שיחה:היי-טק

ניקוי

אני מנכש טעויות וקביעות לא מבוססות. אבי 05:57, 28 מרץ 2005 (UTC)

תודה על התיקונים והתוספות המבורכים. הדבר היחידי שלא אהבתי הוא החלוקה המוגזמת לתתי-פרקים; היא גורמת למאמר להיראות כמו עלון פרסומת. לא כל משפט צריך פרק משלו, לא? Pixie 11:50, 28 מרץ 2005 (UTC)

הרעיון הוא להרחיב אותם לפרקים של ממש. אגב, את זה ש"רוב הסטארט-אפים נקנו על-ידי חברות אחרות" אתה כתבת? אבי 12:13, 28 מרץ 2005 (UTC)

כן, אני כתבתי. רחוק מלהיות מדויק, אני יודע. אוקיי, אם תרחיב את תת-הפרקים מבורך. Pixie 16:26, 28 מרץ 2005 (UTC)

טכנולוגיה עילית

למה "טכנולוגיה עילית" מפנה אל "היי טק" ולא להיפך? דניאל • שיחה 18:04, 27 בספטמבר 2006 (IDT)

שמות באנגלית

מה זה ?hi tech לפי מיטב ידעתי ולפי הויקיפדיה האנגלית אין כזה דבר, מה זה השטויות האלה?! אורי 01:41, 18 בפברואר 2007 (IST)

היי-טק, היי טק או הייטק?

יש קצת חוסר קונסיסטנטיות, לדעתי יותר מתאים לכתוב 'היי-טק'.. דעתכם? Oren Held 23:41, 2 בפברואר 2008 (IST)

IT

אני חושב שבארץ המונח 'היי טק' תפס הרבה יותר חזק מאשר במדינות דוברות האנגלית. מכאן נובע הבלבול של 'האם ביוטכנולוגיה זה הייטק': לדעת רובנו לא, אבל לדעת הדף באנגלית על הייטק זה כן. אני חושב ששם מדברים הרבה יותר על 'טכנולוגיית מידע' (IT) כשמתכוונים לחברות תוכנה וחומרה, ואצלנו המונח לא תפס טוב. רציתי לכתוב פסקה בנושא "משמעות המונח בעברית", ושלרוב אנחנו מתכוונים למשמעות המונח "IT" באנגלית. אבל אני לא בטוח אם זה באמת נכון או שזו רק מחשבה שלי.. מה אתם אומרים? Oren Held 23:45, 2 בפברואר 2008 (IST)

מה לגבי " ביו - טק " , " קלין - טק " , ועוד כמה מושגים ..... ?

אפשר לדעת בבקשה כמה סוגים של תעשיות היי-טק יש בכלל פארוק - שיחה 00:35, 21 ביולי 2010 (IDT)

שאלה לגבי הפנייה בהערת שוליים

שאלה לי - מי מכם יודע מה החוקים של הוספת הפנייה לקישור רלוונטי בהערות שבסוף? אני מנסה להכניס שכזה, אבל הוא כל הזמן "מועלם" ע"י מי שאחראי על העריכה - ואין לי הצלחה בניסיון לאתר אל מי פונים בנושא?

מטרתו העיקרית של הקישור צריכה להיות תועלת לקורא, ולא תועלת למפרסם. דוד שי - שיחה 06:45, 6 בינואר 2011 (IST)

תעשיות עתירות ידע

השם "היי טק" זה קיצור של HIGH TECHNOLOGY. השם של הערך צריך להיות: "תעשיות עתירות ידע". פארוק - שיחה 11:04, 8 באפריל 2011 (IDT)

יצרתי הפניה מתעשייה עתירת ידע. דוד שי - שיחה 18:20, 8 באפריל 2011 (IDT)

אבל זה לא השם העברי. פארוק - שיחה 19:59, 9 באפריל 2011 (IDT)

היי-טק אחרי גיל 40

מצ"ב הצעה לערך "היי-טק אחרי גיל 40" שצונזר ע"י עורך וויקיפדיה:

היי-טק אחרי גיל 40 הוא נושא שהוזנח בישראל - בעיית התעסוקה לעובדים מעל גיל 40 בישראל במיגזר ההיי-טק. אנשים נורמלים, שעבדו וצברו ידע ונסיון במשך שנים לפני הגיעם לגיל 40, מופלים לרעה בישראל עם הגיעם לשנות ה 40 של חייהם, בעת חיפושם אחר עבודה ובעת נסיונם להתקבל לעבודה בחברות בישראל. הבעייה מחריפה ככל שעובדים אלה מתבגרים. הרשות המחוקקת והרשות המבצעת בישראל, מתעלמות מן הבעיה, לא מטפלות בה ומזניחות את האוכלוסייה הרלוונטית הסובלת מכך. הבעייה חריפה במיוחד במגזר ההי-טק. להלן תאור הבעיה, השלכותיה והצעות לפתרונה. הכוונה היא שערך זה יהווה סיכום של הבעייה שהינו תוצאה של מאמץ משותף ומשוב שהתקבל ויתקבל מעובדים רבים שסובלים, סבלו או חוששים שיסבלו מתופעה זאת

הסיבות

1. מבנה קלוקל של המשק בישראל - פרמידות הטייקונים, שממנים לתפקידי מפתח את מקורוביהם ואנשי אמונם שבמקרים רבים הינם אנשים בינוניים, ו/או בני משפחה צעירים וחסרי כשרון ו/או נסיון הולמים. חוסר התחרות גורר התנוונות, למה להתייעל ע"י עבודתם של עובדים מנוסים מעל גיל 40 אם הכסף זורם ממילא בשל המונופולים דה-פקטו והשליטה בפרמידות החברות?

2. ועדים חזקים הדואגים לבני משפחה מול ציבור עובדים ללא ועד שזכויותיו נרמסות - מצד אחד במרבית חברות ההיי-טק לא קיים ועד עובדים שיגן על זכויותיהם של העובדים. פניית עובד לערכאות על פגיעה בזכויותיו - "שורפת" אותו במשק הישראלי בו כולם מכירים את כולם ושמירה על פרטיות הוא מושג תיאורטי. מנגד קיימים ועדי עובדים חזקים כגון ועד חברת החשמל וועד עובדי הנמלים ותופעה של קבלת עובדים ומניעת פיטורים ע"פ קשרים משפחתיים. במצב פארדוקסלי שכזה, החברות לא במיטבן, מקומות עבודה חדשים לא נוצרים והמגזר המופלה של בני ה 40 ומעלה הוא זה שסובל. מי שנהנהת זו השכבה המצומצמת של המנהלים והמקורבים לוועדים החזקים, שבמקרים רבים מרוויחים שכר לא פרופורציונלי לתרומתם הממשית.

3. השתלטות הבינוניות - בחברות רבות בעלי המרפקים ולא בעלי הכישורים הם המתקדמים והממנים תחתם, צעירים ובינוניים שפחות מסכנים אותם. חברות הופכות לארגונים פוליטיים דה פקטו. נוצרת תרבות ניהולית שמטפחת מנהלים עילגים שעיקר הבנתם וידיעתם הוא בכלי ניהול פרוייקטים ועיסוקם בכתיבת ומיון דואר אלקטרוני. במקרים רבים אין חשיבות ליכולת ניהול אנשים או להבנה בטכנולוגיות או בפתרונות הטכנולוגיים שהם לכאורה מנהלים. מנהלים שכאלה מעדיפים עובדים צעירים (גם בגיל וגם בניסיון) כי כך הם מרגישים טוב עם חוסר ההבנה שלהם - במקום לאתגר את עצמם ביכולות ניהול אנשים כשרוניים, הם מתפשרים על עובדים ברמה בינונית ומטה - העובדים הותיקים יותר נשארים מאחור ! אין דין, אין דיין, אין ביקורת ואין כל אטיקה מקצועית.

4. עידן סופרי הגרעינים - בעשור האחרון, עם פריחת הבורסות בעולם, ה"טייסים" היו אנשי הכספים או בלשון איה קוקה "סופרי הגרעינים". במקרים רבים, אנשים אלו אינם בעלי ראייה ו/או הבנה טכנולוגית. יתרה מזאת השווקים ומצגי השווא הכלכלי. אחיזת העיניים הבורסאית (שאגב מתפוגגת בימים אלו) לימדו אותם, שידע וניסיון ניתן לקנות בקלות בכסף ולכן אין טעם להשקיע בעובדים ע"י הכשרות של נושאים חדשים, לשמור על בעלי הניסיון, או לגייס עובדים מנוסים חרוצים ומוכשרים. אפשר לגייס עובדים צעירים, לנצלם וכשממצים אותם פשוט לזרוק ולהחליף בדם צעיר ורענן. המחשבה היא לטווח הקצר בלבד. אין כל תכנון ארוך טווח באספקט העובד. הדבר החשוב מכל הוא מחיר המנייה ואם זה דורש פיטורים של בעלי הכנסה המבטאת את נסיונם וכשרונם, אז ניתן לדידם לפטר עובדים נאמנים, משקיענים ומוכשרים אלו (דבר שגרם במקרים רבים, פרקטית להרס חייו של המפוטר ומשפחתו) ובה בעת לגרוף בונוסים שמנים לכיס הפרטי שלהם, ללא כל יסורי מצפון. כל מה שצריך זה לרצות את אנשי וול סטריט. בחברה ציבורית מותר לדידם לנהוג כך. ראה מקרה אותו מנכ"ל של אחת מחברות התוכנה הגדולות בישראל שאחרי התנהגות שכזאת (שיורשו מתקן עתה בהצלחה) אף מונה ליו"ר אחת מהחברות הגדולות האחרות במשק.

5. קרנות ההון-סיכון - מרבית קרנות ההון סיכון לא מתפקדות כהלכה. ראשית, רבים מהעובדים בקרנות אלו, הינם בוגרי מינהל עסקים באוניברסיטאות יוקרה (אליהם מתקבלים במקרים מסויימים, לא רק בגלל הכשרון אלא לפחות גם בשל ממון), אך חסרי ניסיון ממשי בעולם ההיי-טק הישראלי. התקדמותם וניסיונם הינם בתוך תעשיית ההון סיכון. חסרי ניסיון ממשי אלו הם המנהלים בפועל של מרבית חברות ההזנק בהיי-טק הישראלי. במקרים רבים החלטותיהם האסטרטגיות מבוססות על "תופעת העדר" - אם כולפ משקיעים בכיוון מסויים, גם אנחנו נשקיע בכוון זה. הדבר קשור בעידן "סופרי הגרעינים" ונובע בעיקר משיטת התגמול שלהם. מלבד האחוזים מרווחי החברות, והעמסת תקורות הקרן (כגון הוצאות נסיעה (טיסה וארוח) של חברי הקרנות) על חברות ההזנק, הם מקבלים דמי ניהול בשיעור של 2-3% מהון הקרן כל שנה, ללא קשר לתוצאות העיסקיות של החברות בהן משקיעה הקרן. כאשר הם משקיעים ב"שיטת העדר", קשה להאשים אותם בהחלטות שכל עדר השוק החליט כמוהם. כתוצאה מכך, אלו הן במקרים רבים קרנות הון, ללא סיכון (רשמית) - כלומר בפועל הן קרנות הון, לא קרנות הון-סיכון. כך לא מתבצעות פריצות דרך, שזו אחת מהמטרות הראשיות של תעשיית ההון-סיכון. כך לא נוצרות חברות עם יתרון תחרותי משמעותי, כך לא יוצרים מקומות עבודה, כך מרבית קרנות ההון סיכון בישראל לא היו רווחיות במיוחד וכך המשקיעים החכמים לא שבים להשקיע בהן וההון המושקע מצטמצם משנה לשנה. בנוסף לכך במקרים מסויימים, אותו צוות ניהולי מקים קרן נוספת וממשיך לנהל את הקרנות הישנות ללא שינוי משמעותי במשאבי הניהול של קרן ההון סיכון. אם לא נשפטים על תוצאות, למה לבזבז אחוזי ניהול (במקרים רבים כושל) על עובדים נוספים בקרן. כשאין מקומות עבודה - המגזר המופלה הוא כמובן המגזר הסובל ביותר מחוסר התעסוקה.

הבעיות

עובדים מעל גיל 40 במדינת ישראל, מופלים לרעה במקרים רבים. אפלייה מעין זאת אם הייתה מופנת כלפי מגזרים אחרים כגון: נשים, יוצאי עדות המזרח, או נכים, הייתה גורמת לטלטלה במדינה ואולם תופעה זאת מתקבלת בישראל בשיוויון נפש. פרט למספר כתבות בעיתונות, קבוצת פייסבוק ומספר איזכורים בשדולת ההיי-טק בכנסת, נדמה כי לא נעשה דבר. הבעייה מתבטאת ב:

1. חוסר השקעה בעובדים מעל גיל 40 בחברות הי-טק רבות

2. פיטורים בעת משבר כלכלי של עובדים מעל גיל מסויים, שנים רבות לפני זכאותם לתשלומי פנסייה.

3. אי קבלה של עובדים מעל גיל 40 לעבודה בחברות הי-טק, בשל גילם. כשאנשים מדברים בפורומים באינטרנט על שיטות לשינוי קורות החיים כך שלא יסגירו את גילם ונסיונם - משהוא דפוק מאוד במערכת.

4. אי הפנייה של מועמדים מעל גיל 40 ע"י חברות ההשמה לתפקידים הנדרשים ע"י המעסיקים - נוצרה סטיגמה שאם חברת השמה מפנה מועמדים מבוגרים, הדבר פוגע במוניטין שלה

5. חוסר מענה הולם לעובדי הי-טק מובטלים. דמי האבטלה ניתנים לחודשים ספורים בלבד. לשכת העבודה משמשת כלשכת דמי אבטלה בלבד. שום הצעה, שום הכשרה ושום פתרון לחזרה למעגל התעסוקה לא ניתן ע"י שרות התעסוקה למגזר עובדי ההיי-טק בני ה-40 ומעלה - המדינה עושה קרוב לכלום בנושא.

ההשלכות

1. הפיכת אנשים פרודוקטיבים למובטלים בעל כורחם, יוצרת פגיעה ישירה בתוצר הלאומי. לא חבל על ההכנסה ממיסים שיכולה להיכנס למדינה מאותם עובדים "מבוגרים" שיושבים בבית או עובדים בעבודות שלא מנצלות את יכולתם הממשית?

2. אנשים מובטלים או כאלו שעובדים בעבודה בה אינם מנצלים את כישוריהם ויכולתם מרגישים ברוב המקרים מתוסכלים. תסכול זה, הטומן בחובו גם קשיים כלכליים, עלול לגרום לבעיות בריאות אצל העובדים המתוסכלים.

3. המעגל הבא, הינו הסביבה הקרובה ובמיוחד המשפחה שעלולה לסבול ממתחים שבמקים מסויימים אף יביאו לפרוקה וליצירת בעיות שונות אצל בני המשפחה שאינם קשורים באופן ישיר לבעייה עצמה.

4. ירידה של אוכלוסייה פרודוקטבית מארץ ישראל. כמה מאמץ מושקע בעידוד עלייה? כאן קיימים עובדים פרודוקטיבים שעבדו, שילמו מיסים, ברוב המקרים גם שרתו בצבא ועשו מילואים, אך בהגיעם לגיל 40 לא מצליחים למצוא עבודה ונאלצים בעל כורכם לרדת מהמדינה ולרעות בשדות זרים.

5. איבוד ההשקעה - העובדים בני ה 40 ומעלה הם תוצר של מערכת חינוך שלצערנו הייתה טובה יותר מזו של היום וכן בעלי ניסיון שרכשו במשך שנים, אותו במקרים רבים לא ניתן לרכוש ברגע ע"י עובד נובורישי. השקעה זאת שהיא פרי של מה שאנו יצרנו כאן בישראל, יורדת לטימיון וניתנת במתנה למדינות אליהן הם יהגרו.

מאמרים נוספים בנושא

• איזה תלמיד תיכון ירצה קריירת היי-טק שמסתיימת בגיל 45?, באתר www.themarker.com
• מעסיקים בהייטק לא רוצים לראות אנשים עם שיער לבן, באתר www.calcalist.co.il
• מדוע מתקשים בני 45 פלוס למצוא עבודה בהיי-טק? באתר www.themarker.com
• אף פעם לא מאוחר מדי: הכירו את ההיי-טקיסט המבוגר בישראל באתר www.themarker.com

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ביי-טק שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://it.themarker.com/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20080821140003/http://it.themarker.com/ לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 06:17, 12 בנובמבר 2022 (IST)

שינוי שם הערך

על פי בדיקת האיות של דפדפן מוזילה פיירפוקס, אמורים לכתוב "הייטק" ולא "היי-טק". דעתכם? זור987 ⁃ שיחה 12:03, 6 במרץ 2024 (IST)

אני חושב שזה מוגזם לפסול את אחת האפשרויות עם בודק איות. ההפניה הייטק קיימת, שתי הצורות קיימות בעברית ושם הערך הנוכחי משמר את המקור האנגלי בעל שני הרכיבים, לכן אני נגד שינוי. Mbkv717 • שיחה • כ"ו באדר א' ה'תשפ"ד • 12:12, 6 במרץ 2024 (IST)

אני מצטרף.
אפילו חיפוש באתר האקדמיה ללשון ללא דף תוצאות (התיקונים של "הייטק"←"הַי־טֵק (היי־טק)") עדיף בעיני על בודק איות של דפדפן. ~ מקף ෴‏ 12:17, 6 במרץ 2024 (IST)

מבלי לזלזל בבודק האיות או באקדמיה ללשון, נראה לי שהמונח "היי-טק" ממחיש היטב את התחום שאותו הוא מתאר, בעוד ש"הייטק" זה קיצור מעט סלנגי של המונח, על סף ה"הייטקס" הסאטירי. -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 14:28, 7 במרץ 2024 (IST)

נגד השינוי מהנימוק של @מקף. SigTif ⁃ שיחה 18:18, 8 במרץ 2024 (IST)