שיחה:הפטרה
אני רואה שהערך הזה יהיה פשוט מעולה, אחרי ההוספות והתיקונים, ובכל זאת:
- למה מחקת את ה"ארבע מאות"? זה נותן למשפט דיוק גדול יותר, ולקורא הבנה טובה יותר של קנה־המידה.
- הדוגמה מהפטרת נחמו היא נחמדה, אבל הסבר הקשר בין הפרשה להפטרה הוסבר כבר ב"היסטוריה". אם אתה רוצה, אפשר להעביר את הדוגמא לשם בתוך סוגריים - אבל זה נתון לשיקולך.
- שים לב למשפט הטאוטולוגי שיצרת: "ההפטרה נקראת באופן מסורתי על ידי המפטיר, שהוא האדם שקורא את ההפטרה".
- ועוד, שאין שני אנשים קוראים את ההפטרה ביחד בקול - "לפעמים היא נקראת גם על ידי האדם האחרון שנקרא לעלות לתורה".
בכבוד, נדב ס. • שיחה 10:50, 24 מרץ 2005 (UTC)
- אין ספק - הפריה הדדית זה דבר טוב, מקווה שנמשיך לעבוד עליו, יש עוד הרבה מה להוסיף, מויקי באנגלית בפרט. בקשר להערות שלך:
- מחקתי את הארבע מאות, כי רבי יוסף קרו חיי הרבה יותר מ400 שנה לאחר מכן, ולא היה לי כוח לבדוק כמה שנים בדיוק. אני אתקן.
- אני בהחלט חושב שכדאי להוסיף דוגמאות לקשר הענייני בין הארוע להפטרה ובין הפרשה להפטרה. אני דווקא לא חושב שעדיף להעביר את זה להיסטוריה, שהרי זה קשור למנהגי הקריאה.
- תיקנתי את זה לבד. שיניתי את מה שאתה כתבת מכיוון שההפטרה נקראת לפעמים על ידי אדם אחר. --נריה הרואה 18:49, 24 מרץ 2005 (UTC)
התחלתי להכניס את ההפטרות לפי מנהג איטליה, אבל הגעתי רק עד אמצע ויקרא, אמשיך אחר כך. אסי אלקיים 00:07, 11 אוגוסט 2005 (UTC)
- לנריה - אני חושב שהתורם האנונימי לערך, שהוסיף את שאר ההפטרות, הוא בעצם מר אלקיים, אלא שהוא שכח להתחבר לחשבון שלו. לפיכך, הוא מחק את הערת ה"בעבודה", כביכול.
- אני מציע למחוק את הפסקה הזו בכל אופן, כי בכל אופן (גם אם לא מדובר בנידון), הרי שהעבודה שלו הושלמה, פחות או יותר.
- ואגב אורחא, עלה בדעתי שצריך להקים דף "שיחה לשיחה" על כאלו דברים (-: ...
אכן כן. סליחה על הבלאגן. אסי אלקיים 21:36, 5 ספטמבר 2005 (UTC)
עם כל הכבוד ליהדות גאורגיה[עריכת קוד מקור]
המנהגים של יהודי גאורגיה תופסים מקום נכבד יחסית למנהגים של קהילות ספציפיות אחרות (שגם להן, אני בטוח, יש מנהגים). לא ראיתי מקום להם, כיוון שהם אינם נראים לי שונים מהותית מאחרים.
אם מישהו חולק, אשמח לשמוע את דעתו. נדב ס. • שיחה 18:30, 12 באוקטובר 2006 (IST)
- חלק מן המנהגים הם מנהגים ספרדיים כלליים והחזרתי אותם, נשארו רק שני מנהגים יחודיים לגרוזינים, שזה לא יותר מידי. עדיין יש השגות?אסי אלקיים 13:59, 13 באוקטובר 2006 (IST)
אני רואה שאף אחד לא תיקן אותי. כנראה שהכל בסדר. לא?
סיפור מההפטרה[עריכת קוד מקור]
מישהו יודע מה מקור מטבע לשון זה ומדוע הוא דווקא מההפטרה? תודה, 132.69.231.117 01:03, 11 באוגוסט 2007 (IDT)
- נראה לי שהסיבה היא שלרוב המתפללים באירופה וגם כיום בבתי כנסת רבים, ההפטרה אינה מובנת, וההסבר בדרך כלל מסובך ומצריך הקשר, מכיוון שההפטרות מתחילות ומסתיימות באמצעם של מאמרים ולפעמים אף מצורפים מקטעים שונים. (ובדרך כלל בשיטה זו, גם נותנים מובן חדש לכתוב, או הארה חדשה על פרשת השבוע).
- לעומת פסוקי התורה, שרובם רשומים באופן ברור (לפחות לפי דעתם והבנתם)
-- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • כ"ח בתשרי ה'תשע"א • 13:28, 6 באוקטובר 2010 (IST)
נצרות במאמר[עריכת קוד מקור]
- אני רואה שהמכניס האלמוני המקורי של הערך הוסיף את עניין המאמר בהארץ ("לאן נעלמה ההפטרה שישו קרא") כבר במקור.
- שאילתי: מה מקום יש דווקא למאמר זה כאן, שבא - לא מצד הדיון בנושא הכללי של הפטרות, אלא ניכר בכל שורה שבו ניגוח מסוים של המנהג העדכני, תוך ניסיון ל"קרב" את הקוראים למנהגי הדת והכת הנוצרית, תוך דילוג, הן על המטען הכבד שיש לנו היהודים שחזרו לארץ ישראל על התעללותם ההיסטורית בנו, בכל המקומות ובכל הדורות, והן דילוג על עובדת היות הדת הזו על כל צורותיה דת מיסיונרית שאינה בוחלת בחטיפת נפשות, בכל דרך אפשרית. כמות הקישורים החיצוניים העוסקים בהפטרות היא עצומה, הן במחקר האקדמי, הן במאמרים דתיים יהודיים, ספרות פרשנות אדירה לאורך הדורות (אלפי ספרים) בכל ענפי היהדות, בדברי תורה שרבים מהם מקוונים, ואף בנאומים שונים של פוליטיקה ותרבות (זכור לי למשל נשיא המדינה הרצוג מסיים דבריו לאחר קונצרט מרגש של הפילהרמונית במילים: "ההפטרה מסתיימת במילים: תשואות חן חן לה. ולנו לא נותר אלא לומר גם אנו: תשואות חן חן לה.")
- אפילו חיפוש בעיתונות המקוונת מוצאת עשרות מאמרים על ההפטרה, וחיפוש של "הפטרה haaretz" מוצא ארבעה מאמרים לפני המאמר הנ"ל, מאמרים שכולם מאלפים ומעניינים, ואכן (לעומת הכתבה הנ"ל) נוגעים ישירות בנושא ההפטרה ונוסחהּ, הן בכותרת והן בגוף הכתבה (למשל גילויים חדשים מגניזת קהיר לגבי ההפטרה).
- אני מבקש להסיר את הקישור הנ"ל. אם תרצו רשימה חלופית קצרה, אשמח לספק אותה. אשמח לקרוא תגובות בעניין זה. תודה
-- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • כ"ח בתשרי ה'תשע"א • 14:08, 6 באוקטובר 2010 (IST)
דעת מהרי"ץ בהפטרת שבת וראש חדש[עריכת קוד מקור]
בכל התיג'אן שאני מכיר (כולל תאג' המרגלית וכדלקמן) נאמר שיש לחזור על פסוק אחרון. (כרגע תחת ידי תאג' כתר תימן ותורה קדומה ובשניהם כתוב מפורש לחזור). גם בתאג' המרגלית (התאג' הראשון שיצא עם פירוש "מסורת מדוייקת למהר"י צובירי) כתוב בפנים לחזור על הפסוק, אלא שב"חלק הדקדוק" מובאת הערה בלשון הזו:
"וכתב בחה"ד ארבעה ספרים אין מסיימים אלא מלעיל וסימניך יתק"ק ישעיה, תרי עשר, קהלת, קינות. ועיין בסידור שלי הנקרא עץ חיים בסדר תשעה באב מה שכתבתי שם. עכ"ל. ובכל התיג'אן לא נמצא שצריך לחזור על פסוק והיה מדי חדש
ופשוט שההערה שבסוף שלא צריך לחזור תלמיד טועה כתבה, וזאת מכמה סיבות:
- ראשית יש לדעת שמה שקרוי בתאג' המרגלית "חלק הדקדוק" אינו למהרי"ץ בלבד, אלא הוא עם תוספות של רבנים מאוחרים יותר (ר"ח קרח ועוד). דא עקא שאין זה מסומן שם (בניגוד ל"תורה קדומה" ששם סימן הרב יפ"ה את כל ההערות שאינן למהרי"ץ). ובפרט בהפטרות יש כמה ד"ה שברור שלא מהרי"ץ כתבם, וזה אחד מהם, מה גם שהוא כותב בפירוש: ”"וכתב בחה"ד... עכ"ל"”. וכן אין התוספת מופיעה בתיג'אן האחרים המביאים רק את דברי מהרי"ץ.
- מה לעשות, מהרי"ץ כותב בפירוש: ”ארבעה ספרים אין מסיימים אלא מלעיל וסימניך יתק"ק ישעיה תרי עשר קהלת קינות” ופירוש דבריו הוא שבארבעה ספרים אין מסיימים בפסוק האחרון אלא בפסוק שלפניו, בדיוק כמו שעושים בקהלת (גם התימנים) ובקינות (=איכה). וממחה המהרי"ץ לפירושו על הסידור בחלק תשעה באב, (אינו תחת ידי כעת) וכנראה על מנת להראות לנו שגם באיכה לא מסיימים אלא בפסוק הלפני אחרון.
- דברים אלו של מהרי"ץ הובאו בשאר התיג'אן המודרניים בלא כל חולק. וכן בגוף הספר הובא שיש לחזור על הפסוק הלפני אחרון. ואפילו בתאג' המרגלית נאמר בגוף הספר כן לחזור על הפסוק הלפני אחרון.
- התפללתי בהרבה בתי כנסת תימניים, הן בלדי והן שאמי, ובכולם חזרו על הפסוק "הנה אנכי". אמנם אין לא ראינו ראיה, אך לאור האמור לעיל חובת הראיה היא שאכן יש מי שנוהג כדברי אותה הערה שלא כדברי המהרי"ץ. שלום • שיחה • י"ב בסיוון ה'תשע"א • 01:41, 14 ביוני 2011 (IDT)
- תודה, אני מתנצל על העריכה הפזיזה היה עלי לבדוק יותר לעומק לפני שתקנתי. החזרתי את עריכתך. אני הסתמכתי על תאג' כתר תורה של יוסף חסיד (המהדורה עם חמישה חומשי תורה מקראות גדולות) ששם לא הביא בכלל את הפסוק הנוסף. אסי אלקיים - שיחה 01:22, 15 ביוני 2011 (IDT)
רשימת ההפטרות[עריכת קוד מקור]
על שום מה ולמה היא נעלמה? דניאל צבי • שיחה 13:55, ח' בטבת ה'תשע"ב (3.01.12)
- מדובר במידע רב ערך, וגם לי לא ברור מדוע היא הוסרה. לא ברור גם היכן הוחלט שאין רשימות. אני תומך בהחזרתה. תומר - שיחה 17:27, 3 בינואר 2012 (IST)
הפטרת מסעי[עריכת קוד מקור]
¶I have a question: Is the Italic reading for Masei really Joshua 19:51-23:3, or is it -21:3?? Going to chapter 23 seems to make it an uncommonly long reading. Sussmanbern - שיחה 22:28, 25 באפריל 2014 (IDT)
- You are right. It's 21:3. Fixed it. השואל צודק, לפי ויקיטקסט זה אכן פרק כא ולא כג. תיקנתי בערך. Uziel302 - שיחה 00:15, 26 באפריל 2014 (IDT)
תבנית {{תנ"ך}}[עריכת קוד מקור]
בערך יש מאות מראי מקום המצטטים פסוקים מהתנ"ך. יש להסב אותם לתבנית {{תנ"ך}}, לשם יצירת אחידות, הפנייה למקורות וקלות תיקון (אם תשתנה צורת ההפנייה לויקיטקסט). התחלתי קצת, אבל נוכח גודל המשימה, אני מותיר אותה לויקיגמדים אחרים... Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 13:23, 20 במרץ 2016 (IST)
- את ההסבה (אם בכלל), יש לבצע בזהירות רבה, מאחר ובוצעה הדגשה של הפרקים מול אי-הדגשה של הפסוקים. Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 08:37, 7 באפריל 2016 (IDT)
דיווח שאורכב ב-03 בפברואר 2021[עריכת קוד מקור]
- דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות
מחילה אבל יהדות תימן לא חגגה בר מצווה וילד לא היה קורא הפטרה בגיל 13, השינוי היחידי שהיה חל אצל הילד הוא שיכול להשלים מניין מגיל 13 ויום אחד אם הביא שתי שערות. עד היום בקהילות תימן עולים לתורה גם בגיל 8. הערך חסר גם לגבי תרגום יונתן בן עוזיאל
- גם אם זה נכון לגבי היהודים בתימן (כפי שכתוב בערך בר מצווה ללא מקור), הפסקה בערך זה מתייחסת למנהגים בהווה, כך שלא נראה לי שמדובר בטעות. פוליתיאורי - שיחה 21:47, 1 בפברואר 2021 (IST)
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (מרץ 2024)[עריכת קוד מקור]
שלום,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בפטרה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- http://faculty.biu.ac.il/~ofery/papers/haftarot3.pdf נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20131021163215/https://faculty.biu.ac.il/~ofery/papers/haftarot3.pdf לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 14:44, 19 במרץ 2024 (IST)