שיחה:חסידות סטריקוב

עריכה

לעניות דעתי צריך למחוק את תבנית "שכתוב", לאחר העריכה החדשה הנוכחית, האם מישהו מתנגד? אורח נטה ללון - שיחה 21:54, 11 בפברואר 2009 (IST)\

לעניות דעתי צריך לכתוב כמה חסידים יש לכל חסידות, כאשר כותבים ערך על חצר חסידית הפעילה גם כיום. הקורא יכול לחשוב שאין הבדל בגודל בין חסידות סטריקוב לחסידות גור.--שפ2000 - שיחה 13:45, 26 במרץ 2009 (IST)

שלא תתחיל עם זה כי אין שום סיכוי שיופיעו מספרים נכונים, בפרט בחסידיויות הקטנות יחסית. אורח נטה ללון - שיחה 18:01, 26 במרץ 2009 (IST)

אני לא מדבר על השאלה האם חסידות בעלזא גדולה מחסידות ויז'ניץ או לא. יש לי בעיה עם ערך על חסידות של 13 משפחות, שלאחר פטירת האדמו"ר שלה מתחלקת ל-4 חלקים. חסידויות כאלה במחכ"ת אולי חשובות אך לא ראויות לערך אנציקלופדי. --שפ2000 - שיחה 08:58, 27 במרץ 2009 (IDT)

בדרך כלל, הערכים (כדוגמת הנוכחי) מדברים על חסידות היסטורית שמגיע לה ערך, אי אפשר לכתוב על החסידות מבלי לעדכן עד ימינו. אינני רואה גם נזק אם בחסידות שמגיע לה ערך, יעודכן שלבסוף היא התפצלה ל-4 ואפילו ל-20, כמובן שאם זה יהיה מוגזם מידי, ניתן לכתוב רק את הפרט הזה בלי רשימת הפלגים. אורח נטה ללון - שיחה 21:03, 30 במרץ 2009 (IDT)

סטריקוב היא חשובה דייה ולא משנה כמה חסידים יש לה מדובר בחסידות שהתחרה באלכסנד לפני השואה, היא אינה חסידות חדשה. מה לעשות והשואה קטעה באיבה.

נרו יאיר שחזרתי

נרו יאיר מחק חצי ערך ללא כל הסבר בף השיחה לטענתו אין זה שייך לסטריקוב אלא לאלכסנדר ואנכי לא הבינותיו שהרי סטריקוב הם ממשיכי דרכו של הישמח הישראל מאלכסנדר [לטענתם].

נרו יאיר מתכבד להסביר בפרוטרוט מדוע מחק חצי ערך ללא כל התייעצות. --עמיקם1 • שיחה 15:17, 21 בפברואר 2011 (IST)

משוב

בפסק בית הדין נפסק שהרב יעקב דן שטרן יעזוב את בית המדרש בירושלים והוא פתח בית מדרש משל עצמו.ונפסק שההרב דוד ברנדר יתן לו בתמורה כ 50 אחוז משווי הבניין.

ייסוד החסידות

"ולאחר פטירתו בשביעי של פסח כ"ב בניסן ה'תר"ח". שביעי של פסח חל תמיד בכ"א בניסן. --גר צדק - שיחה 01:18, 16 בנובמבר 2011 (IST) מדובר על חו"ל יש יו"ט שני לא????

שורשיה העמוקים של החסידות

בעריכה זו שוחזר פירוט של שורשי חסידות סטריקוב, מרבי יצחק מוורקא, דורות לפני שנוסדה. אפשר הרי להמשיך הלאה, ולתאר את כל תנועת החסידות מאז הבעש"ט, וגם הלאה. זה ישנו בערכים אחרים ואינו רלוונטי כאן. תקציר העריכה אומר "האדמו"ר הראשון של סטריקוב היה בן האדמו"ר ר' בעריש מביאלא". כמובן, זה היה כתוב גם בעריכה שלי קודם, אבל לא קשור לדורות הקודמים. נרו יאיר • שיחה • כ"ג בחשוון ה'תשע"ב • 10:49, 20 בנובמבר 2011 (IST)

חסידות סטריקוב לא נוסדה כחסידות חדשה. היא היתה חסידות בת של חסידות וורקא. בלתי אפשר לכתוב על חסידות סטריקוב בלי לכתוב על השרשים בוורקא. לאו דווקא בניסוח הנוכחי, אבל זה חלק בלתי נפרד של ההיסטוריה של חסידות סטריקוב. --גר צדק - שיחה 16:12, 21 בנובמבר 2011 (IST)

הערך הנוכחי הוא על סטריקוב, לא על וורקא. אם אי אפשר להפריד בין השתיים (וכאמור, אפשר להמשיך הלאה, ולטעון שאי אפשר להפריד בין זה לבין פשיסחא ועוד הרבה אחורה) - אז צריך לאחד את הערכים. נרו יאיר • שיחה • כ"ח בחשוון ה'תשע"ב • 00:58, 25 בנובמבר 2011 (IST)

שושלת סטריקוב מתחילה מרבי אברהם לנדא מטשכנוב (שזכיתי להעלות את הערך אודותיו). וכשם שלמשל שושלת ויז'ניץ מתחילה מקוסוב, ובערך על חסידות ויזניץ פותחים ב"אהבת שלום" וב"תורת חיים" מקוסוב, כך יש מקום להתחיל בטשכנובר. ולגבי אזכורה של וורקא: אמנם חסידות סטריקוב היא ענף וורקאי, אך אין זו סיבה להרחיב בשל כך על כל שושלת וורקא ודי באזכור קצר ותמציתי, כיוון שלא מדובר בהמשך משפחתי של שושלת וורקא (להבדיל מחסידות אמשינוב). גרש - שיחה 02:28, 25 בנובמבר 2011 (IST)

שושלת סטריקוב לא מתחילה בטשכנוב. הרה"ק מטשכנוב היה רבה של טשכנוב אך לא בתור אדמו"ר. אמנם בסוף ימיו הוא נהג כאדמו"ר אך הוא אינו נמנה כלל בשושלת אדמו"רי סטריקוב. בנו הרה"ק ר' דב בעריש מביאלא (אביו של כ"ק האדמו"ר הזקן מסטריקוב) כיהן כאדמו"ר החל משנת תרכ"ח כאשר הוא ממשיך את דרכו של רבו הרה"ק ר' מנחם מנדל מוורקא, וזה עוד היה בחיי אביו-הטשכנובער שהסתלק רק בשנת תרל"ה.

הסמינר בירושלים.

הסמינר בירושלים הוא סמינר חסידי כללי ואין לו כל קשר עם החסידות.213.151.45.242 16:40, 28 ביוני 2015 (IDT)

טענות בדבר גרסה קנטרנית

הגרסה שנרו יאיר מתעקש להשאיר הינה גרסה קנטרנית שכל מטרתה היא להקטין את הצד הירושלמי, ולשם מטרה זו הוא משבש עובדות ידועות. כולם יודעים כי זקני החסידים שחיו בזמן פטירת האדמו"ר זצ"ל תמכו חד משמעית ברבי מירושלים - הנכד, לדוגמה: ר' זושא גרליץ, ר' אברהם ידידיה חסידה, ר' בן ציון לבנשטיין, ר' אריה קיוויאק ועוד נשמתם עדן, ולהבחל"ח ר' אברהם יצחק ערנברג שליט"א, ואילו החסיד הבני ברקי המבוגר ביותר אז היה ר' גרשון דז'לובסקי, שבעת פטירת האדמו"ר עדיין לא מלאו לו שבעים שנה. כמו כן האדמו"ר מירושלים הוכתר לאדמו"ר מיד עם כלות השבעה של הרבי זצ"ל, ואילו עמיתו הבני ברקי שנה לאחר מכן. הצורה בה הוגדרה החצר הבני ברקית "החצר המרכזית" בשקר יסודה. בדין תורה שהתקיים בבי"ד של הרב קרליץ הוכרזו שתי החצרות כשוים ואף הנכסים חולקו שוה בשוה. מי שמעוניין להכחיש עובדות אלו מוזמן להוכיח את דבריו.82.81.109.131 17:05, 16 בפברואר 2020 (IST)

א. אשריך שאתה אמנם מנהל מלחמת עריכה אבל בכלל לא מתעקש ושמינית את עצמך לדוברה של האנושות כולה. לא ברור לפי זה מי כתב את מה שנמצא זמן רב בערך, ומה היחס בינו ובין "כולם". ב. לעצם העניין, גם אתה צריך להוכיח את דבריך, לא רק מי שחושב אחרת. בינתיים אתייג את משתמש:גיברס, אולי ידוע לו משהו. נרו יאיר • שיחה • כ"א בשבט ה'תש"ף • 17:09, 16 בפברואר 2020 (IST)

אני ציינתי שמות של אנשים. תשאל כל חסיד סטריקוב האם כתבתי משהו לא נכון. האם אתה מכחיש את השמות הנ"ל? או האם אתה מכחיש שהיה פס"ד שמשווה את שני הצדדים כאחד? במטותא ממך עיין ב"קישורים חיצוניים" על פסק הדין ואל תעצום את עיניך.82.81.109.131 17:19, 16 בפברואר 2020 (IST)

אכן בינתיים ראיתי את פסק הדין בקישור החיצוני, וכתוב שם שלרב שטרן פנו רק כחמישית מהחסידים, וזה העיקר לענייננו. אני לא מתווכח על אף שם ספציפי וגם לא על השאלה מי מונה קודם ומי אח"כ. שני הדברים לא נראים לי חשובים. נרו יאיר • שיחה • כ"א בשבט ה'תש"ף • 17:22, 16 בפברואר 2020 (IST)

אינני בקי כל כך בדברי ימיה של סטריקוב, רק זאת אדע שברחוב החרדי סתם סטריקוב הכוונה לרב ברנדר. אדרבה, נשמח אם תחכים אותנו בעניין הנכד - הרב שטרן, כיצד נהיה אדמו"ר; אם הבנתי נכון הרי שאביו שימש כראש ישיבה אצל גיסו הרב ברנדר, האומנם? בברכה, גיברס - שיחה 23:40, 16 בפברואר 2020 (IST)

ובכן, עוד בחיי הרבי זצ"ל ידעו כולם (הכוונה היא הן לחסידי סטריקוב על פלגיה והן אנשים מבחוץ) כי הרב שטרן הוא הממשיך. מה שקרה לאחר הפטירה הוא שקבוצה מזערית של אנשים צרי עין שחיכו להזדמנות זו ועוד במהלך ההלוויה הם השפילו את הרב שטרן והחלו במסע השמצות וליצנות בצורה מביישת, וכך הם סחבו איתם חלק נכבד מהצעירים, להם הם הבטיחו כי יעבירו את ההנהגה מהרב שטרן להרב ברנדר, והוא לפי דבריהם יצליח להפוך את סטריקוב לאחת המעצמות. הדבר קרץ לאותם צעירים במיוחד לאור הכריזמטיות שהרב ברנדר ניחן בה, והיו בטוחים כי הגיע לידיהם מכרה זהב. זקני החסידים שחיו אז ועוד מספר לא מבוטל של צעירים מקרב החסידים הזהירו את הפורשים שהם נוקטים בצעד שהוא נגד רצונו של הרבי זצ"ל והודיעו חד-משמעית שהם לא יתנו לכך יד, ובד בבד קבלו את מרותו של הרב שטרן - אותו ייעד הרבי זצ"ל לממשיך דרכו. בתחילה זה התנהל על אש נמוכה, כי הרב שטרן לא הסכים לעשות צעד חד צדדי בתוככי ביהמ"ד, ולכן ה"טישים" התנהלו תמיד במקומות אחרים. הרב ברנדר לעומתו עדיין לא כיהן כאדמו"ר במהלך כל השנה הראשונה. לקראת שבת ר"ח אייר תשס"ב כשלושת רבעי השנה לאחר פטירת האדמו"ר, אזרו החסידים שגרו מחוץ לירושלים אומץ והגיעו לירושלים כשבת נסיעה בצורה רשמית ביותר. הדבר נשנה ביתר שאת בחג השבועות, כאשר לקבוצת הנוסעים ירושלימה הצטרפו עוד חסידים שחששו להצטרף לנסיעה הראשונה. לאחר חג השבועות התחילו מגעים בין הצדדים להכריז רשמית על פילוג ושני אדמו"רים, מהלך שבא לידי גמר לקראת היאצ"ט הראשון -ט"ז אלול תשס"ב, בו חתמו שלושת חתני האדמו"ר זצ"ל על הסכם בו הוחלט כי הרב שטרן ינהג באדמו"רות באופן רשמי בביהמ"ד בירושלים והרב ברנדר בביהמ"ד בב"ב. בענין ראשות הישיבה, זה מגוחך לומר שכהונת הרב משה שטרן כראש ישיבה היתה אצל גיסו הרב ברנדר. הרב שטרן, בתור החתן הגדול של הרבי זצ"ל ובתור איש אמונו של הרבי זצ"ל כיהן כראש ישיבה עוד מיום ייסוד הישיבה ע"י הרבי זצ"ל. הרב ברנדר שימש שם כמגיד שיעור גרידא. באופן כללי, גם לאחר פטירת הרבי הישיבה התנהלה רק בידי הרב שטרן והרב פרנקל (החתן השני של הרבי זצ"ל), ואפילו הרב ברנדר בעצמו לא העיז לעשות שימוש בישיבה (בימים נוראים, חגים, שמחות וכד') ללא רשותם של שני גיסיו הגדולים. 82.81.109.131 22:10, 17 בפברואר 2020 (IST)

לאור כל הריבים והויכוחים בחסידות, לא כדאי להוריד את המשפט הבא מתוך הערך:”בחסידות סטריקוב, כהמשך לחסידות וורקא, הודגש נושא אהבת ישראל ושמחה” ? ממש מרבים באהבה שם...

אף אחד לא רב היום. אני רק בקשתי לתקן את העוול שנעשה באופן הייצוג של הצד הירושלמי.82.81.109.131 22:50, 17 בפברואר 2020 (IST)

אתה הרי לא מצפה שנקבל את מה שאתה כותב כאן כתורה מסיני. לכן אם יש לך מקורות אמינים, שאינם נובעים מצד אחד במחלוקת - אנא הבא אותם. אם אין - גם אין טעם שתביא כאן גירסה של צד אחד, ואפשר לסיים את הדיון. נרו יאיר • שיחה • כ"ג בשבט ה'תש"ף • 16:46, 18 בפברואר 2020 (IST)

למה לך (נרו יאיר) מותר לנקוט צד לצד של בני ברק ולהציג את הצד הזה כמרכזי בלי להביא שום מקורות אמינים ולפי זה לנסח את כל הכתבה בויקיפדיה ולמחוק מיידית כל מה שאני מתקן ואני חייב להוכיח את דברי? 82.81.109.131 03:37, 24 בפברואר 2020 (IST)

למה היה הרב שטרן הנכד המועמד האוטומטי לאדמו"רות בחיי הסבא, ולא אביו למשל? או אולי נכד אחר? ואם אכן כך היה - איך הצליחו אותם "צרי עין" להפוך את הקערה על פיה? ובכלל למה התקנאו אותם צרי עין ברב שטרן ולא ברב ברנדר למשל?

כי נכד קשור לסבא באופן כללי יותר מאשר חתן, הוא יוצא חלציו. ברוב המקומות שלא היו בנים רלוונטיים הנכד נהיה ולא החתן, וכמובן הנכד הגדול ביותר, בנו של החתן הגדול, בפרט שהוא ראוי לאותה איצטלא. בכלל, השאלה "למה" היא לא עניינית, כי זו היתה המציאות, ותשאל כל חסיד של הרב ברנדר שזוכר את התקופה ההיא ותראה שהם אפילו לא מכחישים את זה. תראה גם שהרבי זצ"ל הכתיר אותו להיות הרב של הבית-מדרש שנבנה בסוף ימיו בירושלים. כמו כן ר"י טשעבין מעיד על כך שהרבי זצ"ל אמר לאביו הר"י זצ"ל בפירוש כי נכדו הגדול ימשיך את ההנהגה. עדויות נוספות מעידים על כך הגה"ח ר' אברהם יצחק ערנברג שליט"א ששמע זאת בפירוש מהרבי זצ"ל וכן מהחתן האמצעי הרב ישעיה פרנקל שליט"א רב ביהמ"ד קרקא ששמע זאת מהרבנית ע"ה בפירוש שזה היה רצון הרבי. עד כאן עדויות חיות. עדויות נוספות על כך נשמעו מפי ר' נתנאל רדזינר ז"ל ידי"נ של הרבי זצ"ל ומפי האדמו"ר מסוקולוב קוצק זצ"ל.

בענין השנאה של אותם אנשים לרב שטרן, היא החלה כאשר הם ניסו לערב אותו במחלוקת משפחתית ידועה עוד בחיי הרבי זצ"ל והוא לא הסכים להתערב.

ושאלה אחרונה, לגבי הישיבה: האומנם נכונה האגדה כי פעם אחת נאלץ הרב שטרן (החתן) להיעדר מהישיבה, ומחליפו במסירת השיעור היה בנו - האדמו"ר מירושלים? בברכה, גיברס - שיחה 16:52, 18 בפברואר 2020 (IST)

אני יודע שהאדמור מירושלים הוא מג"ש בחסד עליון בישיבת רחמסטריווקא עד היום והתלמידים שלו וגם הבוגרים מאד מעריצים אותו82.81.109.131 03:37, 24 בפברואר 2020 (IST)

תגובה לשאלה למעלה: לא נקטתי צד. אני הבאתי גם הבאתי מקור, שכבר היה בערך. אתה טוען טענות. חבל על האנרגיה והדיבורים. הכול יתחיל וייגמר במקורות אמינים שתביא, אם תמצא. אני מסכים שלא משנה למה, משנים המקורות, ככל שהם אמינים. נרו יאיר • שיחה • כ"ט בשבט ה'תש"ף • 14:15, 24 בפברואר 2020 (IST)

חבל על ההטעיה

אני חושב שיש כאן הרבה אי דיוקים ניסיתי לשנות וראיתי שנלחמים בי איני מתכוון להשתטות על זה רק כאחד שהיה שכן למקום בירושלים אני זוכר את ההיסטוריה של שני הצדדים במקום וכואב לי על אי הדיוק ר' דוד ברנדר הוא איש צדיק וגם היה חביב מאד על האדמו"ר זצ"ל אבל עם כל הכבוד ידידיו של האדמו"ר אנשים בעלי שם העידו שהתבטא בפניהם כמה פעמים שנכדו ר' יעקב דן שטרן ימשיך אותו וע"פ עדותם כבר בשבת ר"ח אייר תשס"ב אני זוכר שהגיעו קבוצה גדולה של חסידים להכתרתו ואח"כ בחג השבועות הגיעו ג"כ ציבור גדול לשהות במחיצתו אבל אז התחממו הרוחות והגיעו להסכמה שביארצייט הראשון יוכתר גם ר' דוד ברנדר לאדמו"ר אצל האדמו"ר מבני ברק הייתי פעמים בודדות ונכון שנראה שהחסידים המוכרים אלה שתמיד היו בענינים רובם אצלו אבל בירושלים אני זוכר את זקני החסידים כאלה שגילם מגיע ל-90 + כמו ר' זושא גרליץ ור' אריה קיוואק ועוד שאיני זוכר את כולם בשמם. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
2A01:6500:A10C:792B:1714:AA0:10A8:F80B 11:58, 8 בנובמבר 2020 (IST)

יפה שהגעת לדף השיחה לאחר שניהלת מלחמת עריכה שגרמה להגנה על הערך. על כל פנים, זה לא הולך לפי מה שאתה זוכר או שאומר שאמרו לך. אתה צריך להביא מקורות אמינים, ובטח אינך יכול למחוק דברים שהובא להם מקור רק בגלל שאתה אומר שאתה זוכר אחרת. נרו יאיר • שיחה • כ"א בחשוון ה'תשפ"א • 13:55, 8 בנובמבר 2020 (IST)

לא הבנתי מי צריך להביא מקור אמין אני מדבר איתך על מקור ראשון אני מכיר את שני הצדדים לא נראה לי שיש מי שחולק על מה שכתבתי זאת המציאות אף שאינה נראית כך ברחוב, איני יודע מאיפה המקורות שלך אינם מובאים בשום מקום. זה לא מה שאני זוכר אני חייתי את זה, זה לא זכרון זאת מציאות ברורה ,וברור שאיני יכול למחוק כשהמושכות נמצאות בידך אם הייתי קצת יותר משועמם ברור שיכולתי אבל זה לא עניני אני רק מבין כמה לא אמין המידע שנמצא בויקפדיה (כמו שסיפר אחד החשובים של הפלג הבני ברקי ר' אריה לייב גרליץ על כתבה בעיתון שהוא היה חלק ממנה וידע שאינה נכונה הוא פנה לעורך והוכיח אותו על כך והוא העיתונאי לא הבין מה הבעי' אם אתה רוצה אני יכתוב הכחשה אמר לו מצידו זה רק ימלא לו עוד טור בעיתון שלמחרת, הבעי' איתך שאפ' את זה אינך מבין) לענינינו אני אומר תתעשת בזמן ולך תברר מה ההסטוריה אני רואה שאני לא הראשון שכותב לך את זה.

אין לי מושג מהי האמת המוחלטת. אני רק יודע שממש לא מספיק שתכתוב בדף השיחה שאתה יודע כדי שזה יהפוך באותה שנייה למציאות. על כל פנים, מקור אמין הכוונה מקור כתוב נייטרלי (למשל זה שמחקת), לא זכרונות שלך. אם זה חשוב לך אתה מוזמן לחפש מקורות כאלה. אם אין - חבל על המשך הדיון, הוא לא ישנה. אגב, לא אני שחזרתי אותך. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בחשוון ה'תשפ"א • 15:28, 9 בנובמבר 2020 (IST)

הדבר היחיד שיש לו מקור זה שיש לצד הבני ברקי 260 משפ' שזה מופרך מאיליו כל אחד יכול ללכת ולבדוק, כל שאר הדברים אין להם שום מקור, אבל הדברים שאני כתבתי לא צריכים מקור כי זה דבר שכל חסיד או כל מכר של סטריקוב יודע וזוכר את ההיסטוריה הזאת, זה שהרבנית ע"ה חזרה בה בהמשך הדרך זה עדיין לא שולל את זה שהאדמו"ר זצ"ל אמר לידידיו שהוא רוצה שנכדו ימשיך אותו אנשים אלה העידו את זה בע"פ או בכתב כמו שכבר כתבו כאן קודמי, כל מי שחושב שהוא חזר בו מוזמן להוכיח את זה, זה שזקני החסידים היו עם הנכד לא חסר תמונות באתרים שאפשר לראות אותם יושבים בטישים שלו, וגם שבשבת ר"ח אייר הכתירו את הנכד זה גם דבר שכל אחד יודע וזוכר, רק לדור הבא או לאנשים שלא היו בענינים הדברים האלו לא ידועים וחבל שאתה או אנשים כמוך משתמשים בכחכם להטעות את הציבור, אני מאמין שיש גם מקורות לדברים האלה בעיתונות או לפחות באתרי אינטרנט כלשהם אבל כמו שכבר כתבתי כאן זה לא עניני ואין לי את הזמן לנבור באשפתות, אם יש פה מישהו מאלה שנלחמים פה על התיקונים שבאמת רוצה להוציא פה דברים מבוררים ומתוקנים ולא להסתמך סתם על מה שנראה פה כניטרלי (ממש לא) אני מציע שיפגש עם חסידי סטריקוב משני הצדדים ואני מאמין שהוא יווכח שאני צדקתי לא באתי לכתוב נגד מישהו מסוים רק את האמת גרידא

אני שחזרתי אותך, ונימקתי בתקציר העריכה "עריכה משמעותית בלי מקור, חשד להטיה". יתכן מאוד שאתה צודק, אבל אין לי שום דרך לדעת את זה חוץ ממקורות מהימנים. אתה מוזמן למצוא כאלו, ולשנות בערך לפיהם. עד אז נאלץ להישאר עם הגירסה היציבה הקיימת. הצורב - שיחה 23:09, 9 בנובמבר 2020 (IST)

לאחר עיון ממושך בהיסטורית הגרסאות איני מבין מדוע הגירסה שאתה נלחם עליה היא הגירסה היציבה הקיימת, לאורך כל השנים היו כאן גירסאות שונות ואנשים בעלי זרוע נלחמו כאן על גירסא נוטה לצד אחד אמנם ייאמר לשבחם שמחקו כל מילה קנטרנית משני הצדדים במקצוענות רבה אבל להחליט על גירסא זו שהיא קיימת ויציבה זה ממש לא נכון אף אחד מהם לא הביא מקורות מהימנים.

מה לעשות שהגירסה הנוכחית קיימת בערך למעלה משנתים, אז גם המומחה שלנו AddMore-III הוסיף את המקור. הצורב - שיחה 09:30, 10 בנובמבר 2020 (IST)

אגב, בדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה שאליה מתייחסים (כלומר נכתבה כבר שורת תגובה מעל לזאת שמתווספת כעת), נהוג להוסיף זוג נוסף של נקודתיים. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם. הצורב - שיחה 09:32, 10 בנובמבר 2020 (IST)

אם היה לי פני על כל דף שיחה שחסיד כלשהו הגיע אליו עם טענות לקונספירציה, תוך נפנוף בשמות רבי'ז שאיש לא שמע עליהם (אין לי מושג מיהו האדמו"ר מסטריקוב). יש מקור אחד ויחיד לדמוגרפיה חסידית והוא הספר בהער"ש. AddMore-III - שיחה 11:10, 10 בנובמבר 2020 (IST)