שיחה:מיניות ביהדות

ראוי להתייחס לזרמים השונים ביהדות, כמו בערך באנגלית. חובבשירה - שיחה 08:41, 8 בנובמבר 2009 (IST)

מה עם הומוסקסואליות ביהדות?

Ely1 - שיחה 09:37, 9 בנובמבר 2009 (IST)

הוספתי. דוד שי - שיחה 06:56, 10 בנובמבר 2009 (IST)

איפה ישנה גישה כזאת?

"היחס אל המיניות במסורת היהודית איננו אחיד. אפשר למצוא בה קשת רחבה של עמדות, החל בעמדה הרואה במיניות ערך שלילי שראוי לפרוש ממנה ככל האפשר (עמדה שבאה לידי ביטוי מודגש בנצרות)". היכן יש גישה כזאת ביהדות? כמדומני שהיהדות משדרת מסר הפוך לגמרי לאורך כל הדרך, למעט מקרים פרטיים בודדים (בן זומא, משה בתקופת המדבר) איפה מצינו גישה כזאת? נת- ה- - שיחה 20:02, 10 בנובמבר 2009 (IST)

בנוסף הערך מקצר מדי, לא כל רווק מעל גיל 20 הוא בהכרח חוטא, ואמירה כללית המסתמכת על הרמב"ם היא לא דרך טובה להקיף את הנושא. חסר גם נושא מהותי של הקשר בין התפיסה המינית ביהדות לבין ברית מילה, לא בכדי היא נעשית דווקא באבר המין. נת- ה- - שיחה 20:18, 10 בנובמבר 2009 (IST)

אתה מוזמן לדייק, לשפר ולהרחיב. דוד שי - שיחה 21:37, 10 בנובמבר 2009 (IST)

מתוך הפתיחה: "סיפורי המקרא כוללים סיפורים אחדים המציגים מגוון התנהגויות מיניות, והתלמוד מוסיף עליהם שלל סיפורים משלו". אהמ, נדמה לי שלנועזות בסיפורי התנ"ך אין מקבילה ממדרש ובתלמוד, כלומר אין בהם מקבילות לדוגמאות המקראיות: נח וחם (לפי הפירוש בעל המשמעות המינית שלו), למעשה בנות לוט, ער ואונן, יהודה ותמר, הושע ('קח לך אשת זנונים') ואולי יש עוד כמה ששכחתי. נת- ה- - שיחה 11:41, 12 בנובמבר 2009 (IST)

יחס שלילי נמצא אצל רבי אליעזר, עליו אמרה אשתו אימא שלום שהיה "מגלה טפח ומכסה טפח ודומה עליו כמי שכפאו שד" (נדרים כ ע"ב, ע"ש). יצויין שבמסילת ישרים נטען שלכלל העם ההנהגה צריכה להיות אחרת והנהגת ר"א מיועדת לחסידים (כהגדרתו בספר). גם אם נקבל את הסתייגות הרמח"ל, יש גישה כזו ביהדות. ‏DGtal‏ 11:47, 12 בנובמבר 2009 (IST)

אבל אי אפשר לקרוא לזה 'גישה ביהדות', זו הדרכה ליחידי יחידים, כדוגמת בן זומא שלא נשא אישה. אי אפשר לומר שיש גישה ביהדות שלא להינשא. נת- ה- - שיחה 11:50, 12 בנובמבר 2009 (IST)

גם ר"א התחתן, אלא שהוא השתדל לנהוג בפרישות ביחסיו עם אשתו. יצויינו גם דברי הרמב"ם "כל השטוף בבעילה זקנה קופצת עליו וכוחו תשש..." (משנה תורה הלכות דעות פרק ד'). הרמב"ם מנמק שם את דבריו בטעמים רפואיים, אך המסקנה דומה במידה רבה. אני מסכים שרק ליחידים נחשב לגיטימי לא להתחתן, אך אצל נשואים פרישות מסויימת בהחלט נזכרת, בעיקר לגבי תלמידי חכמים. ‏DGtal‏ 11:59, 12 בנובמבר 2009 (IST)

מסכים עקרונית, אבל יש מרחק בין פרישות ביחסי מין לבין ראיית המיניות באופן שלילי, כשם שהנצרות רואה אותה. נת- ה- - שיחה 12:02, 12 בנובמבר 2009 (IST)

זה וודאי. תיאור מדוייק יותר יהיה שהיהדות רואה את עצם הקשר המיני בין בני זוג נשואים כדבר חיובי ואף כמצווה, אלא שחז"ל הורו שיש לנהוג פרישות מסויימת ביחסים אלו ולצמצמם למתחייב על פי ההלכה (חיוב עונה) ולא להיות "שטוף בזימה". חז"ל מעודדים את עצם הנישואין ורק במצבים מעטים מתירים את ההימנעות מנישואים [ראו גם הרמ"א באבן העזר סימן א' שבימינו לא נהגו לכפות בנושאים זיווגים]. ‏DGtal‏ 12:12, 12 בנובמבר 2009 (IST)

סיפורי מקרא, ומה עם הנביאים?

כדאי להוסיף לחלק 'סיפורי המקרא' את החלק הנוגע בנביאים וכתובים: מעשה דוד ואביגיל (בעיקר מהצד המדרשי שבו), מעשה דוד ובת שבע, את היחס השלילי לריבוי נשים למלך (בפרק נפרד), את הושע שנצטווה לקחת אשת זנונים, ודימויים מיניים מפורשים בנבואת יחזקאל, וגם שיר השירים והיחס אליו. נת- ה- - שיחה 20:48, 12 בנובמבר 2009 (IST)

עשה זאת, למה אתה מחכה? דוד שי - שיחה 22:46, 12 בנובמבר 2009 (IST)

"מיניות ביהדות" או סיפורי מין במקרא?

אני לא בטוח שהסיפורים הפותחים את הערך שייכים לכאן. הסיפורים כוללים שערוריות מין ואין להם שום דבר עם עניינו של הערך שהוא "מיניות ביהדות". ארדף - שיחה 20:13, 17 בפברואר 2011 (IST)

חסר

”חם ונח: בסיפור שכרותו של נח, חם בנו רואה את אביו מתגולל עירום, ומספר על כך לאחיו, שם ויפת. מנימת הטקסט המקראי עולה, כי חם לא רק "ראה" אלא גם עשה מעשה רע כלשהו. על כך נאמר בתלמוד: "רב ושמואל, חד אמר סירסו, שני אמר רבעו [קרי: ביצע בו מעשה סדום]". המדרש גורס כי חם סירס את נח, כדי שלא ייוולדו לו עוד בנים, שגם להם יהיה חלק בארץ וכך יקטן חלקו. על כן נח קילל את כנען, בנו של חם, ואת כל צאצאיו, משהקיץ משכרותו לעבדות עולם לאחיו.”

הרישא של המשפט מסביר שיש שתי גישות אבל הסיפא מסביר רק אחת מהן - מה עם השנייה? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 19:15, 21 במרץ 2011 (IST)

שינוי

שיניתי בערך את המשט כי האשה נדרשת להתנהג בצניעות כדי "לעזור לגבר" (מודגש), אני חושב שיותר מדויק לכתוב "כדי לא להכשיל את הגבר", שהרי האשה לא נדרשת לעשות דברים נוספים כדי לעזור לגבר, חוץ מלא להבליט את גופה שלה עצמה. אבקש מאלי להחזיר את השינוי. בברכה, טישיו - שיחה 19:39, 27 במרץ 2011 (IST)

'להוות מכשול' נשמע לי ניטרלי יותר, ושיניתי בהתאם. Fades - שיחה 00:39, 28 במרץ 2011 (IST)

הערות מרשימת ההמתנה

נראה לי שערך זה די קרוב להיות מומלץ. ייתכן שבעקבות ביקורת עמיתים, אנסה לשפר את הערך בזמן הקרוב. בברכה. יוסי2 - שיחה 18:49, 19 במרץ 2014 (IST)

ערך מעניין מאוד שבהחלט יש לו פוטנציאל להיות מומלץ. כמה הערות: ראשית, שמתי לב שיש מבחר נאה של ספרות מחקרית בפרקי הקריאה הנוספת והקישורים החיצוניים, אך אין התייחסות לספרות זו בהערות שוליים וחבל. שנית, חלקים מהערך בעלי אופי רשימתי. אני יודע שיש כאלה שאוהבים את זה ולדעתם זה לא פוגם באיכות הערך. אני חושב אחרת, אם כי לא אתנגד בהצבעה רק בגלל זה. שלישית, הפרק "סיפורים מיניים במקרא" כולל אוסף של סיפורים יפים מהמקורות, אבל שמתי לב שרק חלק מהסיפורים מוכחלים. אני מציע להכחיל גם את היתר. זה בהחלט יוסיף הרבה מידע לערך. אם אפשר להוסיף תמונה אמנותית מאמנות הרנסנס או משהו כזה (למשל תמונה שמופיעה בערך תמר (אשת ער)‎) זה יכול להוסיף הרבה מידע גרפי ומעניין לערך. בכלל, תמונה אחת זה לגמרי לא מספיק. אני מניח שיש בוויקישיתוף הרבה תמונות שמזכירות יחסי מין מהמקרא ואפשר להביא אותן. גילגמש • שיחה 12:05, 22 במרץ 2014 (IST)

אני מתנגדת. הערך הוא סיכום של הרבה מאד ערכים, ובלי בשר עצמי של ממש. לדעתי ערך כזה לא יוכל להיות מומלץ. • צִבְיָה • שיחה • כ"ז באדר ב' ה'תשע"ד 23:18, 29 במרץ 2014 (IDT)

יוסי, יש לך כוונה לטפל בהערות של גילגמש? יואב נכטיילר – שיחה 15:33, 14 באפריל 2014 (IDT)

לא כרגע. תודה. יוסי2 - שיחה 18:11, 23 באפריל 2014 (IDT)

הערות נוספות:
א. לא ניתן להתעלם מהיחס השונה לגברים ולנשים ביהדות, כולל היחס למיניות מצידם. הוספנו פיסקה קצרה בשם "מיניות ומגדר" - על מעמד האישה בנוגע למיניות. ניתן עוד להרחיב בכך.
ב. אונס - יש להרחיב בנוגע לסוגיית האונס בתורה וביהדות. יש לציין כי התורה רואה בחומרה אונס של אישה ה"שייכת" לאביה או לבעלה, על ידי אדם אחר. אך אינה רואה בחומרה דומה אינוס אישה על ידי בעלה, או אלימות של גבר כלפי אשתו ככלל. יש להרחיב בנוגע לכך. אכן, בתקופה שלפני כ-2000 שנה, חז"ל לא התייחסו לכך כאל בעיה, וזאת בהתאם לתקופה. גם חכמים מאוחרים יותר (אף כי רובם לא ראו זאת לזכות) לא התייחסו לכך בחומרה בה רואים את הדבר כיום. השינוי ביחס מקביל לשינוי במעמד האישה בכלל. יש להרחיב.
ג. בנוסף, לא ראיתי בערך התייחסות מספיקה לגיל הנישואין אצל גברים ואצל נשים, לפי ההלכה, לפי חז"ל, והמקובל כיום ביהדות.
ד. לא הורחב מספיק תחום ההתבגרות וההתפתחות המינית, אצל ילדים ונוער, משמעויותיו ההלכתיות והתרבותיות היהודיות, והאיסורים הנובעים מהם, דבר שגם בו יש שוני בין התקופות.
בברכה, דני. Danny-w • שיחה 18:13, 28 ביולי 2014 (IDT)

אדם שיצרו מתגבר עליו

ר' אילעאי אומר אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו ילך למקום שאין מכירין אותו וילבש שחורים ויתעטף שחורים ויעשה מה שלבו חפץ ואל יחלל שם שמים בפרהסיא

— תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף י"ז, עמוד א'

• ההדרכה המוסרית הנ"ל לא נאמרה דווקא על איסור ניאוף. גם מי שיצרו גוברו לאכול חזיר, ימליץ לו רבי אלעאי לעשות זאת בסתר.
• "אדם" - כבכל מקום כתורה ובתלמוד - יכול להיות איש או אישה. גם לנשים אסור לחלל שם שמים בפרהסיא.

מסיבות אלו המימרא אינה רלוונטית לפיסקה העוסקת במיניות ומגדר. בברכה, גנדלף - 15:55, 28/07/14