שיחה:ליל תיפח

סגנון כתיבה לא אנציקלופדי

הנושא מעניין מאד, אבל האופן בו כתוב הערך הוא לא אנציקלופדי לחלוטין ונראה יותר כמו דבר תורה לשולחן שבת מאשר ערך לויקיפדיה Eladti - שיחה 06:58, 14 באוקטובר 2015 (IDT)

הערתי לכותב בדף שיחתו, דומני שהערך בשלבי כתיבה ראשוניים ועדיין לא עבר עריכה סופית. ביקורת - שיחה 09:43, 14 באוקטובר 2015 (IDT)

אחרי שכתבתי את ההערה בדך השיחה של הערך הנוכחי, ראיתי שזאת תופעה שחוזרת על עצמה במגוון רחב של ערכים הקשורים להלכה/מנהגים ופתחתי על כך גם דיון במזנון. אני מקווה שזאת רק טויטה ראשונית ואחרי העריכה הערך יהיה יותר אנציקלופדי, במקרה כזה הייתי ממליץ לעשות את העריכות במרחב האישי לפני שמעלים למרחב הערכים. Eladti - שיחה 09:54, 14 באוקטובר 2015 (IDT)

מעבר לבעיות המקומיות בערך זה, שם הערך מדבר על מנהג של לימוד תורה, ורובו עוסק בתקנת רווקים ירושלמית ותיקה. ברור שיש להפוך את היוצרות, להתרכז בתקנה ועל גביה לשלב מנהג מודרני, ולא להפך. נת- ה- - שיחה 11:39, 14 באוקטובר 2015 (IDT)

התקנה וליל התיפח הם בבירור נושאים נפרדים, ובכלל לא בטוח שבחור ישיבה שלומד בליל התיפה מכיר את התקנה הזו, שבפועל ממש לא נהוגה היום. הייתי מפריד לגמרי בין שני הנושאים ולכל היותר מזכיר אותם בפרק "ראו גם". ‏DGtal‏ - שיחה 12:18, 14 באוקטובר 2015 (IDT)

התייעצתי עם ביקורת לפני שכתבתי את הפסקה הזו, והוא שאמר לי להוסיף אותה. העורך היהודי • שיחה • י' בחשוון ה'תשע"ו • ה' הוא הא-להים

אזכור תרבותי

המנהג הזה לא מוכר לי משנותיי בישיבה, אז הפעם הראשונה ששמעתי עליו היה לפני כחודשיים כששמעתי את הסינגל של מוטי מונק (מילים ולחן: ישראל מונק) "יושב ליד זכרון משה" שכולל את השורה: "איך היינו עושים שטעייגן רצח, בלילות של החורף בליל התיפח" (קישור ליוטיוב: [1], [2]) . לא ידוע לי על אזכורים נוספים של המנהג הזה. ‏DGtal‏ - שיחה 12:40, 14 באוקטובר 2015 (IDT)

לזה קוראים איזכור ? כבר אמרו במזנון שלא פותחים למשל קטגוריות להנצחה של אשים בשירים כי כל אחד יכול לכתוב חמשיר. מזכירים שירים אם כותביהם הם יוצרים בולטים במיוחד. מי-נהר - שיחה 13:08, 14 באוקטובר 2015 (IDT)

אוקיי. זה יצא כסינגל רשמי, אבל היוצר עוד לא מוכר במיוחד (אפילו לא הוציא אלבום) אז נחכה ומקסימום נוסיף בדיעבד. ‏DGtal‏ - שיחה 14:16, 14 באוקטובר 2015 (IDT)

ערך מוזר

מעולם לא שמעתי על 'ליל תיפח', והמשפט: "מחמת איסור זה בחורים רווקים מעל גיל עשרים שלמדו בישיבת מיר הועברו לישיבת מיר ברכפלד" נראה מצוץ מהאצבע. 46.116.150.25 00:34, 16 באוקטובר 2015 (IDT)

לא שמעת, לא נורא. אבל המשפט הזה הוא שטות מוחלטת, ומעיד על חוסר הבנה בסיסי בצורה שבה מתנהל עולם הישיבות והבחורים בתוכו. ביקורת - שיחה 10:40, 16 באוקטובר 2015 (IDT)

זה אכן היה מוזר. בחורים הלא מגיעים ל"מיר" כשהם מתבגרים לא כשהם צעירים--יעלי 1 - שיחה 00:15, 19 באוקטובר 2015 (IDT)

נכון, זה היום, פעם זה לא היה כך. העורך היהודי • שיחה • י' בחשוון ה'תשע"ו • ה' הוא הא-להים

מיר ברכפלד זה לא "פעם", ואת מיר אני מכיר גם מ"פעם". שטות גמורה. עיקר השטות היא שאף אחד לא "מעביר בחורים" זה לא בית ספר יסודי, אלא בחורים מישיבה גבוהה שעושים מה בראש שלהם, ולמדים במקום שליבם חפץ. כל העברה מהסוג המתואר לא הייתה ולא נבראה ואף לא משל הייתה. ביקורת - שיחה 01:23, 23 באוקטובר 2015 (IDT)

החרם בירושלים שלא יגור בה רווק מעל גיל עשרים

אני מניח את הקטע כאן לצורך כתיבת ערך עתידי למי שירצה, ליקטתי ממנו בקצרה את הנדרש לאזכור בערך הנוכחי: ביקורת - שיחה 13:42, 23 באוקטובר 2015 (IDT)

בספר התקנות של ירושלים כתב שבשבטי ישראל (=בכל ישראל) הודיעו כי יש הסכמה קדומה מזמן קדמון שרווק מבן עשרים שנה ומעלה לא יורשה לגור בירושלים. אולם עתה נמצאו בחורים רבים נמצאים מעל גיל עשרים בירושלים וטוענים כי אין להם יכולת כלכלית מספקת לצרכי נישואים ופרנסת משפחה. בעקבות כך התקבלה החלטה בפורום רבני לחידוש הסנקציה הקדומה על מגורי רווקים בוגרים בירושלים, וניתן זמן קצוב לרווקים להנשא מה' באייר ועד לראש חודש אלול, ורשות נתנה לפקידי ירושלים^{[דרושה הבהרה]} לגרש מהעיר את מי שלא ינשא עד אז^{[דרושה הבהרה]}. על תקנה זו וחתומים הרבנים הספרדיים: הרב ניסים חיים משה מזרחי, הרב רפאל מיוחס, הרב ישראל יעקב אלגאזי, הרב גדליה חיון, הרב רפאל יצחק זכריה אזולאי (אביו של החיד"א), הרב רפאל משה בולה ועוד רבנים.

בתקופה מאוחרת יותר^{[דרושה הבהרה]} נועד הרב עובדיה יוסף יחד עם הרב יהודה צדקה והרב בן ציון אבא שאול ויחד החליטו לבטל התקנה, כיון שנהגו כולם להינשא בגיל מאוחר יותר כדברי הגמרא "רחיים בצווארו ויעסוק בתורה"(כלומר שאי אפשר לעבוד ולעסוק בתורה יחד) מתוך הנחה שלתקנה זו מספיק בית דין קטן, ואין צורך בבית דין גדול ושווה ערך למייסדי התקנה.