גדי איזנקוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גדי איזנקוט
איזנקוט חתוך.jpg
נולד 19 במאי 1960 (בן 55)
תאריך לידה עברי כ"ב באייר ה'תש"ך
מקום לידה טבריה, ישראל
ראש המטה הכללי
השתייכות IDF new.png  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 1978 - בשירות
דרגה רב אלוף  רב אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות

מלחמת לבנון  מלחמת לבנון
האינתיפאדה הראשונה
הלחימה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה השנייה
מבצע אישית לוחצת
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
מבצע עופרת יצוקה
מבצע עמוד ענן
מבצע צוק איתן  מבצע צוק איתן

גדי אַיזֶנקוֹט (נולד ב-19 במאי 1960, כ"ב באייר ה'תש"ך) הוא הרמטכ"ל המכהן של צה"ל[1]. במהלך שירותו בצה"ל שימש, בין היתר, בתפקידים הבאים: מפקד חטיבת גולני, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, מפקד עוצבת נתיב האש, מפקד אוגדת איו"ש, ראש אמ"ץ, מפקד פיקוד הצפון וסגן הרמטכ"ל.

ביוגרפיה

משפחתו ונעוריו

הודעת תמיכה שהוצגה בקניון אייס-מול באילת, העיר שבה איזנקוט גדל

איזנקוט נולד בטבריה, השני מארבעת ילדיהם‏[2] של מאיר, יליד מרקש, ואסתר‏[3], ילידת קזבלנקה, אשר עלו ממרוקו[4][5]. איזנקוט גדל והתחנך באילת, למד ב"תיכון גולדווטר" שבעיר במגמה ימית, ולמד לבגרות בבית ספר ערב אקסטרני.

שירותו הצבאי

בנובמבר 1978 התגייס לצה"ל לחטיבת גולני, שם שובץ לגדוד 51. עבר מסלול הכשרה כלוחם וסיים את הטירונות כחניך מצטיין פלוגתי, ובהמשך סיים קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר[6]. עם סיום הקורס שב לחטיבה כמפקד מחלקה בגדוד 51. במלחמת לבנון החליף את מפקד פלוגה א' בגדוד 51, שנפצע בקרב על הבופור[7], ופיקד עליה‏[8] בקרב לכיבוש עין א-תינה, בו איבד שניים מחבריו הטובים‏[9] ובכיבוש א-נבטיה, ג'זין ושדה התעופה בביירות. שנה לאחר מכן השתחרר מצה"ל ולאחר שלושה חודשים שב לשירות קבע ונענה להצעת מפקד בית הספר לקצינים (בה"ד 1), אילן בירן, לשמש כמפקד פלוגת צוערים בקורס‏[6].

בשנים 1984-85 פיקד על פלוגת הנ"ט של חטיבת גולני‏[10]. איזנקוט הוביל את לוחמיה במבצעים מורכבים בלבנון[11]. הוא סיים את תפקידו חודש מוקדם מהמתוכנן‏[6] לאחר שניהל ויכוח עם מפקד החטיבה, צבי פולג, כדי שלא להחזיר את פלוגתו באמצע חופשה רגילה‏[12]. לאחר מכן נשלח להשתלם במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה[6]. בשנים 19861987 שימש קצין אג"ם חטיבתי‏[13]. לאחר שהשתלם בקורס מג"דים מונה למפקד גדוד 13 (גדעון)[14]. ולאחר מכן שימש סגן מפקד חטיבת גולני‏[15].

בשנת 1991 מונה לקצין המבצעים של פיקוד הצפון, ב-1992 הועלה לדרגת אלוף-משנה ומונה למפקד חטיבת כרמלי (חטיבת מילואים). בשנת 1994 מונה, במקביל לתפקידו הקודם, למפקד חטיבת אפרים, ובשנת 1997 החליף את אל"ם ארז גרשטיין ומונה למפקד חטיבת גולני, זמן קצר לאחר אסון השריפה בוואדי סלוקי, בו נהרגו חמישה מלוחמי החטיבה ונפצעו חמישה נוספים‏[9]. כמפקד החטיבה שינה נורמות התנהגות בפלוגות הוותיקות, ונאבק בתופעות של מרידות ויחסי צעירים וותיקים‏[16] בנוסף הוביל את לוחמי החטיבה במשך שנתיים בלחימה בדרום לבנון[17] במהלכן הרגו כארבעים אנשי חזבאללה‏[6]. בשנת 1999 הועלה לדרגת תת-אלוף ומונה למזכיר הצבאי של ראש הממשלה ושר הביטחון אהוד ברק[18]. בתפקיד זה נטל בין היתר חלק במשא ומתן עם סוריה[19]. בהמשך שימש כמזכירו הצבאי של אריאל שרון[20]. בשנת 2001 מונה למפקד אוגדת מילואים משוריינת (עוצבת נתיב האש)‏[21] ובשנת 2003 מונה למפקד אוגדת איו"ש[22]. כמפקד האוגדה הוביל אותה איזנקוט להישגים רבים בלחימה כנגד הטרור הפלסטיני באינתיפאדה השנייה[23], ובהם בין היתר מבצע אישית לוחצת.

ב-2005 הועלה לדרגת אלוף ומונה לראש אגף המבצעים במטכ"ל[24]. לאחר שמסקנות תרגיל "שילוב זרועות" שקיים צה"ל קבעו כי יכולת הפגיעה של צה"ל במשגרי הרקטות קצרות הטווח מוגבלת, הוביל איזנקוט תפיסה לפגיעה במרכז העצבים של ארגון חזבאללה ברובע הדאחייה בביירות כמרכיב מרכזי ליצירת הרתעה אל מול חזבאללה[25]. במהלך מלחמת לבנון השנייה היה אמון, כראש אגף המבצעים, על תכנון וביצוע מהלכי צה"ל בשדה הקרב במלחמה. איזנקוט היה לאחד האלופים הבודדים במטה הכללי שהעזו לחלוק על הרמטכ"ל, דני חלוץ, ועל המהלכים שהציע‏[26]. כך, למשל טען בתחילת המלחמה כי יש לגייס את כוחות המילואים כדי לשפר את המוכנות למהלך קרקעי רחב היקף, אף שהתנגד למהלך הקרקעי, משום שסבר שאת האפשרות לבצעו יש להפוך לבת יישום‏[27]. בנוסף המליץ על תקיפה אווירית רחבה נגד תשתיות בלבנון על פי תוכנית "שוברת הקרח"‏[28], והדגיש כי על ישראל לחתור לסיום מהיר של המלחמה‏[29]. בתגובה לרעיון לבצע פשיטה מצומצמת על בינת ג'בייל שהעלה בני גנץ, תמך איזנקוט במבצע עתיר כוחות על היעד‏[30].

בספטמבר 2006, לאחר התפטרותו של האלוף אודי אדם בעקבות המלחמה, מונה לאלוף פיקוד הצפון. לצד תדמיתו של איזנקוט כבקיא באיומים מצד סוריה וחזבאללה, היה ידוע גם במדיניות בלתי מתפשרת כלפי מדינות המפעילות טרור משטחן. כך למשל, תמך ב"דוקטרינת הדאחייה" לפיה במקרה של פעולה מלחמתית מצד חזבאללה יש לגמול בהפצצת רובע הדאחייה שבביירות – בו שוכנים מפקדת חזבאללה ורבים מבכיריה‏[31] בנוסף הכתיב איזנקוט מדיניות הפעלת כוח הרסנית כלפי כל התגרות ותקרית מצד חזבאללה, וזאת כדי להרתיע את הארגון מלפעול‏[32]. ביולי 2011 סיים את תפקידו כאלוף פיקוד הצפון, לאחר שכיהן בתפקיד כמעט חמש שנים, והוחלף על ידי האלוף יאיר גולן[33] בפיקוד הצפון, קידם איזנקוט מדיניות הפעלת כוח שהתבססה על מימוש ריבונות המדינה עד המטר האחרון של הגבול הבינלאומי (עד למלחמת לבנון השנייה, צה"ל נמנע מלחצות את הגדר אף במקומות שבהם נוצר פער בינה לקו הכחול, שנודעו בכינוי "מובלעות" – ואיזנקוט שינה את התפיסה ויזם פעילויות מעבר לגדר, אך לא מעבר לקו הכחול) ותגובה חריפה על כל אירוע. הדבר הביא לשקט ממושך בצפון מדינת ישראל מאז תום מלחמת לבנון השנייה. לכל אורך תקופת פיקודו לא נפגעו אזרחים ישראלים בצפון. עם סיום תפקידו היה איזנקוט אמון על עבודת מטה שבעקבותיה הוחלט בצה"ל על הקמת מפקדת העומק[34], וכן לקח חלק במבצע עמוד ענן[35].

כיהן כסגן הרמטכ"ל בני גנץ בין ינואר 2013 לדצמבר 2014.

כראש המטה הכללי

ב-16 בפברואר 2015 החל איזנקוט לכהן כרמטכ"ל[1]. עם כניסתו לתפקיד החל לפעול לקידום צעדים לחיזוק זרוע היבשה וביניהם תגבור אימוני כוחות החי"ר והשריון, צמצום היקף כוחות המילואים מחד ותגבור כמות האימונים מאידך, הגדלת יחידת יהל"ם לטיפול במנהרות ואימון גדודי חי"ר להתמודדות עם איום המנהרות[36]. ביוני 2015 החליט על הקמת זרוע הסייבר, על בסיס יחידות קיימות בתחום הסייבר ההגנתי וההתקפי מאגף התקשוב ומאגף המודיעין[37].

ביולי 2015 הציג את התוכנית הרב שנתית "גדעון" כתגובה לדו"ח לוקר של הוועדה לבחינת תקציב הביטחון, שכוללת את צמצום הסד"כ בצה"ל ושינויים ארגוניים נוספים.‏[39] באוגוסט אותה שנה הפיץ את אסטרטגיית צה"ל, מסמך תפיסתי מחייב וכולל המגדיר את היעדים, האיומים, דרכי הפעולה, בניין הכוח וכפיפותו של צה"ל לדרג המדיני. המסמך הופץ בגרסה לא מסווגת גם לציבור הרחב בישראל‏[40].

השכלה וחיים פרטיים

איזנקוט הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מטעם אוניברסיטת תל אביב ובעל תואר שני במדע המדינה מטעם אוניברסיטת חיפה[41]. כמו כן סיים לימודי צבא וביטחון במכללת צבא ארצות הברית (United States Army War College) בקרלייל בפנסילבניה.

איזנקוט נשוי, אב לחמישה ילדים ומתגורר עם משפחתו בהרצליה.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מאמריו

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 רועי ינובסקי, איזנקוט מונה לרמטכ"ל: "אחריות גדולה בתקופה מאתגרת, אפקד על הצבא בתבונה", באתר ynet‏, 16 בפברואר 2015.
  2. ^ לאחר שהתגרשו הוריו, נישא אביו פעם נוספת ונולדו לו עוד ארבעה ילדים (עומר כרמון, גאווה גדולה לאילת ולשבט אייזנקוט, "ערב ערב באילת", 2580, 13 בדצמבר 2012).
  3. ^ צביקה גרוניך, ‏אם הרמטכ"ל הבא, גדי איזנקוט: "הייתי רוצה שיהיה רב; הוא צנוע", באתר כיכר השבת, 29 בנובמבר 2014.
  4. ^ האזינו: מאיפה הגיע השם איזנקוט למרוקו?, באתר גלי צה"ל, 30 בנובמבר 2014.
  5. ^ אלכסנדרה לוקש, איזנקוט, הוא שם מזרחי? מומחה מסביר את השם, ynet‏, 1 בדצמבר 2014
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 6.4 אביחי בקר, אייזן פטון, הארץ, ‏ 10 בספטמבר 1999, כפי שהועלה באתר פרש.
  7. ^ אמיר בוחבוט‏, מגדי התלמיד לאיזנקוט הרמטכ"ל: דרכו לפסגה של החייל מספר 1, באתר וואלה! NEWS‏, 16 בפברואר 2015.
  8. ^ מירב לוי דיאמנט, אלוף אילת, "ערב ערב באילת", 16 במרץ 2011.
  9. ^ 9.0 9.1 יוסי יהושוע ואמירה לם, ‏דו"ח איזנקוט, באתר "ידיעות אחרונות", 5 ביולי 2011.
  10. ^ גדי איזנקוט, באתר גדס"ר גולני.
  11. ^ עמוס הראלאייזנקוט כבר לא יזכה לאידיליה עם המתנחלים, באתר הארץ, 17 ביוני 2003.
  12. ^ אלון בן דוד, "ערוך ומוכן", בלייזר‏, ינואר 2013.
  13. ^ אהוד ערן, "תמצית געגוע - סיפורו של ארז גרשטיין והמלחמה בלבנון", ידיעות ספרים, 2007, עמוד 90.
  14. ^ אהוד ערן, "תמצית געגוע - סיפורו של ארז גרשטיין והמלחמה בלבנון", ידיעות ספרים, 2007, עמוד 129
  15. ^ רותם שדמי, "ככה יוצרים חיילים עם ראש קטן", במחנה, ‏ 09.10.1998, עמוד 26, כפי שהועלה באתר פרש.
  16. ^ אביחי בקר, תרגיל בחשבון נפש, הארץ, ‏ 08.02.1998, כפי שהועלה באתר פרש
  17. ^ אביחי בקר, גדוד המוות חוזר לשגרה, הארץ, ‏ 31.10.1997, כפי שהועלה באתר פרש.
  18. ^ עפר שלח ורביב דרוקר, בומרנג, הוצאת כתר, 2005, עמוד 49.
  19. ^ אורי שגיא, היד שקפאה, תל אביב, ידיעות ספרים, 2011, עמוד 37.
  20. ^ עפר שלח ורביב דרוקר, בומרנג, הוצאת כתר, 2005, עמוד 108.
  21. ^ עמוס הראל ואבי יששכרוף, המלחמה השביעית, הוצאת ידיעות ספרים, 2004, עמוד 334.
  22. ^ עפר שלח ורביב דרוקר, בומרנג, הוצאת כתר, 2005, עמוד 348.
  23. ^ עמוס הראל ואבי יששכרוף, המלחמה השביעית, הוצאת ידיעות ספרים, 2004, עמוד 326.
  24. ^ מוריה בן-יוסף, הרמטכ"ל שהתפטר, האלוף שהמשיך הלאה והקמ"ן שהתאבד, "ישראל דיפנס", 11 ביולי 2011.
  25. ^ ‏עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש, הוצאת ידיעות אחרונות, 2008, עמוד 137.
  26. ^ עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה, הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 400.
  27. ^ שבויים בלבנון עמוד 43.
  28. ^ שבויים בלבנון עמוד 42.
  29. ^ שבויים בלבנון עמוד 110.
  30. ^ שבויים בלבנון עמוד 178.
  31. ^ אלכס פישמן ואריאלה רינגל-הופמן, שים לב, נסראללה, באתר ynet‏, 2 באוקטובר 2008.
  32. ^ מפקד פצ"ן: "זה היה מארב מתוכנן"; מג"ד הגזרה נהרג, באתר צה"ל, 3 באוגוסט 2010.
  33. ^ עמוס הראלתם עידן איזנקוט בצפון - שילוב של תוקפנות ומתינות, באתר הארץ, 15 ביולי 2011.
  34. ^ עמוס הראלפיקוד נחוץ, מפקד שנוי במחלוקת, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2011.
  35. ^ יואב לימור, ‏מבחן החצי של גנץ, באתר ישראל היום, 25 בינואר 2013.‬
  36. ^ יוסי יהושוע, האימונים יוגברו, אלפי מילואימניקים ישוחררו, באתר ynet‏, 22.3.2015.
  37. ^ "נקודת ציון משמעותית": איזנקוט החליט על הקמת זרוע סייבר בצה"ל", מעריב, נועם אמיר, 15.6.2015
  38. ^ יואב זיתוןהמהפכה של איזנקוט: עוד פיטורי אנשי קבע, קיצוץ דרסטי במילואים, הצערה ואיחוד יחידות, באתר ynet‏, 20 ביולי 2015
  39. ^ [38],
    מערכת אתר צה"ל, ‏כל מה שרציתם לדעת על תר"ש "גדעון", באתר צה"ל, 26 ביולי 2015.
  40. ^ אסטרטגיית צה"ל, דובר צה"ל, ‏ 13.08.2015.
  41. ^ חנן גרינברג, זו רק ההתחלה, באתר nrg‏, 17 בינואר 2011.


ראשי המטה הכללי של צה"ל
יעקב דורייגאל ידיןמרדכי מקלףמשה דייןחיים לסקובצבי צוריצחק רביןחיים בר-לבדוד אלעזרמרדכי גוררפאל איתןמשה לוידן שומרוןאהוד ברקאמנון ליפקין-שחקשאול מופזמשה יעלוןדני חלוץגבי אשכנזיבני גנץגדי איזנקוט דגל הרמטכ"ל
סגני ראשי המטה הכללי של צה"ל

צבי איילון · מרדכי מקלף · חיים לסקוב · צבי צור · יצחק רבין · חיים בר-לב · ישראל טל · יקותיאל אדם · משה לוי · דוד עברי · דן שומרון · אמיר דרורי · אהוד ברק · אמנון ליפקין-שחק · מתן וילנאי · שאול מופז · עוזי דיין · משה יעלון · גבי אשכנזי · דני חלוץ · משה קפלינסקי · דן הראל · בני גנץ · יאיר נוה · גדי איזנקוט · יאיר גולן

מפקדי פיקוד הצפון (פצ"ן)

משה כרמל · יוסף אבידר · משה דיין · אסף שמחוני (ממלא מקום) · משה צדוק · יצחק רבין · מאיר זורע · אברהם יפה · דוד אלעזר · מרדכי גור · יצחק חופי · מרדכי גור · רפאל איתן · אביגדור בן-גל · אמיר דרורי · אורי אור · יוסי פלד · יצחק מרדכי · עמירם לוין · גבי אשכנזי · בני גנץ · אודי אדם · גדי איזנקוט · יאיר גולן · אביב כוכבי

המזכיר הצבאי של ראש הממשלה

נחמיה ארגוב · חיים בן-דוד · יצחק נסיהו · ישראל ליאור · אפרים פורן · עזריאל נבו · דני יתום · זאב ליבנה · שמעון שפירא · גדי איזנקוט · משה קפלינסקי · יואב גלנט · גדי שמני · מאיר כליפי · יוחנן לוקר · אייל זמיר

מפקדי אוגדת אזור יהודה ושומרון Logo ugdat eyosh.png

·גבי אופיר · יעקב אור · משה יעלון · שאול מופז · גבי אופיר · יצחק איתן · שלמה אורן · בני גנץ · יצחק גרשון · גדי איזנקוט · יאיר גולן · נועם תיבון · ניצן אלון · חגי מרדכי · תמיר ידעי · ליאור כרמלי

מפקדי חטיבת גולני Golani tree color.svg

משה מן · מישאל שחם · נחום גולן · דן לנר · אברהם יפה · מאיר עמית · אסף שמחוני · יששכר שדמי · חיים בן-דוד · בנימין גיבלי · אהרון דורון · אלעד פלד · אהרן יריב · מרדכי גור · אורי בר-רצון · שלמה אלטון · יונה אפרת · יקותיאל אדם · יהודה גולן · אמיר דרורי · אורי שמחוני · חיים בנימיני · אורי שגיא · אמיר ראובני · דוד כץ · אילן בירן · ארוין לביא · עמנואל הרט · צבי פולג · גבי אופיר · גבי אשכנזי · ברוך שפיגל · משה צין · יאיר נוה · משה קפלינסקי · ארז גרשטיין · גדי איזנקוט · שמואל זכאי · משה תמיר · ארז צוקרמן · תמיר ידעי · אבי פלד · אופק בוכריס · יניב עשור · רסאן עליאן

מפקדי חטיבת כרמלי Brigade carmeli.png

משה כרמל · מרדכי מקלף · מקסים כהן · צבי גרמן · יחזקאל פנט · נחמיה ברוש · צבי גרמן · חיים בר-לב · משה נצר · ישעיהו גביש · יובל נאמן · צבי זמיר · דן לנר · יהונתן דותן · רם רון · חיים אבינועם · יונה אפרת · יהודה גביש · עמנואל שקד · יעקב אלעזרי · יוסף קסטל · אורי שמחוני · יחזקאל רביד · דוד כהן · אליעזר רם · יצחק זמיר · עמוס קוצר · שמואל ארד · צבי פולג · גבי אופיר · עדי אדירי · אלישע ילין · רפי כפרי · גדי איזנקוט · שמואל זכאי · שמואל אביבי · משה נידאם · יואלי אור · אילן אטיאס · הושע פרידמן בן שלום · דודי אוברמן · פיני יוסף