תשלומי ארבעה וחמישה
בדין העברי, תשלומי ארבעה וחמישה הם תשלומי קנס המושתים על מי שגנב שור או שה, וטבח או מכר את הגניבה לפני שנתפס.
תוכן עניינים
פרטי הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]
כתב הרמב"ם: "תשלומי כפל נוהגין בכול, חוץ משה ושור: שהגונב את השה או את השור, וטבח או מכר--משלם על השה תשלומי ארבעה, ועל השור תשלומי חמישה". אם הגניבה עודה תחת יד הגנב, משלם הגנב תשלומי כפל.[1]
טעם החילוק בין שור לשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביאור מעניין ישנו במדרש בטעם ההבדל בין גונב שור שחייב חמש לגונב שה שחייב ארבע, לדעת המדרש הקנס על גניבת השה נמוך יותר מזה של גניבת השור, משום שהתורה חסה על הגנב שנאלץ מן הסתם לשאת את השה על כתפיו, ולהתבזות בכך.
חוקי חמורבי[עריכת קוד מקור | עריכה]
החוקרים מצביעים על הדמיון וההבדלים בין ציווי התורה (ספר שמות, פרק כ"א, פסוק ל"ז) "כִּי יִגְנֹב-אִישׁ שׁוֹר אוֹ-שֶׂה, וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ--חֲמִשָּׁה בָקָר, יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר, וְאַרְבַּע-צֹאן, תַּחַת הַשֶּׂה", לבין סעיף מקביל בחוקי חמורבי (סעיף 8): "כי יגנוב איש שור או שה או חמור או חזיר או אניה – אם לאלהים או להיכל הוא, שלשים יתן. ואם לעניי העיר הוא – ישלם עשרה". הפתיחה זהה, אולם את הרשימה בחוקי חמורבי ניתן להבין כדוגמאות, וההבחנה בין מעשי הגניבה היא על-פי יחוס הבעלים. לעומת זאת בתורה השור והשה מתייחדים כמעשי גניבה חמורים במיוחד, ואין חשיבות לשאלה ממי נגנבו.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הערך "תשלומי ארבעה וחמישה", באתר ויקישיבה (מתוך ספרו של אחיקם קשת קובץ יסודות וחקירות השלם)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות גניבה, פרק א', הלכה ו'.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
