שיחה:נו"ן הפוכה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משימות לביצוע משימות לביצוע:

משפט לא ברור[עריכת קוד מקור]

מסימון יווני זה, אגב, התפתח הסימון המודרני של חצאי הסוגריים ‏‏[2] - מה זה חצי סוגריים? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 10:37, 6 בפברואר 2010 (IST)

השתמשת בהם בשאלתך... anyway תיקנתי לסוגריים.קריצה מה באמת המונח המקובל? Rex - שיחה 11:05, 6 בפברואר 2010 (IST)
המונח המקובל למה? לסוגריים או לסוגר? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 11:21, 6 בפברואר 2010 (IST)
לזה "[" ולזה "]". במשפט שאמור להגיד: "["+"]" התפתחו מ-x.‏ Rex - שיחה 11:56, 6 בפברואר 2010 (IST)
אני לא יודע איך קוראים לכל אחד מהסימנים בנפרד אבל בלימודי המחשבים לימדו אותי שסוגריים נבראו בזוגות. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 12:51, 6 בפברואר 2010 (IST)
זה הכופרים, אותנו למדו שתחילה נבראה הסיגמא, ואז ברא אלוהים את הנקבה, האנטי סיגמא. ויהי ערב ויהי בקר והנה סוגריים. Rex - שיחה 12:53, 6 בפברואר 2010 (IST)
קוראים לזה סוגריים מרובעים, לא? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
כן. -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • י"ז בשבט ה'תשע"ח • 09:05, 2 בפברואר 2018 (IST)

שינוי שם[עריכת קוד מקור]

לכאורה צריך להיות נ הפוכה, כמו נ ולא נו"ן. כמובן שצריכות להיות הפניות מכל האפשרויות. בן עדריאלשיחה • י"ג בשבט ה'תשע"ח 16:06, 29 בינואר 2018 (IST)

מתייג את בעלי הידע בלשון והגהה. יוניון ג'ק - שיחה 08:39, 2 בפברואר 2018 (IST)
אני מצדד בעד השם הנוכחי (כמובן אינו סותר הפניה). בשונה מהערך נ המתייחס לצורת האות לא חפות מאשר לשם האות, ערך זה הוא ביטוי ולא רק צורה, והמשמעות של הדבר היא ביטויו; כמו ה"א הידיעה, ה"א השאלה, שי"ן השימוש ושכיו"ב. בספרות הביטוי מוכר יותר בשם "נו"ן הפוכה" מאשר "נ הפוכה". קובץ על ידשיחה ♦ 09:41, 2 בפברואר 2018 (IST)
לטעמי, שם הערך אמור להישאר "נו"ן הפוכה". אני מתנגד לשינויו ל-"נ הפוכה". אלדדשיחה 22:05, 2 בפברואר 2018 (IST)
כמו קובץ ואלדד. תומר - שיחה 14:15, 3 בפברואר 2018 (IST)

מחלוקת בעלי ההלכה[עריכת קוד מקור]

בשו"ת מהרש"ל סי' עג דן באריכות בנושא. הנו"נים אינן נזכרות בגמרא בפירוש (שם כתוב רק "סימניות"), ופוסקים מסוימים ראו בהם תופסת אות. שיטות אחרות הציעו לרשום כ-נ' מוזרה (גדולה או הפוכה) חלק מהנו"נים השייכות לטקסט - לפני ואחרי הפרשה (מנוחה, כמתאננים), או בתוכה (בנסע, ובנחה). בכל אפן, רוב הסופרים - בודאי בימינו - נוהגים כנוסח המסורה ורושמים נ' כפופה הפוכה באפן כלשהו בתוך הפסק הפרשות.