שיחה:הפלרת מי שתייה

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בסוף הפסקה האחרונה יש קטע תמוה (הסתמכות על מקורות משנות ה־60 וה־70, וכו') שלא מגובה באף מקור.Tzafrir - שיחה 21:49, 4 בספטמבר 2009 (IDT)[תגובה]

ככה בסדר?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 02:14, 5 בספטמבר 2009 (IDT)[תגובה]

החומר שמוכנס למים הוא לא רק חומצה פלואורוסיליצית, זה רק 30 אחוז מזה. כדאי לדייק. שאר החומרים הם ארסן וחומרים רעילים אחרים. 84.109.75.254

באמת אין גבול לשטויות? מאיפה לקחת את הנתון האווילי על 70% ארסן? החומצה המשמשת להפלרת מים היא בריכוז 30% בתוך חומצה חזקה כך ששיווי המשקל של תגובת הפירוק ייטה "שמאלה" כל עוד לא בא החומר במגע עם מים בpH נייטרלי. יש שפע מאמרים ונתונים על הכימיה של חומצה הקסהפלואורוסיליצית, מה השיקול מאחורי ההחלטה שלא לקרוא ולו מילה אחת מכל המידע הזה? יורם שורק - שיחה 14:37, 24 במרץ 2010 (IST)[תגובה]


שלום יורם, אני מתרשם שיש לך ידע רב בנושא, תוכל להפנות למקור\מאמר שמראה מהי החומצה החזקה שמהווה 70% מהנוזל המתווסף למי-השתייה על מנת להפליר אותם? בקשה נוספת, גם כשהעורך הקודם טעה, ניתן לתקנו באופן חברי ומנומס, ולהימנע מלכנות את הנתון של חברנו "אווילי". אני מניח שכולנו מעוניינים לשמור על האוירה הטובה בוויקיפדיה ולהגיע לדיוק ופירוט הגבוהים ביותר בערכים. בתודה.

הערות נוספות לכלל העורכים:

1) אני מציע לחלק את הערך לארבעה: תיאור תהליך ההפלרה - תיאור מדויק של התהליך ללא נימוקים בעד ונגד.; התמיכה בהפלרה - כל הנימוקים בעד ההפלרה והעניינים הקשורים בהם; ההתנגדות הציבורית להפלרת מים - בכל נימוקים כנגד ההפלרה והעניינים הקשורים בהם; תאוריות קונספירציה בנוגע להפלרה - כרגע התאוריות משולבות עם מתנגדי ההפלרה שאינם חושבים שההפלרה היא תוצאה של קונספירציה. כדי שהקוראים יקבלו תמונה מלאה וברורה בנושא. יצוין שההתנגדות להפלרה כוללת גם מדינות כגרמניה יפן וסין כך שההתנגדות להפלרה רחבת היקף, ויש לתת לה משקל שווה (כדרך אגב גם בארה"ב יש התנגדות רחבה להפלרה).

2) לגבי "מאוחר יותר צצו מגוון דעות ותעמולה נגד ההפלרה שחלקה התבסס על דעות של חוקרים מדעת מיעוט" -

  • לקרוא לדעה כנגד ההפלרה תעמולה זוהי הטיית דעת. ישנם מדענים מכובדים שזוהי דעתם הכנה וזו איננה תעמולה.
  • לומר "מאוחר יותר" מטעה. ההפלרה החלה ב- 1940 ב-1950 כבר מדענים החלו להתנגד לפעולה. ראו: http://en.wikipedia.org/wiki/Water_fluoridation_controversy. אני מציע לשנות "החל משנות ה-50 של המאה ה-20".
  • אני מציע להעביר את החלק הנוגע לקונספירציה מהפיסקה "ההתנגדות הציבורית להפלרת מים" לפיסקה חדשה "תיאוריות קונספירציה באשר להפלרת המים". הכנסת תיאוריות הקונספירציה לפרק "ההתנגדות הציבורית להפלרת מים" יוצר נופך לא רציני למתנגדים. למתנגדים יש נימוקים כבדי משקל, וראיות רבות, ראוי להציגם באור נייטרלי ולא כחבורת הזויים.
  • אני מציע להעביר את הפיסקה: "סקירת מחקרים משנת 2008 הראתה כי הפלרת מי השתייה בהתאם לכמות שבתקן אגודת רופאי השינים האמריקנית חשובה מאוד לבריאות השינים הקבועות". משום שפיסקה זו אמורה לייצג את מתנגדי ההפלרה, ואין מקור שמראה שהם חושבים כך.

3) אני מציע להוסיף איזכור לעצומה שחתמו עליה למעלה מ-1000 אנשים המבקשים להפסיק את ההפלרה. הנקודה מאוד חשובה המראה שההתנגדות להפלרה כוללת אזרחים רבים במדינה.

4) אני מציע להעביר את כל החלקים בערך פלואוריד הנוגעים להפלרה לערך הנ"ל.

אשמח לתגובות, הערות והארות. תודה.--עמית הילדסהיים - שיחה 15:48, 17 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]

התנגדות להפלרה של תנועות זכויות האזרח בישראל בשנות השבעים[עריכת קוד מקור]

הוספתי דרישת מקור לאחר שלא מצאתי בחיפוש קצר מקור חיצוני להתנגדות להפלרה בישראל בשנות השבעים מטעמי זכויות האזרח. ערןב - שיחה 22:24, 10 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]

ההתנגדות להפלרה והביקורת עליה[עריכת קוד מקור]

כמעט שאינם מוזכרים ואינם מפורטים ויש הרבה מאד מידע בנושא, לרבות השוואה למדינות אחרות בעולם כפי שציין עמית לעיל. יש להרחיב בעניין זה וקיימים מקורות רלוונטיים בקישורים החיצוניים. חלק רב מהמידע נמצא בדף הערך פלואוריד ויש להעבירו לפה. כמו כן, גם הערות אחרות של עמית לעיל ראויות לבדיקה ויישום בדף הערך. ALC • ח' בחשוון ה'תשע"ב • 03:16, 5 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]

הוספה פשוטה שהתהליך שנוי במחלוקת והנתון העובדתי שהחומצה שמוספת למים בישראל (ובמדינות אחרות) היא תוצר לוואי של תעשיית הפוספטים נמחקה על ידי יורם שורק ללא נימוק סביר. אודה אם יוכל להסביר מדוע לדעתו ההפלרה שהופסקה עקב חסרונותיה הרבים במדינות רבות איננה שנויה במחלוקת ומדוע הנתון העובדתי שלעיל - נמחק. ALC • י"א בחשוון ה'תשע"ב • 02:27, 8 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
לא ברור מה הופך נימוק פשוט לסביר בעיניך אבל ננסה. חומצה פלואורוסיליצית מתקבלת בהפעלת חומצה הידרופלואורית על סיליקה. התהליך הזה אינו נלווה לתהליך הפקת פוספט והוא מבוצע במיוחד לצורך קבלת התוצר המבוקש. הקשר היחיד לתעשיית הפוספטים הוא שהחומצה ההידרופלואורית, המשמשת למגוון יישומים בתחומים רבים מופקת בתהליך בו מטופל המחצב פלואורו אפטיט הנחצב עם האפטיט ה"רגיל" (הידרוקסי אפטיט). למעשה הפלואורואפטיט הוא המקור לפלואור בכלל ואם נקבל את העיקרון המוזר המוצע כאן נצטרך לתקן כל ערך הקשור לפלואוריד (למשל טפלון) ולכתוב בפתיח שהוא "תוצר לואי של תעשיית הפוספטים" ואין לדבר סוף.יורם שורק - שיחה 08:42, 8 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]

האם זה רעיל?[עריכת קוד מקור]

הופצה ברשתות החברתיות תמונה שאני יודע מה מקורה. התמונה היא של דוח אשר מכיל מידע לגבי כמות המתכות . אני ינסה להעלות קישור לכתובת של התמונה. https://touch.facebook.com/story.php?story_fbid=433836880008580&id=571736108&ref=m_notif&notif_t=share_reply&actorid=571736108#!/photo.php?fbid=348553331837397&id=100000481996007&set=a.176475589045173.46806.100000481996007&ref=m_notif&notif_t=share_reply&__user=1021176159 כתוב שם למשל 400 מ״ג ארסן על כל ק״ג של חומצה HiSiF6 כמו כן כתוב שהחומצה היא 30% . לא הבנתי על איזה אחוז מדובר. האם מישהו יודע מה הכמות המותרת של ארסן מבחינת רעילות ? האם ערכים אילה מסוכנים ? וכמה זה ביחידות שפויות כמו PPM ?

בקשר לתמונה וערכי המתכות הרעילות ראה הסבר מקיף ב http://aaconspiracies.wordpress.com/category/%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%A8%D7%94/ חפש שם "מהו התקן בישראל?"

אשמח לשמוע את דעתכם בנושא תודה איתי

קיימים מחקרים רבים המוכיחים כי פלאוריד פוגע בבלוטת התריס וכמו כן הורס תאי מוח.[ע"ע עלונים מדעים] הפלרה אסורה ברוב מדינות אירופה שעדיין שומרת על אזרחיה כמו לדוגמא בכל הקשור למזון מהונדס גנטית. המידע כעת תופס תאוצה בארה"ב ובקנדה אך הבעיה טמונה בכך שברגע שהציבור ידע את הנזק שחוללה ההפלרה, יאבד אמון במדרגים שחוללו את האוול. עידן האינפורמציה ינצח אוולות שכאלה. השאלה האמיתית היא, מדוע במקורות מידע חופשיים כמו ויקיפדיה ממאנים לספק מידע קונקרטי מקיף. שים לב לסעיף בערך "קונספירציה משנות החמישים..". הרי קיימים עשרות מחקרים רק בשנים האחרונות המצביעים על הנזק הרב שגרמה ההפלרה שהופכים "קונספירציה" למאבק על זכויות אדם בסיסיות. אף לא אחד מן המחקרים הוזכר וגם לא אף אחת מן המדינות שאסרה שימוש בפלאוריד בארה"ב. --Karinsa - שיחה 16:28, 14 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]
נערכו הרבה מחקרים על השפעות בריאותיות של הפלרת מים. אין דבר כזה "עלונים מדעיים" - יש פרסומים מדעיים בכתבי עת מבוקרים והם לא מראים עליה בתחלואה בעקבות הפלרה. הנה למשל סיכום עדכני מהשנה של מאמרים אפידמיולוגים:

לעניין פגיעה בעצמות או סרטן הוא מסכם


Fractures Four studies showed small increases and five studies showed small decreases in rates of fractures as a result of CWF (community Water Fluoridation) . The majority of studies (20 of them) showed no effect. .. The summation of all studies indicates no effect of CWF on bone fracture rates
Cancers Out of 26 studies on this issue, one found a small increase in all cancers, another found a small decrease. One -third of these studies were of moderate quality with two-thirds being of low quality. Most found no differences in cancer rates. One study, out of 9 looking at bone cancers, found an increase among males, but this finding has not been replicated. The weight of the evidence points toward no cancer causation

אין "איסור הפלרה" - יש מדינות בהם ההחלטה על הפלרה אינה של המדינה אלא של ספקי מים מקומיים. ויקיפדיה צריכה להביא מידע ממקורות אמינים ולא מ"עלונים" יורם שורק - שיחה 16:56, 14 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]

דווקא יש "איסור הפלרה" :

סין: [1] אוסטריה: [2] וכמובן עוד מדינות רבות. לעיון [3]

עיינתי במקור שהבאת http://www.fluoridation.com/c-country.htm הוא מפוקפק. השוואתי את מה שהוא כותב בתוך הטבלה לעומת המכתבים שהוא קיבל. המחקר מגרמניה מוכיח שקיים קשר מובהק בין הפלרה לירידה בעששת, והוא מסביר שקשר זה ניתק ב 1987 בגלל תוכניות חדשות למניעת עששת - בדיוק הפוך ממה שהמקור כותב בטבלה. בהולנד לא מפלירים מסיבות פוליטיות בלבד ולא ברור לי מאיפה הוא הביא את הסיפור שהוא כתב בטבלה. ביפן מצפים את השיניים בדבק המכיל פלואוריד לפי בקשת האזרח, שוב לא ברור מאיפה הסיפור שהוא כותב בטבלה. בשלב זה וויתרתי...

אני מניחה ש"עלונים מדעיים" בהם מתפרסמים מחקרים רפואיים, אינם אמינים על פי יורם שורק ועורכים כמוהו. למען אמינות הערך, אני מציעה לעיין שוב במקורות עדכניים על מנת לתקן את הערך.--Karinsa - שיחה 17:09, 14 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]

אינני יודע מיהם אותם "העורכים כמוני". אני תורם לויקיפדיה ידע מתוך פרסומים מדעיים, אין דבר כזה "עלונים מדעיים" יש כתבי עת העוברים ביקורת עמיתים ועל המידע המתפרסם בהם מבוססים ערכים אנציקלופדיים. יורם שורק - שיחה 18:19, 14 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]

הפלרת מי-שתייה - ערך לא מעודכן ומכיל שגיאות[עריכת קוד מקור]

אם הייתה ויקיפדיה בשנות החמישים, אז הערך הנוכחי היה מצויין. נכון לשנת 2012, הערך אינו אובייקטיבי ועדכני. יש לשכתב את רוב הערך. לעיון [4] [5] [6] [7] --Karinsa - שיחה 16:58, 14 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]

מסכים עם קרינסה, נדרש לשכתב את רוב הערך. ונתחיל בקטן:
  • המשפט:"בסקירת מחקרים משנת 2008 נטען כי הפלרת מי השתייה בהתאם לכמות שבתקן אגודת רופאי השיניים האמריקנית חשובה מאוד לבריאות השיניים הקבועות אך חשיבותה לא ברורה לבריאות שיני החלב‏‏[20]", אינו מתאים לסעיף מתנגדי ההפלרה משום שאינו מתאר התנגדות להפלרה.
  • בפרק הסיבות להפלרה הסיפור על ילדי קולורדו אינו רלבנטי משום שהוא אינו מחקר מבוקר עמיתים:

"גילוי הפלרת המים כאמצעי למניעת עששת התרחש באחת האוכלוסיות השותה מים מנהר הקולורדו. לאוכלוסייה זו היו כתמים חומים על השניים בשל עודף פלואוריד במים, המכונים על שם אוכלוסייה זו "כתמי קולורדו", אך לא הייתה לה עששת."

  • בפרק יעילות ההפלרה המשפט "לפי הערכות של חלק מהמומחים כיום כ- 20-40 אחוז מהיארעות העששת נמנעת בעקבות הפלרת מי שתייה, " אינו נכון משום שהמחקר שעליו הוא מתבסס משנת 2000.
  • בסעיף הסיבות להפלרת המים נדרש למחוק את הציטוט של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משום שהיא הלמ"ס אינו מחליט על ההפלרה. הסיבה להפלרה צריכה לבוא מגופים רשמיים שמחליטים עליה. מעבר לזה המחקר שעליו מתבססת הלמ"ס הוא אותו מחקר שמופיע פעם שנייה כמה שורות לאחר מכן בסעיף יעילות ההפלרה "לפי שתי הערכות מ-2002 ו-2005, בישראל, 25% מהתחלואה בעששת נמנעת באזורים שמי השתייה מכילים פלואוריד ברמה המיטבית לעומת אזורים שטרם נעשה כן והרמה שם נמוכה מדי‏‏[14].". (סתם אנקדוטה, אותו מחקר שמופיע פעמיים נערך ע"י ד"ר שלמה זוסמן, אותו ד"ר שיושב עכשיו במשרד הבריאות ומחליט שצריך הפלרה בהתבססו על מחקרים שבצעו "רופאי שיניים").
  • כל תת-פרק המבוא בפרק "הסיבות להפלרת המים" אינו רלבנטי משום שהוא אינו מבוסס על אמירה של מקבלי ההחלטות אלא על מחקרים מדעיים. מאחר וגם קיימים מחקרים השוללים את הההפלרה, הם אינם יכולים לשמש כסיבה. לפיכך מציע למחוק את תת הפרק.
  • ללא מקור עדכני יש למחוק את המשפט "למעלה מ-100 שירותי בריאות ציבוריים וארגוני מומחים ברמה לאומית והבינלאומית מכירים ביתרונות של הפלרת מי שתייה למניעת עששת השיניים ותומכים בה." בסעיף תמיכת ארגוני הבריאות.
  • למחוק את "ארגון הבריאות העולמי תומך בהפלרת מי שתייה משנת 1964. ב-1994 פורסמה ועדת המומחים של WHO דוח שאישש את תמיכת הארגון בהפלרה כאמצעי בטוח ואפקטיבי למניעת עששת שיניים. הוועדה הצהירה: "במידה ולקהילה יש מערכת אספקת מים בצנרת, הפלרת מים הינה השיטה האפקטיבית ביותר להגיע לכלל האוכלוסייה, כך שכל השכבות בחברה יפיקו את יתרונותיה ללא צורך בהשתתפות פעילה של הפרט"[דרוש מקור]." מאחר ולא הובא מקור כבר זמן רב.
  • דרוש מקור למשפט "ה-CDC (המרכז לבקרת מחלות ומניעתן) בארצות הברית הכריז ב-1999 כי הפלרת מי השתייה היא הגורם המרכזי שהקטין את עששת השיניים בעולם במחצית השנייה של המאה הקודמת. ההפלרה, על פי CDC, נמנית בין עשרת ההישגים הגדולים בבריאות הציבור במאה העשרים בשורה אחת עם חיסוני ילדים ופיסטור חלב.".
זהו לעת עתה, לעיון העורכים הנכבדים של הערך לפני ביצוע שינויים.בברכה,עמית הילדסהיים - שיחה 12:23, 13 במרץ 2013 (IST)[תגובה]
לא ברורות הטענות. מקבלי ההחלטות מתבססים בהחלטותיהם על מידע שמקורו במחקרים. המשפט ”קיימים מחקרים השוללים את הההפלרה” מעיד על אי הבנה בסיסית. מחקר לא שולל ולא מחייב, מחקר יכול להצביע על יעילות או חוסר יעילות, על בטיחות או על סיכונים. הצטברות מחקרים אמינים היא בסיס ידע שמאפשר לחייב או לשלול והערך מביא תוצאות מחקרים ששמשו בסיס להחלטה. הסיפור על קולורדו חשוב היסטורית (זהו ערך אנציקלופדי ולא זירת התנצחות ולכן עליו לתת רקע הסטורי להפלרה). לא ברור למה מחקר בעניין עששת מאבד רלוונטיות מאז שנת 2,000: שום דבר לא השתנה בכימיה של אמייל השן מאז. הבאתי מקור למשפט בעניין הערכת הCDC. יורם שורק - שיחה 14:45, 13 במרץ 2013 (IST)[תגובה]
שלום יורם, אבהיר את הכוונה במשפט ”קיימים מחקרים השוללים את הההפלרה”. הצטברות מחקרים אמינים אינה בסיס מספיק שמאפשר לחייב או לשלול פעולה כזו או אחרת. לנגד מקבלי החלטות עומדים שיקולים נוספים מעבר למחקרים כאלה או אחרים כגון זכויות פרט. הפיסקה הביאה את המחקרים כבסיס להחלטה לביצוע הפלרה. ברם, זוהי ספקולציה של העורך כל עוד הוא לא הביא ציטוט של מקבלי החלטות בעניין. נקודה נוספת, ישנו בסיס מחקרי אמין שמראה שההפלה חסרת תועלת. לפיכך למען האיזון יש להביא גם מחקרים אלה בפיסקה זו (אם בוחרים להביא מחקרים התומכים בהפלרה).
לגבי קולורדו, חלילה מלעשות את המקום זירת התנצחות. עם זאת אנחנו חייבים להישאר אמינים ולהביא מקורות לכל פסקה בפרט בערכים הקשורים לבריאות הציבור. ללא מקור, הקורא לא יכול להבחין בין המצאה של העורך לבין עובדות מבוססות ולפיכך לעניות דעתי אין לפסקה מקום.
לגבי שאר התיקונים אני מבין שיש הסכמה. כל טוב! עמית הילדסהיים - שיחה 09:58, 18 במרץ 2013 (IST)[תגובה]
אין הסכצה וכמובן יש מקור אמין למשפטים חשובים שאתה רוצה למחוק. אם אתה מתעקש ניתן להוסיף עוד הערת שוליים כסימוכין. אשר ל"בסיס המחקרי האמין" שמראה שההפלרה חסרת תועלת, אם כוונתך למחקר שעליו הסתמכת בערך פלואוריד קרא את הערותי בדף השיחה שם. יורם שורק - שיחה 11:46, 18 במרץ 2013 (IST)[תגובה]


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 04:56, 4 במאי 2013 (IDT)[תגובה]


קישור שבור 2[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 03:43, 25 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]

תוקן.Uziel302 - שיחה 19:26, 30 באוקטובר 2013 (IST)[תגובה]

קריאה נוספת[עריכת קוד מקור]

הערך מפנה לשפע מאמרים נגד הפלרה ורק מאמר תומך אחד. מציע להוסיף הפניה למאמר פחד מים. גילוי נאות: אני מחבר המאמר. יורם שורק - שיחה 18:37, 11 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

ערך ממומן?[עריכת קוד מקור]

וואו אתה ממש עובד אצל ליצמן. לא הבאת אף אחת מהדעות נגד הפלרה, את הזבל שנותנים לנו במקום פלואור, את הנזקים שלה לבלוטת התריס, על ההשפעה שלה לטווח ארוך, על הנזק לעצמות (מבוגרים לא זקוקים להפלרה, רק ילדים). ובוודאי שלא דיברת על חלופות כמו טיפות פלואור (שלא עשויות מזבל של כימיכלים) או חינוך לבריאות השן. יש עוד הרבה בעיות חוץ מכתמים חומים על השיניים. 192.114.168.226 18:03, 15 ביולי 2015 (IDT)[תגובה]

מחקתי את המשפט ”קיימים גם מחקרים (עוורים משני הכיוונים - גם מצד הנבדק וגם מצד החוקר) אשר מוכיחים קיום של רגישות יתר או אלרגיה לפלואור, במים מופלרים, במשחת שיניים, בטיפות או בטבליות פלואור.. תופעות שנמצאו כתגובה לפלואוריד כוללות כאבי בטן, סרפדת ואטופיק דרמטיטיס.” משום שהוא מתבסס על פרסום שהוא ביקורת על 4 מאמרי Review ששללו את תופעת האלרגיה לפלואוריד. במילים אחרות המשפט מדווח על ביקורת על מחקרים שאינם מדווחים. המאמר הוא משנת 1993 וכמעט שלא מצוטט מאז. אין פרסומים עדכניים בנושא אלרגיה לפלואוריד ונושא האלרגיה אינו תופס מקום בטיעוני התומכים והמתנגדים להפלרה. גם אילו היה קונסנזוס מדעי (או לפחות טענה שיש לה ביסוס מחקרי משמעותי) בנושא היתכנות תופעות אלרגיות לפלואוריד הרי מקום המידע קודם כל בערך פלואוריד שכן הרלוונטיות היא לכל הערכים העוסקים ביישומי החומר (למשל הערך משחת שיניים). יורם שורק - שיחה 15:21, 22 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]

טוב ששחזרת. גילגמש שיחה 15:25, 22 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]

בטיחות הפלרת המים[עריכת קוד מקור]

לא הובא מקור למשפט "מרבית החוקרים סבורים כי ההפלרה בטוחה" לכן משתנה ל"חלק מהחוקרים". ישנים חוקרים רבים שסבורים שההפלרה אינה בטוחה כגון דר' ארוויד קרלסון זוכה פרס נובל, דר' פול קונט, דר' גוליו נטה זוכה פרס נובל, דר' ג'ושוע לדרברג זוכה פרס נובל ועוד...

אכן ניסוח קלוקל אבל השינוי לא מתקן את המעוות. אין משמעות ל"דעות חוקרים" אלא לממצאי מחקרים. לכן הניסוח הנכון צריך להיות "מרבית המחקרים מצביעים על בטיחות". יורם שורק - שיחה 17:55, 27 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
החזרתי למצב יציב. נתונים ממאמר שאינו עוסק כלל בהפלרה קושרו באופן מטעה לבטיחות ההפלרה. באופן אירוני ריכוז הפלואוריד במים של קבוצות הביקורת במחקרים עליהם מדווח במאמר (טבלה 1) הוא ריכוז הפלואוריד אליו מגיעים המים לאחר הפלרה. הסרתי גם משפט הבל על חומצה פלואורוסיליצית כ"תוצר לוואי". יורם שורק - שיחה 21:50, 27 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]

הגהת שמות אפטיטים[עריכת קוד מקור]

ניטרתי עריכות של הערך הזה בו שינתה Givatbrenner את האיות של "הידרוקסיאפטיט" ושל "פלואוראפטיט". אני מניח שזה בדרך כלל לזכותי שכשאני רואה עריכה אני קודם כל מנסה לבדוק אותה מול מקורות ולא מתעניין מיהו הכותב, אז קודם חיפשתי מה הניסוח במאמרים שונים ומצאתי שמכון דוידסון ומאמר המנתח סלעי פוספט ישראלים משתמשים באיות שהחליפה Givatbrenner. לאחר שהחזרתי את האיותים הקודמים במקרה הצצתי בדף המשתמש שלה שם מצוין שמדובר בכימאית, וזה גרם לי להסס ולחשוב שאולי היא יודעת משהו שאני לא (ויכולה לגבות אותו במקורות מעבר לרגע הקצר שהקדשתי לכך). לכן פתחתי דיון זה כדי לבדוק - האם הביטול שלי של העריכות שגוי לדעתך, ואם כן, על מה מתבססת? (מקורות) תודה מראש, ואם אכן טעיתי, גם סליחה על אי הנוחות הזמנית איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 15:46, 10 ביולי 2021 (IDT)[תגובה]

המונח הנכון הוא הידרוקסיאפטיט בדומה ל Hydroxyapatite באנגלית. יורם שורק - שיחה 19:20, 10 ביולי 2021 (IDT)[תגובה]
יורם שורק, אמנם החיפושים בגוגל לתרגום הזה העלו לי אתרים פחות רציניים, אבל בכל אופן אני סומך עליכם ומבטל את הביטול שלי. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 23:19, 10 ביולי 2021 (IDT)[תגובה]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בהפלרת מי שתייה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 00:08, 13 בנובמבר 2022 (IST)[תגובה]

אין כל צורך במקף הזה. קובץ על יד, סיון ל, Tomerlv, Saifunny, Kulystab, pashute, amikamraz, Eldad, איש גלילי, yinonk, בן עדריאל, JewHyper, יודוקוליס, Tomer T, TergeoSoftware, Patqu, תמרה20, מקצועי, IfatE, Idoc07בעלי הידע בלשון והגהה? דגש - שיחה 17:30, 13 ביולי 2023 (IDT)[תגובה]

לדעתי, לחלוטין אין צורך. יודוקוליס - שיחה 17:33, 13 ביולי 2023 (IDT)[תגובה]
@דגש מסכים, מקף מיותר Tomerlv - שיחה 17:47, 13 ביולי 2023 (IDT)[תגובה]
מקף מיותר לחלוטין. כיום, סמיכויות אינן מצריכות מקף (למעשה, גם פעם לא, אבל היה אז מקובל מאוד להשתמש במקפים ליצירת צירופי מילים). אלדדשיחה 19:05, 13 ביולי 2023 (IDT)[תגובה]
מסכים שלפי הכללים בוויקיפדיה יש להסיר את המקף. Amikamraz - שיחה 20:50, 13 ביולי 2023 (IDT)[תגובה]