שיחה:כיראליות

הערות והארות

ראשית, אציין כי הערך נראה לי מעולה. אמנם איני כימאי, אולם הערך נראה מקצועי ומקיף למדי, ויש בו תמונות רבות שמסייעות להבין את העניין. הערותיי פעוטות (אין אני יודע אם זה בגלל שהערך מעולה או שההבנה שלי מעטה):

• למיטב הבנתי, מולקולות כיראליות מוגדרות מראש על שתי מולקולות המהוות תמונת מראה אחת של השנייה. לכן, אני חושב שצריך במשפט השני בערך להוריד את החלק "המהוות תמונת מראה אחת של השנייה", שכן בתחילת המשפט מצויין שהן כיראליות.
• האם ייתכן כי שתי מולקולות כיראליות תהיינה בעלות נוסחה מולקולרית שונה? אם לא, ראוי להוריד באותו משפט גם את "בעלות אותה נוסחה מולקולרית".
• הפסקה השנייה בפרק "מבנה מרחבי", הנוגעת למישור סימטריה כלשהו, לא מובנת לי. האם הכוונה לכך שאם מעבירים קו (דמיוני כמובן) במולקולה מסוימת, ואז חצאי המולקולה הנוצרים הם סימטריים, אז מולקולה זו ותמונת המראה שלה יהיו כיראליות?
• הפרק "פעילות אופטית" מקצועי מאוד, ואינו נהיר לקורא ההדיוט. אולי כדאי להסביר תחילה מהו קיטוב של אור. לשיקולך.
• יתר הפסקאות ברורות למדי.
• לגבי האיורים - נראה לי שאת התמונה של שני האננטיומרים של ClBrClF כדאי להעביר לפרק ההיסטוריה, על מנת שאת האיור של שלושת הסטריאואיזומרים של חומצה טרטרית יהיה ניתן למקום הרלוונטי (מקום התמונה הקודמת), שם מוסבר עניין האננטיומרים והדיאסטריאומרים.
• בסך הכל, הערך ידידותי, כתוב בצורה מאוד קולחת, ולדעתי בקלות יכול להפוך לערך מומלץ. ליתר בטחון, אולי כדאי שמבינים ממני (פיקסי ועופר קדם למשל) יעברו גם הם על הערך. ישר כוח! בברכה, ירון • שיחה 18:22, 19 במרץ 2007 (IST)

תודה רבה ירון.

• לגבי שתי ההערות הראשונות אני רוצה להוסיף משפט שאומר כי כיראליות היא תכונה של מולקולות, כלומר על לכל מולקולה ניתן להדביק "תגית" - כיראלית או לא כיראלית. אם לשתי מולקולות כיראליות יש אותה נוסחה והן גם תמונות מראה זו של זו אז הן קרויות אננטיומרים. אני מתלבטת אם יש צורך כבר בפתיחה לכתוב שאם יש להן אותה נוסחה, אך הן לא חופפות ואינן מהוות תמונת מראה זו של זו אז הן דיאסטריאומרים. מה דעתך?
• לגבי שתי ההערות הבאות - אנסה לשפר ולבאר את הטקסט.
• לגבי האיורים - אתה צודק בהחלט.

שוב תודה, מלמד כץ 18:55, 19 במרץ 2007 (IST)

אין בעד מה. לשאלתך: נראה לי שזה מוסבר בהמשך, כך שאין צורך. האם ענית לשאלתי השנייה (נוסחאות מולקולריות שונות...) (ייתכן כי פספסתי...)? תודה, ירון • שיחה 18:57, 19 במרץ 2007 (IST)

כיראליות היא תכונה כללית של מולקולות. ייתכנו מולקולות שיש להן את התכונה הזו אבל הן שונות לגמרי מבחינת ההרכב. למשל סוכר מסוים הוא מולקולה כיראלית וחלבון מסוים גם הוא מולקולה כיראלית אבל הם חומרים שונים. מלמד כץ 19:25, 19 במרץ 2007 (IST)

עכשיו הבנתי :-) תודה. ירון • שיחה 19:29, 19 במרץ 2007 (IST)

כיראליות בביולוגיה

ערך יפה מאד! עכשיו הדרך סלולה לתרגום הערך דיכרואיות מעגלית.

בערך מופיע המשפט: "ככל הידוע, כל הסוכרים מופיעים בטבע בתצורה D, ואילו כל חומצות האמינו הכיראליות מופיעות בתצורה L". כך גם אני למדתי, אך בערך על מבנה ראשוני של חלבונים בויקיפדיה האנגלית מצאתי את המשפטים הבאים: "The chiral centers of a polypeptide chain can undergo racemization. In particular, the L-amino acids normally found in proteins can spontaneously isomerize at the $\mathrm {C^{\alpha }}$ atom to form D-amino acids, which cannot be cleaved by most proteases."

זה נשמע לי מוזר אז חיפשתי "D-amino racemization" בפאבמד ומצאתי עשרות מאמרים, בהם המאמר הזה על הצטברות חומצה אספרטית בתצורה D ברקמות אנושיות. כנראה שעדיין אפשר למצוא עד אחוזים בודדים של חומצות אמינו בתצורה D ביצורים חיים. או שסתם לא הבנתי נכון. ליאור 14:14, 22 במרץ 2007 (IST)

תודה ליאור. אכן אני צריכה לדייק יותר במשפט שציינת. התופעה של איזומריזציה ספונטנית היא תחום מרתק ועכשיו התחילו להופיע המון עבודות, אבל אני לא רוצה לפרט יותר מדי בערך הזה שאמור להיות כללי. אנסה לשנות את המשפט - אנא בחן את התוצאה.

זה רעיון טוב לכתוב על דיכרואיזם מעגלי (נראה לי שככה זה נשמע יותר טוב?) - אני זוכרת שהתעמקתי בנושא לפני כשנתיים ואני מקווה למצוא זמן לכתוב עליו. מלמד כץ 01:19, 23 במרץ 2007 (IST)

גם לדעתי כדאי להישאר במסגרת של משפט או שניים. מה דעתך על: "ככל הידוע, כל הסוכרים בטבע מופיעים כמעט תמיד בתצורה D. כל חומצות האמינו הכיראליות מופיעות כמעט תמיד בתצורה L." במקום כמעט תמיד אפשר לומר 'בשכיחות גבוהה מאד' או 'בשכיחות העולה על 95%', אך זה קצת מסבך את המשפט. אם מתישהוא נרחיב על חומצות האמינו, נוכל לציין שכולן כיראליות למעט גליצין.

אני למדתי על דיכרואיזם/דיכרואיות רק באנגלית אז אין לי מושג מה המינוח העברי השכיח. את דיכרואיות לקחתי ממילון אופטיקה משנת 1977, אולי מאז השתרש מינוח אחר.ליאור 12:33, 23 במרץ 2007 (IST)

שיניתי קצת את המשפט. אנא בדוק את התוצאה. לגבי חומצות אמינו - אם אתה מארגן "מתקפה" בנושא זה, אנא תקרא לי. יש לי כמה ספרים על ביוכימיה. מלמד כץ 12:36, 23 במרץ 2007 (IST)

שבתי וקראתי את הערך ונהנתי מאד. לאחר שהקדשתי את היום כולו לשיפוט ערכים בתחרות, אין בי צל של ספק שהערך ראוי להמלצה במתכונתו הקיימת, שהשתפרה באופן ניכר בחודשיים האחרונים. יש לי שתי הערות נוקדניות:

1. מאגר המונחים מתרגם את Specific Rotation לסיבוב סגולי ולא סיבוב ספציפי כפי שמופיע בערך. אין לי שמץ של מושג מה המונח השגור.
2. אני עדיין סבור כי ההיגד "רוב חומצות האמינו הכיראליות מופיעות בתצורה L" עשוי להביא כמה מן הקוראים למסקנה כי כמה מהחומצות הנמנות בקטגוריה:חומצות אמינו מופיעות בתצורה D. ולא היא - כל חומצות האמינו הכיראליות, ללא יוצאת מן הכלל, מופיעות כמעט תמיד בתצורה L. פשוט תמיד נמצא מיעוט (פחות מ-5%) מכל אחת מהן בתצורה D.

כך או כך, יישר כח על ערך מעולה! שבוע טוב, ליאור 21:44, 19 במאי 2007 (IDT)

תודה ליאור על הבדיקה המדוקדקת ובהצלחה בשיפוט בתחרות. תיקנתי בשני המקומות בהתאם להערותיך. מלמד כץ 23:54, 19 במאי 2007 (IDT)

תרופות סטראוספציפיות בשימוש

האם יש מקום להזכיר בערך את התרופה Escitalopram שהיא אננטיומר S בלבד של התערובת הרצמית Citalopram? גלנוס 21:47, 22 באפריל 2007 (IDT)

היי גלנוס, אני לא מכירה את התרופה ואם לדעתך היא מהווה דוגמה טובה אז כדאי להוסיף אותה לפרק הדוגמאות. זה יכול לתרום במיוחד אם תוכל גם להדגיש את האפקט השונה של Escitalopram ושל Citalopram על הגוף. מלמד כץ 23:20, 22 באפריל 2007 (IDT)

הדוגמה מצוינת. גלנוס, אולי אתה יודע אם אסציטלופרם מופק על ידי הפרדה מתוך התערובת הרצמית, או שהחומר מופק בתגובה סטריאוסלקטיבית ממקור אחר. מלמד כץ 15:50, 23 באפריל 2007 (IDT)

תודה רבה ג'ודי, לגבי אפקט שונה על הגוף, נראה שפשוט אין, האננטיומר S הוא הפעיל ואני יכול לתאר את אופן פעילותו אבל לא נראה לי שזה קשור לערך והאננטיומר R כנראה פשוט לא מפריע (או לא כל כך מפריע) וכל הענין הוא תרגיל בפטנטים. לגבי הסינטזה, אין לי מושג, אני אנסה לחפש מקור אבל מסופקני רוב הסיכויים שזה חומר סודי. שלך גלנוס 16:14, 23 באפריל 2007 (IDT)

טוב חוץ מזה [1], שמרמז על הפרדה, לא מצאתי, אבל מצאתי תרופות נוספות שהן אננטיומר ספציפי בהן levofloxacin שהוא בפרוש פוטנטי יותר מהתערובת הרצמית ofloxacin (וגם הרבה יותר יקר). נראה אולי אמשיך בדוגמאות או שאכתוב להם ערכים. נושא מאוד מעניין גלנוס 17:07, 23 באפריל 2007 (IDT)

כיראליות בבילוגיה 2

כדאי לכתוב כאן או בסטריאוספציפיות על כך שרוב התגובות האנזימטיות הן סטריאוספציפיות. גלנוס 17:12, 23 באפריל 2007 (IDT)

הוספתי משפט בסטריאוספציפיות. אכן נקודה חשובה. מלמד כץ 18:11, 24 באפריל 2007 (IDT)

תוספות

יש בערכים סטריאוכימיה ואיזומר כמה משפטים או פסקאות שצריכות להופיע גם כאן. הערך מקצר מדי בהסבירו על עניינים מסובכים למדי, כגון כלל קהאן-אינגולד-פרלוג. בספרי כימיה אורגנית יש תמיד איור של נער חינני המחזיק מולקולה ביד ומסובב אותה; כאן לא ברור מה זה "יש לסובב את הארבעון (טטרהדר) כך שאטום 4 יהיה מאחור"; זה מאוד לא אינטואיטיבי. חוץ מזה ערך יפה מאוד. Pixie 12:38, 17 במאי 2007 (IDT)

היי פיקסי, האם תוכל להוסיף את המשפטים שלפי דעתך חסרים. אם יש לך תמונה טובה אז אשמח אם תוסיף גם אותה. בקשר לכלל קהאן-אינגולד-פרלוג - אני מתלבטת אם הוא ראוי לערך נפרד ומורחב כמו שעשו בויקי-אנגלית או שכל החומר צריך להופיע כאן. מה דעתך? מלמד כץ 12:51, 17 במאי 2007 (IDT)

עוד הערות

כבר קראתי את הערך לפני כן והוא נראה לי ממש טוב. עכשיו עברתי עליו ביסודיות ועלו לי כמה שאלות מינוריות:

• בסוף פרק ההיסטוריה - מה זה אומר "יישום הכיראליות בתעשיית התרופות ובתעשיית המזון"? צריך להרחיב קצת את המשפט.
• בפרק המבנה המרחבי - אולי כדאי להפריד את הפסקה הראשונה ולשים אותה בפרק נפרד (מושגים?).

את הפסקה השנייה ניסיתי להבהיר קצת יותר - זה עוזר, מפריע או לא משנה בכלל?

מה עדיף, אסימטרי או א-סימטרי? אכיראלי או א-כיראלי? (אני מתנצלת מראש אם היו כבר דיונים אינסופיים בנושא במקום אחר)

• פעילות אופטית - אותה שאלה ששאלתי בשיחה:אננטיומר, רק מכיוון אחר. כאן מדובר בתמיסה - מה עם גבישים? איך פסטר בדק את הגבישים שלו?
• כיראליות בחלל - אולי זה צריך להיות תת פרק של כיראליות בביולוגיה? הוא נראה כמו המשך ישיר של הפסקה הקודמת.

ועוד משהו: אני יודעת על מה מדובר, לפחות ברמה של קורס מבוא בכימיה אורגנית (שזה אומר הגדרה, נפנוף בידיים, ומדי פעם אח"כ היתקלות באזכורים למושג). כבר קרא את זה מישהו שלא מבין בתחום? קטיפי 15:44, 17 במאי 2007 (IDT)

ענת, תודה על הערותיך. התייחסתי לכולן בשינויים שעשיתי בערך. אם נראה לך שאפשר לשפר עוד - אנא עשי זאת.

לגבי אסימטרי/א-סימטרי, לא זכור לי דיון על כך. אסימטרי נראה לי עדיף. מה דעתך?

לגבי עבודתו של פסטר - הוא אכן המיס את הגבישים לאחר שהפריד ביניהם. הרחבתי את הפסקה הרלוונטית בעקבות הערה מצוינת זו.

לשאלתך, מספר ויקיפדים חסרי השכלה כימית אוניברסיטאית עברו על הערך, ביניהם ירון וחגי. מלמד כץ 17:52, 17 במאי 2007 (IDT)

מה דעתך על החלוקה הזאת של "המבנה המרחבי"?

שיהיה אסימטרי. אבל א-כיראלי נראה לי ברור יותר (איזה חוסר עקביות מצידי).

זאת אומרת שפסטר הבדיל בין הגבישים של שני האננטיומרים ע"פ הצורה או משהו דומה, ואח"כ גם ראה הבדל בקיטוב האור?

הניסוח "מקור הכיראליות" בעייתי - מקור הכיראליות הוא האסימטריה של המולקולות, כאן מדובר באסימטריה של שכיחות האננטיומרים (ניסחתי שם מחדש) וגם לא ידוע מה המקור. לא הצלחתי לחשוב על שם פרק טוב יותר :( קטיפי 18:36, 17 במאי 2007 (IDT)

לגבי פסטר, אכן כך - הוא ראה הבדלים חיצוניים בין הגבישים ואז מדד פעילות אופטית.

לגבי א-כיראליות - אין בעיה.

במקום "מקור הכיראליות", אפשר לרשום "הומוכיראליות". אני אשנה ואוסיף כמה מילים על המושג. מלמד כץ 18:52, 17 במאי 2007 (IDT)

הערות הדיוט

אפשר להגיד שאני כבר שכחתי את המעט שפעם ידעתי.

• נתקלתי בבעיה בפסקת הפתיחה. "שתי מולקולות כיראליות בעלות אותה נוסחה מולקולרית, המהוות תמונת מראה האחת של השנייה, קרויות "אננטיומרים",..." יש שתי מולקולות כיראליות בעלות אותה נוסחה מולקולרית שהן אינן אננטיומרים? כי מההסבר אחר כך (על דיאסטריאומרים, ו אננטיומרים?) לא ממש הבנתי.
• מבנה מרחבי (שם מוסברת ליבת הערך ולכן כדי להשקיע בו). "ניתן להעיר" - מיותר.
• פסקת "תכונת הכיראליות נובעת ממבנה אסימטרי של המולקולה." - או שזה מובן מאליו או שכדאי לתת תמונה להמחשה - לדוגמה לקח לי קצת זמן להבין שהמישור יכול להיות בכל כיוון ולאו דווקא אנכי.
• כלל קהאן-אינגולד-פרלוג - אולי זו השעה המאוחרת, אבל איבדתי אותכם (לקח לי זמן להבין חלק מההסבר ואז התערפל לי התמונה). רצוי לתת בדוגמה עם תמונה, הסבר מעט מפורט יותר. (ולהזכיר לדוגמה שH< CL וכו' עם קישור ליסודות ולמונח מספר אטומי).
• קיטוב לינארי - לא התעמקתי בפרק , אבל לפעמים אני נוהג להביט קודם בתמונות, כשאין לי כוח לקרוא. מה מצוייר בתמונה ?
• משהו שאני לא זוכר. בתמונה השניה , היכן שיש יוד, היתה יכולה להיות מולקולה גדולה יותר. ואז היתה אפשרות לסובב את 3 המולקולות בארבעון (יחסית לציר של היוד). זו עדיין נחשבת אותה מולוקולה? אם כן כדאי להסביר ולהמחיש (או שבגלל יצביות מרחבית הסיבוב זה פשוט לא קורה?)
• זהו בינתיים אני הולך להתעלף באיזו פינה בשקט. האזרח דרור 16:57, 17 במאי 2007 (IDT)

שלום האזרח דרור, אני מקווה שהספקת לנוח. בעקבות ההערות שלך הרחבתי את הפרק על מבנה מרחבי והוספתי כיתוב לאיורים. אנא בדוק את התוצאה, והרגש חופשי לתקן ולהרחיב אם יש צורך.

לגבי ההערה הראשונה, הנושא אכן מוסבר בפרק על המבנה המרחבי. ייתכנו שתי מולקולות כיראליות בעלות אותה נוסחה מולקולרית שהן אינן אננטיומרים אלא דיאסטריאומרים.

לגבי ההערה האחרונה: הארבעון בציור יהיה תמיד כיראלי כי האטומים שונים. בסעיף על המרכז הכיראלי אני מתייחסת למקרה שבו כביכול אמורה להיות סימטריה אבל נוכחות של אטום גדול (או קבוצה גדולה) גורמת לאפקט סטרי שמונע את הסימטריה. מלמד כץ 22:37, 17 במאי 2007 (IDT)

פתיח

ההגדרה בפתיח אינה מדויקת. כיראליות הינה למעשה העדר של סימטרית שיקוף ואינה קשורה בהכרח במבנה של מולקולות. קרני • שיחה • משהו אחר 17:57, 17 במאי 2007 (IDT)

לאיזה משפט בפתיח אתה מתייחס? בכל אופן, אני מסכימה שכדאי להוסיף משפט לגבי סימטרית שיקוף גם לפתיח. מלמד כץ 18:04, 17 במאי 2007 (IDT)

בעיקר למשפט הראשון "כּיראליות היא תכונה כימית המאפיינת מולקולות". קרני • שיחה • משהו אחר 18:13, 17 במאי 2007 (IDT)

רעיון מצוין. שיניתי את משפט הפתיחה כך שיהיה כללי יותר ואז עברתי לכיראליות בכימיה. מלמד כץ 18:20, 17 במאי 2007 (IDT)

התמונה של הידיים

חסרה מקור - וגם לא מצאתי את התמונה שעליה פיקסי דיבר. בכל מקרה - צריך למצוא את התמונה ההיא, לקשר אליה, וכן שפיקסי יגיד מה הרשיון שלו שכן הוא ערך אותה. כדאי שזה יהיה לפני שהערך זוכה להופיע בעמוד הראשי :) ירון • שיחה 16:08, 18 במאי 2007 (IDT)

הוספתי קישור לתמונה בוויקישיתוף. כעת אבקש מפיקסי להגדיר את הרשיון. מלמד כץ 16:18, 18 במאי 2007 (IDT)

הערות

הערך ממש כתוב היטב. קצת הערות:

• אני לא יודע איך, אבל היה טוב אם אפשר היה להפוך את פסקת הפתיחה ליותר ידידותית (לכתוב "סימטריית שיקוף" במשפט הראשון יפחיד את רוב הקוראים...).
• בפסקת ההסטוריה, לגבי פסטר - מה זה "הבדלי המופע"?
• ב"מרכז כיראלי" - כדאי לכתוב מה מסמנות האותיות R ו-S (רקטוס וסיניסטרוס).
• גם שם, כדאי להזכיר מה קורה לגבי מתמירים שהם קבוצות, ולא אטום בודד (ואז צריך ללכת לאורך השרשרת עד שיש אטום שונה). עופר קדם 00:17, 22 במאי 2007 (IDT)

תודה רבה עופר, התחלתי לטפל בהערותיך ואסיים בקרוב. מלמד כץ 01:47, 22 במאי 2007 (IDT)

עופר, אנא בדוק את השינוי בפסקת הפתיחה. האם עתה הוא ידידותי יותר? מלמד כץ 03:05, 22 במאי 2007 (IDT)

אכן ידידותי יותר, תודה. עוד הערה: "...ב"פעילות אופטית" (קיטוב אור) שונה" - אולי כדאי לכתוב משהו כמו "סיבוב קיטוב אור", או "שינוי כיוון קיטוב האור" בסוגריים, כי פעילות אופטית הרי אינה קיטוב האור - או שהאור מקוטב, או שלא, והחומר לא ישנה זאת. עופר קדם 12:34, 22 במאי 2007 (IDT)

תיקנתי את הניסוח לגבי פעילות אופטית. לגבי כלל קהאן-אינגולד-פרלוג והמקרה של קבוצות מתמירים - אולי כדאי לא להעמיס כאן ולהסביר את הנושא בערך מורחב. אם כיראליות יהפוך למומלץ אז אתחיל במבצע להכחלת האדומים שנשארו בו... מלמד כץ 13:48, 22 במאי 2007 (IDT)

שאלה

המולקולות הן גופים תלת ממדיים, שיכולים להסתובב במרחב. כלומר אם מסתכלים על מולקולה אחת שכיראלית לשנייה מהכיוון ההפוך, היא כן חופפת למולקולה השנייה. כביכול, ניתן גם "לסובב" את המולקולה באוויר. אז למה למולקולות כיראליות תכונות שונות? הרי אין הבדל מהותי בין מולקולה מצורה A למולקולה מצורה B, ניתן להפוך אותן. ‏pacman - שיחה 23:57, 8 בינואר 2009 (IST)

ההבדל כן מהותי. הן לא חופפות, הן תמונות מראה. ממש כמו שביד ימין וביד שמאל יש את אותן אצבעות, ובאותו הסדר, ובכל זאת, יד ימין, איך שלא תסובב או תהפוך אותה, איננה זהה ליד שמאל. לכן בכל מקרה שבו הצורה המרחבית של המולקולה חשובה (כמו בהרבה תהליכים ביוכימיים), כיראליות היא מאפיין חשוב מאוד, ע"ע תלידומיד.

כמו שכתב האנונימי מעלי, כיראליות לא משתנה עקב סיבוב במרחב. תסתכל על הדוגמא באמצע הערך, גליצראלדהיד (תחת "כיראליות בביולוגיה"). הכל אותו דבר, חוץ מזה ש-OH ו-H לא באותם מקומות. איך תחפוף בין האננטיומרים? נניח שתסובב את המולקולה הימנית ב-180 מעלות (ציר הסיבוב הוא הכיוון האנכי), כך שה-OH מצד ימין, וה-H מצד שמאל. אז לכאורה זה דומה למולקולה השמאלית, אבל בשני הבדלים חשובים - בעוד בשמאלית ה-OH וה-H יוצאים לכיוון הצופה (יוצאים אליך ממישור המסך); בימנית, לאחר הסיבוב, שני המתמירים האלה פונים פנימה, לתוך מישור המסך. איך שלא תסובב אותן, הן לעולם לא יראו אותו דבר.

אגב, כשלומדים על כיראליות, אחד האתגרים זה ללמוד להבחין מתי יש כיראליות, ומתי זה סתם מולקולה מסובבת. עופר קדם - שיחה 11:26, 9 בינואר 2009 (IST)

הבנתי, תודה רבה. ‏pacman - שיחה 12:31, 9 בינואר 2009 (IST)

אגב, נראה לי שכדאי להחליף את התמונה הנוכחית של הידיים בתמונת פרופיל, מצולמת מהצד, של נסיון לחפוף בין שתי הידיים, שתראה שכל אצבע פונה לכיוון הפוך. נראה לי שזה ברור יותר, השאלה האם קיימת תמונה כזו. ‏pacman - שיחה 12:35, 9 בינואר 2009 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.jstage.jst.go.jp/article/bpb/28/9/28_1585/_article
  • In כיראליות on 2013-05-05 05:31:51, 404 Not Found
  • In כיראליות on 2013-05-15 04:17:23, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 07:17, 15 במאי 2013 (IDT)

הצעת הסרה מהמומלצים

ערך זה מועמד להמלצה או להסרת המלצה. מומלץ להיעזר בקריטריונים כדי לבחון את הערך. הנכם מוזמנים להעיר ולהגיב בדיון זה ולבקר מועמדים נוספים.

דיון

בערך מומלץ זה הערת שוליים בודדת מה שלא מאפשר את המשך הכללתו ברשימת הערכים המומלצים שלנו. גילגמש • שיחה 09:15, 5 במרץ 2017 (IST)

השאלה האם העורך התבסס על המקורות המופיעים ב"לקריאה נוספת" או לא. האם יש הכרח לציין את המקורות במהלך הטקסט דווקא כהערת שוליים, או שניתן להסתפק בציונם בסוף כרשימת ביבליוגרפיה? • צִבְיָה • שיחה • ט"ז בתמוז ה'תשע"ז 17:14, 10 ביולי 2017 (IDT)

שאלה זו עולה מדי פעם והתשוב היא תמיד - לא. אי אפשר להסתפק. כל ערך שהתוכן שלא מבוסס בהערות שוליים הצמודות לטקסט שברור מהן מאיפה בדיוק (כולל שם המקור והעמוד) נלקח התוכן יעמוד בפני דיון הסרה. עד כה מאות ערכים שלא היו בהם הערות שוליים בכמות מספיקה הוסרו מרשימת הערכים המומלצים של הוויקיפדיה העברית. השאיפה היא להציג תוכן מעולה באיכותו, דוגמה ומופת לעשייה שלנו. זה ערך מומלץ ולא סתם ערך. גילגמש • שיחה 20:49, 15 ביולי 2017 (IDT)

ויקיזציה שביצעתי והבהרה שביקשתי

אני מזמין מומחי כימיה שרוצים לסייע להנגיש את הערך לעבור על עריכות אלה מצידי הכוללות תקלדה ו-ויקיזציה ולנסות להתייחס לבקשת ההבהרה שביקשתי. בתודה מראש. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)