יחזקאל ברטלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יחזקאל ברטלר
אין תמונה חופשית
לידה מאי 1934
ט"ו בסיוון ה'תרצ"ד
לבוב, הרפובליקה הפולנית השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 בפברואר 2019 (בגיל 84)
י"ח באדר א' תשע"ט
בני ברק עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי רֶבּ חַצְקְל
מקום קבורה בית הקברות שומרי שבת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות בני ברק
השתייכות חוג חזון איש
רבותיו אברהם ישעיהו קרליץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב רפאל אביגדור יחזקאל ברטלר (כונה: רֶבּ חַצְקְל; ט"ו בסיוון ה'תרצ"ד, מאי 1934י"ח באדר א' תשע"ט, 23 בפברואר 2019) היה למדן ליטאי בני ברקי, תלמיד מובהק של החזון איש ומראשי חוג חזון איש.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בלמברג שבאוקראינה, לעזריאל ברטלר, חסיד ויז'ניץ, ומינדל בת הרב יצחק פרנקל מצאצאי הנודע ביהודה[1]. במהלך מלחמת העולם השנייה התחבא בבונקר יחד עם אמו ואחיו היחיד יוסף. לבסוף חולץ עם אמו ואחיו מגטו בוכניה בידי העסקן אליעזר לנדא שהציל מגטו זה אלפי יהודים[2], אל החבלים המזרחיים של פולין שנתפסו על ידי הצבא האדום ב-19 בספטמבר 1939 בהתאם להסכם ריבנטרופ-מולוטוב. אביו לא שב מן המלחמה ואמו קיבלה היתר עגונה מהרבנות הראשית, אולם לא נישאה בשל חוות דעתו של החזון איש שסבר שבמקרה שלה אסור לה להתחתן.

בקיץ של שנת תש"ד עלה עם אמו, סבו ובן דודו לארץ ישראל ונכנס לבתי אבות של פוניבז'. הרב מפוניבז' שעמד על כישרונותיו הביאו בחודש אלול תשי"א אל הרב אברהם ישעיהו קרליץ החזון איש, שהכניסו לביתו, פרס עליו את חסותו, ועל אף גילו הצעיר למד עמו בחברותא רבות. היה האדם היחיד ששהה לצד החזון איש בעת פטירתו[3].

לאחר פטירת החזון איש למד תקופה קצרה בישיבת מיר אולם רוב חייו, החל מנישואיו בשנת תשי"ז, למד באופן אישי בביתו. כן למד עם חברותות שונות, בהן הרב משה יהושע לנדא, הרב חיים גריינמן, הרב נתן צבי שולמן, והעיקרי שבהם גיסו הרב אברהם רייסנר. תקופות קצרות למד בכולל חזון איש ובבית הכנסת הליגמן בבני ברק.

רבים נהגו להתייעץ עמו בנושאים הלכתיים מורכבים, דוגמת ריבית, מקוואות, עירובין, מצוות התלויות בארץ, טומאת כהנים, קביעת מקום המזוזה במבנים מורכבים, דיני ממונות, קידוש החודש, וכן בנושאים למדניים ישיבתיים. לעיתים נדירות עסק בסיוע לנציגים חרדיים בכנסת, דוגמת ניסוח ההסכם הקואליציוני בממשלת בגין הראשונה, וייעוץ בתחומי ניתוחי מתים ושירות נשים בצה"ל.

הרב ברטלר לא כתב את דברי תורתו,[4] חלק מהם כתב אחיינו ותלמידו הרב מתתיהו רייסנר וכללם בסדרת ספריו "מבא שערים" וספרים נוספים. בשער כל ספר כיתוב המייחס את רוב הדברים בספר לדודו של המחבר, הרב ברטלר.

היה ידוע בחומרות הלכתיות רבות בהן נהג. לא החזיק בחשבון בנק עקב חששו מאיסורי ריבית, בשל חששו זה אף הקנה את כל כספו לאשתו.

בשנים האחרונות לחייו, החל מחודש תשרי תשע"ו, חלה במחלה קשה. באותה תקופה נוסף לו השם "רפאל".

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב ברטלר היה נשוי לדבורה, בתו של יעקב שכטר שהיה סוחר עורות תל אביבי. גיסיו הם הרב אברהם רייסנר, הרב משה שטרנבוך והרב אריה שכטר.

שלושה מחתניו הם הרב אליהו פוזן המשמש כדיין בבית דין צדק בני ברק, הרב צבי אשר פרידמן המשמש כמורה הוראה בבתי ההוראה של הרב נסים קרליץ ומרבני חוג חזון איש והרב אברהם קלמנוביץ (נכד הרב אברהם קלמנוביץ ראש ישיבת מיר בארצות הברית). שלושת חתניו אלו מכהנים גם כר"מים בישיבת זיכרון מיכאל בזכרון יעקב. כלתו היא הסופרת חסיה ברטלר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדברי תורתו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ו, עמ' 1043.
  2. ^ קלמן לנדא, ‏מנת חלקי, ירושלים תשס"ד, בהקדמה, עמ' 8, באתר אוצר החכמה.
  3. ^ שלמה כהן, פאר הדור, חלק ה', עמוד ק"כ
  4. ^ תלמידיו מציינים שתי סיבות לכך: ראשית, העובדה שבשנות ילדותו שהה שנים ארוכות במרתף, מנעה ממנו לימוד כתיבה באופן מסודר. שנית, בשל חשיבתו המהירה, התקשה "לארגן" את מחשבותיו בקצב כתיבה.