שיחה:היצע וביקוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

היצע וביקוש הוא חלק מתיאוריית ה"יד הנעלמה" ומהווה חלק מאסכולת הכלכלה החופשית.

(Eviv 23:48, 10 מאי 2006 (IDT))

אפשר להעביר מרשימת השכתוב[עריכת קוד מקור]

הערך הזה משוכתב לדעתי.

(Eviv 09:40, 11 מאי 2006 (IDT))

שפת הכתיבה[עריכת קוד מקור]

מתוך הנחת ייסוד שלי שהמטרה כאן זה לקיים אינציקלופדיה שתגיע לציבור רחב שיוכל ללמוד ממנה, ומתוך זה שמדובר בערך מכלכלה שנתפסת כמשהו ששייך לכמה פרופסורים, נראה לי שכדאי לנסות לכתוב אותו בצורה פשוטה יחסית.

ולכן אולי אפשר לשנות מספר מילים או ביטויים לדברים פשוטים יותר שלא מאיימים על אנשים.

(Eviv 08:41, 12 מאי 2006 (IDT))

אני מודע לזה שהשפה שלי דבוהה הרבה פעמים. אני מאוד משתדל להשאיר בהגדרה את העיקר ולהרחיב רק בהמשך. אבל אתה מוזמן לנסות לפשט. נמר ערבות סיבירי 08:58, 12 מאי 2006 (IDT)

הורדת ה"דרוש שיכתוב"[עריכת קוד מקור]

הורדתי את הדרוש שיכתוב מכיוון שתיקנתי את הניסוח הבעייתי. בנוסף הרחבתי ותיקנתי את התוספת הבעייתית. (Eviv 20:26, 11 יוני 2006 (IDT))

השוק במציאות[עריכת קוד מקור]

בחלק של השוק במציאות הכוונה היא לומר למה מה שקורה במציאות לא תמיד מושפע מהתיאוריה. ולכן המשפטים שם לא צריכים לבוא בתנאי (אם קורה ככה וככה אזי זה משפיע ככה וככה) אלא בתור הצגת המציאות ואיך היא איננה מתאימה לתיאוריה.(Eviv 18:33, 19 יוני 2006 (IDT))

הערות לכותב הערך[עריכת קוד מקור]

  1. הערה כללית. קל מאוד לגלוש בכלכלה להסבר מתימטי או גרפי, ואז הכל פשוט לכאורה. (טעות נפוצה גם אצל סטודנטים שנה א'). רצוי שבכל תיאור של פונקציה מתימטית או גרף יובא ההסבר הכלכלי.
  2. היצע וביקוש אינם חוקים אלא תיאור (בד"כ גרפי או מתמטי אבל לא חייב) של הביקוש וההיצע למוצר ברמות מחיר שונות.
  3. שיווי משקל בשוק לא נקבע בהצטלבות כפי שנכתב אלא מושג לאחר 'תהליך שקורה שבסופו של דבר מגיע בשוק משוכלל שיש בו תחרות משוכללת והמידע בו חופשי וידוע לכל למחיר שבו הכמות המבוקשת מהמוצר שווה לכמות המוצעת.
    כמו כן התאוריה הכלכלית לא עוסקת כלל במשוואות אלא בתהליכים. כי מדע הכלכלה הוא בתחום מדעי החברה ולא המדעים המדוייקים. התיאור במשוואות ובגרפים נועד לעזור להבנה וחישוב אם לא מחוייב המציאות.
  4. לדעתי יש לתת הסבר גם להיצע מצרפי וביקוש מצרפי ואיך מגיעים אליהם.
  5. ההסבר המתמטי בנושא גמישות ההיצע והביקוש מפריעות להבנת הנושא. גמישות הביקוש למוצר שכל בעל עסק חולם לדעת אותו. והוא כיצד תשפיע העלאה או הורדת מחיר למוצר. כאשר הביקוש למוצר גמיש יחסית ביחס למחיר הרי שעליית מחיר תקטין בהרבה את הכמות המבוקשת מהמוצר. ואילו כאשר הביקוש קשיח יסית ביחס למחיר הרי שעליית מחיר תקטין אך במעט את הכמות המבוקשת. הדרך הכי טובה להבין את זה זה להביט בגרף כל 2 מיקרי הקיצון שבהם הביקוש למוצר הוא גמיש לחלוטין ביחס למחיר ואילו המקרה השני בו הביקוש קשיח לחלוטין (אפשר להביא את ההסבר למקרה הקיצון בהסבר לגרף).
  6. דוגמה להמחשה - שוב המתמטיקה. כאשר התיאור הוא כפי שתואר אזיי העקומות יוצאות בקווים בלתי רציפים. מה שנותן תוצאה יפה לכאורה במתימטיקה אבל בכלכלה זה אומר לא כלום ומלמד לא כלום.
  7. מוצר נורמלי מוצר נייטרלי ומוצר גיפן מגיע להם לדעתי ערך כולל דוגמאות.
  8. חסר כל הנושא מה שקורא על פני זמן. Geagea 18:09, 17 במרץ 2007 (IST)
ברשותך מספרתי את התגובות שלך כדי שיהיה לי קל יותר להגיב לכל אחד מהם.
1. לגבי ההערה הכללית - היכן חסר תמונה? היכן יש פירוט מתטמטי מיותר?
2. לא אני המצאתי את חוק ההיצע וחוק הביקוש. אולי לא מדובר בחוקים של ממש, אבל זה פשוט הכינוי שניתן להם.
3. אוקיי, את המילה "נקבע", החלפתי במילה "מתקבל". בהמשך הערך מוסבר כיצד בדיוק מתקבל שווי המשקל.
4. ישנו הסבר תמציתי מהו ביקוש מצרפי: "עקומת הביקוש של כלל המשק מורכב מסכום עקומת התועלת השולים של כל הצרכנים במשק גם יחד". עם הזמן ייפתח הערך ביקוש מצרפי ושם הקורא יוכל לקרוא עוד בעניין.
5. אני לא זוכר יותר מידי בעניין הגמישות. בקטע הזה יש גם תיאור גרפי למי שלא אוהב מתמטיקה וגם תיאור מתמטי למי שמבין במספרים. לא הבנתי מה רע.
6. הדוגמה נועדה להמחיש כיצד מגיעים לשווי משקל בשוק. אני חושב שהדוגמה עושה זאת יפה מאוד. בהמשך הדוגמה מוסבר שכדי שזה "יעבוד", תריך מספר בלתי מוגבל של קונים ומוכרים. אז למתמטיקה אין ממש חשיבות - הרעיון הוא להעביר את הנקודה המרכזית - ורק אדם שלא מבין בכלכלה יוכל להגיד לנו אם זה שווה משהו או לא...
7. תחום הכלכלה מאוד דליל כאן. גם אני מקווה שיום אחד שלושת הערכים מוצר נורמלי מוצר נייטרלי ומוצר גיפן ייכתבו.
8. מה קורה על פני זמן?
Yonidebest Ω Talk 00:13, 18 במרץ 2007 (IST)
  1. מי כמווני יודע כמה קל לתת ביקורת וכמה קשה עובדים כדי לכתוב ערך. אתה פשוט ביקשת בביקורת עמיתים שמישהו שמבין בכלכלה יתן הערות. עשית כמובן עבודה יפה. ראה את הערותיי כהמלצות לשיקולך.
  2. התיאור שאני זוכר לגבי המנגנון שמביא לשיווי משקל בשוק המוצר היה משהו כמו: בהנתן משק אוטופי המנותק מכל העולם ומתקיימת בו תחרות משוכללת והמידע זמין וידוע לכל... והתיאור של תהליך המסחר היה: נניח שישנו כרוז שמכריז על מחיר מסוים שגבוה ממחיר שיווי המשקל הרי שבמחיר זה הכמות המבוקשת מהמוצר קטנה מהכמות המוצעת ולכן יווצר לחץ להורדת מחיר ואז הכרוז מציע מחיר נמוך יותר ואז הכמות המוצעת קטנה מהכמות המבוקשת אזיי נוצר לחץ לעליית מחיר וכן הלאה עד שבמחיר שהכרוז מכריז הכמות המוצעת שווה לכמות המבוקשת. אז ייקבע מחיר השוק.
  3. לגבי גמישות, ההסבר הכלכלי פשוט יותר להבנה ללא המספרים. מנסיוני בלימוד כלכלה, אם לוקחים את מקרה הקיצון של עקומה גמישה לחלוטין ועקומה קשיחה לחלוטין, ניתן להסביר את משמעותה ביתר קלות.
  4. ראיתי את הדוגמא גם בערך האנגלי. לדעתי דוגמה שרק יכולה להפריע להבנת הקורא, כיוון שעוסקת בעקומת ביקוש והיצע שאינן רציפות. אפשר אולי היה להוסיף אותה כורציה של עקומת ביקוש והיצע. אני למשל לא הייתי מכליל אותה כלל.
  5. ההבחנה בין הטווח הקצר והטווח הארוך מתייחס למצב שבו יש עודף יצרנים בשוק מסוים וכיוון שמדובר בשוק משוכלל והמידע ידוע וזמין לכל הרי שייכנסו לאותו שוק יצרנים נוספים כך שרמת הריווחיות ליצרן תרד עד שתגיע לאפס.
שוב, ראה הערותיי כהמלצה בלבד. אשמח לעזור בדברים אחרים אם אוכל. Geagea 04:03, 18 במרץ 2007 (IST)
אני מודה לך על ההערות שלך. לגבי 1 - אכן, זה חוק ההיצע והביקוש וזה אפילו מומחש באמצעות הדוגמה. לגבי הגמישות - אשמח מאוד אם תתן דוגמאות בערך לשני הקיצונים. מקרי הקיצון שתוסיף, והמתמטיקה והגרפים שכבר מופיעים שם, בטוח יאפשרו לקורא להבין את הנושא עוד יותר טוב :-)
לגבי הדוגמה - גם בשיעור שלנו היה דוגמה כזו, ואני מצאתי אותו שימושית. כמו שאמרתי, הדוגמה נועדה להמחיש כיצד מגיעים לשווי משקל, ככה שסוג העק' אינו כזה חשוב.
לגבי ההבחנה בין ט"ק לט"א - אני לא זוכר את זה. אם אתה חושב שיש לזה מקום - אשמח אם תוסיף.
בברכה, ‏Yonidebest Ω Talk 18:15, 18 במרץ 2007 (IST)


הערות[עריכת קוד מקור]

רצוי לתקן אותי אם אני טועה - בין עוונותיי אני גם לא כלכלן :-) .

  1. "עקומת ההיצע בדרך כלל עולה משמאל לימין" - לפני מלים אלו מופיע הביטוי "יחס ישר", שהוא איננו מדויק - יחס ישר, כפי שמדגים הקישור הפנימי, מדבר על y=ax, בעוד שבמקרה דנן מדובר למעשה בעקומה חסרת יחס מסוים למיטב הבנתי, אלא פשוט במשפט שמופיע בסוף הפסקה: "...היצרנים מעוניינים לייצר ולהציע כמות יותר ממוצר נתון ככל שמחירו גבוה יותר". בנוסף - "משמאל לימין" זה מיותר, אחרת אפשר גם לומר שעקומת הביקוש עולה מימין לשמאל. עקומות עולות או יורדות, לא ממקום למקום.
  2. כנל לגבי פונקציית היצע של עבודה - תחילה עולה משמאל לימין, אך בשלב כלשהו עולה מימין לשמאל. למה לא לומר פשוט תחילה עולה ואח"כ יורדת? אולי זה ניסוח מקובל או משהו. האירו את עיניי.
  3. כנל לגבי הביקוש ("בדרך כלל יורדת משמאל לימין") וגם בהמשך ("מקרים נדירים שבהם עקומת הביקוש עולה משמאל לימין") ועוד (כאמור יורדת על פי רוב משמאל לימין)
  4. מוצר גיפן ומוצר נחות זה אותו דבר? אם כן, ראוי להזכיר זאת. אם לא, לא מוסבר מהו מוצר נחות.
  5. מוצרים משלימים ותחליפיים - הייתי מרחיב את ההסבר. מדוע כאשר מחיר המוצר המשלים עולה אז עקומת הביקוש זזה שמאלה?
  6. "עקומת היצע קשיחה לחלוטין היא למעשה עקומה אנכית" - דומני שהכוונה לקו אנכי, מקביל לציר המחיר או וואטאבר. זו בוודאי לא עקומה.

סה"כ ערך מעולה. בברכה, ירוןשיחה 10:21, 22 במרץ 2007 (IST)

לגבי 1, 2 ו-3 - הכוונה ביחס ישר הוא שכאשר המחיר עולה, הכמות גדל, וכאשר המחיר יורד, הכמות קטנה. כלומר, יחס ישר, להבדיל מיחס הפוך: כאשר המחיר עולה, הכמות קטנה. אני רגיל להגיד את התוספת "משמאל לימין" כיוון שהמרצה שלי היה אומר את זה כך. אני מניח שזה בגלל שיש אנשים שאם אומרים להם רק "עולה", הם עוד עלולים לחשוב שמדובר בעק' שיורדת משמאל לימין, כי אם מסתכלים עליה באופן שונה, אפשר גם לומר שהיא עולה מימין לשמאל. מה נהוג לומר אני לא יודע - אבל התוספת הזו מבהירה, לא מחסירה.
בשיעורים שלנו לא נכנסנו להבדל שבין מוצר נחות למוצר גיפן. ברמת העקרון, מוצר גיפן הוא סוג של מוצר נחות. הערך הזה לא צריך להכנס להבדל הזה, בשביל זה יש את הערכים מוצר נחות ומוצר גיפן.
לגבי 4 - בלתי אפשרי לנתח את כל השינויים שאפשר שייתכנו בשוק המוצרים. יש אינספור אפשרויות, ואינספור המבחנים יעידו על זה =\ מי שרוצה ללמוד מה זה היצע וביקוש תכלס - יקרא את הערך; מי שרוצה ללמוד כלכלה - ייקח קורס בכלכלה...
לגבי 5 - מתוך הערך עקומה: "עקומה במתמטיקה, עקומה היא קו חד ממדי ורציף ... דוגמאות פשוטות לעקומות הן קו ישר, מעגל, גרף של פונקציה רציפה וכדומה". הדגש שלי...
אני מודה לך על הזמן שלך, ‏Yonidebest Ω Talk 22:34, 22 במרץ 2007 (IST)
אין בעד מה. תגובות:
לגבי יחס ישר - אם כן, זה לא מדויק להשתמש במונח זה. לגבי השמאל והימין - קיבלתי. בינתיים אין ערכים, ולכן ראוי להזכיר את הקשר בין מוצר נחות ומוצר גיפן, כי זה נכנס משומקום. לגבי השינויים בשוק המוצרים - יש אינסוף אפשרויות, אבל שינוי במוצר תחליפי או משלים הוזכר כמה פעמים בערך, ונראה לי שרצוי להסביר אותו (כמובן שלא צריך להסביר גם עלייה וגם ירידה - ירידה היא על משקל עלייה (ההפך נכון גם כן)). עקומה - צודק. אין בעד מה, ירוןשיחה 22:39, 22 במרץ 2007 (IST)
אני לא רואה למה זה לא מדויק - המרצה שלנו השתמש בזה. לגבי הערכים שלא קיימים - עם הזמן ייכתבו הערכים החסרים כמו בכל תחום אחר. אני מעדיף להצמד לנושא הערך ולא לסטות להסברים שלא ממש קשורים לנושא. לגבי התחליפים ומשלימים, אני אבדוק אם יש מקום להסבר נוסף בערך. ‏Yonidebest Ω Talk 22:50, 22 במרץ 2007 (IST)

יחס ישר[עריכת קוד מקור]

הועבר מדף השיחה של עוזי:

בערך הנ"ל כתוב "הואיל וקיים יחס ישר בין ההיצע למחיר, עקומת ההיצע בדרך כלל עולה משמאל לימין". אם המחיר הוא על ציר ה-Y וההיצע (הכמות) הוא על ציר ה-X, האם המשפט הנ"ל נכון? האם ניתן לומר שכאשר המחיר, הכמות עולה, אזי מדובר ביחס ישר - כלומר הפונק' עולה משמאל לימין? ‏Yonidebest Ω Talk 22:58, 22 במרץ 2007 (IST)

בשל כך שאני הצד השני במיני-מחלוקת, אוסיף כי עקומת ההיצע היא לאו דווקא ישרה. ירוןשיחה 22:58, 22 במרץ 2007 (IST)
אם קיים יחס ישר בין ההיצע והמחיר, ואם ההיצע הוא המשתנה בציר X והמחיר הוא המשתנה בציר Y, ואם שניהם בעלי אותו סימן, אז גרף הפונקציה הוא קו ישר, העולה משמאל לימין, ועובר דרך הראשית. במקרה כזה, ההיצע עולה בדיוק כאשר המחיר עולה. אבל ההנחה ("הואיל ו-" קיים יחס ישר) אינה סבירה במיוחד. כדאי להתחיל מחידוד ההנחות לפני שדנים במסקנות מהן. עוזי ו. 01:50, 23 במרץ 2007 (IST)
אם כך, אולי המנחה שלי התכוון למונח "יחס ישר" בצורה פשטנית ולא לפי ההגדרה המתמטית היבשה. בכל מקרה, זה היה לפני שנתיים ואני כבר לא זוכר מי זה ולכן לא יכול להשאול אותו. הנה שאלה: בהנחה שקיים קשר ישר בין הכמות למחיר, האם העק' חייבת להיות ישרה שיוצאת מראשית הצירים? אם לא, אז למה לעיל קבעת שזה כן קו ישר שיוצא מהראשית? ואם כן, איך נקרא ליחס בין כמות והיצע כאשר שניהם משתנים לאותו כיוון? ‏Yonidebest Ω Talk 02:30, 23 במרץ 2007 (IST)
הפירוש הרגיל של המלים "יחס ישר" הוא שהמשתנה התלוי שווה למשתנה הבלתי-תלוי, כשהוא מוכפל בגורם קבוע. במקרה כזה, הגרף עובר דרך הראשית, והיחס בין המשתנים הוא השיפוע, או היחס (מספר המטרים שאני עובר גדל ביחס ישר עם מספר הצעדים שאני צועד, ביחס של (נאמר) 1 ל-2). נגד שימוש במלים האלה תוך שמתכוונים לדברים אחרים, אין לי עצה. עוזי ו. 02:34, 23 במרץ 2007 (IST)
מוזר. גם במחברת שלי זה הופיע וגם בוויקיפדיה האנגלית:

law of supply states that supply is directly proportional to price; the higher the price of the product, the more the producer will supply.

אם ההיצע לא חייב להיות ישר ולא חייב לצאת מראשית הצירים - החוק הנ"ל הוא שגוי? ‏Yonidebest Ω Talk 02:44, 23 במרץ 2007 (IST)
נראה לי שהשאלה שיש להפנות לעוזי היא כזאת: כיצד לקרוא לקשר כזה בין משתנה תלוי למשתנה בלתי-תלוי, שבו ככל שהאחד עולה גם השני עולה, אך לא בהכרח באופן ליניארי? זה פשוט 'פונקציה עולה' וזהו, או שיש גם שם כללי לקשר/יחס ביניהם? מגיסטר 07:45, 23 במרץ 2007 (IST)
ההנחה שהיחס ישר נשמעת חזקה עד כדי מופרכות, אבל דווקא לגבי נקודת הראשית זה נשמע סביר: מה יהיה היצע המלפפונים (בעוד שנתיים), אם החוק יקבע שחייבים מעתה לחלק אותם חינם? לגבי השאלה של מגיסטר, זו בדיוק פונקציה עולה. עוזי ו. 11:58, 23 במרץ 2007 (IST)
תיקנתי אם כן את הניסוח ל-: "הואיל והכמות המוצעת היא, בדרך כלל, פונקציה עולה של המחיר, עקומת ההיצע לרוב עולה משמאל לימין". אני מניח שניסוח זה מקובל על יוני וירון שניהם. מגיסטר 12:09, 23 במרץ 2007 (IST)
בהחלט, תודה לכולם :-) ירוןשיחה 13:17, 23 במרץ 2007 (IST)
תודה, שיניתי גם בכמה מקומות אחרים. אולי כדאי להודיע לאנגלים שערך שלהם מטעה... ‏Yonidebest Ω Talk 15:41, 23 במרץ 2007 (IST)

היצע וביקוש - תהליך ההמלצה הוקפא[עריכת קוד מקור]

  1. Symbol support vote.svg בעד - ערך מוצלח למדי שנכתב על ידי יונידהבסט, שבין עיסוקיו הרבים פה גם מספיק לכתוב ערכים. ‏Gridge ۩ שיחה 18:44, 21 במרץ 2007 (IST).
  2. Symbol oppose vote.svg נגד - ערך שצריך לעבור עוד "בישול" היות והוא עוסק בנושא לא טרביאלי, לדוגמה "רעיונותיו של מרשל לגבי היצע וביקוש נוגדים בחלקם את רעיונותיהם של חסידי אדם סמית ודייוויד ריקארדו. אף על פי שהתאוריות של מרשל נפוצות באוניברסיטאות במדינות המערב בימינו אנו, מספר כלכלנים חלקו על רעיונות אלו." א. מדוע נוגדים בחלקם? איזה חלק ? הנה המשפט באנגלית שמבהיר טוב יותר counter to the ideas of economists from Adam Smith and David Ricardo through the creation of the marginalist school of thought - כלומר מרשל לקח את הרעיונות שפיתחו כלכלני הזרם השולי, ופרסם אותם (בלי לתת יותר מידי קרדיט). הלאה למשפט השני, אילו כלכלנים חלקו על רעיונות אלה? לא כתוב. דוגמה נוספת - "תאוריה אחת הנוגדת את רעיונותיו של מרשל היא כי מחירי המוצרים ידועים עוד לפני שהמוצר מגיע לשוק עצמו" - של מי התאוריה? מה היא בעצם אומרת? אפשר לכתוב באותה מידה "יש תאוריה אחרת, שלא כדאי לשים לב אליה כי כתבתנו אותה באופן שלא תבינו אותה". בפרק היסטוריה (שמשום מה נקרה "הוגי המודל", אפילו שמדובר ברעיונות שהתפתחו במשך שנים, עוד לפני שהיתה חשיבה באופן של מודלים) "נשמטה" המפכה השולית, כלומר. הערך מבלבל בין התנגדות לתאוריה של היצע וביקוש (לדוגמה יש ביקורת של פיירו סראפה על הרעיון לפיו היצע וביקוש נקבעים בנפרד האחד מהשני, ללא השפעות ההדיות, וביקורת נוספות אצל הכלכלן הפוליטי האוסטרלי סטיב קין), לבין התנגדות לעקרון של קביעת מחירים על ידי היצע וביקוש. אין קישורים חיצוניים, אין הערות שוליים (איך אני יודע שבאמת מרשל הגה את המודל ולא מישהו אחר?). משפטים כמו "גם הכלכלה הקיינסיאנית נוגדת את התאוריה של היצע וביקוש. בתאוריה זו יכולים המחירים להיות חסינים מפני שינוי, במיוחד כאשר המחיר קטֵן. התוצאה היא כשל שוק." קיינס מדבר על הקושי להוריד שכר בטווח הקצר- זה דבר שגם רוב הכלכלנים הנאו קאלסיים מכירים בו, והוא לא בא מתחום התאוריה אלא מתחום התצפיות בשוק. אני מציע לתת גם לעוד כלכלנים לעבור על הערך כדי לתת הערות נוספות. הזהרו לכם מערכים חדשים בתור המומלצים. האזרח דרור 10:44, 22 במרץ 2007 (IST)
  1. בנוסף להערותיו של דרור, אין אפילו מקור אחד בכל הערך. יונתן שיחה 22:09, 22 במרץ 2007 (IST)

דיון לפני המלצה[עריכת קוד מקור]

היינו רוצים לראות כאן דיון לגבי מצבו של הערך, ולגבי נקודות בעייתיות ולא מספיק ברורות בו בטרם העברתו להצבעה. נשמח אם יוני, Geagea אורי רדלר, האזרח דרור וכל שאר המבינים בכלכלה יטלו חלק בדיון. רצוי להעלות נקודות ולטפל בהן אחת אחת. א&ג מלמד כץשיחה 12:41, 22 באוגוסט 2007 (IDT)

על אף שהערך כתוב בצורה נהירה למדי, שזה מרשים בהתחשב בכך שמדובר בכלכלה (נושא שמסיבה כלשהי מבריח את רוב האנשים) יש לו בעיה לחלוטין אחרת לדעתי. הערך אדום מידי, כלומר הקישורים שלו הם כל כך אדומים שזה לא נעים. אם איני טועה אחד הקריטריונים לערך מומלץ הוא קישורים כחולים ברובם. כרגע הערך מייצג את ויקידפיה כאינציקלופדיה ריקה ולא מלאה, וחבל. בנוגע לתוכן, אני לא ראיתי שום טעות, אולי כמה הפשטות מוגזמות אבל אני לא מצאתי טעויות. יום טוב, נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 12:44, 22 באוגוסט 2007 (IDT)
לדעתי, בגלל חוסר בקיאותו של כותב הערך בכלכלה, הערך מפספס את העיקר ולוקה בחסר מהותי. מודל ביקוש והיצע כמו גם עקומת התמורה הם מאבני הבסיס של המיקרו-כלכלה. הבנה של הנושא כרוכה בהבנה של התהליכים הכלכליים שלעיתים תרגומן לפונקציות מתמטיות פשוט מפריעה. דוגמאות לבעייתיות וחוסרים בערך:
  • תאור תהליך ההגעה לשיווי משקל מצויין במספר פעמים. בפרק המודל: "חוק ביקוש והיצע קובע כי מחיר השוק מתקבל בהצטלבות בין ההיצע לביקוש, כאשר ישנו איזון בשוק..." טעון שיפורים בניסוח אבל באופן בסיסי נכון. בפרק שיווי משקל: "התאוריה הכלכלית מתרכזת בסדרה של יחסי היצע וביקוש בצורת משוואות. באמצעות ניתוח משוואות אלו ניתן להסיק מה תהיה רמת המחירים במשק, כמו גם הכמות המיוצרת והנמכרת של המוצרים הקיימים", התאוריה הכלכלית לא עוסקת במשוואות בכלל ולא הניתוח של המשוואות מביא אותנו לתוצאה אלא תהתיך בסיסי בכלכלה שנקרא גם כוחות השוק מביאים לתהליך שבסופו של דבר מגיעים למחיר שבה הכמות המבוקשת מהמוצר שווה לכמות המוצעת מהמוצר, והצרכנים קונים את המוצר באותה נקודת זמן. הגרף שבפרק המודל מתאר את התהליך. והגרף שבפרק שיווי משקל מתאר את סופו של התהליך. אני הייתי מוסיף 2 גרפים נוספים שאני באופן אישי הייתי משתמש להסבר התהליך. גרפים בהם גם עקומת הביקוש וגם עקומת ההיצע קשיחות לחלוטין. גרף אחד עקומת ההיצע גדולה מעקומת הביקוש, ואז בכל נקודת מחיר יהיה עודף היצע והמחיר ירד לאפס וגרף שני כאשר הביקוש גדול מההיצע ואז בכל נקודת מחיר יהיה עודף ביקוש והמחיר יעלה, וגם בשוק זה לא יגיעו כוחות השוק לשיווי משקל ומחיר המוצר יעלה כל הזמן.
  • משפט סתום: "עקומת ההיצע של יצרן נתון שווה לעקומת העלות השולית שלו". למה? ובמשפט לאחר מכן: "בהתאם לזאת, עקומת ההיצע של כלל המשק מורכב מסכום עקומת העלות השולית של כל היצרנים במשק גם יחד (היצע מצרפי)." יש פה בילבול בין המיקרו למאקרו. היצע מצרפי במיקרו הכוונה לסך כל ההיצעים של היצרנים ב"שוק מסוים" נניח שוק הנעליים ובנייתו נעשיית דרך המחיר דהיינו במחיר X כמה יהיה כל יצרן מוכן להציע במחיר X+1 כמה יהיו היצרניםמוכנים להציע וכך הלאה.
  • פיסקה זו: "הגורמים העיקריים המשפיעים על צרכן נתון הם מחיר המוצר, רמת ההכנסה של הצרכן וטעמיו, מחיר המוצרים התחליפיים ומחיר המוצרים המשלימים. בדומה לעקומת ההיצע, עקומת הביקוש של כלל המשק מורכבת מסכום עקומת התועלת השולית של כל הצרכנים במשק גם יחד. עקומה כללית זו, המכונה ביקוש מצרפי, יכולה להיות עקומה קמורה או עקומה קעורה, וצורתה תלויה לעתים בהתפלגות ההכנסה במשק." היא לא נכונה, חלקה שייך בכלל למאקרו-כלכלה, ובעיקר מפספסת את העיקר. הביקוש של הצרכנים נובע מעקומת התועלת שלו שהמגבלה העיקרית שלה היא ההכנסה הפנויה שבידו, שלא מוזכרת כליל. יש גם להביא הסבר למושגים כמו מוצר תחליפי ומוצר משלים.
  • שווקים ללא תחרות משוכללת - זה בדיוק המקום להרחיב על שיווי משקל מונופוליסטי ושיווי משקל מונופסוניסטי. פה המקום להסביר למה אם ישנם מונופולים במשק אזיי הפיכתו לשוק חופשי תביא את כוחות השוק למחיר שהוא נמוך יותר ממחיר שיווי המשקל המונופוליסטי.
  • זה בדיוק המקום לדוגמאות לשווקים. למשל שוק העבודה, שוק חומרי הגלם, שוק ההון, שוק מטבע חוץ, שוק הכסף ושוק מטבע חוץ במקרה האחרון אפשר גם לתת איזה משפט על רצועת הניוד והשפעתה על שיווי המשקל. מאידך כפי שציינתי גם מקודם את הדוגמא להמחשה שיש בערך רצוי לבלט כיוון שיש דוגמאות הרבה יותר פשוטות ומוצלחות ממנה. אני אפילו ממליץ שלא תהיה דוגמא כלל.
  • שוק שחור הוא גם סוג של שוק ביקוש והיצע, אין התייחסות כלל.
  • המודל, כדי לפשט את הבנת התהליכים, מניח הנחות בסיס. הנחות אלה עוזרות לנו להבין את תהליכי כוחות השוק. צריך פשוט לציין את הנחות הבסיס של המודל בתחילה ולהפסיק לחזור עליהן בכל הערך.
  • המערכת הכלכלית לא חיה בריק וגם הביקוש וההיצע משפיעם ומושפעים על השווקים האחרים. למעשה סופו של תהליך ההגעה לשיווי משקל וקביעת המחיר בשוק היא זו שמשפיעה על שיווי המשקל של שוק חומרי הגלם, של שוק העבודה ונקודת הימצאות המשק על עקומת התמורה (בהתחשב שהמשק מייצר 2 מוצרים בלבד). ענין זה של האינטרקציה בין השווקים השונים לא בא לידי ביטוי כלל.
  • מעורבות ממשלתית בשוק והשפעתה על נקודת שיווי המשקל. ההתערבות יכולה להיות בנושא מחיר מקסימום (ראה נושא לחם אחיד) מחיר מינימום מכס. אין התייחסות כלל.
אני חושב שפירטתי די והותר. Geagea 20:10, 22 באוגוסט 2007 (IDT)
תודה Geagea על הדוגמאות המפורטות. השאלה אם אתה בתור בעל ידע בנושא יכול למצוא את הזמן לעבוד על הערך על מנת לשפר אותו ולהביא אותו לרמה של מומלץ. א&ג מלמד כץשיחה 23:09, 24 באוגוסט 2007 (IDT)
זה לא נראה לי מעשי לגעת בכל הנקודות שמציין Geagea, שמשמעות חלקן היא הרחבה ניכרת של הערך - שכבר כרגע עומד על גודל של כ-42K. כך למשל בנוגע להרחבה שהוא מבקש לגבי מונופולים ומונופסונים, שהעמסתה על ערך זה נראית לי שלא במקומה, ועדיף לעשותה בערכי מונופול ומונופסון עצמם. כך גם בנוגע להתערבות ממשלתית בשוק והשפעתה על מחירי שיווי משקל - כל אחד מהנ"ל הוא פרק נפרד שמחייב הסבר מפורט בעזרת מלל ותרשימים, שקשה מאוד לעשותו כראוי במסגרת ערך זה. תכלית ערך זה היא להסביר בצורה ברורה ככל הניתן את עקרונות היסוד של מודל ההיצע והביקוש, שמי שמבינם יוכל להשתמש בהם לניתוח והבנה של מקרים פרטיים יותר. הערות רבות אחרות הן בהחלט במקומן, בפרט בכל הנוגע לשיפור ופישוט של הסברים כלכליים כך שיהיו נגישים יותר. בינתיים התגייסתי ושיפרתי את פרק "פונקציית ההיצע", כך שיסביר בצורה ברורה יותר את הקשר בין היצע לעלות שולית, ויש אולי מקום לטיפול דומה בכמה פרקים אחרים. אשמח מאוד אם Geagea גם יתגייס לשיפור הסברים בכל מקום בו לדעתו הדבר נדרש. באופן כללי, אני מוצא שהערך מתמודד בצורה יפה מאוד עם הקושי האובייקטיבי של מתן הסבר ממצה של מודל כלכלי שאינו פשוט להבנה כלל ועיקר, ואף אם נדרשים שיפורים ותיקונים פה ושם, הוא עדיין עושה עבודה טובה יותר מכמה וכמה ספרי לימוד בכלכלה (או הרצאות של פרופסורים לנושא) שנתקלתי בהם. יש מקום לשקול אם דוגמת ההמחשה המצורפת (דנה, יונתן וחבריהם) אכן מסייעת להבנת הנושא - יש לי ספקות כאן, בעיקר לגבי נכונותו של הקורא לעקוב בעניין אחר דוגמאות מספריות פרטניות, פשטניות ומופרכות. מגיסטרשיחה 11:31, 26 באוגוסט 2007 (IDT)
כותב הערך עשה כמובן עבודה יפה גם בתרגום וגם ביתר. יחד עם זאת, רחוקה הדרך לדעתי עד להפיכתו לערך מומלץ. אני גם חושב שערך מומלץ על ביקוש והיצע צריך לכלול את הביקוש וההיצע בשוק מונופוליסטי, לא כל הערך על המונופול אלא העובדה שהמונופול "רואה לפניו" את הביקוש של הצרכנים ומחליט לקבוע מחיר שמביא למקסימום את רווחיו. לדעתי גם התערבות ממשלה והשפעתה על הביקוש או ההיצע ועל נקודת שיווי המשקל צריכה להמצא. לפחות מספר משפטים על זה, או אולי בעזרת גרפים כאשר בכל גרף יש תיאור של המצבים. לא הבנתי בהקשר לזה מה קשור גודל הערך אם הוא 40K או 80K. הכל לפי העניין. אני אישית מוכן לעזור בתיקונים ושיפורים בערך אבל לא אוכל לקחת עליי את הפיכת הערך לערך מומלץ. Geagea 01:24, 27 באוגוסט 2007 (IDT)

תחילת דיון בתוכן הערך[עריכת קוד מקור]

נפתח בפתיח. מטרתו של הפתיח היא להגדיר את מושא הערך ולהעניק לקורא תמצית משכנעת של תוכנו. להלן הפתיח:

מחירו של מוצר מתקבל בנקודה שבה יש איזון בין הכמות המיוצרת לכמות המבוקשת. הגרף מתאר עליה בביקוש (מעבר מ-D1 ל- D2, כאשר S הוא ההיצע), אשר בעקבותיה, המחיר עולה (מ-P1 ל-P2) והכמות הנמכרת גדלה (מ-Q1 ל-Q2).

מודל הֵיצֵעַ וביקוש הוא מודל כלכלי המתאר את האינטרקציה של שני כוחות חשובים הפועלים בשוק הכלכלי. ההיצע מייצג את ההתנהגות הצפויה מצד יצרני מוצר נתון, ואילו הביקוש מייצג את התנהגות צרכני אותו מוצר. המודל בוחן את שני הכוחות תוך התייחסות למחיר המוצר בשוק, ולסך הכמות הנמכרת והמיוצרת. מודל זה הוא מודל בסיסי בתחום המיקרו-כלכלה, ובאמצעותו ניתן להסביר מגוון רחב של תרחישים מיקרו-כלכליים. בנוסף, הוא משמש אבן יסוד במודלים מורכבים יותר ובתאוריות כלכליות שונות. אף שהמודל הוצע לראשונה על ידי אחרים, היה זה אלפרד מרשל ששכלל ופיתח את תאוריית המיקרו-כלכלה בכלל, ואת המודל הספציפי הזה בפרט.

באמצעותן של עקומות ושל פונקציות מתאר המודל את התנהגות הגורמים השונים בשוק הכלכלי. מחיר מוצר השוק, הקרוי גם מחיר שיווי משקל, מתקבל בעת מפגש הרצונות בין היצרנים לצרכנים כאשר השוק הוא שוק חופשי שבו תחרות משוכללת. מפגש רצונות זה מתבטא מבחינה גרפית בנקודת החיתוך בין שתי העקומות. גורמים שונים, בהם גם גורמים ממשלתיים, עשויים להשפיע על מיקום מפגש זה, וכתוצאה מכך - על מחיר המוצר בשוק.

מעבר ל"מכה שמתחת לחגורה" של הגרף, הפתיח אינו מגדיר היטב את הנושא. אנחנו למדים שהמודל מייצג אינטראקציה בין התנהגות צפויה בין יצרן והתנהגות הצרכן ושהוא בוחן את שני הכוחות תוך התייחסות למחיר המוצר בשוק וסך הכמות הנמכרת. זו הגדרה מבולבלת, מבלבלת ולא נכונה, ולו מפני שהיא ממירה "היצע וביקוש" ב"מודל היצע וביקוש" -- וזה לא נכון. גם הטיעון שהמודל "הוצע לראשונה" על ידי אחרים ושוכלל על ידי אלפרד מרשל שגם פיתח את תאוריית המיקרו-כלכלה רחוק מלהיות נכון. שאר ההגדרה, המתייחסת לעקומות ופונקציות לתיאור התנהגות הגורמים השונים מאוד לא מדויקת כתוצר של אי הדיוק בהגדרה.

אפשר היה, לדוגמה, להגדיר את מודל היצע וביקוש כנסיון להסביר כיצד נקבעים מחירים בשוק מופשט דמיוני. מעבר לזה, כללי היצע וביקוש נוסחו באופן כזה או אחר עוד לפני מאות שנים. מרשל אחראי במקרה הטוב, ושלא בטובתו, למתמטיזציה של אופן הצגת המודל. אורי רדלר 19:53, 22 באוגוסט 2007 (IDT)

אתה אומר כאן דבר והיפוכו. בפיסקה הראשונה של ביקורתך אתה כופר בטענה שהמודל הוצע לראשונה ע"י אחרים ושוכלל בידי מרשל, ובפסקה הבאה אתה טוען את אותה טענה שקודם הגדרת כ"רחוקה מלהיות נכונה", רק במילים אחרות: הכללים נוסחו לפני מאות בשנים, ומרשל אחראי למתמטיזציה של אופן הצגת המודל. אני באמת מתקשה למצוא את ההבדלים, ברמת המהות. אם כוונתך לומר שניתן היה לנסח את הפתיח באופן מוצלח יותר, ו/או להסביר באופן מפורט יותר את גילגוליה הכרונולוגיים של החשיבה שמאחורי המודל (בין בפתיח ובין בפסקה "הוגי המודל"), אני מקבל זאת ואשמח אם תשפר בהתאם את הפסקאות הנדונות כמידת יכולתך.
בעניין אחר, לא ברור לי למה הגרף נראה לך כ"מכה מתחת לחגורה". גרף התאור של מודל ההיצע והביקוש, עם עקומת הביקוש היורדת, עקומת ההיצע העולה ונקודת שיווי המשקל בחיתוך ביניהם, הוא אחד המוכרים ביותר במדע הכלכלה ומזוהה לחלוטין עם המודל. הוא פשוט מאוד וקל להבנה גם לחסרי רקע תיאורטי בכלכלה, ומהווה איור מוצלח לפתיח הערך ולהצגת הנושא. עם זאת, הייתי מחליף אותו באיור הדומה אך הפשוט יותר המופיע בהמשך, בפיסקה "שיווי משקל" - להלן:Supply-demand-equilibrium-he.svg. חבל להעמיס על הקורא כבר בפתיח דיון בתזוזות של עקומת הביקוש, וממילא יש דיון מפורט בנושא בהמשך. מגיסטרשיחה 21:15, 24 באוגוסט 2007 (IDT)
לדעתי אין כאן סתירה. המתמטיזציה (או העקומטיזציה) של המודל אינה זהה לשכלול המודל. הוויכוח האם כלכלה צריכה להלמד כענף של מתמטיקה היא שאלה נכבדה, שאין זה המקום לדון ולהכריע בה, אבל לדעתי אין להציג את הדברים כך. לבד מזאת, מרשל הוא בעיקר הסמכות שבלטה באנגליה ומכאן אחר כך גם בארצות הברית. זה עדיין לא כל העולם. לעניין המודל: אני חושב שפתיח לערך צריך להיות דבר העומד בפני עצמו וגם בהמשך, כדאי לעשות כל מאמץ כדי שהטקסט לא יגיע למצב בו יש צורך לומר "כפי שנראה בגרף משמאל". זו בעיה של קריאוּת. בערך מנוסח נכון אפשר למזער או להמנע כליל מהצורך הזה ולבאר את הדברים בטקסט עצמו. אורי רדלר 20:56, 26 באוגוסט 2007 (IDT)
אם נראה לך עקרוני להחליף "שכלול" ב"מתמטיזציה" - אדרבה, עשה זאת, אף שבעיני אין בעיה מיוחדת עם השכלול, ודאי שלא כזאת הנופלת בהגדרת "רחוק מלהיות נכון". ולא הבנתי למה זה משמעותי היכן פעל ובלט מרשל - זה אינו משנה את תקפות הטענה שהוא זה שעסק בפיתוח המודל לפורמט המוכר לנו כיום. לגבי ענייני קריאות, ניסוח וכדומה - אני רוחש כבוד לדעתך בנושא, וחוזר על הצעתי שאת הערותיך בעניין תבצע ישירות כעריכות בערך. מגיסטרשיחה 00:57, 27 באוגוסט 2007 (IDT)


איך יכולה כלכלה להלמד כענף של המתימטיקה? כלכלה היא חלק ממדעי החברה, מדעים שבוחנים התנהגויות של אנשים. הכלכלה יכולה רק להשתמש במתימטיקה או בסטטיסטיקה, היא לא יכולה להחשב כחלק מהם.
בהערתי לגבי התיאור המתימטי של הערך כוונתי הייתה כי סטודנטים שנה א' למתימטיקה או קוראים רגילים של הויקיפדיה יכולים בקלות לטעות ולהבין כי הערך מתאר שתי פרבולות ובנקודת המפגש ביניהן. אפילו כותב הערך הבין את הדברים בצורה הזו. הגרפים, הנוסחאות חישובי השטחים הנגזרות והאינטגרלים כשלעצמם חשובים לכלכה ומוסיפים לה, ומי שכבר מבין ויודע כלכלה עושה בה שימוש לבטח, אבל מי שאמור להבין מושגי בסיס בכלכלה הפיכת עקומת הביקוש למשוואת הביקוש רק מפריעה להבנתו. Geagea 01:11, 27 באוגוסט 2007 (IDT)

אנטי גרפומניה[עריכת קוד מקור]

ניסיתי להתוות מעין פתיחה אחרת לערך, נטולת גרפים ומדויקת יותר, לדעתי:

היצע וביקוש הוא מודל כלכלי המבקש לתאר את האופן שבו נקבע מחירו של מוצר או שירות כתוצאה מהאינטראקציה שבין ביקוש והיצע בשוק. המודל הוא אחת מאבני היסוד של הכלכלה המודרנית, ובצורתו המוכרת ביותר היום נוסח על־ידי הכלכלן בן המאה התשע־עשרה אלפרד מרשל בספרו "עקרונות הכלכלה." [1]

בצורתו הבסיסית, המודל מניח שוק דמיוני של מוצר אחד, בו פועלים כל היצרנים וכל הקונים באופן רציונלי, משוחררים מהשפעות או כפיה, כשהם נהנים מידע מלא ומיידי על־כל שינוי בשוק ויכולים להגיב לכל שינוי כזה מיידית. מערכת הנחות זו מכונה בכלכלה "תחרות משוכללת". מרשל גרס כי בשוק כזה מתייחסים הביקוש וההיצע זה אל זה כשני להבים של מספריים, ונוטים להתכנס בנקודת מחיר שהיא מחיר שיווי המשקל. דגם היצע וביקוש אינו מתיימר לתאר במדויק מצב ממשי בשוק ממשי, אלא להצביע על הנטייה הכללית לאורך זמן של מחירים בשוק בו פועלים קונים ומוכרים. על מודל בסיסי זה מבוססים רוב המודלים והתרחישים הכלכליים להתרחשויות בהן יש קונים ומוכרים. החולקים על תקפות הדגם כמצביע על כיוון המחיר בשוק גורסים כי לביקוש או להיצע השפעה רבה יותר על קביעת המחיר, כי הביקוש, ההיצע או שניהם אינם תופעות ממשיות, או כי המחיר נקבע בלי תלות בביקוש או בהיצע בשוק.

מודל ביקוש והיצע מבוסס על שני כללים בסיסיים: חוק הביקוש, המתאר את התנהגות הצרכנים בשוק, וחוק ההיצע, המתאר את התנהגות היצרנים בשוק. חוק הביקוש גורס כי ככל שמחירו של מוצר גבוה יותר, כך תפחת הכמות המבוקשת ממנו מצדו של הצרכן. בהצגה גרפית, כאשר המחיר נמדד בציר האנכי והכמות בציר האופקי של התרשים, יותווה קו היורד משמאל לימין: ככל שהמחיר גבוה יותר, כך תידרש בשוק כמות קטנה יותר של המוצר, וככל שמחירו נמוך יותר, תידרש כמות גדולה יותר של המוצר.

חוק ההיצע עוסק בצד היצרן בשוק, וגורס כי ככל שמחירו של מוצר יהיה גבוה יותר, כך תגדל כמות המוצר אותה יציע בשוק. בהצגה גרפית על גבי אותה מערכת צירים כזו של חוק הביקוש, יתווה ההיצע קו העולה משמאל לימין: ככל שמחיר המוצר יהיה גבוה יותר, תגדל נטייתו של היצרן לייצר יותר יחידות של המוצר כדי להגיע לרווח גדול יותר. ולהיפך, ככל שמחירו של המוצר נמוך יותר, כך תקטן נטייתו זו והכמות המיוצרת והמוצעת של המוצר תקטן.

כאשר ההיצע והביקוש נפגשים באותה נקודה — כלומר, כאשר הקו המשתפל של הביקוש והקו המתמר של ההיצע מצטלבים — ניתן לומר כי המערכת הכלכלית נמצאת ב"שיווי משקל" והמחיר נמצא בנקודת שיווי המשקל שלו. האינטרסים של היצרנים והצרכנים בשוק נפגשים בנקודה זו באופן מיטבי, שכן המוצר מיוצר בכמות ובמחיר המתאימים לרצונותיהם ולתועלתם של שני הצדדים. משמעותה של נקודת שיווי משקל היא שהימצאות המחיר בסטייה ממנה תביא את כוחות השוק לפעול ל"דחיפת" כמות המוצר ומחירו אל עבר נקודה זו, בה מתאזנים הכוחות הפועלים לעלייה או ירידה של המחיר. נקודה זו של שיווי משקל היא במקרים רבים דמיונית, אך יש לה ערך כאשר מנסים לעמוד על מידת הסטייה של המחיר בשוק מנקודה זו.

הערות[עריכת קוד מקור]

  1. ^ Alfred Marshall, Principles of Economics. התיאור המקובל עד היום לדגם מופיע בספר החמישי. מרשל הסתייג משימוש במשוואות ובתרשימים בכלכלה ולכן הציג את התרשימים המקובלים עד היום לתיאור ביקוש והיצע בהערות שוליים 116 ו-117 לפרק ה-13 בספר זה.

עריכת הנ"ל[עריכת קוד מקור]

אני מוצא את הנוסח המשוכתב נהיר וקולח. עם זאת, מצאתי לנכון לבצע מספר תיקונים, אותם ניתן לראות בקלות בהשוואת גרסאות. עיקרי הדברים:

  • בהקשר זה, המילה מודל מוצלחת ועדיפה על פני מקבילתה העברית דגם, וזהו המונח המקובל בשימוש בדיסציפלינות הרלוונטיות (המונח "דגם" כאן עשוי להטעות)
  • אף שאהבתי את דימוי להבי המספריים, אין זה נכון לומר שהביקוש וההיצע "משפיעים זה על זה", והחלפתי ל"מתייחסים זה אל זה"
  • "צירים" הם המונח המקובל לתיאור זרועות התרשים, האנכית והאופקית
  • חשובה מאוד ההבחנה בין "ביקוש" לבין "כמות מבוקשת", ובהתאם גם בין "היצע" ל"כמות מוצעת". אין זה נכון לומר שכשעולה המחיר קטן הביקוש, ויש להקפיד לומר שקטנה הכמות המבוקשת. הקטנת הביקוש היא דבר אחר לחלוטין, שמשמעותו שינוי של פונקציית הביקוש כך שבכל מחיר נתון קטנה הכמות המבוקשת (בכלכלה מקובל להבחין זאת כתזוזה על עקומת הביקוש לעומת תזוזה של עקומת הביקוש).
  • שאר התיקונים הם סמנטיים, ניסוחיים, או הרחבה של משפט לצרכי בהירות.
  • עדיין הייתי מצמיד לפתיח את התרשים Supply-demand-equilibrium-he.svg, שאינו מסובך כלל ומאוד עוזר להבין את המלל שלצידו.

בברכה, מגיסטרשיחה 09:25, 27 באוגוסט 2007 (IDT)

השינויים הם שיפור למה שכתבתי ובהחלט מקובלים עלי. לגבי התמונה, המחשבה שלי הייתה לחתור לפשטות רבה ככל האפשר, כאשר הדבר ייתכן, כמו כאן:

Bikusheza.jpg

חוץ מזה, מה הלאה? להמשיך לערוך את זה כאן? לצאת ולערוך את הערך? אורי רדלר 11:47, 28 באוגוסט 2007 (IDT)

לדעתי להמשיך לערוך בערך - הן גם שם הכל בר דיון, בר עריכה ובר שינוי. לגבי התרשים החדש, יתכן ודווקא מרוב פישוט הוא כבר הופך לפחות מובן מקודמו. עיקרי השגותי עליו: העדר הקיווקוו לנקודות המשקפות p ו-q של שיווי משקל, היינו לא ברור למתבונן מה בעצם משקפת נקודת החיתוך המודגשת; הקו המצביע על נקודת שיווי המשקל דומה מדי לעקומות ונראה כחלק אינטגרלי מהגרף; קווי העקומות ישרים מדי, הטיה קלה שלהם מסייעת להבין שהגרף מציין כיוון כללי שאינו בהכרח ליניארי; הכיתוב על קו הביקוש היורד וקו ההיצע העולה מיותר - המתבונן רואה לנגד עיניו את המגמה, ודי לציין "ביקוש" ו"היצע" (וגם המילה "קו" כתחליף ל"עקומה" לוקה בפשטנות-יתר); ומה עוזרים החיצים בקצות העקומות? לטעמי הם מפנים את תשומת הלב לחלקים הפחות רלוונטיים של התרשים. מגיסטרשיחה 12:23, 28 באוגוסט 2007 (IDT)
  • הגרף - אני מסכים לגבי הגרף. אני מציע שהגרף יהיה כמו שהציע מגיסטר או אותו גרף ללא ציון שום מלל כלל, גרף שלא אמור להסביר דבר אלא לסמל את שוק ביקוש והיצע.
  • הייתי מחליף האת המילה דימיוני להיפוטתי או משהו בדומה שהרי אנחנו לא עוסקים במיתולוגיה אלה במודל כלכלי.
  • ערכתי התחלה של שינויים בערך. אשמח לשינוייי נוסח או תיקונים אחרים.
  • Geagea 20:41, 28 באוגוסט 2007 (IDT)
  • כמו כן אני מציע לבטל את כל הדוגמאות המספריות בערך. Geagea 20:44, 28 באוגוסט 2007 (IDT)
בינתיים החלפתי את הפתיח הקודם בפתיח המשוכתב, תוך התחשבות בכל ההערות שניתנו פה עד כה. לגבי הדוגמאות המספריות, אני שלם עם הצעתך (לבטל) בנוגע לדוגמת שקי תפוחי האדמה, אך לא לחלוטין שלם לגבי הדוגמאות בפרק הגמישות - אלה נראות לי יחסית פשוטות, מובנות ומסייעות. מה דעת אורי? ואורי, נראה לי שעזרתך נדרשת במיוחד בשיפור הפרקים "הוגי המודל" ו"ביקורת על המודל" - ענייני הגות הרקע התיאורטית הם, כמדומני, במובהק התחום שלך. מגיסטרשיחה 23:07, 28 באוגוסט 2007 (IDT)

הרחבתי ושכתבתי את פרק הוגי המודל. לגבי הנקודות שהועלו:

  • לא הייתי מחליף "דמיוני" ב"היפותטי" משום שהיפותזה ניתן להעלות רק ביחס לדבר שניתן להוכיחו והרי אין טענה שביום מן הימים יימצא שוק בנוסח זה שבו יתרחשו דברים ממש באופן המתואר במודל.
  • אני בעד ביטול הדוגמאות המספריות. בהחלט.
  • אנסה לטפל בקטע הביקורת על המודל בהקדם. אורי רדלר 13:59, 29 באוגוסט 2007 (IDT)
שמא "שוק תיאורטי"? בכל אופן הסרתי בינתיים לחלוטין את המילה, ומסתבר שהמשפט עומד יפה מאוד גם בלעדיה. מגיסטרשיחה 15:54, 29 באוגוסט 2007 (IDT)

סיכום ביניים[עריכת קוד מקור]

עד כה טופל הערך כדלקמן:

  • הפתיח שוכתב בידי רדלר, עבר עריכה קלה שלי, ואיור הפתיח הוחלף לפשוט יותר.
  • פרק "התפתחות המודל" עבר הרחבה ושיכתוב בידי רדלר
  • פרק "ביקורת על המודל" טופל בידי רדלר - לדבריו באופן ראשוני וחלקי
  • פרק "גמישות" הורחב בידי Geagea, שביצע עריכות שונות גם בפרקים אחרים.
  • ערכתי, הרחבתי וקצת שיניתי מבנית את הפרק המרכזי "המודל" על סעיפיו "פונקציית ההיצע", "פונקציית הביקוש" ו"שיווי משקל"
  • הרחבתי קלות את שני סעיפי הפרק "שינויים בהיצע ובביקוש והשפעתם"
  • הסרתי כליל את הפרק "דוגמה להמחשה"

הערות? נושאים נוספים לטיפול? נא התייחסות של רדלר ו-Geagea, וכן יוני (כותב הערך העיקרי) וכל אחד אחר שיש לו מה לתרום. אפשר גם התייחסות של לא-כלכלנים לגבי המובנות והנגישות של הערך. מגיסטרשיחה 20:04, 1 בספטמבר 2007 (IDT)

חסרה התייחסות בערך לעודף הצרכן והיצרן איתןשיחה 21:18, 1 בספטמבר 2007 (IDT)

לעודף היצרן דווקא יש התייחסות, בתת הסעיף הנקרא "בזמן הארוך". אני בספק אם מה שכתוב שם מובן לקורא, ולא משוכנע כלל שזה מאוד עקרוני להכניס את נושא עודף היצרן ועודף הצרכן לערך זה - לדעתי מוטב שיהיו ערכים נפרדים לנושא זה, שללא הסבר טוב ומפורט מלווה בתרשימים מתאימים קשה יהיה להבינו. מגיסטרשיחה 19:25, 4 בספטמבר 2007 (IDT)

המודל ותוכן הערך[עריכת קוד מקור]

יש חוסר התאמה בולט בין המודל המוצג לבין תוכן הערך הבא אחריו. המודל מתואר כך:

במודל מונח כי השוק מתנהל באופן חופשי לחלוטין, בתחרות משוכללת בה יש מספר גדול של צרכנים ויצרנים הפועלים כשהם משוחררים ממגבלות, כשהכמות המיוצרת והכמות המבוקשת של מוצר נקבעים אך ורק לפי מחיר השוק שלו.... כל היצרנים והצרכנים בשוק מחזיקים בידע מלא על כל המתרחש בו ברגע התרחשותו, והם יכולים לשנות את התנהגותם (לדוגמה, לקנות יותר או לייצר יותר) בלי פערי זמן.... עוד מונח כי בשוק יש מספר גדול מאוד של יצרנים וצרכנים, עד כדי כך שלאף יצרן או צרכן אין יכולת להשפיע על מחיר השוק. יתר על־כן, לאף יצרן ולאף צרכן אין זהות ספציפית והצרכנים אינם מעדיפים יצרן אחד על פני יצרן אחר משום טעם שהוא לבד ממחיר המוצר: כל המוצרים בשוק זהים, אין בו מותגים מועדפים והמחיר שנקבע למוצר תקף ביחס לכל היצרנים והצרכנים, בלי קשר לצרכים או כמות נסחרת: צרכן הרוכש מליון יחידות של מוצר ישלם על כל יחידה אותו מחיר כמו צרכן שרכש מוצר אחד בלבד."

אבל בתוכן שבא אחריו נידונים מקרים כמו "תפוקה שולית פוחתת" (אם מונח שכל יצרן יכול לייצר כל מספר רצוי של יחידות -- התפוקה השולית אינה רלוונטית; וכנ"ל לגבי צרכן -- מידת הצורך שלו ביחידה הבאה של מוצר שייכת לתחום אחר); נאמר כי "הגורמים העיקריים המשפיעים על צרכן נתון הם מחיר המוצר, רמת ההכנסה של הצרכן וטעמיו, מחיר המוצרים התחליפיים ומחיר המוצרים המשלימים" אך גורמים אלו אינם חלק מהמודל כפי שהוצג; אחר כך בא דיון במוצר שיש לו מוצרים חלופיים (שוב, דיון שחורג מהמודל שהותווה); גם הדיון בגמישות, כפי שהוא מופיע כאן, לא רלוונטי ברובו. אורי רדלר 23:21, 4 בספטמבר 2007 (IDT)

אינני יורד לסוף דעתך. הפסקה אותה אתה מצטט עוסקת בהנחות היסוד, שהן בעצם הגדרת המושג תחרות משוכללת - תנאי להתקיימותו של המודל. "תפוקה שולית פוחתת" איננה מקרה פרטי כלשהו, אלא ההסבר הכלכלי מדוע עקומת ההיצע עולה משמאל לימין. הגורמים המשפיעים על הביקוש (הכנסה, טעם, מחירי תחליפים ומשלימים וכו') אמנם אינם משתנים המונחים על מערכת הצירים (למעט המחיר), אך הם משפיעים משמעותית על מיקומה וצורתה של עקומת הביקוש המותווית על מע' צירים זו, ולכן רלוונטיים מאוד למודל. וגם הדיון בגמישות רלוונטי, משום שהגמישות קשורה ישירות בשיפוען של עקומות ההיצע והביקוש (ולמעשה קובעת אותן). לאחר שאמרתי כל זאת, אני מודאג: אם אתה כשלת בהבנת הנ"ל, מה יגידו אזובי הקיר? הסבר המודל בערך כנראה פחות נהיר מכפי שסברתי שהוא. מגיסטרשיחה 23:52, 4 בספטמבר 2007 (IDT)
צודק אורי בדבריו. לאחר השינויים שנעשו הדברים המתוארים תחת הכותרת "המודל" אינם מציגים את המודל. המודל בפשטות אומר כי בהנתן תחרות משוכללת ובהנתן ביקוש שיורד משמאל לימין ובהנתן היצע שעולה משמאל לימין, יביאו כוחות השוק לשיווי משקל המתקבל בנקודת המפגש. אפשר לתאר את התהליך הנקודה זו ולאחר מכן לפרט כיצד מורכבים הביקוש וההיצע.
הערה נוספת לגבי תהליך שיווי המשקל מצויין כי "...בשוק מתקיים מסחר, ויש בו מחיר מקובל אחד למוצר...". יש בעיה בניסוח. בתהליך מגיעים הצרכנים, כל אחד עם הביקוש האישי שלו והיצרנים כל אחד עם ההיצע האישי שלו, לשוק. ואז מתקיים המסחר. המסחר מתקיים כך שמישהו הצרכנים או היצרנים מציאים מחיר אבל מכיוון מהמידע ידוע מיידית לכל אחד אז זהו המחיר שמוצע. מכיוון שעקומת הביקוש המצרפי (סיכום כל הביקושים של הצרכנים) ועקומת ההיצע המצרפי (סיכום כל ההיצעים של היצרנים) אינם ידועים אזיי גם לא ידוע המחיר שאמור להתקבל. לכן המחיר המוצע סביר שיהיה נמוך יותר או גבוה יותר ואז יש עודף ביקוש או היצע וכן הלאה. בזמני תארו את הדברים ככרוז שמציע מחיר (ואז כולם יודעים מה המחיר שמוצע) כמו בבורסה ומודדים את הכמויות המבוקשות והמוצעות. לא יודע איך לנסח את זה בצורה שתתאים לערך. אשמח אם מישהו יעשה את זה. Geagea 01:51, 5 בספטמבר 2007 (IDT)
לגבי הפיסקה הראשונה של הערתך: עדיין לא ירדתי לסוף דעתך(כם). האם הכוונה לומר שהמידע נכון, אך בהיותו מרחיב מעבר לתיאור הפשוט (שממילא כבר ניתן בפתיח), הכותרת "המודל" כבר אינה מתאימה לו? או שיש טענה שנמסר מידע לא נכון? אם הבעיה היא בכותרת "המודל" (שממילא היא סתומה למדי, הן כל הערך עוסק בכלליות במודל), הרי שבעיה זו תיפתר בקלות באמצעות החלפת כותרת הפרק ל"כוחות השוק והאינטראקציה ביניהם" או "היצע, ביקוש ושיווי משקל". אם לדעתכם יש כאן פירוט יתר של ההסברים על המקורות לצורתן של עקומות הביקוש וההיצע (עלות שולית, תועלת שולית, עקומת היצע שאינה בהכרח עולה או עקומת ביקוש שאינה בהכרח יורדת), ולצורך סעיף זה ניתן היה להסתפק בתיאור פשוט יותר - הרי שפתרון אפשרי נוסף יהיה הפיכת כל אחת מפסקאות "היצע" ו"ביקוש" לערך עצמאי (עם "הפניה לערך מורחב"), והשארת תיאור בסיסי ומדגמי יותר בערך זה - שלא נכנס עמוק מדי לנבכי המיקרו-כלכלה ותורת המחירים.
לגבי ההערה העוסקת בשיווי משקל - אפשר לדעתי פשוט לוותר על המשפט "בשוק מתקיים מסחר, ויש בו מחיר מקובל אחד למוצר" - הוא אכן יוצר בלבול מסוים בין תחילת התהליך לסופו. המשך תיאור תהליך ההגעה לשיווי משקל, הבא לאחריו, יעמוד יפה גם בלי משפט זה. מגיסטרשיחה 10:57, 5 בספטמבר 2007 (IDT)

מגיסטר, אנסה להבהיר את הדברים מנקודת מבטי: הערך מתחיל בהצגת מודל מופשט שמטרתו להדגים עקרון מסוים (אופן קביעת מחיר). הגורמים שאליהם מתייחסים הם היצע וביקוש בלבד. במודל אין שום התייחסות לתפוקה השולית (מונח שהיא לא פוחתת והיצרן מקבל רווח שווה על כל יחידה), לתועלת השולית של הצרכן (מונח שהיא אינה פוחתת), למוצרים מתחרים, לשכלולים ולשינוי טעם, ואין גם גמישות (מונח שאם המחיר עולה בשיעור מסוים, מספר היחידות יורד בשיעור מסוים, והיחס בין העליה לירידה קבוע).

מזה נובע שכמעט כל הדיון שבא אחרי הצגת המודל הבסיסית מתייחס למעשה לצורה מפותחת יותר של המודל, הכוללת התייחסויות למשתנים נוספים שלא היו קיימים בו מלכתחילה, כדי להסביר תופעות מורכבות יותר. ההפרדה צריכה להיות ברורה וצריך לשקול אם בכלל יש מקום לדיון ב"מוטציות" של המודל בתוך הדיון הבסיסי. אורי רדלר 15:56, 5 בספטמבר 2007 (IDT)

אוקיי, ירדתי לסוף דעתך - וגם לשורש טעותך, שאני רואה עצמי אחראי לה. ההסבר (שכעת נראה לי רצוי להוציאו מן הערך, לאור דבריך) לקשר של התפוקה השולית הפוחתת למודל זה הוא כדלקמן: בניגוד למשתמע מדבריך, חוק התפוקה השולית הפוחתת מתקיים כהנחת יסוד מיקרו-כלכלית ברקע מודל זה. היותה של התפוקה השולית פוחתת היא ההסבר לעובדה שעקומת ההיצע היא בעלת צורה עולה. מדוע? כי מתפוקה שולית פוחתת נובעת עלות שולית עולה ככל שמייצרים יותר, ומעקומת העלות השולית העולה נובעת ישירות עקומת ההיצע העולה. כל המנגנון הזה מוסבר בערך, או לפחות כך ניסיתי לעשות, כנראה ללא הצלחה. באופן דומה, התועלת השולית הפוחתת של הצרכן עומדת בבסיס היותה של עקומת הביקוש יורדת, וכנראה גם כאן כשלתי בהסבר המנגנון המוביל לכך. כנראה שככה זה, כשמנסים לדחוס סמסטר של תורת המחירים במיקרו-כלכלה לתוך פיסקה בערך... אם איבדתי בדרך אותך כקורא, כנראה שאאבד כל קורא כמעט. אם כעת אתה מבין את דברי - האם אתה רואה אפשרות להסביר זאת כיאות בערך, או שנלך על האופציה שהצעתי לעיל, של העברת ההסבר המיקרו-כלכלי לצורתן של עקומות ההיצע והביקוש לערכים מורחבים נפרדים, והשארה בערך זה של הסבר שלדי ואינטואיטיבי יותר? מגיסטרשיחה 19:48, 5 בספטמבר 2007 (IDT)

אוקי, ירדתי גם אני לסוף דעתך... אבל זה רק מסבך אותנו בצרות עוד יותר גדולות :-)

ראשית, יש בעיה מסוימת (בוודאי לוגית, אבל גם מבנית ומעשית) בקיום הנחות סמויות המשפיעות על המודל. אם הן קיימות, הן חייבות להיות מצוינות במבנה המודל מלכתחילה.

שנית, יש לדעתי בעיה עוד יותר גדולה בהכנסת חלק מאוחר יותר לפני חלק מוקדם יותר. כללי היצע וביקוש קודמים (לוגית ועניינית) לתפוקה פוחתת ולתועלת שולית.

שלישית, מעיון בערכים על תועלת שולית וחוק התפוקה השולית הפוחתת עולה ששני המונחים מגלמים בתוכם כבר את הנחת תקפות המודל של היצע וביקוש. אם נקבל את דבריך ש"חוק התפוקה השולית הפוחתת מתקיים כהנחת יסוד מיקרו-כלכלית ברקע מודל זה" נוצר כאן מעגל קרטזיאני: חוק התפוקה השולית הפוחתת נכון כי מונח כללי ההיצע והביקוש נכונים, וכללי ההיצע והביקוש נכונים כי מונח שחוק התפוקה השולית הפוחתת נכון.

רביעית, וזו כבר הבנתי שלי את הדברים, אין לך צורך בהנחות הרקע האלה כלל. מונח כי היצרן רוצה לייצר מספר אינסופי של יחידות במחיר הגבוה ביותר, משום שהגורם המנחה אותו הוא השאיפה לרווח, ולא עלויות הייצור. באותו אופן, ההנחה היא שהצרכן רוצה לקנות מספר אינסופי של יחידות במחיר אפס, משום שהוא שואף להפיק תועלת מרבית באופן מתמיד. לצורך המודל, בקיצור אין צורך בהנחה שעל היצרן או הצרכן פועלים גורמים שאינם קשורים במחיר. כמובן שבמציאות יש גורמים כאלה, והם חלק מהגרסאות המפותחות של המודל, אבל אין צורך בהן בגרסתו הבסיסית המוצגת כאן.

אורי רדלר 20:58, 5 בספטמבר 2007 (IDT)

טוב, הולכת ומתחזקת דעתי שראוי ליצור "ערכים מורחבים" נפרדים לביקוש ולהיצע (כרגע אלה הפניות לערך זה), שם ינתן ההסבר "למתקדמים" המעוניינים להעמיק בהבנת ההסבר כיצד מתקבלת צורתן ומגמתן של עקומות ההיצע/ביקוש, ואילו כאן נסתפק בהבנה הכללית שיש עקומת היצע עולה, ועקומת ביקוש יורדת, ושיווי המשקל הוא בנקודת הצטלבותן. אעבוד על זה בימים הקרובים. כמו כן, מתוך דבריך אני מתרשם שראוי לעבור גם כל הערכים האחרים הנזכרים בפיסקה השלישית שלך, כי אם הקשת מהם את מה שכתבת לעיל, יש בהם כנראה בעיה. מגיסטרשיחה 01:23, 6 בספטמבר 2007 (IDT)
לגבי ראשית. נכון, יש עוד מה לעשות בפרק על הנחות היסוד.
לגבי שנית. חוק התפוקה השולית הפוחתת הוא חוק שעוזר לנו לבנות עקומת היצע נכונה יותר.
לגבי שלישית. גם הערך על חוק התפוקה השולית הפוחתת טעון שיפור. ולא נותן הסבר ברור לחוק. החוק הוא חלק מהמודל ולא בנפרד מהמודל. ההפרדה היא רק בערכים בויקיפדיה. החוק מסביר כי יצור היחידה הבאה, על ידי גוררם היצור, בכל פעם הולך ופוחת ז"א אם 5 פועלים יצרו 20 יח' מוצר ו-6 פועלים יצרו 24 יח' מוצר אזיי 7 פועלים לא יצרו 28 יח' אלא 27 יח' וכן הלאה. זה מביא אותנו לעקומת ההיצע של היצרן, שהרי עקומת ההיצע מורכבת גם מכמות גורמי היצור המשמשים להכנת המוצר ומחירם. וחוק התפוקה השולית הפוחתת מביא אותנו לעקומה היצע פרבולית קעורה.
לגבי רביעית. הלכת רחוק מידיי. היצרן רוצה למקסם את רווחיו. מכיוון שבשוק משוכלל אין לו שום השפעה על המחיר שיקבל לכל מוצר והוא מקבל את המחיר שיקבע בשוק כמספר מוגמר הרי שאין לו ידיעה מה יהיה פידיונו אלא רק העובדה שהפדיון הוא סכום X קבוע. ולכן מינימיזציה של הוצאותיו תביא אותו למקסימיזציה של רווחיו.

אני אנסה לשנות את הערך. Geagea 01:26, 6 בספטמבר 2007 (IDT)

יצרתי בינתיים את הערך המורחב היצע, המרחיב מאוד בנושא של ניתוח עקומת ההיצע, פונקציית ההיצע, התבססותה על פונקציית העלות השולית, גמישותה, השתנותה בטווח קצר וארוך, וכו'. בכוונתי לעשות דבר דומה לגבי ביקוש (בלי התחייבות מתי). יש לקחת זאת בחשבון בערך זה, כך שיש חלקים שניתן לעבור עליהם בפחות העמקה ופירוט שכן אלה יימצאו בערך המורחב. מגיסטרשיחה 17:58, 7 בספטמבר 2007 (IDT)
ערך על ההיצע ועל הביקוש זה רעיון טוב. אכן לא כל הפירוט צריך להופיע בערך על היצע וביקוש. Geagea 22:34, 7 בספטמבר 2007 (IDT)

מצבו של הערך[עריכת קוד מקור]

אנו רוצים לברר עם יוני ועם שאר העורכים שעמלו על שיפורו של הערך אם הערך בשל לעבור להצבעה על הפיכתו למומלץ. א&ג מלמד כץשיחה 03:19, 8 באוקטובר 2007 (IST)

הועבר מרשימת המתנה של המומלצים[עריכת קוד מקור]

ערך על נושא מאוד בסיסי בתחום הכלכלה. על אף הערותיו של האזרח דרור בדף השיחה, אני חושב שהסטנדרטים שלו גבוהים למדי, והערך בתצורתו הנוכחית ראויה להיות ערך מומלץ. הערך הוא תרגום של הערך המומלץ המקביל שבוויקיפדיה האנגלית והוא מציג את הנושא בצורה מובנת ופשוטה יחסית, עד כמה שניתן. הערותיו של האזרח דרור, עם כל הכבוד, ראויים לבדיקה אך בו בעת נראים לי זניחים. אני לא רוצה להפוך את הערך הזו לתזה של סטודנט לתואר שני בכלכלה. הערך הזה אמור להיות פשוט ונהיר ונראה לי שהוא עושה זאת מצויין. אשמח לתגובות אשר יעזרו לפשט את הערך בפני מי שאין לו רקע בכלכלה. תודה, ‏Yonidebest Ω Talk 00:31, 19 באוגוסט 2007 (IDT)

עדיין נדרשת עבודה רבה. עבור מי שאינו מבין בכלכלה, חלק ניכר מהערך הוא סינית. נוסף על כך, החלקים על "הוגי המודל" ו"ביקורת על המודל של היצע וביקוש" שגויים עובדתית לפרקים ודלים מאוד בחומר ובהבנת הרקע התיאורטי. בעיה אחרת היא שבשום מקום לא מובהר ולא מתבהר שמדובר בדגם תיאורטי והדוגמה המעשית מרמזת למעשה שהוא אינו. אורי רדלר 01:03, 22 באוגוסט 2007 (IDT)
חשוב מאוד שהערך יהיה ברור ככל האפשר. אנו ממליצים להעלות נקודות בעייתיות בדף השיחה ולטפל בהן אחת אחת. נשמח אם Geagea אורי רדלר, האזרח דרור וכמובן יוני ישתתפו בדיון. א&ג מלמד כץשיחה 12:38, 22 באוגוסט 2007 (IDT)
כל הכבוד למגיסטר, Geagea ואורי רדלר, על הטיפול המסור בערך החשוב הזה. מגיסטר, האם תוכל להודיע כאן כשהטיפול יסתיים. א&ג מלמד כץשיחה 13:57, 29 באוגוסט 2007 (IDT)
אשמח להודיע. העבודה מתקדמת בינתיים יפה, בשיתוף פעולה מלא בין המעורבים בעריכה. מגיסטרשיחה 15:49, 29 באוגוסט 2007 (IDT)
אנו מחכים לעדכון לגבי המועד שבו ניתן יהיה לקדם את הערך להצבעה. א&ג מלמד כץשיחה 11:45, 4 באוקטובר 2007 (IST)
העבודה על ליטוש הערך נעצרה לפני כחודש. נראה שהעושים במלאכה עייפו, ובהעדרו המוחלט של "אבי הערך" (משתמש:Yonidebest) מן הדיון, אין מי שידחף להתקדמותו. בינתיים, לפחות, אני שמח לציין שכתוצאת הדיון נולדו שני ערכים חדשים שכתבתי - הערכים המורחבים היצע ו-ביקוש. מגיסטרשיחה 23:49, 4 באוקטובר 2007 (IST)
בשלב זה אנו מורידים את המועמדות של הערך. נשמח אם יחזור לרשימת ההמתנה לאחר שתושלם עליו העבודה. א&ג מלמד כץשיחה 23:36, 13 באוקטובר 2007 (IST)

איור 2 ?[עריכת קוד מקור]

כאחת שלא בקיאה בענייני כלכלה, אך מתעניינת, אני מרוצה מאוד מן הערך - תודה. בפרק ה"שינויים בהיצע" מדובר על איור2, אך איני רואה אחד כזה. Wikitamar 10:08, 26 בדצמבר 2007 (IST)

שלום תמר. העברתי את דבריך לתחתית הדף, משום שמבנה הדפים הוא כזה שהמוקדם למעלה והמאוחר יותר למטה. לגופה של הערתך - יתכן שיש אצלך בעיית תצוגה כלשהי, משום שאצלי מוצג יפה "איור 2" בצד שמאל של הפיסקה "שינויים בהיצע". מגיסטרשיחה 10:26, 26 בדצמבר 2007 (IST)

הערה קטנה[עריכת קוד מקור]

בפרק "מושגים" המושג "מוצר מותרות" לא זכה להגדרה. שמעון - שיחה - פיזיקה להמונים 23:09, 4 במאי 2008 (IDT)