שיחה:נוגה

אני חושב ששלילת החיים

על כוכב זה ובכלל זה דבר שהוא "הפסד" מדעי.ולמה?מכיוון שאולי חיים מתקיימים בצורה אחרת ממה שאנו מכירים.

ואולי החייזרים בנו את הפירמידות. רק תחשוב על האופציה הזאת. גילגמש • שיחה 15:35, 4 יולי 2006 (IDT)

(אני לא בטוח לגבי איך מגיבים אז אני מקווה שזה המקום הנכון)

לא הבנתי ההודעה שלך,אשמח לשמוע ניסוח ברור יותר.

בערך לא כתוב שאין על נוגה חיים, אלא רק שלא יכולים להיות עליהם חיים כפי שהם מוכרים למדע. שזה בערך מה שאתה אמרת. צחי 17:04, 4 יולי 2006 (IDT)

המממ אתה הוספת את זה? צחי 17:06, 4 יולי 2006 (IDT)

כן.

אהמ

בדומה ביותר לזהר, גם נגה זה בלי וי"ו. זהר דרוקמן - אהמ - שלום עולמי 01:14, 24 בנובמבר 2006 (IST)

נוגה זה בלי ו"ו בכתיב מנוקד. בכתיב חסר ניקוד מוסיפים ו"ו (וכך, אהמ, גם ב"זוהר"). נכון אמנם שבשמות פרטיים כללי הכתיב חסר הניקוד לא תקפים, אבל זה בעיקר כאשר הצורה ה"לא-תקנית" מקובעת, למשל משה ולא חלילה מושה. אבל כאן הצורה "נגה" כלל איננה מקובעת. נתנאל 08:03, 24 בנובמבר 2006 (IST)

אני חושב שכשהמדובר בשם הפרטי נגה דווקא נפוץ, אך זה לא רלוונטי, כי הערך אינו על השם הפרטי. ‏odedee • שיחה 08:29, 24 בנובמבר 2006 (IST)

עודדי צודק, השם "נגה" הוא אכן בלי וי"ו (כן, נתנאל, גם זהר). לעומת זאת, המילה "נוגה", הבאה לתאר אור (או, בניקוד אחר, לתאר משהו שהוא נוגֵה) תכתב עם וי"ו (ושוב, אותו הדבר עם "זוהר", כשזה בא לתאר אור). אבל גם הכוכב נושא את השם. אין כאן עניין לכתיב חסר או מלא, עם ניקוד או בלעדיו - מדובר בשאלה של כתיב נכון או לא נכון. הצורך בהברה קצרה (קרי, חולם חסר) נובע מההטעמה של השם. זהר דרוקמן - אהמ - שלום עולמי 21:48, 24 בנובמבר 2006 (IST)

דרך אגב, בניגוד לדיונים ארוכים לגבי האם שם של עיירות רומניות צריך לכלול יו"ד או לא, אין לי בעיה שהערך ישאר תחת השם הנוכחי ואין לי רצון עז להכנס לויכוח בנושא. אם, לעומת זאת, יעלה ערך על השם שלי... זהר דרוקמן - אהמ - שלום עולמי 21:50, 24 בנובמבר 2006 (IST)

היות שלא מדובר כאן על שם פרטי, אלא על שמו של כוכב, רצוי (לטעמי) להתייחס אליו כאל מילה בשפה, שנכתבת על פי כללי הכתיב המלא. לכן "נוגה" הוא הכתיב המומלץ כאן. "נגה" - במקרה שמדובר על שם פרטי של מישהי בשם זה. אלדד • שיחה 15:11, 16 במרץ 2008 (IST)

נאמץ את הצעת מומחה הלשון. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • ט' באדר ב' ה'תשס"ח • 17:00, 16 במרץ 2008 (IST)

"המחקר אודות נוגה"

בערך יש פרק ארוך בנושא שבכותרת, המוגבל למחקר באמצעות חלליות (שהוא חלק זעיר מן המחקר של נוגה, המבוסס ברובו על תצפיות מכדור הארץ ומטלסקופים המקיפים אותו). לכן: (א) הכותרת אינה מתאימה. (ב) יש להעביר את הנתונים המפורטים בנושא לערך נפרד. עוזי ו. 13:13, 2 בדצמבר 2007 (IST)

איחוד הוונרות

האם יש צורך להשאיר את הרשימה של הוונרות בנפרד כראשי פרקים? לא עדיף לרכזן יחד לר"פ יחיד כסעיפים שונים? אולי גם להותיר רק את הבולטות בהן? (החללית הנ"ל היא בערך "קופי פייסט" של שלושה דגמים) Amirber - שיחה 19:37, 17 באפריל 2008 (IDT)

על פי הקווים המנחים לעיצוב דפים, המצב הנוכחי שבו יש פסקה אחד או שתיים בכל פרק לא טוב. זה גם מנפח שלא לצורך את תוכן העניינים וגם מוציא דברים מפרופורציה. צריך לאחד את הכל לאותו פרק, או מקסימום לתת פרק אחד משותף (מחקר מודרני). ערן - שיחה 20:33, 17 באפריל 2008 (IDT)

בערך האנגלי יש 5K על כל אחת, כך שיש מקום להרחיב ובוודאי לא הייתי מאחד. מה שכן, הייתי מוציא, כמות שהם, את כל מבצעי החקר לערך נפרד, מחקר נגה. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ג בניסן ה'תשס"ח • 20:38, 17 באפריל 2008 (IDT)

כוכב חם

אני לא מבין איך הוא כותב שם (או איך החוקרים באמת) הבינו פעם שכוכב נוגה מאפשר חיים בתוכו הרי זהו הכוכב השני במרחקו מן השמש והטמפרטורות שלו גבוהות מאוד ואיך יתכנו שם חיים.

מיוסט שרון - שיחה 21:47, 27 באפריל 2008 (IDT)

שאלה טובה לזמננו, אבל במאה ה-17 לא ידעו כל זאת. רק 150 שנה קודם עוד לא האמינה הכנסייה שאנו מקיפים את השמש... ראה קופרניקוס. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ג בניסן ה'תשס"ח • 22:05, 27 באפריל 2008 (IDT)

ההערכה הייתה שהעננים מחזירים את רוב אור השמש לחלל, דבר שהוא די נכון - את אפקט החממה לא הכירו אז. גם בשנות ה50 של המאה ה20 עוד חשבו שייתכנו שם חיים - אבל אז עוד לא הכירו את ההרכב האטמוספרי שם. בניגוד למה שעבמולוגים רבים חושבים - מדענים משתוקקים לגלות חיים במקומות אחרים ביקום, אבל עדיין לא מצאו. Amirber - שיחה 22:58, 27 באפריל 2008 (IDT)

==

כוכב נוגה הערה

ציטוט: לאחר שחמש חלליות רוסיות ושלוש חלליות אמריקניות צפו בנוגה, כששתי חלליות רוסיות נחתו בהצלחה על פניו ולאחר מחקרים באמצעות מכ"ם ורדיו טלסקופ, אנו יודעים שפני השטח של נוגה הם מקום שאינו מאפשר קיום חיים, ודאי לא כאלה המוכרים למדע. הוספה לפי נשיונל גיאגרפיכ מהיום 20/11/09 שעה 21.00-22.00. אי אפשר לשלול חיים על נוגה . הראו שיש מקומות על כה"א שבתנאים של 0 חומציות עם רמות 2 CO גבוהות יותר מנוגה בהם שרדו חיידקים. הראו שהיו/ישנם מיים וברקים . צירוף שני התנאים הללו יכולים להוליד חיים

ברוך הוכרד רשל"צ

התעלמת מהגורם העויין לחיים הראשון במעלה: טמפ' של 500 מעלות. שום דבר חי בכדור הארץ שורד מעבר ל-112 מעלות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:05, 25 במרץ 2019 (IST)

סתירה

בערך בפיסקה נוגה#האטמוספירה שני הפסקאות הראשונות סותרות את עצמן לחלוטין, הראשונה טוענת שיש באטמוספירה אפקט חממה חזק מאד, בעוד השנייה אומרת במפורש שזה לא נכון. Ely1 - שיחה - לצפות לעתיד טוב יותר 17:17, 30 בינואר 2010 (IST)

סליחה, התבלבלתי. אין כאן סתירה Ely1 - שיחה - לצפות לעתיד טוב יותר 17:21, 30 בינואר 2010 (IST)

אולי בעזרת ננותכנולוגיה

אפשר ליצור ירח מיכול העודפים של פחמן וגופרית ובכך לקרר וליצב את ונוס אולי גם לחיים אנושים

מי הם כוכבי לכת אמיתים

רק חמה, נוגה, ארץ ,מאדים,צדק,שבתאי הם כוכבי לכת  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
77.127.19.69 16:53, 15 בפברואר 2012 (IST)

אלו כוכבי הלכת שניתן לראות בקלות בעין הבלתי מצוידת. מאז המצאת הטלסקופ ידוע שיש דברים שהעין האנושית לא מסוגלת לראות. על ההגדרה של כוכב לכת ניתן לקרוא בערך הנ"ל. Amirber - שיחה 12:11, 16 בפברואר 2012 (IST)

הירח שאין לנוגה

גונבה שמועה לאוזני כי מזג האוויר בנוגה הוא תוצא ישיר של מחסור בירח כגורם מיצב, כדוגמת כדוה"א. האם יש אמת בשמועה או שאגדה היא? אם כן, האם ניתן להרחיב?A_Holy_Bartender - שיחה 08:46, 14 בדצמבר 2015 (IST)

אפשר. הירח מייצב את סחרור כדור הארץ סביב צירו, קצת כמו שסחרור כשמחזיקים חבל שבקצהו משקולת מייצב את הסחרור. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:07, 25 במרץ 2019 (IST)

german wiki

Temperatur* Min. – Mittel – Max. 710 K (437 °C) 737 K (464 °C) 770 K (497 °C)

אני לא מישור אבל אני מתנשא

תבנית:"פני השטח של נוגה הם מישורים גדולים שחלק מהם מתנשאים לגובה של מספר ק"מ." מישורים מתנשאים נקראים בעברית "צלע הר". 79.182.127.101 15:59, 12 במאי 2018 (IDT)

לא הבנתי. צלע הר היא שיפוע או מדרון, לא מישור. התכוונת אולי לרמה? ראובן מ. - שיחה 16:08, 12 במאי 2018 (IDT)

כוכב הלכת נוגה בספרות העברית והכללית

מאמרו של אלי אשד על כוכב הלכת נוגה בספרות העברית הקדומה והמודרנית

"ממלכה של נשים " : כוכב הלכת נוגה בספרות ובתרבות העבראית והכללית לאורך הדורות בלוג "המולטי יקום של אלי אשד ,אוקטובר 2020

https://no666.wordpress.com/2020/10/03/%d7%9e%d7%9e%d7%9c%d7%9b%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%95%d7%9b%d7%91-%d7%94%d7%9c%d7%9b%d7%aa-%d7%a0%d7%95%d7%92%d7%94-%d7%91%d7%aa%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%91/

לאלי אשד

אלי,

א. תחתום את עריכותיך. שים ארבע טילדות (הסימן הזה ~) בסוף דבריך.

ב. צור לעצמך משתמש, כדי שיכולו להתכתב אתך, ולעזור לך להביא את ממצאיך באופן המקובל בויקיפדיה.

ג. עצה לדוגמה (שתועבר לדף השיחה שלך, כשיהיה לך משתמש):

כשאתה רוצה להעתיק קישור בעברית, העתק אותו בלי האות h הפותחת. כשאתה בא להדביק כתוב באנגלית h ואז הדבק (הקש קונטרול וי ctrl+v).

הקישור הבלתי קריא הקודם נראה כך כשמעתיקים אותו בלי H:

ttps://no666.wordpress.com/2020/10/03/ממלכה-של-נשים-כוכב-הלכת-נוגה-בתרבות-וב/

ואם תוסיף את האות h לפני שתדביק תקבל:

https://no666.wordpress.com/2020/10/03/ממלכה-של-נשים-כוכב-הלכת-נוגה-בתרבות-וב/

הדרך הקלה ביותר להעתיק את הקישור חוץ מהאות הפותחת, הוא כך: בחר את שורת הכתובת (alt d), הבא את הסמן לאחר השורה (הקש על end), סמן את כל השורה מסופה (הקש על shift+home) והורד את הסימון מהאות הראשונה באמצעות חץ ימינה מוגבה (shift+rightArrow) ולסיום העתק את הכיתוב המסומן (קונטרול סי ctrl+c)

-- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • כ"ה בתשרי ה'תשפ"א • 10:23, 13 באוקטובר 2020 (IDT)

יש בעיה בהסבר של אפקט החממה בנגה

(הועבר מראש הדף, מאחר שזו תוספת מאוחרת)

לא הבנתי את המשפט "אי הבנה תפיסתית נפוצה בנוגע לנוגה היא אמונה שגויה שמעטפת העננים העבה לוכדת חום ולמעשה ההפך הוא הנכון. מעטפת העננים שומרת על כוכב הלכת קר בהרבה ממה שהיה בלעדיה באמצעות מניעת הפגיעה של רוב הקרינה מהשמש בפני הכוכב. הכמות העצומה של הפחמן הדו־חמצני באטמוספירה היא מה שלוכד את החום על ידי אפקט חממה ולא פני הכוכב כמו בכדור הארץ. " ניסיתי למצא לזה סימוכים במקומות אחרים ולא מצאתי. אני חושב שצריך להבהיר למה מתכוונים ולתת מקור. אולי הכוונה היא שחמימום האטמוספרה אינו מפני הכוכב כמו בכדור הארץ אלא החימום הוא בליעה ישירה של אור השמש בפחמן הדו-חמצני שבאטמוספרה. אני לא יודע אם לזה התכונו ואם זה נכון Zeevst - שיחה 13:46, 20 ביולי 2020 (IDT)

אני מצטרף לתהייה של Zeevst. הטענות הנ"ל חסרות מקור, פשטניות (לא מתייחסות לספקטרום של קרינת השמש הנבלעת באטמוספרה) ולא מסבירות איך הטמפרטורה על פני נוגה גבוהה יותר מאשר על כוכב חמה הקרוב יותר ממנו לשמש ומקבל יותר קרינה. נראה לי שזה מחקר מקורי או פשוט הסבר שגוי.

המשפט הנ"ל והתוכן שמסביבו נוספו ב-1 אפריל 2005 (!) בעריכה הזו, שההערה שלה היתה "הרחבה מאנגלית". התוכן שהיה באותו תאריך באנגלית טען שהעננים (העשויים מגפרית דו חמצנית) אינם יוצרים אפקט חממה אלא מחזירים אור ושאפקט החממה נוצר על ידי הפד"ח באטמוספרה (שאינו יוצר עננים). אבל התרגום יצר טענה אחרת ומטעה (כאילו "פני הכוכב" יוצרים אפקט חממה על כדור הארץ). גם אין ראייה לכך שמעטפת העננים "שומרת על כוכב הלכת קר בהרבה ממה שהיה בלעדיה" (והמילה "קר" לא ממש מתאימה כאן).

בכל מקרה אין לטענות האלה זכר בוויקיפדיה האנגלית דהיום - הטקסט שם שוכתב בצורה ניכרת כשנה לאחר העריכה בעברית. וניסוח כמו "אי הבנה תפיסתית נפוצה" הוא קצת מתנשא ולא ראוי.

מתייג את ערן (שביצע את העריכה הנ"ל) וכן אילן שמעוני, קובץ על יד, saifunny, hagay1000, eman, ינון גלעדי, Tshuva, מבני הנביאים, בורה בורה, Byc63, Avishay, איתמראשפר, Pixie.ca (בנושאים מסויימים)‏בעלי הידע באסטרונומיה, נדב ס, Tshuva, hagay1000, רמי (ידע בסיסי), eman, Eyalweyalw, משה פרידמן, בנצי, E L Yekutiel, saroad, שלום אורי‏בעלי הידע בפיזיקה לפני מחיקה/שכתוב של הקטע הנ"ל. צחקשוח - שיחה 22:30, 6 ביוני 2021 (IDT)

הכוונה במשפט נכונה, לכל היותר יש לנסח באופן מובן יותר.

• ענני נוגה מחזירים 60% מאור השמש (כך בערך, לא בדקתי אבל אני יודע שלנוגה אלבדו גבוה יחסית).
• האטמוספירה הסופר־דחוסה של פד"ח בולעת את החום שעובר את העננים
• לפני השטח של נוגה מגיעה מעט קרינה
• על כן לכידת החום והחימום לטמפרטורה מופרעת מתרחשת באטמוספירת הפד"ח
• לולא העננים היתה מגיעה יותר קרינה לאטמוספירה ונלכדת בה, ונוגה היה חם עוד יותר.

עברתי היום ושיפצרתי ניסוחים.

!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:32, 6 ביוני 2021 (IDT)

שיפצרתי שוב את הניסוח. בבקשה משוב אם כעת זה לא מטעה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:36, 6 ביוני 2021 (IDT)

סיבוב כוכב לכת

בהתייחס לעריכה הזו, אני מבין ששני הנתונים נכונים, פשוט כל אחד מהם מתייחס למדידה אחרת. מה נכון, מה מקובל, והאם זה אחיד בכל הערכים הרלוונטיים? מתייג את אילן שמעוני, קובץ על יד, saifunny, hagay1000, eman, ינון גלעדי, Tshuva, מבני הנביאים, בורה בורה, Byc63, Avishay, איתמראשפר, Pixie.ca (בנושאים מסויימים)‏בעלי הידע באסטרונומיה. GHA - שיחה 09:30, 19 באוקטובר 2021 (IDT)

אכן יש זמן סיבוב וזמן סיבוב סינודי ושניהם נכונים. אולי הכי טוב זה להוסיף בתבנית עוד שדה, כמו אצל האנגלים, ולציין את שניהם. בורה בורה - שיחה 12:50, 19 באוקטובר 2021 (IDT)

במקרה הזה בטוח כדאי. גם במקרה של כדור הארץ. לגבי השאר השאלה האם יש טעם. גם ההבדלם יותר קטנים, וגם אני לא בטוח שעבור כוכבי הלכת הגזים זמן הסיבוב העצמי מוגדר הייטב. eman • שיחה • ♥ 14:44, 19 באוקטובר 2021 (IDT)

גם בכוכב חמה ההפרש הוא עצום. מוסיפים את השדה ואת הנתונים. מידע לא עולה כסף. בורה בורה - שיחה 18:41, 19 באוקטובר 2021 (IDT)

מסכים עם בורה. קובץ על יד • שיחה • 21:53, 23 באוקטובר 2021 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (מרץ 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בנוגה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://astroclub.tau.ac.il/ephem/Daily/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20070629152243/http://astroclub.tau.ac.il/ephem/Daily/ לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 18:37, 13 במרץ 2023 (IST)

משוב מ-14 בנובמבר 2023

למה אין התרונות וחסרונות הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
2A02:6680:1101:1036:99F4:1AD9:B888:4E02‏ 14:26, 14 בנובמבר 2023 (IST) התמונות אטמוספרה שם יותר טובה מי של כדור הארץ חסרון יש יותר מ400 מעלות