חסידות סטריקוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חסידות סטריקוב היא חצר חסידית מבית וורקא הנקראת על שם העיירה סטריקוב שבפולין שבה כיהנו אדמו"רי השושלת. החסידות הוקמה לאחר פטירת אדמו"רהּ של חסידות אלכסנדר רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר שלא הותיר בנים אחריו. מייסדה של החסידות הוא רבי אהרן צבי לנדא מביאלה, בנו של רבי דב בעריש מביאלה שהיה אדמו"ר לחסידי וורקא.

ייסוד והיסטוריית החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירתו של רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר מאלכסנדר, בכ"ט בטבת ה'תר"ע, ללא בנים, הושיבו חלק מהחסידים את אחיו, רבי שמואל צבי דנציגר בכס האדמו"רות. חלק אחר פנה לרבי אהרן צבי לנדא מביאלה, בנו של רבי דב בעריש מביאלה, ומינוהו לאדמו"ר בעיירה סטריקוב. כמו חסידות אלכסנדר, ממשיכה גם חסידות סטריקוב את דרכה של חסידות וורקא.

בעת בקשת חלק מחסידיו של רבי ירחמיאל, שלאחר פטירתו רצו למנות את רבי אהרן צבי לנדא מביאלה בנו של רבי דב בעריש מביאלה, הביעה אמו התנגדות עזה לכך שבנה יקבל את האדמו"רות בהפטירה שזו סכנה עבורו, אך בשל לחץ החסידים שגברו הוא קיבל את ההנהגה. לצערם של החסידים אכן צדקה אמו, וכארבעה חודשים לאחר התמנותו נפטר ביום טוב שני של שבועות תר"ע. את מקומו מילא אחיו רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא מסטריקוב, הנודע בכינוי "האדמו"ר הזקן מסטריקוב". רבי אלימלך מנחם מנדל כיהן בהתחלה בזדונסקה וולה, לתקופה קצרה בסטריקוב ובסוף ימיו בזגערז'.

רבי אלימלך מנחם מנדל מסטריקוב נפטר בשנת תרצ"ו, ולאחר פטירתו הוכתר בנו רבי יעקב יצחק דן לנדא מסטריקוב לממלא מקומו. רבי יעקב יצחק דן הקים ישיבה בסטריקוב בשם "בית אהרן". נספה יחד עם מרבית חסידיו בשואה.

רבי דוד ברנדר, האדמו"ר מסטריקוב בני ברק
רבי יעקב דן שטרן, האדמו"ר מסטריקוב י-ם

החסידות לאחר השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תש"ח הוכתר רבי אברהם אביגדור נחום לנדא לממשיך הנהגת החסידות. רבי אברהם היה בנו של רבי יעקב יצחק דן. הוא ניצל מהשואה כשגלה לוילנה, שם נעשה לתלמידו של רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק מבריסק, ובשנת תש"א (1941) עלה עם רבו לארץ ישראל.

בהנהגתו הוקמו מספר בתי כנסיות לחסידות, בתל אביב ובבני ברק. מוסדות אלו הצטרפו לבית המדרש הוותיק של החסידות בירושלים, שייסד האדמו"ר הזקן מסטריקוב בעת ביקורו בארץ ישראל. בשנת תשמ"ו עבר רבי אברהם אביגדור נחום מתל אביב שם דר עשרות שנים לבני ברק, וקבע את מקום תפילתו בבית המדרש של החסידות ברחוב אלשיך. בשנת תשנ"ב נבנה בית כנסת חדש בירושלים בשכונת נווה צבי, ובחנוכת הבית הכתיר רבי אברהם אביגדור נחום את נכדו הבכור רבי יעקב דן שטרן לרב בית הכנסת.

בשנת תש"ן, הקים רבי אברהם אביגדור נחום ישיבה בבני ברק בשם "קול יעקב סטריקוב", על שמו של אביו. חתניו, הרבנים משה שמואל שטרן, בנו של גאב"ד ביליץ, ישעיהו פרנקל-תאומים ודוד ברנדר בנו של רבי שלום ברנדר, כיהנו כראשי הישיבה עד לסגירתה בתשע"ג.

האדמו"ר רבי אברהם אביגדור נחום נפטר בט"ז באלול תשס"א, בלא בנים וללא שהותיר צוואה מפורשת בדבר ממלא מקומו.

החסידות במאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחצי שנה לאחר פטירת הרב אברהם אביגדור נחום הכתירו חלק מהחסידים לאדמו"ר את חתנו הצעיר, רבי דוד ברנדר. החסידות בראשותו מפעילה בתי מדרש בבני ברק, ירושלים ובית שמש וסמינר חסידי בירושלים בהנהלת אשתו.

קבוצה אחרת מהחסידים הכתירו את נכדו של האדמו"ר, רבי יעקב דן שטרן (בן חתנו הרב משה שמואל שטרן וחתן רבי מנחם נחום בן רבי יוחנן מרחמסטריווקא), שכיהן עד אז כרב בית הכנסת סטריקוב בירושלים. הרב יעקב דן שטרן משמש כר"מ בישיבת מאור עיניים הקטנה, ובראשותו שני בתי מדרש וכוללי אברכים בירושלים ובבני ברק.

מאפייני ודרך החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחסידות סטריקוב, כהמשך לחסידות וורקא, הודגש נושא אהבת ישראל ושמחה.

תחת הנהגתו של רבי אברהם, שהיה תלמידו של הרב מבריסק וחברם של הרב שך והרב יושע בער סולובייצ'יק, נטתה החסידות לסגנון ליטאי. רבים מחסידיו למדו בישיבות ליטאיות (בפרט בישיבת פוניבז' וישיבת בריסק) והושפעו מדרך הלימוד בהן. רבי אברהם סלד מגינוני אדמו"רות. בשנת תשמ"ט, כאשר נחלקו החסידים והליטאים לשתי מפלגות, אגודת ישראל ודגל התורה, סירב רבי אברהם להביע דעה. חלק מחסידיו היו חברים במפלגת דגל התורה. כשאר חצרות חסידויות פולין, החסידות הייתה פתוחה יותר מחצרות הונגריה-גליציה, כמו בסגנון הלבוש הנשי ודיבור בעברית. החצר בהנהגתו של רבי דוד ברנדר אימצה סגנון דומה יותר לחסידויות גליציה, בעקבות מוצאו ממשפחה של חסידי בעלז.

חסידים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]