שיחה:פנסיה תקציבית

בינויקי

בדומה להצעתי בשיחה:פנסיה צוברת, לדעתי מתאים כאן בינויקי עם en:Defined benefit pension plan. דעתכם? שרשר • שיחה 23:56, 30 בדצמבר 2009 (IST)

קישור מספר 2 לא עובד

זה מוביל לאתר של גלובס ולא לכתבה

אצלי שני הקישורים ל"גלובס" עובדים. דוד שי - שיחה 21:46, 16 בדצמבר 2014 (IST)

הפולמוס הציבורי

לדעתי צריך להוסיף הרבה בנוגע לפולמוס על הפנסיה התקציבית ונתונים על המשבר שהן יוצרות בישראל. נראה כי יש משתמשים שחושבים שמשום מה לא כדאי "לחשוף" לציבור את המידע
בברכה, Tshuva - שיחה 13:01, 22 ביולי 2015 (IDT)

לא צריך. הערך צריך לתאר את הפנסיה התקציבית. הקורא יגבש בעצמו את דעתו לגבי צורת חסכון זו. הערך לא צריך להפוך לכתב אשמה על הפנסיה התקציבית. גילגמש • שיחה 16:45, 22 ביולי 2015 (IDT)

אני מסכים עם עריכתו זו של גילגמש, שבה הוסרו מהערך פרטים טפלים או לא רלוונטיים. הבעיה המרכזית, חוב של 600 מיליארד ש"ח, מוצגת בערך, וכן מוצגים צעדי האוצר לבלימת הגידול בחוב זה (מעבר לפנסיה צוברת). דוד שי - שיחה 00:06, 23 ביולי 2015 (IDT)

מחויבות אקטוארית מוערכת טריליון ש"ח

אין מספרים מדויקים מהי המחויבות האקטוארית של ישראל לפנסיה תקציבית. גיא רולניק במאמר בדה מרקר מעריך את ההתחיבות האקטוארית של הציבור הישראלי בכטריליון ש"ח. מוסיף מידע בעל משמעות לערך. לשיקול דעת עורכי ויקיפדיה . השארנו לכם אדמה חרוכה: המכתב של גיא רולניק שכל ישראלי בגיל 40-20 צריך לקרוא . ציטוט מהמאמר :" דור הבומרים ודור ה–X השאירו לכם משקולת כבדה, שאותה תיאלצו לשאת על גבכם במשך 30 השנים הקרובות — טריליון שקל (1,000 מיליארדים) של מחויבות אקטוארית לפנסיות תקציביות. זה נשמע לכם משהו משעמם ופיננסי, אבל זה די פשוט: בשלושת העשורים הקרובים אתם תממנו לקבוצה של כחצי מיליון ישראלים, בעיקר מדור ה–X, חבילות פנסיות בהיקף ובשווי שלכם לא יהיה לעולם. הדואליות בשוק העבודה שהזכרנו למעלה מגיעה לביטויה הקיצוני ביותר בהסדרי הפנסיה שהיו נהוגים במגזר הציבורי, ובעיקר בצבא ובמערכת הביטחון, עד לפני כ–15 שנה". הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
84.108.190.17 17:56, 3 ביולי 2020 (IDT)

טריליון זו הערכה גסה מאוד, מספר שנזרק על ידי פובליציסט, ללא כל ביסוס, ואין טעם להביאו. יש בערך מקורות אחדים שמביאים נתונים של משרד האוצר, ודי בהם. דוד שי - שיחה 21:09, 3 ביולי 2020 (IDT)

נכון הערכה. מקור נוסף ynet הציבור ישלם: נטל הפנסיה התקציבית תפח ל-761 מיליארד שקל. ציטוט מהמאמר : " סך חוב הפנסיה התקציבית הסתכם בסוף שנת 2017 ב-761 מיליארד שקל, מתוכם 427 מיליארד שקל בגין גמלאים שכבר פרשו ו-334 מיליארד שקל בגין עובדים פעילים. הסכומים האסטרונומים הללו אינם כוללים את פנסיית הגישור במערכת הביטחון שמוערכת במיליארדים רבים נוספים." מדובר בלפני שנתיים והסכומים גדלים משנה לשנה. כמו כן הנתונים אינם כוללים את פנסיית הגישור של מערכת הביטחון, כך שייתכן שהמחויבות האקטוארית אף גדולה מטריליון ש"ח. --84.108.190.17 13:22, 4 ביולי 2020 (IDT)

מקור נוסף שמעריך כטריליון ש"ח. תחקיר שקוף. צ'ק מפלצתי חסר כיסוי. ציטוט מהמאמר :" העובדים לא צריכים להפריש ולו שקל אחד מחשבונם עבור דמי ניהול. גם אין דאגות, ואין סיכונים – והפנסיות של ברי המזל האלו גבוהות משמעותית משלנו...בואו נדמיין שהחוב הזה הוא בעצם כסף שיש למדינה לחלק לכל משפחה בישראל. טריליון שקל (זה 12 אפסים!) חלקי 2 מיליון משפחות הם 500 אלף שקל בסך הכל – חצי מיליון שקל לכל משפחה...אז אנחנו מזמינים אתכם לצאת למסע להבנת העוולה שגורמת לכל אחד ואחת מאיתנו לסיים כל חודש עם פחות כסף בעו"ש ובחובות עתידיים של יותר מטריליון (אלף מיליארד) שקל, ללא סיבה הגיונית. "

המקור השני שהבאת לא רציני. הוא כותב: "העובדים לא צריכים להפריש ולו שקל אחד מחשבונם עבור דמי ניהול", ובמציאות כל מי שמבוטח בפנסיה תקציבית משלם דמי ניהול בשיעור 2% (סכום קטן בהשוואה למי שמבוטח בפנסיה צוברת, אבל ממש לא "ולו שקל אחד,).

זה לא התפקיד שלנו לנחש מה המחויבות בפנסיית הגישור של מערכת הביטחון, ואין מקום למספר שמבוסס על ניחוש זה.

הקביעה שלך "הסכומים גדלים משנה לשנה" מצריכה הוכחה. בהתחשב בכך שאין (או כמעט אין) הצטרפות חדשה לפנסיה תקציבית, ולעומת זאת מקבלי פנסיה תקציבית נפטרים, הסכומים אמורים לקטון משנה לשנה. דוד שי - שיחה 16:03, 4 ביולי 2020 (IDT)

מה עם הצמדות ותוספות ? מה עם הטבות רמטכל בסוף שרות כמו שבני גנץ, גדי איזנקוט, קודמיהם וכנראה אביב כוכבי נותנים ליוצאים לפנסיה , או הטבות בנוסח שי ניצן? בפנסיה התקציבית הסכום כל הזמן עולה גם בגלל ההצמדות וההטבות . לחוסך היום בפנסיה צוברת החיסכון לא בהכרח עולה, כמו בתקופה האחרונה בגלל הנפילות בשווקים. בנוסף, לאוצר אין את כל הנתונים . כמו כן, תוחלת החיים עולה במיוחד לאנשים מהמעמדות המבוססים .--84.108.190.17 16:46, 4 ביולי 2020 (IDT)

עובד שלו פנסיה צוברת מפריש ממשכורתו למעלה מ-6 % כל חודש, כלומר מעין מס נוסף של 6% מהמשכורת החודשית. בנוסף עליו לשלם דמי ניהול לקרן הפנסיה 0.5% מהחיסכון הצבור ו-6% מההפקדות החודשיות.--84.108.190.17 16:58, 4 ביולי 2020 (IDT)

בתחקיר שקוף נרשם :" העובדים לא צריכים להפריש ולו שקל אחד מחשבונם עבור דמי ניהול" . עובדים בפנסיה תקציבית לא משלמים דמי ניהול כלל. עובדים בפנסיה תקציבית החלו להפריש משכרם 2 % לעומת 6% לפנסיה הצוברת. בפנסיה תקציבית אין דמי ניהול כלל לעומת דמי הניהול שנרשמו מעלה לפנסיה הצוברת. --84.108.190.17 17:41, 4 ביולי 2020 (IDT)

למושג דמי ניהול בהקשר זה יש שתי משמעויות, וזה אכן מבלבל. 17:45, 4 ביולי 2020 (IDT)

שלוש מקורות המעריכים את המחויבות האקטוארית בסביבות טריליון ש"ח ואף מעל טריליון ש"ח.

בנוסף:

1. יש חוב אקטוארי של הפנסיות ההסתדרותיות הותיקות של כ-177 מיליארדי ש"ח.
2. פנסיות גישור שהם בפועל פנסיות תקציביות על חשבון המדינה- פנסיה מוקדמת .
3. פנסיות לגופים נתמכים כגון חברת החשמל והאוניברסיטאות.
4. המדינה מפרישה לעובד בפנסיה התקציבית הפרשה רעיונית של 26% לעומת עובדי מדינה עם פנסיה צוברת שלהם מפרישים 13.5%.
5. תוספות רמטכל של בני גנץ, גדי איזנקוט , שרי ביטחון , משה יעלון -ניפוח לפי שכר אחרון ואף תוספות לאחר תום השכר האחרון כגון שי ניצן.
6. שארים שזכאים ל-100% מהקצבה.

--84.108.190.17 14:11, 11 ביולי 2020 (IDT)

מחויבות אקטוארית של המדינה ומחויבות לפנסיה תקציבית אינן זהות. כיסוי הגרעון של הקרנות ההסתדרויות הוא חלק מהמחויבות של המדינה, אבל אינו קשור לפנסיה תקציבית. גם על חלק מהסעיפים האחרים אפשר לחלוק, אבל חבל לי על זמני. בכל זאת אני סקרן, איזה שארים זכאים ל-100% מהקצבה? דוד שי - שיחה 16:45, 11 ביולי 2020 (IDT)

1. ב-2016 היו בסך הכל 650 שופטים שקיבלו פנסיה תקציבית. בנוסף, מפאת גיל הפרישה המאוחר שלהם (70 לעומת 62 לנשים ו-67 לגברים) הקצבה משולמת במשך מספר שנים נמוך יחסית ( חשוב לזכור שהשארים שלהם זכאים ל-100% מהקצבה). הכסף הגדול לא מסתתר פה. מה גם, התנאים הטובים הללו מקשים על שיחודם.
2. ליאור תבורי, בעל הפודקאסט "ערך מוסף" והבלוג "נער אוצר" כתב על זכאויות היתר של שופטים. יש להם הטבה משמעותית וחריגה במיוחד: לאחר פטירת השופט/ת, בני הזוג יקבלו בדיוק את אותו שיעור הפנסיה – 100% קצבה (במקום 70% אצל עובדים אחרים).
3. תוספות חוקיות ולא חוקיות: הרמטכ"ל, בדומה לשאר ראשי הגופים הביטחוניים (מפכ"ל המשטרה, ראש המוסד וכו') יכול על פי חוק לתת בונוס לפורש ששווה בין 2% ל-6% מהמשכורת האחרונה שלו – זהו בונוס שניתן כמעט תמיד.
4. דו"ח מבקר המדינה חשף כי בפועל, הבונוסים שהרמטכ"ל חילק גבוהים משמעותית ממה שצה"ל דיווח לחשב הכללי באוצר. אגף כוח האדם בצה"ל (אכ"א) הערים קשיים כדי לשמור את המידע הזה במחשכים, ולמעשה שיקר למשרד האוצר באופן קבוע במשך יותר משלוש שנים – תוך שהוא מציג דו"חות שהם חצאי אמת, מהם הוא משמיט את כל החריגות.
5. סכום הקצבה יכול לעלות ולא לרדת – הקצבה הפנסיונית של עובדים רבים המשיכה לעלות גם לאחר פרישתם כי היא הוצמדה לשכר העובדים שטרם פרשו. הצמדת הקצבה לשכר נועדה למנוע שחיקה של הערך שלו . לפני כן הקצבה הייתה צמודה למדד המחירים לצרכן, שנמצא בירידה בשנים האחרונות. אם המצב היה כך גם היום – הקצבה הפנסיונית הייתה יורדת. כך הצליחו הפנסיונרים במסלול הפנסיה התקציבית לחמוק מהגזרה של צמצום הקצבה שלהם, וגם לדאוג לכך שימשיכו לנפח אותה.

--84.108.190.17 14:16, 18 ביולי 2020 (IDT)

פנסיה תקציבית צמודה למדד והתחייבות אקטוארית צפויה לגדול

הפנסיה תקציבית צמודה למדד וקיצבאות אחרות לא. מופיע בכתבת המקור שצורפה בעריכה שנמחקה. 2A10:8003:BB1:0:4A5:4311:5787:4DFE 17:05, 27 באוגוסט 2022 (IDT)

גם פנסיות בקרנות הפנסיה הוותיקות צמודות למדד, וגם קצבאות הביטוח הלאומי צמודות למדד (אם במקור שהבאת כתוב אחרת, הוא טועה). זה לא מפתיע - הצמדה למדד נועדה לשמור על ערכו הריאלי של הכסף.

הצמדה למדד אינה משנה את ערכה הריאלי של ההתחייבות האקטוארית, אלא רק את המספרים שבאמצעותם היא מוצגת, ובשנים של מדד שלילי (היו אחדות כאלה) היא דווקא מקטינה את המספרים. דוד שי - שיחה 17:39, 27 באוגוסט 2022 (IDT)