שיחה:עבד עברי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ערך זה נכתב או הורחב או נערך במסגרת
מיזם משותף של עמותת ויקימדיה ישראל
עם קבוצות של תלמידים מחוננים

Israel Gifted Students WikiProject Logo.svg

הערך חסר ובלתי מוגה. תעזרו לי או שתצרו איתי קשר yoavmil@yahoo.com

התחלתי בלמחוק את זה מכיון שהם עבדים כנעניים: "עבדים עבריים מפורסמים הורדוס היה עבדו של המלך ינאי. לרבן גמליאל היה עבד שנקרא טבי. מסופר שהיה כשר משאר העבדים. מי שיש לו שיוסיף" יעקב בויקי 01:31, 20 אפריל 2006 (IDT)

תנאים סוציאליים - איסור עבודה בשבת[עריכת קוד מקור]

סעיף מיותר.

  • אם היה מדובר במלאכה האסורה בשבת - הרי העבד הוא ככל יהודי, ובוודאי שאסור לו;
  • אם במלאכה המותרת בשבת - לא שמענו איסור בשום מקום;
  • אם הכוונה ששביתתו על האדון ("לא תעשה כל מלאכה... ועבדך") - הרי שם מדובר על עבד כנעני; עבד עברי אין שביתתו על האדון.

לכן זה הושמט. בסג 09:54, 18 בספטמבר 2006 (IDT)

כל הכבוד !!! אבל....[עריכת קוד מקור]

תודה רבה על כל הידע אותו מסרתם לנו אך אני וחברותי צריכות להכין עבודה על עבד עברי ולא מצאנו תשובה על טעמי המצווה כמו שהמורה בקשה. בבקשה מכם,אנה הכניסו גם את טעמי המצווה כך הכל יהיה ברור יותר. אבל שוב: כל מה שכתבתם עזר לנו מאוד. תודה רבה. 46.117.112.59 18:16, 18 במרץ 2014 (IST)

מיכל[עריכת קוד מקור]

זוועה לא רושם את דיני המצווה 5.102.254.89 18:47, 7 במרץ 2016 (IST)

סימן[עריכת קוד מקור]

משתמש:אבי84, למה זה קשקוש? זה בוודאי פשט הדברים. yechiel - שיחה 03:36, 16 בנובמבר 2017 (IST)

הרציעה היא רק אחרי שש שנים ולא באופן גורף כפי שהיה כתוב כאילו כל עבד מקבל סימן באוזן, כמו איזה בהמה. בוודאי הרציעה אצל בני ישראל לא הייתה בעיקרה סימן עבדות, אפשר לקבל את ההנחה שדין רציעה (הפרקטיקה המעשית) נלקח ממנהג רווח שהיה, כדי לעשות סימן (ראה אבן עזרא) והלבישו בה תכנים נעלים. אבל לומר שבני ישראל נהגו לסמן את עבדיהם? הם זה נכון? אבל בכל אם אתה אומר, אבדוק שוב. אבי84 - שיחה 07:54, 16 בנובמבר 2017 (IST)
כנראה הבנו את המשפט בצורה שונה. אני מבין שמה שכתוב "על פי המסורת היהודית תנ"כית סימונו של העבד העברי התבצע דרך רצוע אוזנו", כלומר: כאשר התבצע סימון (דהיינו, אחר שש שנים) היה זה דרך רציעת אוזנו. ולא שכל עבד מקבל מיידית סימן זה שזה מנוגד כמובן למפורש בתורה (וגם למה שנכתב בהמשך הערך). עכ"פ ברור שעניין הרציעה הוא סימן שיעבוד על פי הפשט. yechiel - שיחה 08:24, 16 בנובמבר 2017 (IST)
גם אם כן, (ואשמח אם תביא מקור) הסימן הוא אינו הסימון שהיה בשאר תרבויות כבהמה, שאם תברח נדע למי שייכת (ועי' חזקוני?), הסימן היה סוג של מחאה על רצונו לעבדות. ולכן הכללה עם עמים אחרים כזו שהיתה כתובה בערך אינה נכונה ואינה מדוייקת. כל מטרת הציווי המקראי בעבד עברי הוא להמעיט כלל שאפשר את העבדות המקובלת המייחסת את העבד כחפץ של בעליו, אם נפרש את הרציעה כסימון ממונו זה סותר את הכל. יש סימן ויש סימן וכל כל הסימונים שווים אף שהם בשיתוף הלשון.אבי84 - שיחה 10:13, 16 בנובמבר 2017 (IST)
מקור למה? וכי איזו עוד סיבה יכולה להיות לרציעת האוזן אם לא שתהא ניכרת עבדותו? גם הדרש של אוזן ששמעה בהר סיני וכו' לא בא אלא להסביר למה הרציעה נעשית באוזן דווקא ("מה נשתנה אוזן מכל אברים שבגוף?"), לא לתת הסבר חילופי לעצם מעשה הרציעה שעניינו מבואר. לא אמרתי שהמטרה היא לסמנו כבהמה (עבד עברי אינו ממונו של האדון כידוע) ואני גם לא יודע אם היא כדי שלא יברח העבד, יתכן שרק כדי לסמל את מעמדו ומקומו לצד אדונו. וכבר מצינו סימן דומה במסכת שבת (נח.) שהיו העבדים (כנענים) יוצאים בחותם על בגדיהם. yechiel - שיחה 10:50, 16 בנובמבר 2017 (IST)
עכ"פ לבקשתך הנה לשון הרשב"ם (שמות פרק כא פסוק ו) על הפסוק והגישו אדוניו אל האלוהים וכו': "לעין כל רוצע אזנו לסימן עבדות". yechiel - שיחה 10:55, 16 בנובמבר 2017 (IST)
אני חושב שהפשט שהרציעה היא אקט של קניית העבד, "ונקנה ברציעה", או ביזיון כפי שמשתמע ממהלך הפסוקים (אתה רוצה להיות עבד, תרצע), גם סימן עבדות אבל שונה בתכלית מהסימן "שיוצאים בחותם". זוהי טענתי העיקרית, לא כל הסימנים שווים ובוודאי בצורה שהיה נכתב בערך כהשוואה לתרבויות אחרות .אבי84 - שיחה 11:22, 16 בנובמבר 2017 (IST)