב-"thank you". השמח בחלקו (-: 00:36, 31 ביולי 2007 (IDT)

בספרית אומרים דולסינאה, לא דולטינאה ולא שום דבר דומה. קיחוטה הוא השם של המגן בתחתון בשריון. כל אחד נהיה מומחה לספרדית, ובינינו רק אני דובר אותה כפי הנראה, וכל השאר מתחכמים. בן הטבע 19:43, 31 ביולי 2007 (IDT)

Amigo querido, hijo de la naturaleza, es todo bien con usted? es lo que escribÍ arriba... será tranquilo y contente en su parte! Buenas Noches. השמח בחלקו (-: 22:41, 1 באוגוסט 2007 (IDT)

ברררררר[עריכת קוד מקור]

  • לשחרר מיד את הערך מנעילה ולהעביר לדון קיחוטה. אסור לתת לאלימות לנצח.
  • שם היצירה בתרגומה המילולי המדויק הוא: "ההידאלגו החריף דון קיחוטה דה לה מאנצ'ה". לא עלילות ולא הרפתקאות...
  • מוצאו של דון חואן בספרד ולא בצרפת.
  • J נהגתה ח בקסטליאנו (כך קרויה הספרדית בשפתה) כבר בזמנו של סרוואנטס.
  • לאחר שיצא הספר בספרד נודע הוא בפורטוגל כדון קישוטה. הם כתבו אותו Don Quixote. את X הוגים ש בפורטוגזית.
  • בארצות הסלאביות נודע התרגום מפורטוגזית, ובקרב היהודים שם השתרש ההיגוי דון קישוטה. ביאליק שינה זאת על דעת עצמו לדון קישוט.
  • גם בפורטוגל וגם בברזיל כבר הוגים דון קיחוטה, ואילו בישראל - ארץ הידענים הגדולה - הארץ שלא הנפיקה עד עצם היום הזה אף חתן פרס נובל לספרות אחד לישועה מילידיה, עדיין הוגים דון קישוט/ה.
  • מה הבעיה לחבר יצירת מופת בעברית שתזכה את מחברה בפרס נובל לספרות? כמה סופי שבוע מספיקים בהחלט לכך. זו אמת לאמיתה.
  • איך לדיונים האלה מגיעים כל מיני טיפוסים נפוחים מחשיבות עצמית, אשר בטוחים שאימם הנפיקה את המתנה הגדולה ביותר לעולם. הלו, להירגע שם... בן הטבע 08:23, 31 ביולי 2007 (IDT)

עוד היום אחבר ערך על יצירה אחרת של סרוואנטס. בדון קיחוטה לא אגע כל עוד התעתיק הוא שגוי. בן הטבע 08:34, 31 ביולי 2007 (IDT)

בן הטבע היקר, הרשה לי לתקן שתי טעויות עובדיות בדבריך החריפים לעיל:
  • שמואל יוסף עגנון הוא זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1966 (על אף שלא ממש נולד בה).
  • השם המקורי של היצירה, בשפה הספרדית, הוא El ingenioso hidalgo Don Quixote de la Mancha. ראה את משפט הפתיחה בערך בספרדית ובתמונה המופיעה בו.
בברכה, אורי שיחה 13:46, 31 ביולי 2007 (IDT)

החבר רדלר, עגנון אינו יליד ישראל.

לא טענתי שכך לא פורסמה היצירה. דיברתי על נתיבות תרגומיה.

למד לקרוא להבא. אני מעולם לא התרשמתי ממי שמדלג כצבי תומסון בכל פעם שנמר של נייר מופיע, בן הטבע 13:49, 31 ביולי 2007 (IDT)

אין כל חשיבות לדרך שבה הגו J בימי סרוואנטס. סרוואנטס לא כתב את שם האביר ב J אלא ב X. אורי הוא ר. אבל אינו רדלר, וספק אם הסלאבים הושפעו דווקא מהתרגומים לפורטוגזית ולא לצרפתית, למשל. (שבה מאויית הצליל השנוי במחלוקת בשם ב-CH ונהגה כשׁין). הבה נתקוף כעת את הצרפתים. דב ט. 13:54, 31 ביולי 2007 (IDT)

אני בכלל נדהם מכך שמישהו עוד מעז ליידע אותי בדבר עגנון. אין ספק, מרוב ידענים מטעם אונתם כבר לא רואים את האנציקלופדיה. אללי, אילו נסיבות משונות מתקיימות כאן בעיצומם של הצהריים. כשהחבר רדלר יבחר את המועד והמקום לתחרות ידיעות על ימי הביניים, אני אהיה שם ואביסו לעיני כולכם, בן הטבע 13:56, 31 ביולי 2007 (IDT)

אינך מתדיין עם אורי רדלר כי אם עם אורי ר. אורי ר. כעולה מדף המשתמש שלו, הוא בר סמכא בנוגע לתרבות הספרדית. ולגופו של עניין אני תומך בגישתך. לא צריך כאן הצבעה (שאני חושש שיתגנבו אליה שיקולים שאינם שיקולי תעתיק דווקא) אלא הסכמה המבוססת על תקדימים ויקיפדיים מחד, ועל ההבנה כי הוויקיפדיה העברית הגיעה לשלב של מעצבת תודעה, וכי אם אנו נקדם את הכתיב הנכון, נוכל לתקן את שעווה ביאליק לפני עשורים רבים. אגב, הסבר לי כיצד ניתן לכתוב יצירה זוכת פרס נובל במשך מספר סופי שבוע? אני חומד את הפרס, ואם הדבר כה פשוט, אוכל להקדיש לכך מספר סופי שבוע, אותם אני מבזבז בכתיבה בוויקיפדיה. קילגור טראוט*הצטרפו למיזם המדינות* 13:57, 31 ביולי 2007 (IDT)

אני דורש תחרות ידע עם רדלר לגבי ימי הביניים, ותחרות עם כל הויקיפדים לגבי ברזיל, שפתה וההיסטוריה שלה, שתתקיים על טהרת הפורטוגזית כמובן. בן הטבע 13:59, 31 ביולי 2007 (IDT)

בן הטבע, הרבה פעמים הרחבתי את אופקי ואת החוש האסתטי שלי מכתיבתך באשר לברזיל, ומהצילומים היפים שהבאת לכאן בראשית ימי הוויקיפדיה. אבל אני חושש שאם תתחרה עם אורי ר. בפורטוגזית או בכל שפה אחרת, תמצא לכל הפחות יריב שקול... קילגור טראוט*הצטרפו למיזם המדינות* 14:03, 31 ביולי 2007 (IDT)
בן הטבע כמוהו כדון קיחוטה-קישוטה - הוא נלחם בטחנת הרוח בדמות אורי רדלר :) ‏Harel‏ • שיחה 14:05, 31 ביולי 2007 (IDT)

החבר אלמוג, לך על סיפורים קצרים פנטסטיים. אני אומנם לא סופר ומשום כך יימנע ממני לקבל את הפרס לספרות, אבל ביכולתי לחבר סיפור בתוך שעתיים, שעולה על כל מה שנכתב בעצם ימים אלו בישראל. עם זאת, אינני מחשיב את היצירה שנכתבת כאן, וכשאני משווה את סיפוריי לאלו מן העולם, אני מבין היטב את מעמדי הנחות כל כך.

כידוע לך, אני כותב פורה, אחד הפוריים ביותר ברשת העברית כיום, ורק חלקיקים אני מפרסם ממכלול כתיבתי. בן הטבע 14:05, 31 ביולי 2007 (IDT)

ואם בדרך כלל זה מצער לראות כותבים משחיתים את זמנם לריק במריבות חסרות תכלית בדפי שיחה, הרי שזה על אחת כמה וכמה מצער כשמדובר במישהו שאת אותו הזמן היה יכול להשקיע בכתיבת פאר היצירה העברית של דורנו.
בכבוד רב, טיפש ט"ו בשבטשיחה 14:19, 31 ביולי 2007 (IDT)
אם כוונתך אליי, אנני מתיימר להיות סופר במידה שאינך יודע זאת. מרבית כתיבתי מושלכת לסל המחזור אחר כבוד. לעומת זאת, עליך לראות אותי מזנק על חרדונים ומספיק ללכוד אותם בטרם יימלטו, בן הטבע 16:05, 31 ביולי 2007 (IDT)

הצעת פשרה[עריכת קוד מקור]

אני חושב שהצעת הפשרה של חגי אדלר ראוייה. אם כולם יסכימו אפשר ללכת עליה, אם לא - אפשר הצבעה. דרור 12:41, 31 ביולי 2007 (IDT)

שם הספר הוא "ההידאלגו החריף דון קיחוטה דה לה מאנצ'ה". חדל להתעקש לשווא, בן הטבע 16:05, 31 ביולי 2007 (IDT)

זה לא משנה לי. הרעיון היה לתת את שם הספר המלא, ולהפנות משני המושגים הקצרים, ובא לציון גואל. אם מוסכם שזה שם הספר המלא - מה טוב. חגי אדלר 20:15, 31 ביולי 2007 (IDT)
נראה לי שלא נגיע להסכמה בגין הפשרה - אם כך אין מנוס מלהצביע. אני לא מסכים לגישור כלשהו. דרור 20:19, 31 ביולי 2007 (IDT)

אין כל בעיה מבחינתי. ושלא ינעלו לי שוב את הערך. הרי מבחינים בתרומותיי האחרונות שאני עוסק בספרות הספרדית וכבר עומד בקרוב לסיים ערך על גלטיאה. יש פה גורמים שמפריעים לי לעבוד. בן הטבע 20:20, 31 ביולי 2007 (IDT)

דרור, לא הבנתי. כמה שורות למעלה כתבת שאתה מסכים לנוסח הפשרה שלי. אני לא מגשר, רק מציע ניסוח. חגי אדלר 20:23, 31 ביולי 2007 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה:

רעיון הפשרה הוא טוב. מכיוון שאין ספק שלא נשתמש בהגיה המקורית (קישוטה), ומכיוון שיש מחלוקת איזה שם מתורגם נעדיף ("קישוט" המוכר, שמשמר את צליל ההגייה הארכאית אך אינו מדוייק או "קיחוטה", המדוייק להגייה המודרנית), נכון בעיני לבחור בשם המדוייק, לפי המקובל כיום, עליו הצביע בן הטבע לעיל.
בראש הערך יובאו שני התרגומים העבריים המקובלים ותת פרק יוקדש לסוגיית התרגום בעברית. למעשה, שני אלו כבר קיימים.
לבסוף, יש לנקוט לשון אחידה בערך עצמו, ולטעמי התעתיק המודרני ראוי יותר מזה המיושן של ביאליק.
בברכה, אורי שיחה 20:26, 31 ביולי 2007 (IDT)

ממש לא. שמו היה קחאנה. לא קישוטה ולא קיחוטה. קיחוטה הוא מגן הירך בשריון. זאת לא כתוב עדיין בערך. אני לא מצליח להבין מדוע ממשיכים לנהל פה דיון כאילו אני שוגה. ובכלל, החבר דרור אבי טוען שהוא יודע פורטוגזית. אני מבקש לבחון זאת בדרך בלתי אמצעית. הלילה עוד צעיר. בן הטבע 21:02, 31 ביולי 2007 (IDT)

להבנתי בדובר במגן החלציים, אבל זה לא ממש משנה. שנית, מנהלים כאן דיון כאילו אתה שוגה משום שאת האות X בספרדית של המאה ה-16 הגו כ "ש", והגייתה השתנתה עם הזמן ל"ח" (ראה, למשל en:Don Quixote#Spelling and pronunciation, אבל זה ידע שמקורו מחוץ לויקי האנגלית). אינני יודע כיצד בדיוק הגו את שם אותו חלק בשריון באותו הזמן, אני כן יודע שאלו היו כללי הגיית השפה. שלישית, שמו ה"אמיתי" של גיבור הסיפור היה, אכן, אלונסו קיחאנו (Alonso Quijano), אשר נודע לימים, כך על פי סרוונטס, בשם Don Quixote, ובשם זה נקרא הסיפור ועליו אנו מדיינים. אורי שיחה 21:15, 31 ביולי 2007 (IDT)
תיקון: אכן מגן הירך. אורי שיחה 21:25, 31 ביולי 2007 (IDT)
והרחבה, ממקור מוסמך יותר מאשר ויקי האנגלית (ותודה על הויכוח העקר שגרם לי למצוא את המאמר הנחמד הזה):

In the Spanish spoken by Cortes and his fellow conquistadores there existed a consonant similar to the sh of English, represented in the written language by x. This phonetic fact explains the presence of x in such English words as quixotic, a derivative of the name of the sad knight, Don Quixote. The original value of the x in this name is retained in the French and Italian forms of it, Quichotte and Chisciotte. The first translations of the immortal novel were made into these languages respectively in 1614 and 1622 before the disappearance from Spanish of the consonant sound in question

Alfred Coester, "México or Méjico?", Hispania, Vol. 8, No. 2. (Mar., 1925), pp. 109-116, p. 110.

החבר אורי, אני כדעתך, וסבור כי שם הערך צריך להיות שמו של הספר במלואו – שם שהבאתי כאן לראשונה, אולם מבחינתי חשוב היה להעביר לדון קיחוטה במקומו של דון קישוט.

עתה, הרשיני ללמדך דבר מה נוסף שקשור ברופפין לנושא: רק הדיוטות עשויים להתרשם מציטוטים המובאים בסיטונות ממאמרים מדעיים. אין כמעט מאמר שמופיע בכתב עת מדעי, ואחריו לא תופיע ביקורת בגיליונות הבאים. זהו טבעם של דברים. ואני לא מספר על כתבי עת זניחים שאתה מרבה לצטט, אלא על סיינס ונייצ'ר שאני קורא בקביעות. גם אני לפעמים מתרשם מהנחות מעוררות, ומוצא עצמי נכלם לנוכח הביקורת הנוקשה בגיליון הבא, שמוכיחה עד כמה בלתי מהימנה דעתי.

להבא, השתמש פחות במובאות וצא ולמד בעצמך את האמת. אני יודע שאקספרימנטים מדעיים אינם מצויים תחת הכשרתך, אבל כבד בריות שסבורות שכל התיאוריות שמופרחות בלימודיך הן מופרכות כליל.

כמו כן, זכור תמיד שכל זאטוט אמריקני ידע תמיד אנגלית טוב יותר ממך. התחל לכבד שפת אימם של הזולת, ואל תתווכח עימם תדיר. מגן ירך הוא קיחוטה, ודי לומר זאת פעם אחת מבלי להטרידני בעיצומו של הליל. בן הטבע 10:23, 1 באוגוסט 2007 (IDT)

החבר בן הטבע, אני שמח שאנו מסכימים לגופו של עניין. אינני שמח על האופן בו ניהלת דיון זה עד כה וכן על פנייתך האחרונה.
מאמר אקדמאי ראוי להתייחסות ולציטוט, ואם יש מאמר אחר שסותר אותו לחלוטין, או מתקן אותו, גם הוא ראוי. זו דרכה של התפתחות מדעית, זה משמעותה של קהילה מדעית, אלו מטרותיו של פרסום מדעי, בכל דיסציפלינה.
סיינס ונייצ'ר הם כתבי עת מובילים בדיסציפלינות מסויימות, אבל אלו אינן חובקות את כלל הידע האנושי. לכל דיסציפלינה יש את כתבי העת המובילים שלה, ואני אמון על הדיסציפלינה שלי. Hispania, אגב, הוא רבעון של האגודה האמריקאית של מורי הספרדית והפורטוגזית, המתפרסם מאז שנת 1917 ואשר מוקדש לסוגיות פילולוגיות ופדגוגיות של ספרדית ופורטוגזית. אני בספק מה תמצא בכתבי העת אותם אתה קורא בקביעות לגבי אופן הגיית הספרדית במאות ה-16 וה-17, אבל אני בטוח ש Hispania זה מקום טוב לחפש תשובות לשאלות שכאלו. אגב, אם אתה סבור שיש בידך להפריך את הכתוב במאמר, אתה מוזמן להפנות אותי למקום המדוייק על מנת שאחכים.
אני בספק איזו "אקספרימנט מדעי" יוביל למסקנה כיצד נהדו לבטא Quixote לפני כ-400 שנה. כנראה שכדי לענות על שאלה כזו דרושות מתודולוגיות אחרות מאשר חלוק מעבדה, מיקרוסקופ ופיפטות.
אני חובב מושבע של חוסה אורטגה אי גאסט, ומאמין נלהב של עיקרון ה"פרספקטיביסמו" שלו. עיקרון זה גורס כי כדי לדעת את האמת עלינו להכיר בריבוי הפרספקטיבות עליה, וכנגזרת מכך להכיר במוגבלותנו לדעת את כל הפרספקטיבות ומכאן גם במגבלתנו להכיר את האמת. אין הדבר אומר שאין לחתור לכך וגם לא שאין אמת (זה אינו פוסט מודרניזם). כל הפרספקטיבות לגיטימיות, להוציא את זו ששוללת את כל השאר וטוענת לבלעדיות על האמת. דרישתך ממני לכבד את הדעה המבטלת לחלוטין את זו שלי, אם כך, הינה הדעה היחידה שאיננה לגיטימית בעיני.
כל זאטוט אמריקני ידע אנגלית טוב ממני, כנראה שכך גם כל זאטוט ששפת אימו ספרדית או פורטוגזית. יש לי כבוד רב לשפות אלו, אבל אין לי כבוד רב למי שדוברים אותם וחושבים שאת הידע על השפה וגלגוליה ינקו משד אימם. לעתים, למי שלומד את השפה יש יתרון בתחומים מסויימים על מי שנולד איתה, כפי שראינו בויכוח עקר זה.
לבסוף, המניפסטים המתנשאים שלך, הטיעונים הבלתי רלוונטיים מן היקב ומן הגורן (כיצד ביטאו את החוטה במאה ה-16 כאשר מדברים על אקיס; טלפון לשגרירות ספרד; שמו ה"אמיתי" של גיבור היצירה כאשר הדיון הוא על כינויו; טיעוניך אד הומינום; מלחמותיך המילוליות בבני פלוגתא דמיוניים; וקריאתך לבלעדיות על האמת בגלל שפת אמך, בין השאר) אפקטיביים פחות מטיעון מושכל ומנומק, ואם אפשר - בעל סימוכין. בקיצור, שחרר קצת אוויר.
אורי שיחה 16:13, 1 באוגוסט 2007 (IDT)

כשקוראים את דבריך עוד עלולים לחשוב שאתה מומחה לדון קיחוטה וללשונו, בעוד שנינו יודעים כי אם הייתי מפנה אליך את השאלות באופן פרונטלי, ספק אם יכולת לומר מילה בנידון. יפה שאתה עושה שימוש יסודי בגוגל לשם אספקת תשובותיך. כולי תקווה כי אתה בין הבודדים בויקיפדיה שקרא את שני הכרכים של דון קיחוטה. כולם שמעו על דון קישוט שנלחם שטחנות רוח. שאל אותם פרונטלית באיזה הקשר מדובר ואיש לא יצליח להשיב לך. בעזרת גוגל הם כבר ישיבו לך. רק לשם הידיעה, כמה מאות עותקים של הספר נמכרו בישראל בכל 2006 ומבירור שערכתי בספריות תל אביב דרך הרשת, כל העותקים מצויים על המדף ואף אחד הם אינו מושאל.

לגבי כתבי העת החביבים עליך: אתה מתהדר שוב ושוב, בכל מקום ומקום, בסימוכין לטענותיך. איזה מין סימוכין זה, אמור לי נא? האם אתה עד כדי כך מבקש לטמטם את חושיי. אתה מביא לי ציטוט ממאמר שמחברו אינו אלא עד שמיעה. זהו איננו נחשב סימוכין באקדמיה, אם זאת עדיין לא ברור לך. הצג זאת בעבודת הדוקטורט שלך, והסנאט יפסול לך אותה מיד. עליך להציג סימוכין רק מעדות ראשונה אם זאת לא ידוע לך. על מי בדיוק אתה בא לעבוד, החבר אורי? כמו שאומרים: לא עשו אותי באצבע ולא נולדתי אתמול. הכן שיעורי בית בטרם תציג את מענה. אני רוצה סימוכין ולא חינטרושים. השתדל להתאים את עצמך לסובבים אותך אף שהרף לעיתים גבוה. בן הטבע 04:28, 2 באוגוסט 2007 (IDT)

אינני מומחה לדון קיחוטה ולא ללשונו של סרוונטס. לעומת זאת, כן קראתי את היצירה, בשני תרגומיה, ויש לי הכירות מסויימת עם השפה הספרדית שאינני מתיימר להציג אותה כטובה מכפי שהינה. השערתך לגבי ידיעותי שגויה שכן הדבר ידוע לי זה מספר שנים, ולא חולץ בזריזות מגוגל. (ראה, אגב, את העריכה שביצעתי בערך עצמו לפני למעלה משנה וחצי כאן).
סימוכין, בפעם האחרונה שבדקתי, אינם דבר פסול, נהפוך הוא, ובוודאי שהם עדיפים על טענות שגויות חסרות בסיס. לגבי המאמר, כדאי שתקרא אותו שנית: לא מדובר בעדות שמיעה, אלא במאמר אקדמאי העוסק בגלגולי הכתיב ואופן ההגייה של השם "מקסיקו" (כפי שהוא ידוע בעברית). בתוך המאמר ישנה התייחסות גם לאופן ההגייה המקורית של Quixote, שכן הדברים קשורים זה בזה. מה עדות שמיעה כאן? אין כל פסול בסימוכין אלו.
ואם כבר בסימוכין עסקינן, טרם ראיתי על מה אתה מסתמך בקובעך שבימי סרוונטס נהגה השם "קיחוטה". אשמח לראות את הבסיס לקביעה שגויה זו.
אשתדל שלא להתאים את עצמי לשחצנותך ולא לסגנון הטיעון האישי שלך, ואשמח אם תתאים עצמך לשיח המקובל בקרב בני תרבות המנסים לברר פרט עובדתי שנוי במחלוקת. אורי שיחה 17:33, 2 באוגוסט 2007 (IDT)

החבר אורי, אתה יכול להמשיך ולדבוק בתיאוריות הפסבדו-חברתיות שלך, ולהקניט את נייצ'ר וסיינס מבוקר עד ליל, כי באופן הזה מן הסתם לימדוך מוריך המתוסכלים כל כך. אני שב וטוען כי עליך לבדוק את מקומך בהיררכית הידע, ודרכים לבלום את טענתי באמצעות נעילות ערכים וחסימות לא תועלנה לך. אחד מאיתנו הוא כסיל לעומת האחר. אני אומר לך בוא ונסה כוחך עימי, בכל שפה שתרצה, בכל תחום שתבקש, מרכיבה על סוסים דוהרים, דרך הכנת הספגטי הכי טעים, ועד השגת הבחורה היפה בנשף בזמן הקצר ביותר. האנושות אינה מכירה דרך אחרת לעשות זאת מלבד להתחרות אחד בשני. ולדבריי הקודמים שוב אתן תוקף: אדם שחי במאה ה-20 לא יכול לדעת כיצד הגו שם מסוים במאה ה-17. הסתמכות על דבריו כמוה כהסתמכות על פעייה של תינוק שנולד במאה ה-21. אף אוניברסיטה בעולם לא תראה בציטוט שהצגת כמקור המשמש לסימוכין. זוהי דרכה של האקדמיה ולשמחתי הגדולה לא תוכל לשנות אותה. בן הטבע 08:17, 4 באוגוסט 2007 (IDT)

בן הטבע, הערך הזה מעניין אותנו ואנו עוקבים אחריו. לעומת זאת, המאבק האישי שלך עם אורי אינו מעניינה של ויקיפדיה ועדיף שתעשה אותו באופן אחר ולא על גבי דפי השיחה. אנו מבקשים גם מאורי לא לענות יותר ולחדול מוויכוח זה שהפך לדיון לא ענייני לחלוטין. תודה מראש, א&ג מלמד כץשיחה 17:32, 4 באוגוסט 2007 (IDT)

שיטוט בארץ המומחים[עריכת קוד מקור]

אני פשוט נדהם מכך שכל גאוני הדור התקבצו כאן, ואיש אינו יודע מה טיבם באמת. כולם פה מומחים מדופלמים, ואיש איש איבד כליל מצניעותו. נאמר זאת כך, מעטים האנשים שאני מכיר ששולטים בתחומים כה מגוונים כמותי, והנה בכל פעם שאני שב ולומד נושא מחדש באופן מעמיק, אני מגלה חרש חרש עד כמה עצומה היא אפסותי. אין גבול לידע והוא עוד ממשיך ומצטבר. לא יתכן כי טיפוסים - שיישארו מפוקפקים כל עוד לא נודעו פרסומיהם בכתבי עת מקצועיים – יתיימרו ללמד אנשי אקדמיה בכירים מה התעתיק הנכון וכיצד הוגים שם, מבלי שהוכשרו לכך.

הבדיקה היא פשוטה: אני מכיר את יכולותיי. אני עורך השוואה אליכם ואחר מבצע אותה כלפי כלל הידע האנושי שנמצא בגבולות תודעתי, ומה אני מגלה? כמעט כולם פה הם בדרך להיות איינשטיין הבא. ובינתיים לא ראיתי עד כה ויקיפד אחד שחיבר ספר עיון במדעים ובקיאותו בנושא ידועה ברבים. יש להכיר בהבדל, ובעצם בפער בכללותו, בין חובבנות לספציאליסטיות. מחד, ישנם אנשים שהתמחו שנים הרבה בתחום צר ונעשו מיומנים בו עד מאד, ומאידך יש מי שמתרגמים מתוך ויקיפדיה האנגלית, ובאים ללמד אותנו על העולם הזה.

אינני טוען כי יש להתרפס בפני פרופסורים. אחדים מהם מלקקים את הפצעים לאחר שהכירוני, אולם אף פעם לא גרסתי בפניהם או שלא בפניהם כי הינם עמי ארצות. הערכה רבה אני רוכש לידיעותיהם, ואם אני מטיל ספק, הרי בגוף המסקנה נתונה המחלוקת, וטוב שכך. אם לא היה נחוש הדור הצעיר לקדם את פני המדע והיה נכנע למוריו, במקום להתקדם היינו דוהרים אחורה.

סיכומו של דבר: את שר הטבעות קראתי לפני שנים רבות. אקרא אותו שוב. אני מוכן להתחרות עם כל הטולקינאים בישראל יחדיו ולהוכיח קבל עם ועדה, שאני אדע פרטים רבים יותר מהם. יתרה מכך, אני מבטיח לדקלם עמוד אחר עמוד משלושת הספרים, בתנאי שבכל פעם יאפשרו לי לצפות בחמישה עמודים לכל היותר. אסתפק במחצית הדקה עבור כל דף. אם אטעה במילה יחידה, אוכרז כמנוצח. עכשיו לכו ומחקו את כל הערכים הבלתי רצויים על רבנים ו"תיאוריות" בפסיכולוגיה וסוציולוגיה.

והילדים שחיכו בנמל תל אביב בעיצומו של הלילה להארי פוטר החדש, שיספרו לסבתא שלהם שהם הספיקו לקרוא אותו עד הבוקר, ועוד בלשון זרה להם. מסופקני אם יש ילד שצלח את הספר ביממה אפילו שפתו היא אנגלית, ועוד אני מבטיחכם: לא תמצאו נפש בישראל שקראה דף אחר דף את יוליסס כולו. רולינג שרבטה דמויות מן המיתולוגיה הנורדית וידעה לשווקם, ובעוד דור לא ידעו את זכרה, ואילו ג'ויס הפליא ללהג ועוד טוענים לגדולתו.

פרס מספר כי נשיא איראן הוא בדיחה שלא תיאמן, ואיש אינו שואל עצמו אם מהבדיחות האלה צוחקים גם תושבי שדרות מוכי הקסאמים. לניצולי השואה מעלים את הקצבה בסכום פעוט, אבל בכך יוצרים אפליה, והרי כל השואה היא בבסיסה אפליה, ומה על הזקנים שאינם ניצולים, האם להם מותר למות ברעב? תשוטטנה משפחות שני ההרוגים בין המדינות, ולא תפגושנה אפילו ביולוג אחד שיספר להם את האמת: איבוד שלושה ליטר דם - עניין בן כמה דקות - הוא בבחינת מוות ודאי. ואיך אפשר לנצח במלחמה, כשטוענים כי חיילים נהרגים. מן הסתם, בדרך זו לא ננצח עוד באף מלחמה. כה אמר קיפלינג: עכשיו איבדנו את ההפתעה! איפה לכל הרוחות נמצאת לונגטונגפאן?

ועוד מתפארים בינינו שהזאטוטים חידשו את קריאתם, ואף אחד לא שם לב שגאולה אבן אינה יודעת כי לסין פצצות גרעין, וכי נחום ברנע תוקף בכל כתבה לסירוגין את שלי יחימוביץ' והדבר כבר מחשיד, ואילו מבקר הטלוויזיה רענן שקד שם ללעג את יאיר לפיד, בעיכוב של כמה דפים ב"שבעה ימים". אובים אתם לקרוא, לכו ומצאו את יום אחד בחיי איוון דניסביץ'. אחרי כן תחזרו אליי, ואולי עוד נדבר. בן הטבע 16:05, 31 ביולי 2007 (IDT)

ואני נדהם שוב ושוב למראה היהירות וגבהות הלב הזו שכל כולה דחוסה באיש אחד. יש כמה וכמה ערכים שדורשים הרחבה שיתאימו לך ובהם זכות ראשונים, גאווה וכתיבה דרמטית. עשה לנו טובה וחדל מטחינת המוח של כולנו (אם להשתמש במילים עדינות), וההפלגות הגדולות בשבח עצמך, שכמדומני חז"ל אמרו על כך כמה דברים בוטים. כמדומני שכולנו שבענו מכך עד לזרא. כתיבת אנציקלופדיה זו עבודה די אפורה ואפילו שחורה, שאנשים דרמטיים די קשה להם לעמוד בה. לעיתים הרבה יותר קל לכתוב סיפור או שיר. --אפי ב.שיחה • 23:50, 2 באוגוסט 2007 (IDT)

הצבעת מחלוקת[עריכת קוד מקור]

נפתחה הצבעה להכרעה על שם הערך - ויקיפדיה:רשימת ערכים במחלוקת/:דון קישוט. מגיסטרשיחה 20:32, 31 ביולי 2007 (IDT)

אי אפשר לחכות עוד שעתיים? מנסים לגבש פה פשרה. חגי אדלר 20:34, 31 ביולי 2007 (IDT)

הצעת פשרה סופית[עריכת קוד מקור]

יהיו שלושה ערכים (התכוונתי לשניים אבל מילא)

הערך המרכזי ייקרא דון קישוט

הערך העוסק בספר בלבד יהיה "דון קיחוטה איש לה-מנשה"

לפי הצעת דוד שי יהיה ערך נוסף מוקדש לדון קישוטיות כתכונה.

ההצבעה כאן ויקיפדיה:רשימת ערכים במחלוקת/:דון קישוט#הצבעה על הפשרה. איתן 15:39, 4 באוגוסט 2007 (IDT)


Ruzgar-deneme-yönetici4.png
ערך זה היה נתון במחלוקת ב־31 ביולי 2007.

תעתיק לשמות לועזיים[עריכת קוד מקור]

בספר (ובסרט) "נערה עם עגיל פנינה", נתקלתי בבעיית תעתיק, הדומה לבעיה שמופיעה כאן.
הסופרת האמריקאית טרייסי שבלייה, שבקשה לכתוב ספר על הצייר ההולנדי יוהנס ורמיר ועל הרקע לציורו "נערה עם עגיל פנינה", התאימה את השמות ההולנדיים שבספרה, לאנגלית, וכך הפכה את חְריט לגְריט ואת אחנס לאגנס.
במהדורה העברית של הספר, חזרו לשמות ההולנדיים "המקוריים", ואילו בתרגום העברי לסרט, הכתוביות משתמשות בשמות אגנס וגריט. ראיתי שגם בערך בויקיפדיה, נקראת הגיבורה גריט, ולא חריט.
אם הפרטים שהזכרתי כאן אינם נכונים, אשמח לקבל תיקון.
לגופו של עניין, האם ישנה מדיניות ברורה בויקיפדיה, לגבי תעתיק לשמות לועזיים? אם לא, אולי צריך להרים את הכפפה ולנסח מדיניות כזו.

אביתר ג' 13:14, 12 באוגוסט 2007 (IDT).
נ"ב. יש מדיניות כזו כבר. כאן.

להאזנה[עריכת קוד מקור]

הקובץ המצורף להאזנה נותן לשמוע איך מבטאים את השם בשפה האנגלית נטולת האות ח'. האם זה באמת מסייע לקורא העברי? טיפש ט"ו בשבטשיחה 19:55, 19 בינואר 2010 (IST)


אחרי הכל, השם הוא דון קיחוטה![עריכת קוד מקור]

  • התרגום של ביאליק היה מקולקל וחוץ מזה, הוא תירגם רק את החלק הראשון! יש מהדורה חדשה עם תרגום חדש ומוער שכוללת את התעתיק המדויק של השם, ואם כ"כ רוצים לטרוח לשווא שהשם יהיה דון קישוט, עדיף לפתוח דיון נוסף. בברכה, UserWikiped. 18:46, 25 ביוני 2010 (IDT)
העניין מוצה. לא הייתי ממליץ להעלות אותו שוב. איתן - שיחה - 19:09, 25 ביוני 2010 (IDT)

דון קישוט אתה יכול לנוח
יש כל כך הרבה טחנות רוח

בברכה, רחל - שיחה 19:24, 25 ביוני 2010 (IDT)
  • יש לכם כמה בעיות. אפרט.
  1. כשיש את התמונה של הספר, כתוב דון קיחוטה. ולא דון קישוט, כפי שמצוין בערך.
  2. כפי שבן הטבע ציין, השם המלא הוא ההידאלגו החריף דון קיחוטה דה לה מאנצ'ה, לא עלילות ולא הרפתקאות. ובערך ההגייה מוטעית, החלפתם את הצ' בש'.
  3. חיים נחמן ביאליק ז"ל העדיף לתרגם בתור "קישוט" משום שלרוסית, תירגמו את הספר בתור "דון קיחוט".

ועכשיו, אני נוקט בשאלה - האם יש להעדיף את "דעת הרוב" על הנכון? בברכה, UserWikiped. 18:23, 27 ביולי 2010 (IDT)


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 17:41, 30 בדצמבר 2013 (IST)


קישור שבור 2[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 17:42, 30 בדצמבר 2013 (IST)