שיחה:חוג חזון איש

הרחבה

החברים מוזמנים להרחיב באופן ענייני, מדויק וממוקד. גרש - שיחה 21:17, 28 באוקטובר 2013 (IST)

מספר הערות מלמעלה שאקוה שיועילו בגיבוש הערך, לאחר שירוכז מספיק חומר, אשמח לסייע בעריכה

בענין דחיקתו של חוג גריינמן, דומני שעם התערותו של הקהל ה'חזונאישניקי' הרחב במיינסטרים הליטאי, שב התואר 'חזונאישניק' הכללי, לאפיין את החוג הגריינמני. לא כן?! ביקורת - שיחה 21:39, 28 באוקטובר 2013 (IST)

עוד: בקטע 'היסטוריה' ראוי להתמקד בגיבושו של החוג נשוא הערך, ולא בתיאור סתמי של "מפעלות הרב קרליץ" שנידון בערכו. ביקורת - שיחה 21:47, 28 באוקטובר 2013 (IST)

יש תבנית בעבודה. מפעלו של הרב קרליץ בא כתיאור כללי על האישיות וכן על נושאי פועלו שהם אבני היסוד של החוג. לשאלתך, אתה צודק וזה יודגש בערך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני מודע לכך. דומה כי אינני צריך לומר לך למרות אלמוניותך, לשים לב שנפתח כאן דיון להרחבה, כדי לסייע בידי העורכים (אלו ששמו את התבנית בעבודה). נשמח אם תסייע. ברור שאם ה'תיאור הכללי על האישיות...' יעמוד ביחס מתאים לערך נרחב, הרי שהערתי שלמעלה בטלה, ורק הסבתי את תשומת הלב שלא להשאיר את התיאור במצב זה, שהוא כערך 'הרב קרליץ 2' ביקורת - שיחה 22:20, 28 באוקטובר 2013 (IST)

גרש, אני חושב שאין זה מקובל מה שאתה עושה. אני מקווה להשלים את הערך בקרוב והוא יהיה פתוח לכל רוצה. בכל אופן תיכננתי לקרוא לך להביע את דעתך על הערך ולשפרו או לדון על הדרך לשפרו, אז לשם מה להחפז. אם יש לך כבר הערות ספציפיות כעת, כתוב לי ואשמע (אין לי ספק שאתה בר סמכא יותר ממני). לגבי מחקר מקורי, תבדוק שנית, אני מאמין שכל הנושאים מופיעים כבר בערכו ומדובר בנושאים טרוויאלים ששנינו יכולים להביא להם בנקל מקורות מפרידמן ובראון (שמאמרו פתוח לפני). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ביקורת:תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

עוד: ההכללה 'חרֵדֵי בני ברק' לפי מיטב הכרתי בטלה, ניידות האוכלוסין עקב נישואין ומנהג המגורים בעיר מולדתה של האשה במידת האפשר, גרמו להימצאות אנשים רבים שתודעת החרדיות שלהם היא תודעה חזונאישניקית פר אקסלנס ביקורת - שיחה 23:32, 28 באוקטובר 2013 (IST)

נכון אך לא מדויק. בני ברק עודה מרכז החזונאישנים. לעומת ירושלים שעדיין מושפעת מר' שלמה זלמן וכד'. מה שיותר נכון הוא שמעמדו של החזון איש התקבע יותר כ"הפוסק" (עד שאפילו הרב אלישיב החל בשנות ה-90 לקבל זאת...), וכיום רב ליטאי ממוצע אינו יכול להתעלם מהחזון איש, אך עם זאת השפעת ר' נסים קרליץ התמעטה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

באמרך: ירושלים המושפעת מר' שלמה זלמן וכד' - כוונתך בודאי לרב אוירבך האב, אשמח אם תשתדל לכתוב עברית גם בדפי השיחה, זה יכול להקל את הקריאה על הדיוטות כמוני. לגופם של דברים, ירושלים זו המושפעת ממנו משמעותית יותר מה'חזון איש', היא ירושלים המבוגרת יותר. בקרב קהילות הצעירים מדגם 'חניכי הישיבות' השונות, מקובל קו כללי הנשען על הרב אלישיב, ובמשתמע על החזון איש, מאחר שפסיקתו של הרב אלישיב לא התקבעה בציבור כקו פסיקה העומד בפני עצמו, להבדיל מפסיקת החזון איש והרב אוירבך. ביקורת - שיחה 00:20, 29 באוקטובר 2013 (IST)

סליחה. אתה צודק בדבריך. בכל אופן איני רוצה להכנס לרזולציות כאלו בערך, בין היתר בשל הבעייה של מחקר מקורי. באופן כללי ההשפעה ההלכתית של החזון איש בזמנו החלה בבני ברק והתקבעה בבני ברק על ידי תלמידיו ורב העיר. כתבתי שהשפעתו ההלכתית נפוצה גם בקרב שאר הציבור הליטאי. כעת ערכתי קצת על פי הערותיך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אליהו פוזן, מופיע פעמיים באותו קטע, פעם בתור דיין בבית דין פלוני ופעם בתור 'ראש הכולל במקום'. ישנה כאן איזו כפילות בעייתית. האם תסדר זאת? ביקורת - שיחה 07:37, 4 בנובמבר 2013 (IST)

בקטע 'פסיקת הלכה' מופיע המשפט: "הסטייפלר כותב בנושא זה בספרו "חיי עולם" שלו יצויר שכאשר אדם מחלל שבת יצמח לו גידול סרטני, בוודאי לא היה סומך על רבנים מקלים או על ספרים שאינם מוסמכים". המשפט נטול הקשר לחלוטין ומשתמע ממנו כאילו לפי הסטיפלר מי שלא שומע בקול החזון איש יקבל סרטן. המשפט נכתב כלפי ספרים שנכתבים בלי רצינות [לפי הסטייפלר] ואין קשר ישיר לקטע העוסק בקבלת פסקי החזון איש בבני ברק. אנונימוס.

ועוד משהו: הכינוי המוזכר כאן כ'עגה' חייניקים, אינו עגה אלא כינוי גנאי בוטה וכך הוא מתפרש. כדאי לציין זאת אם זה מאד נחוץ להשאירו בערך.

ומלה אחרונה מאנונימוס: מצוין שהרב גרוס אינו פוסק כהחזו"א ומתנגדים לו ולמרות זאת תלמידיו מכהנים ברוב הריכוזים החרדיים. ראשית ההתנגדות היא "מסיבות שונות", ולא רק משום שאינו פוסק כהחזו"א. כידוע. שנית, הקביעה כי תלמידיו מכהנים וכו' היא שיפוטית ודורשת מקור.

תלמידיו אכן מכהנים ברוב הריכוזים הליטאיים הגדולים, לאו דווקא ברוב התפקידים. נרו יאיר • שיחה • כ"ו בטבת ה'תשע"ד • 21:43, 29 בדצמבר 2013 (IST)

הבהרתי את שתי הנקודות, הראשונה אכן השתמעה כאילו מדובר על החזון איש (על אף שהודגש שמדובר על כאלה שאינם ברי סמכא ולא על רבנים בשיעור קומתו) ובשנייה הייתה בעיית תחביר. הביטוי חייניקים הוסר מהערך כבר שבוע שעבר (על אף שלדעתי כיום אינו כינוי גנאי אלא עגה). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אך אבקשך להבהיר, למה היה משתמע שמי שלא שומע בקול החזו"א יחטוף סרטן? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תיקון

נא לתקן.1.ממ הרב יונגרמן והרב פוזן הוא הרב קלמנוביץ',2.הרב ראובן פוזן ראש כולל במקום'וממ אביו בבית ההוראה,3.הרב אליהו פוזן רמ בישיבה כמאז הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
5.102.239.8 00:57, 20 במרץ 2014 (IST)

משוב מ-20 באוקטובר 2014

הגברים הולכים עם חליפות ארוכות כפי הוראת החזו"א להקפיד על 'חלוקא דרבנן' הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
213.151.45.242 13:53, 20 באוקטובר 2014 (IDT)

הוראת החזון איש בענין זה נבעה מטעמים נוספים, הוא פירט דוקא את טעם הצניעות, "ולא תעלו במעלות על מזבחי..." מכאן שהבחנה בפיסוק הרגלים מנוגדת לצניעות. ולכן תליית המנהג במטבע הלשון "חלוקא דרבנן" היא השטחה של הענין. התוספת על מנהג אנשי ירושלים גם היא בלתי רלוונטית למנהג. (הערת אגב: הפרטים שנוספו באשר לנשות אנשי החוג, הם רכילות במקרה הפחות טוב, ומחקר ראשוני במקרה הטוב, כשהם נוספים ללא מקור). ביקורת - שיחה 06:38, 27 באוקטובר 2014 (IST)

מה ההבדל בין חרדים לחילונים בעניין הלבוש? אתה יודע? ואם לא היה מקור לא היית יודע?. זה דבר מוכר בציבור בבני ברק.

זו הכללה גסה. יש לי דוקטורט על ה"מוכר בציבור בבני ברק", וזה לא מתאים לאנציקלופדיה. אם יש מקור, אז המימד משתנה מרכילותי לאינפורמטיבי, גם אם יש לי השגות על האינפורמציה של המקור. ביקורת - שיחה 09:54, 27 באוקטובר 2014 (IST)

צודק, אין לי מקור. אבל בינינו, יש הרוצים לטעון שבגלל הבעיה שלהם בשידוכים, שהם מצומצמים באפשרויות להתחתן רק עם הקהילה וחוזרים בתשובה. הם מתלבשות יותר יפה. ישיבישער 1 - שיחה 10:51, 27 באוקטובר 2014 (IST)

מכיר מקרוב, זה לא נכון. תחשוב על זה, לאיפה זה מקדם אותן? הרי בחירת השידוכים במגזר הזה לא מקבלת דחיפה משמעותית מהלבוש היפה. האם בחור שאינו מהחוג/קהילה יכול להתחתן אתה רק בגלל שהיא נראית טוב? זו בדותא. הסיבה האמיתית היא שהטבע האנושי הוא לרצות להיראות טוב, וכמי שמקפידים על קלה כבחמורה (גם בדברים קשים, מליחה וכו' וכו') הם מרשים לעצמם להיצמד לכללי ההלכה ולא לתקנון המזדמן, ולכן הם נראים לך כמי שלבושים בצורה "מודרנית" יותר, אבל מה שיש שם באמת זו רק חריגה מתקנונים לא שערום אבותיהם, והיצמדות להלכה. לא תמצא שם מי שהולכת עם בגד אדום או קצר, באחריות. ביקורת - שיחה 10:56, 27 באוקטובר 2014 (IST)

אולי באמת צריך להוסיף את הבעיה שלהם בשידוכים. דבר נוסף, חוזרים בתשובה, יש שם הרבה. ישיבישער 1 - שיחה 11:14, 27 באוקטובר 2014 (IST)

אין ספק שצריך לציין את המעיל הארוך, כמו כל דבר משמעותי שאין עליו ויכוח, גם אם אין מקור, וכדאי להביא גם את המקור מהחזון איש. לגבי הנשים - האם יש ויכוח על העובדות או רק על המקור והסיבה? נרו יאיר • שיחה • ג' בחשוון ה'תשע"ה • 11:24, 27 באוקטובר 2014 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: לגבי המעיל הארוך, העובדה מצויינת בערך, ה"חלוקא דרבנן" זו מליצה וככזו היא מיותרת, ודאי בהעדר מקור. לגבי לבוש הנשים אני כופר בעובדות, לגבי השידוכים אני כופר גם כן, ודאי לא משהו חריג יותר מכל חסידות, ובשנים האחרונות, ברוב החוג הבעיה כמעט ואינה קיימת. ביקורת - שיחה 11:27, 27 באוקטובר 2014 (IST)

סליחה, טעות שלי, זה לא מוזכר ויש להזכיר. ביקורת - שיחה 11:29, 27 באוקטובר 2014 (IST)

ישיבישער- כדאי גם להוסיף על אחוז המתחזקים במחנה עץ. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST) [[[מיוחד:תרומות/94.159.221.242]]]

0.01!. ציבור האברכים הנשמעים לרב אויערבך מתמקד בחיזוק הקיים, מאשר אחרים שדוגלים בפגישות של בחורי ישיבה עם חילונים וניסיונות החזרה בתשובה כשבתווך יש רק דרדור לבחורים ואברכים. חייך קודמים! אין כאן המקום לדיון הזה אם יש לך משהו לטעון אתה תמיד יכול בדף השיחה. ישיבישער 1 - שיחה 15:25, 27 באוקטובר 2014 (IST)

ברוררררר. זיכרמן או פרוידיגר או מיטלמן או כ"ץ או נוביק או ר' שמואל בכבודו ובעצמו... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הרב זיכרמן והרב פרוידיגר שרופים, לא חוזרים בתשובה. אביו הרב דוד כ"ץ ראש ישיבה בחיפה. אביו הרב עזרא נוביק. אביו הרב שלמה זלמן אויערבך. ישיבישער 1 - שיחה 15:58, 27 באוקטובר 2014 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└ בנוגע לאיך שהבנות מתלבשות. הם ממש לא מדורניות... תרשו גם לאשה לחוות דעה על הדבר (וגם אם היו זה לא כוללני ולא אינצ')

נהניתי מהדברים של ביקורת. רק אוסיף, שביחס לרמת לימוד התורה ודקדוק ההלכה, הלבוש שלהן מודרני. אבל הוא אינו מודרני בכלל ביחס לציבור הליטאי הכללי. אסביר זאת כך, משפחה שמקפידה כך על הלכה מהציבור הליטאי הכללי, בדרך כלל הבנות ממש לבושות צדיק, ואצל אלה לא. יהיה מצב שגבר ממש צדיק הולך עם אשה שלבושה נורמלי. כמדומני שבחסידות גור ישנה תופעה דומה. יעלי 1 - שיחה 16:40, 27 באוקטובר 2014 (IST)

נכתב בדף, אך נמחק. "בשונה מהגברים בחוג שלבושים בפרישות ובפשטות, נשות החוג (במיוחד תלמידי הרב חיים גריינמן) מתלבשות בסגנון מודרני ועכשווי כשאר בנות גילם בציבור הליטאי ואף יותר." ישיבישער 1 - שיחה 17:23, 27 באוקטובר 2014 (IST)

ההקבלה לגברים מייצרת מצג שוא של לבוש הדור במיוחד. ואפשר להתאפק ולוותר על ה"אף יותר". ביקורת - שיחה 17:30, 27 באוקטובר 2014 (IST)

עליבותו של ערך זה

במתכונתו המקורית הוא עושה סלט ירקות ומישמש בין אלה שהולכים אחר החזון איש גם בדרך הלימוד היחודית לו ובהשקפה היחודית לו (התנגדות לסגני שרים, לרבני הרבנות, קירבה ואהדה לבית בריסק), לאלה שהלכו אחריו רק בהלכה פסוקה. כמו כן הוא מערבב ללא הרף בין מה שהיה מכונה חזונאישניקים בתקופה שבה הם לא היו המיינסטרים של הציבור הליטאי, לתקופה שבה חלקם ה"הלכתי" היו שם, ולתקופה של היום שבה גם החוג היותר אדוק חוזר ומתחבר למרכז (אם בצירופו של הרב דוב לנדו לכל כינוס הנהגה משמעותי, ואם בקידומם של הרב שבח צבי ושריאל ב"שארית", וכן הלאה והלאה). בקיצור שילוב של הטיה ובורות לאורך כל הערך. תיקנתי כפי יכולתי אך גרש מיהר להעיף הכל באבחת חרב. מה עושים איתו מכאן? דוקטור למדעי היהדות - שיחה 02:17, 25 בפברואר 2015 (IST)

לומר שהערך נכתב בידי מוטים ובורים - זו השמצה גסה. הערך נכתב בגישה חיובית ואוהדת, בידי עורכים מביני עניין. לצערי, אני עצמי לא ביצעתי בו עריכות מהותיות, ואם הייתי מבצע - בטוחני שהן היו ענייניות ונקיות. כמי שאחראי על יצירת ערכיהם של כמעט כל רבני משפחת החזון איש, וכמי שאחראי להכחלת עשרות ערכים שבקישורים הפנימיים בערך החזון איש - אינני צריך להתגונן בפני מי שכל פועלו בוויקיפדיה הוא להאדיר את הרב גריינימן והמסתעף ולהכפיש את המחנה הנגדי.
מעניין מאוד שבעיני כולם - כולל עורכים הקרובים לחוג חזון איש - הערך מניח את הדעת. מעניין גם שאתה עצמך ראית את הערך בעבר, ומלבד עריכה אחת שביצעת בו (בעניין הרב גריינימן, איך לא) לא מצאת לנכון לצאת בשצף קצף על "עליבותו של ערך זה". מה קרה עכשיו? לא מוצא חן בעיניך שבערך נכתב שהרב גריינימן הוא "מנהיגה של קבוצה בולטת מתוך חוג זה" ואתה מתעקש לכתוב ש"חוג חזון איש עומד תחת הנהגתו"? הרב קנייבסקי והרב נסים קרליץ ותלמידיהם עומדים תחת הנהגתו? מעניין, לא שמעתי על כך.
אני כאן כדי להגן על ויקיפדיה מפני עריכות שכאלה, ואוסיף לעשות זאת כמיטב יכולתי.
הנה דוגמא נוספת מהשבוע: ניסית להשחיל את שמו של הרב שמואל גריינימן לרשימת גדולי הדור שהשתתפו בכנסייה הגדולה. אינני חשוד על אי אהדת הר"ש גריינימן. אני יצרתי, בחיבה ואהדה, את הערך עליו, אך אין זה אומר שאתן יד לעיוותים ולסילופים הקשורים בו. הר"ש גריינימן הופיע בכנסייה הגדולה כעסקן (היה אחד מעוזריו הקרובים של הגרח"ע גרודזנסקי), ועם כל הכבוד - ויש כבוד - אין מקומו ברשימת גדולי הדור שהשתתפו בה. וזו רק דוגמא אחת. יש עוד. גרש - שיחה 04:04, 25 בפברואר 2015 (IST)

אם אתה "בטוח שכל עריכותיך היו ענייניות ונקיות" מי אנו, 'בני החושך' שנתווכח. במילים "כל פועלו אתה משקר את עצמך לדעת. מיד כשערך זה עלה (ומכמה סיבות לא אאמין לך שאין לך חלק בכך) רציתי לתקן בו, ומרוב עיוותים לא ידעתי היכן להתחיל. רק כעת הגעתי לזה, ולא מעט בזכותך. גם אני לא שמעתי על כך שהרבנים שהזכרת הם תחת הנהגתו, ואף לא ראיתי מי שכתב כך. זו עלילה רדודה מדי. פירטתי היטב בערך את הנימוקים ולדעתי הם אינם מכונים כיום "אנשי חוג חזון איש" אלא מנהיגי הציבור הליטאי. אם המשתמשים האחרים (הבלתי מוטים) יחלקו על כך וינמקו, אקבל את דעתם. מכל מקום, את התנהגותך הדורסנית לא אקבל. באשר לר"ש גריינימן, יש לך דוגמה אחת נוספת של מלווה שהוזמן לשאת נאום? ובכנסיה הבאה את נאום הנעילה? מותר לנו לדעת לפי מה הנך מחליט מי גדול בתורה ומי עסקן מלווה?? כלפי ההוכחה המדהימה שלך מיצירת הערך הנני פטור כבר מלהגיב. דוקטור למדעי היהדות - שיחה 08:55, 25 בפברואר 2015 (IST)

מי ניסה להשחיל לערך את משפט המחץ הבא: "מאז מכונים תחת שם זה רק אלה שהולכים אחר החזון איש בכל הנושאים, כשהם עומדים תחת הנהגתו של הרב חיים גריינימן"? מעניין מאוד: כל אנשי שיכון חזון איש (שאת הערך עליו אני כתבתי, במקרה...), כל אנשי בית הכנסת לדרמן (שגם את הערך עליו אני כתבתי, במקרה...), כל אנשי כולל חזון איש (כן, גם את הערך עליו אני כתבתי, במקרה...) - הם "אנשי חוג חזון איש (ובעגה: "חזון'אישניקים", כמובא בפתיח של הערך), שהולכים אחר החזון איש בכל הנושאים", ואכן כולם כמובן "עומדים תחת הנהגתו של הרב חיים גריינימן". די להיתממות.
לעניין ר"ש גריינימן: הוא היה איש רב פעלים ובלט מאוד בפעילותו הציבורית כיד ימינם של גדולי הדור, אך עם כל הכבוד איש לא הציב אותו מעולם בנישה של 'גדולי התורה'. עד שנקלע לוויקיפדיה איזה בעל-עניין וממציא אותו מחדש, וכעת כל מי שטוען אחרת נמצא תחת מתקפה: "מי שמך להחליט מי גדול בתורה?" זו שיטה מקורית, אבל היא לא תמיד עובדת. גרש - שיחה 09:56, 25 בפברואר 2015 (IST)

על ר"ש גריינימן לא כאן המקום להגיב. על הטיעון שמעליו יכול אני רק לומר שהנני אשכרה מופתע. ממש לא ייאמן. לוגיקה מדהימה. אם פלוני אלמוני, נניח הלל זקס, יוגדר על ידי מאן דהו כמנהיגם של אלה המכונים "חפצ'חיימניקים" מכאן יעלה אוטומט שכל חברי קיבוץ חפץ חיים, עד האחרון בהם, וכל תלמידי ישיבת חפץ חיים הם בהכרח "עומדים תחת הנהגתו", ומי שינסה לטעון אחרת אינו אלא מיתמם!!! וואו. מתנה לחודש אדר. ומתווסף עוד טיעון מחץ דרך אגב, ש"אם את הערכים הללו אני הוא שכתבתי, איך יתכן שמושג כלשהו שעלול להקשר אליהם (ולו במהלך הקישורי הגאוני הנ"ל...) לא יתאים להשקפת עולמו של אותו ראש ישיבה שאותו אני מעריץ ברגע זה???" דוקטור למדעי היהדות - שיחה 18:56, 25 בפברואר 2015 (IST)

חבל על הזמן. לא יועילו ההתפתלויות וההתחמקויות, לא יועילו ההתקפות ולא יועילו הדוגמאות הביזאריות שאינן ממין העניין. היה כאן מי שניסה לטעון שה"חזוןאיש'ניקים" של קהילת "לדרמן" וה"חזוןאיש'ניקים" של כולל חזון איש - "עומדים תחת הנהגתו של הרב חיים גריינימן". מה שחמור הוא הטכניקה המניפולטיבית להסיר את החבל מעל הצוואר על ידי שימוש במילים דרמטיות: "אשכרה מופתע, ממש לא ייאמן, לוגיקה מדהימה". גרש - שיחה 19:17, 25 בפברואר 2015 (IST)

מה שבאמת חמור הוא מחיקה של עשרות רבות של שינויים שחלקם בלי ספק מקובלים גם עליך, כשאתה נתלה על טיעון בודד אחד (שלדעתי הוא גם כן עלילה), וכשהסיבה האמיתית לכל המחיקה המתפרעת לא נראית באמת עניינית. אדם ענייני מסלק רק את המוץ וגם זה לא בדרך של דורסנות אלא בהסברה. מה לי כי אאריך, רשימת הויקיפדים שנמלטה מחמתך מכאן, (ויכלה לתרום הרבה יותר ממך, לא אחד ולא שנים הברחת), מעידה על הכל. דוקטור למדעי היהדות - שיחה 19:41, 25 בפברואר 2015 (IST)

"הטיעון הבודד" מלמד על הכלל, כי הוא מלמד על המניעים הלא כשרים ועל הידיים הלא נקיות הבאות לבחוש בערך. אני גאה בעמידתי על המשמר מול החבורה שלך "שנמלטה מכאן מחמתי". אני חוזר ואומר: כתבתי את הערך על הרב גריינימן בכבוד ובהדר והמוצר המוגמר היה מכובד ומכבד. הנה הגרסה היציבה שהייתה במשך ארבע שנים, עד לפני שלושה חודשים! משום כבודו של מושא הערך לא הזכרתי במילה אחת את כל פרשת מלחמתם והתבטאויותיהם של הרב שך והסטייפלר כלפיו ואת מחיקתו מהבמה הציבורית. רק כעת, בסוף 2014, אחרי שלוש שנים שקטות, מישהו החליט להכפיש את הרב גריינימן והעלה קטע אודות הבלאגן עם הרב שך. בתחילה שחזרתי אותו, ולבסוף עשיתי העתק-הדבק מהערך הנוכחי, המתאר במתינות ובקצרה על "הסכסוכים שהתגלעו" בינו לבין הסטייפלר והרב שך ואשר בעקבותיהם "ירד מעמדו הציבור והוא התכנס בתוך קהילתו". כשראיתי שאתה מתעקש ומתעקש להשמיט את הקטע עם הרב הסטיפלר והרב שך ועל מעמדו שירד - השמטתי אותו. מה צריך יותר מזה? אבל אין זה אומר שאתן יד להכתרתו בתוארים לא נכונים ולהוסיף בליל פרשנויות סובייקטיביות.
נכון, על הדרך היו לי ויכוחים עם שני הניקים הקודמים שלך (איך אני?), לא הסכמתי להכתיר אותו בתואר "גדול הדור" ועוד כל מיני עריכות הגיוגרפיות מהסוג הזה. היו דיונים בדפי שיחה שונים שבהם השתמשת בשני הניקים בו זמנית, ובכל זאת התייחסתי לכך בסלחנות. לא עוד! גרש - שיחה 20:34, 25 בפברואר 2015 (IST)

אתה שואל, יקירי, "איך אני?" ובכן, אתה נראה לי די מבוהל. אז לא צריך, אינני כזה איש מפחיד, רק תשתדל לאפק מעט את הדורסנות וההתנשאות ואני מאמין שהכל יבוא על מקומו בשלום. נסה לבדוק מה אתה יכול כן לאמץ מן השינויים שלי, ואם דווקא תרצה מוכן אני לנסות לעשות ניסוח חדש שיענה בצורה חדה על הנקודה שהפריעה לך. הטיעון העיקרי שלי הוא שיש דרגות ב"חזונאישניקיות" וזה צריך להתבטא בערך. לא יתכן שאלה שגם לומדים בשיטתו וגם חיים מפיו כל ימיהם יושוו לאלה שרק תולים תמונה שלו על הקיר וגם זה בקושי. לאחר שתסכים לעיקרון כבר נסתדר איך לפרגן לכל רב את התואר הכי יפה שאפשר. קבל פירגון - בזה אתה טוב ממני! דוקטור למדעי היהדות - שיחה 00:45, 26 בפברואר 2015 (IST)

נימוק לשחזור

משתמש:נרו יאיר אני לא יודע מה אתה חושב אבל מי שצריך להביא את הנימוק למה למחוק זה דווקא המשתמש האנונימי, מכיוון שלמיטב ידיעתי דברים שאינם חשובים בהכרח להבנת הערך כותבים בהערות שוליים. לא? מה שכן, אם אתה חושב שאני עושה שטויות אתה מוזמן להוכיח אותי. בברכה, Eli - שיחה 23:13, 15 באוגוסט 2016 (IDT)

אכן הוא צריך לנמק, ונימק חלקית בתקציר עריכה, אבל לאור ההתנגדות שלך הוא היה צריך לנמק כאן, מעט יותר בהרחבה, ואני מקווה שעוד יעשה זאת. לא הבנתי את הקשר להערת שוליים. לא אמרתי שאתה עושה שטויות, אבל נדמה לי שהעריכה שלו מוצדקת. נרו יאיר • שיחה • י"ב באב ה'תשע"ו • 00:46, 16 באוגוסט 2016 (IDT)

רבנים מרכזיים בב"ב לאחר פטירתו

משתמש:נרו יאיר אני מתפלא על עריכתך האחרונה בערך. הרב קרליץ תלמיד, הרב זילבר ספק תלמיד ספק מקורב (לפי הקטגוריה הוא תלמיד) והרב ואזנר מקורב בולט. האם מיותר להזכיר את זה בערך? לדעתי ממש לא. בכל זאת לא שחזרתי את עריכתך ולא דרשתי לחזור לגרסה יציבה, כי אני מעריך ומכבד אותך ואני לא חושב שבמעמדי ראוי שאשחזר ויקיפד ותיק ועתיר תרומות כמוך. אם אתה מסכים עם טיעוניי, נא שחזר בעצמך. אם לאו, אשמח אם תסביר כאן. פיראוס - שיחה 13:43, 2 בדצמבר 2018 (IST)

תודה על האמון. הנושא כאן הוא חוג חזון איש, לא מי היו הפוסקים הבולטים בבני ברק בתקופת זמן מסוימת. אם נניח כל הפוסקים הבולטים היו תלמידיו המובהקים - מילא. אבל לדבריך מבין שלושה היו אחד וחצי תלמידיו (והרב ווזנר מקורב - מושג שצריך להבין טוב יותר, גם בגלל פער הגילאים ביניהם), אז מה אתה רוצה לומר בהקשר זה על חוג חזון איש? נרו יאיר • שיחה • כ"ד בכסלו ה'תשע"ט • 16:04, 2 בדצמבר 2018 (IST)

חוג חזון איש זה קשת רחבה, החל מתלמידיו האדוקים ביותר (בעיקר חוגו של הרב חיים שאול גריינמן) דרך מעגלים רחבים יותר (תלמידי הרב חיים קניבסקי, ליטאים תושבי בני ברק וכדומה). הרב וואזנר לא היה מקורב במובן של חבר, אלא היה רב שהושפע רבות מדרכו ומפסיקותיו של החזון איש, אך לא היה תלמיד. הרב זילבר יותר קרוב לתלמיד, לא יודע בדיוק עד כמה. הרב קרליץ תלמיד מובהק. לדעתי כאשר מתארים את חוגו יש מקום לתאר את מעגלי ההשפעה שכאמור אין להם גבול ברור. אשמח אם אנשים נוספים יביעו את דעתם. פיראוס - שיחה 20:40, 2 בדצמבר 2018 (IST)

לדעתי פיראוס מערבב בין הליטאים הבני ברקים שהולכים _בדרכו_ של החזון איש (שזה בעצם המיינסטרים הבניברקי) לבין תלמידי החזון איש שנצמדים להלכותיו ולמאפייניו. הדבר שקול לעירוב הליטאים הפרושים של ירושלים (=תלמידי הגרא וכו׳) עם הגר״אניקעס שבירושלים. דגש - שיחה 20:46, 2 בדצמבר 2018 (IST)

גם במובן המרחיב הרב ווזנר לא שייך לחוג החזו"א, וספק אם הרב זילבר שייך. בקיצור, כל המשפט לא רלוונטי לערך. נרו יאיר • שיחה • כ"ד בכסלו ה'תשע"ט • 21:55, 2 בדצמבר 2018 (IST)

רק להבהרה - הפיסקה לא נכתבה בשביל לתאר את תלמידי החזון איש, אלא להיפך, להבהיר את הנקודה שהרב קרליץ הצעיר, תפס מעמד יותר משנים מבוגרים ממנו, על אף היותם מקורבים לחזון איש, וזאת בשל שהוא צעד בדרכו לחלוטין. כמובן יש גם נופך נוסף, על כך שהרבנים הבולטים בבני ברק היו מתלמידי/מקורבי החזון איש, וגם זה צריך להופיע בערך שסוקר את השפעת החזון איש. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראשית אבהיר שאינני מתבלבל, ואעשה סדר: החוג האדוק ביותר כולל את המשפחות: גריינמן, ברטלר, בויאר, רוטנברג והסובבים אותם. מלבד זה יש את משפחות פוזן ונדל שקרובות אליהם. אחר כך משפחות קניבסקי וקרליץ והקרובים אליהם שהם ממש חוג החזון איש אבל פחות חוג הרב גריינמן. כך יש גם משפחות שונות הקשורות לישיבת סלבודקה ברמות שונות. יש מעגל מסביב לרב קניבסקי שמחויב ברמה גבוהה לחזון איש, אבל לא נחשבים ממש 'חזונאישניקים'. ומהם מתמשכים מעגלים מעגלים של השפעות. אין אבחנה חדה לחלוטין. יש אנשים ממרכז הכובד של המשפחות השורשיות של ישיבת פוניבז' שמחויבות מאוד לפסיקת החזון איש ב- 95% מהמקרים, למרות שאינם נחשבים חוג החזון איש. אני חשבתי שכאשר יש ערך על חוג החזון איש נכון שיסקר כמה מעגלים של השפעה. אבל אני בהחלט מבין גם את הצד השני, שמי שלא נחשב 'חוג חזון-איש' פרופר, לא אמור להיכנס לערך. פיראוס - שיחה 23:42, 2 בדצמבר 2018 (IST)

לגבי דברי האלמוני, אם הפיסקה נכתבה לצורך שתיארת - היא לא מצליחה ליישם את זה, זה לא ברור ממנה. גם לא נראה לי שצריך להכריז (ודאי לא על דעת עצמנו) למה הרב נסים קרליץ תפס מעמד. אולי בגלל תכונותיו האישיות. אין חשיבות לציין כאן שרבנים חשובים היו "מקורבים" לחזון איש, מושג בעייתי כשלעצמו. לגבי דברי פיראוס, זה מעניין, אם דגש ומשתמש:ביקורת מסכימים לדעתי צריך להכניס לערך. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בכסלו ה'תשע"ט • 11:24, 3 בדצמבר 2018 (IST)

זה די נכון אבל דינאמי. היינו שכל־עוד הם לא מאוגדים במסגרות רשמיות, זה קצת בעייתי לאגד "חוגים" כאלו ואחרים כשהכול זה על בסיס השתייכות משפחתית ודרך השקפה מסוימת. זה בערך כמו לפרט משפחות ידועות של עצניקים. דגש - שיחה 15:57, 3 בדצמבר 2018 (IST)

עצניקים מאורגנים מאוד סביב מפלגה ועיתון ועוד מוסדות. חוג חזון איש פחות. לכן אם פיראוס צודק שיש כאן אלמנט בולט של מעגלים משפחתיים הייתי כותב את זה בערך, כמובן בזהירות, לא לטעון שאלה בדיוק הגבולות. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בכסלו ה'תשע"ט • 19:18, 3 בדצמבר 2018 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└ אני מתנגד לחלוקה הזו. דגש - שיחה 20:27, 3 בדצמבר 2018 (IST)

חוששני שלא הבנתם את כוונתי. לא באתי לומר שיש צורך להוסיף לערך את המשפחות ואני לא חושב שנכון לעשות כך. מניתי רק את המשפחות המרכזיות, רובן מורכבות מנכדים ונינים של תלמידיו. רק באתי להמחיש שיש מעגלים מעגלים של השפעה, יש קרובים מאוד, יש קרובים קצת פחות. כתבתי זאת כדי להסביר את המשמעות של הבהרת ההשפעה שהייתה לחזון איש לא רק על בני החוג המצומצם אלא גם על בני החוג הרחב יותר. פיראוס - שיחה 00:34, 4 בדצמבר 2018 (IST)

פסק או הנהגה

נרו יאיר בהלכה ישנם 3 דעות מתי זמן צאת הכוכבים: רא"ם (יראים) ר"ת והגר"א, הרמ"א והשו"ע פסקו כר"ת בא"י המנהג היה כהגר"א החזו"א לא חלק על זה, הוא באופן אישי לא התחיל להתפלל עד שיצא החוצה לראות אם הסימנים שכתובים בגמ' הגיעו, תלמידיו נוהגין כמוהו ומכאן הגיע זמן החזו"א. חסר תקנה :-) • שיחה • כ"ד בכסלו ה'תשע"ט • 16:16, 2 בדצמבר 2018 (IST)

מחילה: אי אפשר לנהוג את צאת הכוכבים. מנהג=פעולה אקטיבית כלשהי. אפשר לנהוג להדליק נרות חנוכה בזמן מסוים, או לנהוג להתפלל ערבית בזמן מסוים. אי אפשר לנהוג צאת הכוכבים, וודאי שאי אפשר להנהיג אותו. דגש - שיחה 16:19, 2 בדצמבר 2018 (IST)

לדוגמה: גם חזונאישניק שרוף שייולד לו תינוק 30 דק' אחרי השקיעה במוצ"ש לא ימול אותו בשבת הבאה אלא ביום א', בשונה מחסידי צאנז למשל שסומכין על שיטת ר"ת לחומרא ולקולא. חסר תקנה :-) • שיחה • כ"ד בכסלו ה'תשע"ט • 16:36, 2 בדצמבר 2018 (IST)

נו, זה לא פסק? אגב, יש עוד דעות לגבי צה"כ. נרו יאיר • שיחה • כ"ד בכסלו ה'תשע"ט • 17:51, 2 בדצמבר 2018 (IST)

להיפך זה אומר שבעיקרון הם סוברים כמו הגאונים שצה"כ 18 דק' ומחמירים 40 דק'. חסר תקנה :-) • שיחה • כ"ה בכסלו ה'תשע"ט • 18:01, 2 בדצמבר 2018 (IST)

אז תכתוב שבעקבות זאת הם מחמירים כך. נרו יאיר • שיחה • כ"ד בכסלו ה'תשע"ט • 18:03, 2 בדצמבר 2018 (IST)

אגב, משתמש:חסר תקנה – צאנז לא נוהגת רבינו תם לקולא. אתה אולי משתבש עם סאטמר. דגש - שיחה 18:04, 2 בדצמבר 2018 (IST)

צודק, הם לא מקילים 72 דק' בשבת, אבל לגבי מילה יש איזשהו מנהג אצלם של פרק זמן מסוים אחרי השקיעה של הגאונים. חסר תקנה :-) • שיחה • כ"ה בכסלו ה'תשע"ט • 18:08, 2 בדצמבר 2018 (IST)

למעשה, הזמן שיצא לתלמידיו (בערך 43 דקות בשיא הקיץ) הוא קרוב מאוד ואולי אף זהה למה שכתב הרב טיקוצ'ינסקי בירושלים אם תנכה את העובדה שבירושלים השקיעה מאוחרת יותר באופן יחסי בגלל הגובה של ירושלים (הגובה לא משפיע על רמת האור בשמים שנקבע רק לפי זווית השמש באופק. [אני לא מזכיר את ההרים שמסתירים את השמש, כיון שאותם הרב טיקוצ'ינסקי ניכה בכל מקרה). לכן אין כאן הוראה דרמטית של החזון איש, לכל היותר החמרה מסוימת, כיון שבירושלים נהגו את הזמן הזה רק במוצאי שבת והוא נהג כך גם בתפילת ערבית של יום רגיל. (אגב, לגבי מילה בתינוק שנולק בבין השמשות של כניסת שבת שמעתי מחתנו של הרב יחזקאל ברטלר שהחזון איש הורה בכל ימות השנה לפי 35 דקות, למרות שידע היטב את ההבדל הנובע מזווית השמש בייחס לאופק, וזה די מוזר). פיראוס - שיחה 20:45, 2 בדצמבר 2018 (IST)

פיראוס, כנראה כוונתו לתינוק שנולד ביום ו' 35 דק' אחרי השקיעה שהחמירו למולו ביום א' ולא בשבת. חסר תקנה :-) • שיחה • כ"ה בכסלו ה'תשע"ט • 00:22, 3 בדצמבר 2018 (IST)

בוודאי, כתבתי 'בכניסת שבת'. אבל זה עדיין מוזר כי יש הבדלים בין עונות השנה ברמת האור ובאפשרות ראיית הכוכבים, שנובעים מזווית השמש מול האופק, ומה פתאום הוא קבע זמן אחיד לגבי ברית מילה למרות שהיה מודע לשינויים הללו (כמדומני שכתב עליהם במפורש, זה מה שמכונה היום 'במעלות'). פיראוס - שיחה 07:22, 3 בדצמבר 2018 (IST)

שיעורי נפח ואורך - להחמיר או גם להקל

בערך כתוב שאחת מחומרותיו הידועות של החזון איש היא בנושא שיעורי נפח ואורך. שיניתי וכתבתי 'אחת מפסיקותיו' כיוון שמפסיקה זו יש תוצאות לחומרא ולקולא. נרו יאיר החזיר את המקור וכתב בתקציר שחד משמעית להחמיר ולא להקל. נרו, אני מניח שלא התכוונת לטעון שאין תוצאות להקל אלא שהחזו"א כתב רק להחמיר ולא להקל. ובכן, זה לא נכון. יש שני מקומות שבהם החזו"א התייחס לעניין. בקונטרס השיעורים (אות ט"ו) כתב "כל מה שכתבנו אינו אלא להחמיר, אבל במקום ששיעור רבותינו האחרונים הוא לקולא בדאוריתא, ראוי להיות מיראי הוראה ולהחמיר". כלומר, רק במקום שנוצרת קולא בנושא שהוא מן התורה, לדעת החזון איש רק 'ראוי' 'להיות מיראי הוראה' ולהחמיר. המקור השני הוא במכתב והוא קיצוני הרבה יותר. החזו"א כותב שם "לבי אנסני לומר ששיעור אגודל של זמנינו הוא 2.4 ס"מ ואפשר להתיר אשת איש ולהוציא ממון במדת אמת כזו". (על ההבדל בין המקורות יש ויכוחים. יש אומרים שבספר דיבר על מידות נפח ובמכתב על אורך, לדעתי במכתב מדבר רק על כך שהאגודל של זמנינו הוא 2.4 ולהוציא מן הטוענים שצריך לדחוק את האגודל או למדוד בנקודה אחרת). גם אם ננקוט רק את הכתוב בספרו, ברור שפסיקתו היא מהותית להחמיר וגם להקל כפי השיעור הגדול. הוא רק הסתייג שבדאורייתא ראוי להיות מיראי הוראה ולהחמיר כשיעור הקטן. • פּ‏ִירֵאוּס § שִֹיחָה • 14:56, 28 באוגוסט 2019 (IDT)

למיטב זיכרוני יש מקורות נוספים שבהם הוא אומר במפורש שיש להחמיר כמו שתי השיטות. אשתדל לבדוק בעז"ה. נרו יאיר • שיחה • כ"ז באב ה'תשע"ט • 15:59, 28 באוגוסט 2019 (IDT)

כך זכור גם לי. כבר אבדוק. קובץ על יד • שיחה • 18:46, 28 באוגוסט 2019 (IDT)

עוד לא הספקתי לעיין, אבל: א. אל יהא קל בעיניך "ראוי" של החזו"א. האם מישהו שמע על פוסק מחוג חזו"א שהקל לחולה ביו"כ לשתות בשיעור הגדול ללא צורך להקל עד כדי כך ברמת פיקוח נפש?! ב. לגבי המקור השני, לדעתי הוא מדבר על מידת הביטחון שלו שצריך להחמיר גם בזה, לא שהוא בטוח שאפשר להקל לפי זה. ואולי כך התכוון גם פיראוס לעיל. נרו יאיר • שיחה • כ"ז באב ה'תשע"ט • 19:25, 28 באוגוסט 2019 (IDT)

א. הוא הכריע במפורש כשיעור הגדול גם להקל בדרבנן ומעיקר הדין גם בדאורייתא, ה'ראוי' הוא רק לכיוון השני שצריך להחמיר כשיעור הקטן, אז לא ניתן לומר שהוא 'החמיר' כפי השיעור הגדול. לגבי קולא בשתיה ביום כיפור, לא הבנתי מתי הדיון: אם כשאפשר להסתדר בשיעור הקטן, מדוע לשתות יותר, ואם השיעור הקטן לא מספיק, ברור שישתו עד השיעור הגדול ולא חופשי חופשי. בנושאים מדרבנן, רבים מתלמידי החזון איש מקלים לכתחילה, למשל בעירובי תחומין. ב. לגבי המקור השני, הוא אומר שאפשר על פי זה 'להתיר אשת איש ולהוציא ממון' ואתה אומר שזה רק להחמיר? (אני התכוונתי למשהו אחר. אכתוב בתמצית עבור מי שזה מעניין אותו: יש כמה ויכוחים לגבי השיעור הקטן והגדול. למשל, היכן מודדים את רוחב האגודל, האם צריך לדחוק, האם מודדים רוחב או עובי, האם האגודל קובע, האמה קובעת או הרביעית קובעת ועוד. לדעתי החזון איש התכוון לומר את הוודאות הזו רק לגבי הוויכוחים הראשונים: ברור לו שהאגודל הוא שיעור 2.4. אבל זה שהאגודל קובע את כל מידות האורך, ובפרט הנפח, על זה הוא כתב בספר את הציטוט הראשון שמעיקר הדין אפשר להקל ובדאורייתא ראוי להחמיר. זו דעתי בהסברת החזון איש, אבל יש שמסבירים אחרת כפי שכתבתי לעיל. כך או כך, ברור שהייתה כאן הכרעה כשיעור הגדול ורק חומרא בעלמא בדאורייתא כפי השיעור הקטן. קשה לי להאמין שמישהו כאן ימצא מקור בכתביו לא כך, אצדיע לכם מחדרי אם תמצאו). • פּ‏ִירֵאוּס § שִֹיחָה • 19:38, 28 באוגוסט 2019 (IDT)

א. הדיון כשקשה להחמיר כשיעור הקטן. ב. הצעתי שהוא מדבר על מידת הביטחון שלו שצריך להחמיר כשיעור הגדול, מידת אמת דומה לזו שעל פיה היה מתיר אשת איש. לא על השלכה ספציפית של המידות לאשת איש. נרו יאיר • שיחה • כ"ז באב ה'תשע"ט • 20:16, 28 באוגוסט 2019 (IDT)

א. מעניין באמת מה יגידו תלמידי החזון איש במקרה כזה. ב. רעיון, אבל הוא כותב שם את זה על מידת הוודאות ששיעול האגודל הוא 2.4, לדעתי קשה מאוד להכניס בדבריו את פרשנותך. נמתין למקורות נוספים ממך ומקובץ על יד, אולי אנסה לחפש גם אני עוד. • פּ‏ִירֵאוּס § שִֹיחָה • 22:14, 28 באוגוסט 2019 (IDT)

מעיון נוסף בעניין עולה כי לכאורה חשש החזו"א לחומרא בדאורייתא לשיעור הקטן, ובדרבנן ייתכן שהקל. דברים שנאמרו בשמו בעל פה, מושכים לשני הכיוונים:

• האמירה על אשת איש היא כמובן הקצנה חזונישניקית טיפוסית, על מנת הבהר והדגש דבר. הדברים נאמרו כתגובה לצד החלוק עליו (רא"ח נאה), ומודפסים בתחילת הספר "שיעור מקוה", דף ח'. הוא עצמו אף חזר בו מאוחר יותר מכך, ואת דבריו להחמיר בדאורייתא (או"ח לט (קוה"ש) אות טו) הוא כתב אכן במהדורה בתרא, ובמהדו"ק לא היה כתוב. וראו גם אגרות חזו"א קצ"ד שמלכתחילה התלבט בכך עמוקות. הדעה שחזר בו מההקצנה שבמכתב רווחת בתורה-שבעל-פה, ובתורה-שבכתב לא עיינתי מספיק למצוא מקורות בריאים. באקראי מצאתי אצל: בנימין שלר, "שיעור חזון איש", בתוך: יתד נאמן, מוסף שבת, תשמ"ו, גיליון 9, עמ' 19, וכן הרב אליעזר הול, קונ' שיעור השיעורים, בני ברק תשע"ד, עמ' ז', בהערה.
• כמוזכר לעיל, החזו"א כותב במפורש להחמיר בדאו'. גם הסטייפלר, שהלך בדרכו של גיסו החזו"א, כותב כך כמה פעמים בחיבוריו על המידות (שש"ת, פרק שיעורי המצוות, אותיות ג', כ"ז, כ"ח, ל"א, וכן באות י"ז לכאורה, וראו גם איפת צדק עמ' ל"ד סוף אות כ"ג). וראו גם בקרד"א (רמד) כי החזו"א ראה את שיעוריו כעיקר ורק חשש לדעה המקטינה לגבי דאו'.
• דברים שנאמרו בעל פה:
  • בשם אחיינו רח"ק מביאים כי הגם שכך כתב בספרו, מכל מקום היה מורה למעשה לסמוך על שיעוריו אף לקולא ואף בדאורייתא (ראו א"ח עדס, באר חיים, עמ' ק"נ).
  • יש המביאים בשם הרבנים יצחק הלברשטט ובן ציון במברגר, שנשלחו על ידי החזו"א למידת תחום שבת, שאמר כי החזו"א אמר לו לחשוש לחומרא לדעות המקטינות - אף בדרבנן (קרית אריאל, עמ' רנ"ט). כך גם מביא הרב מנחם נאה (בנו של רא"ח) בשם ר"ש דבליצקי (קונטרס אורך אמה, עמ' 46).

יצוין ששיטת החזון איש מקורה בשיטת הצל"ח (פסחים קטז ב) שאף הוא סבור להחמיר כשיעור הגדול ולא להקל ("כי לא באתי להקל... אבל ברכה לא יברכו...").

לסיכום, אני חושב שראוי לציין בערך את הקו המוצק יחסית לפיו חשש בשאלות דאורייתא. קובץ על יד • שיחה • 16:54, 29 באוגוסט 2019 (IDT)

תשו"ח על קיבוץ המקורות, קובץ על יד ירבה. מכל המקורות נראה ממש כמו שכתבתי שמעיקר הדין הוא הקל גם בדאורייתא כשיעור הגדול, אלא שסבר שראיו להחמיר. ממש כמו שכתוב בספר. אם כן חזרנו לכך שהחזון איש פסק כשיעור הגדול כפסיקה מוחלטת ולא כחומרא. מאידך הוא החמיר לכתחילה כשיעור הקטן, בדאורייתא. • פּ‏ִירֵאוּס § שִֹיחָה • 17:22, 29 באוגוסט 2019 (IDT)

בעקבות המקורות שהביא קובץ על יד אני מצטרף לדעתו לציין בערך שאף שסבר ששיטתו היא העיקרית, הורה בשיעורי דאורייתא להחמיר לכתחילה לחומרא. איני רואה לזה גם סתירה כ"כ ממה שנמסר בשם ר"ח קנייבסקי. יחיאל - שיחה 18:40, 29 באוגוסט 2019 (IDT)

קצת צורם לומר על עניין שהיה נתון במחלוקת קדומה והונהג במשך שנים רבות שהחזו"א פסק שההלכה לא כך (בביה"ל או"ח רע"א ד"ה של רביעית, כתב שהוא מנהג העולם, סתם כאנקדוטה, שמעתי שהרב אלישיב היה מקדש על גביע של סבו בעל הלשם שלא הכיל 150 סמ"ק עד שבאו הנכדים מבני ברק והזדעזעו, ולכן הוא שלח את הגביע לצורף שיגביה אותו שיכיל את השיעור הגדול). חסר תקנה :-) • שיחה • כ"ט באב ה'תשע"ט • 20:33, 29 באוגוסט 2019 (IDT)

כבר הערתי שהיה הבדל במנהגים בין שיעורי אורך לשיעורי נפח, אם תהיה לכך משמעות לדיון, אביא מקורות אי"ה. לגופו של עניין, החזו"א בהחלט פסק בעניין, נראה לי שלא ניתן לפרש בשום פרשנות אחרת את מה שהוא עשה. השאלה אם זו זכותו או לא, זה כבר תלוי השקפה אישית של כל אחד ואחד. • פּ‏ִירֵאוּס § שִֹיחָה • 22:25, 29 באוגוסט 2019 (IDT)

אנסה לסכם את הדיון: כל המקורות שווים בכך שהחזון איש פסק כשיעור הגדול ולא רק החמיר, הפערים בין המקורות הם רק לגבי השאלה האם החמיר כשיעור הקטן או שלא חשש לו. לגבי שיעורי אורך, המקורות בכתב ובע"פ מצביעים על כך שלא החמיר כשיעור הקטן, מלבד עדויות סותרות לגבי ההנהגה בפועל לתלמידיו בעניין תחומין. לגבי שיעורי נפח, הוא כתב בספרו שבדאורייתא ראוי להחמיר כשיעור הקטן וכך מורות גם העדויות בעל פה ברמות החמרה שונות. אני מעדכן את הערך בהתאם לאמור. • פּ‏ִירֵאוּס § שִֹיחָה • 19:22, 2 באוקטובר 2019 (IDT)

באילו קהילות הקפידו על שיעור חזון איש לפני הפסיקה שלו? נרו יאיר • שיחה • ד' בתשרי ה'תש"ף • 00:21, 3 באוקטובר 2019 (IDT)

חריף. אבל אולי לא אנציקלופדי

בפסקה דרך לימודו המבקשת להבהיר את ההבדל בין דרכו של החזון איש ובין דרכו של הרב מבריסק נאמר בין היתר כך:

הגדרה מפורסמת על החילוק בין שיטתו לשיטת בריסק היא: החזון איש הסתכל על השמיים וראה שצאת הכוכבים היא 40 דקות לאחר השקיעה לכל המאוחר ועל פי זה פסק. לעומתו הרב מבריסק ראה בספרי ההלכה שזמן צאת הכוכבים הוא 72 דקות לאחר השקיעה ולכן כאשר הסתכל על השמיים ראה שעדיין יום.

חריף ומעורר בת צחוק. לא בטוח שזה אנציקלופדי. טל ומטר - שיחה 16:18, 24 באפריל 2023 (IDT)

במבט שני, יש למחוק פסקה זו. לעתים קרובות כך היא דרכה של ההלכה וגדריה. הכללים קובעים ולאו דווקא המציאות הניתנת לבדיקה. בחוגי הלומדים מפורסמת ביותר דרשת חז"ל על הפסוק הבא: "לאל גומר עלי", קטנה בת ג' שנים ויום אחד שנבעלה, אין בתוליה חוזרים. נמנו בית דין ועברו את השנה, בתוליה חוזרין, הוי "לאל גומר עלי". לפני שנים רבות כשהלוח לא היה קבוע כבימינו חכמים הם אלה שקבעו אם להוסיף אדר שני. ובמקרה זה, הקטנה היתה כבר בת שנה ויום אחד אבל בית הדין החליט שהחודש לא יהיה ניסן אלא אדר שני, במקרה זה הקטנה מבחינה הלכתית עדיין לא שלוש ולפיכך 'אין בתוליה חוזרין'. ועל כך, מיותר לומר, גם החזון איש מסכים. אין טעם לללגלג דווקא על ההגדרות של הרב מבריסק.

מוחק פיסקה זו. טל ומטר - שיחה 10:08, 25 באפריל 2023 (IDT)