שיחה:רימון מצוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מה תנאי הגידול של הרימון?

הרימון באסלאם[עריכת קוד מקור]

את המשפט הבא (בגוף הערך) תרגמתי מויקפדיה בספרדית:

קוראן נזכר הרימון שלוש פעמים (סורה 6, 99; 6, 141; 55, 68). בשתיים מהן הוא מופיע כסמל לדברים הטובים שברא האל, ובאחרת כאחד מפירות גן עדן."

אשמח אם מישהו שמכיר את הקוראן והאסלאם יאשר או ישלול זאת, ואף ירחיב את הסעיף הקצר. אמנון שביטשיחה 01:20, 22 בנובמבר 2007 (IST)

מה שנכתב בוויקיפדיה הספרדית מדויק. הרימון אינו הפרי היחיד שנזכר שם. נזכרים גם גם עצי תמר בסורה 55 שעוסקת בגן העדן, ועצי תמר, זיתים וענבים בסורה 6 העוסקת בדברים הטובים שהוריד אללה מן השמים אל בני האדם. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 10:43, 22 בנובמבר 2007 (IST)

האבקה[עריכת קוד מקור]

המשפט הבא היה בערך מזה זמן רב:

"מאחר שאין במזרח התיכון מאביקים מתאימים אין הוא [הרימון] מתחדש מזרעים באופן טבעי."

חיפשתי אישוש לכתוב ולא מצאתי עד כה, למעט הטענה שהוא אכן אינו מתחדש מזרעים בטבע (שמידע ודרום, מדריך העצים והשיחים בישראל, כתר 1992). זהרי ("עולם הצמחים", עם עובד 1962) דווקא כותב על ההאבקה ע"י חרקים, אך לא אומר במפורש אם יש או אין התחדשות מזרעים. אם מישהו יודע יותר, אשמח שיסביר. בינתיים הסרתי את הטענה מהערך. אמנון שביטשיחה 22:12, 28 בינואר 2008 (IST)

סגולות רפואיות[עריכת קוד מקור]

כדאי לבקש מאחד הרופאים בוויקיפדיה לערוך את פיסקת הסגולות הרפואיות בערך, בסיוע המקורות שהוספתי לה. לפרי ולמיצו מיוחסות מגוון סגולות רפואיות ודרושה הבנה מקצועית כדי לסקור אותן באופן מהימן ותמציתי בגוף הערך.

פרט לכך, הקבוצה הישראלית החוקרת את סגולות מיץ הרימון נהגה לפרסם ממצאיה מטעם מכון רפפורט למחקר רפואי, הפועל במסגרת הפקולטה לרפואה של הטכניון.[1] בשנת 2007 הם החלו לפרסם ממצאיהם גם מטעם המרכז הטכנולוגי מיגל-גליל,[2][3] כנראה מתוך כוונה ליישם מסחרית את ממצאיהם. אולי יש לציין זאת אם מצטטים את עבודותיהם האחרונות. ליאור ޖޭ 18:37, 1 בפברואר 2008 (IST)

ההפניות הרבות שצירפת למאמרים שהתפרסמו בכתבי עת מדעיים, וכן למאמר לא מדעי מאת אחד החוקרים, מעידים כי הדברים נבדקו לא מעט, ונאמרים בשם אומריהם. לגבי הערתך בעניין פרסום מטעם גוף מסחרי - זו פרשנות לא נכונה של הכתוב: המאמר אינו מפורסם "מטעם" מיגל, כי אם מיגל הוא הראשון ברשימת המוסדות השונים שכל אחד מהחוקרים המשתתפים במאמר משתייך אליהם. אני חושב שהניסוחים הזהירים בערך, כגון "תומכים בהנחה", "עשוי לעכב" וכד', מאפשרים לקוראים הביקורתיים לחקור יותר לעומק אם הם מעוניינים. לפיכך, הקריאה ל"בדיקת רופא" נראית לי קצת מוגזמת בהקשר זה, מה גם שכל רופא שיתבקש לבדוק את הכתוב פה יפנה לספרות המקצועית ויסתמך מן הסתם על המאמרים המצוטטים, בין השאר. אמנון שביטשיחה 20:31, 5 בפברואר 2008 (IST)
מהשוואה לגרסאות הקודמות של הערך אני מסיק שנסמכת על שלושה מקורות בחיבור הפיסקה "סגולות רפואיות", בנוסף לכתוב בוויקיפדיה האנגלית. בנוגע לסרטן הסתמכת על הכתבה העיתונאית הזו ובנוגע לטרשת עורקים הסתמכת גם על המאמר הלא מדעי הזה [4] ועל תקציר המאמר המדעי הישן הזה (PMID 12224378).
מכיוון שגם אני וגם אתה לא קראנו את הספרות המדעית העדכנית בנושא, איננו יודעים מה נכון, מה שגוי ומה סתם מנוסח בצורה לא מדויקת בפיסקה שחיברת. אין להקל ראש בביטויים כמו "מעכבים את התפתחותם של תאי סרטן העור וסרטן הערמונית" או "נמצא יעיל בהורדת לחץ דם", שאת כל אחד מהם ציטטת ממקור אחר הנסמך על מאמר מחקרי אחד בלבד בתחומו. יתכן שמחקרים מאוחרים יותר הגיעו למסקנות שונות מאז, ללא ידיעתך, ונגיע חלילה לכדי הטעיית הקוראים.
אני מקווה שההפניות שהוספתי לערך, למאמרי סקירה עדכניים בתחום, יאפשרו לרופא/ה לבחון את הנושא בפרק זמן סביר ולנסח את הפיסקה מחדש. עד אז, אפשר להסיר את המשפטים הללו, או להשאירם עם תבנית התחזוקה הקיימת.
לגבי מרכז מיגל-גליל, חוששני שלא הבנת את דבריי, אך אין לי פנאי וחשק להתפלמס איתך על כך, כל עוד ממילא לא צוטטו המאמרים הללו.
בנוסף, אנא ציין בגוף הערך את המקורות מהם ציטטת את הסגולות הרפואיות שיוחסו לרימונים בימי קדם. בתודה, ליאור ޖޭ 22:16, 5 בפברואר 2008 (IST)
הפסקה המדוברת שרדה כאן מאז מאי 2006, ולאחר מספר בקשות הוספו לה הקישורים למקורות כעבור 4 חודשים. מאחר שאין לי יומרות רפואיות, העדפתי לא לגעת בה לאורך כל העריכה, למעט הוספת המשפט על הרמב"ם (מייד אוסיף מקור לכך לערך). שמחתי לראות השבוע שהוספת מקורות עדכניים, וכדבריך "משכנעים יותר". אם למרות זאת אתה עדיין סבור שיש חשש להטעיית הציבור, אתה מוזמן להציע ניסוח זהיר עוד יותר. מן הסתם לא תזיק חוות דעת נוספת של רופא מומחה, אבל ספק אם זה מצדיק תבנית עריכה. אני מעדיף שזה לא יהיה דיון פרטי בין שנינו ואבקש דעות נוספות. אמנון שביטשיחה 00:34, 6 בפברואר 2008 (IST)
כדאי לשנות את שם הפסקה ל"רפואה עממית ומחקרים". אין זה מתפקידה של ויקיפדיה לתאר את הרימון כתרופה, אלא לספר על השימוש בו ברפואה העממית ולהפנות למחקרים מודרניים שנעשו על החומרים המצויים בו. מלמד כץשיחה ~ ביקשתם, קיבלתם! 00:42, 6 בפברואר 2008 (IST)
עשיתי כעצתכם, ואף הוספתי מילות הסתייגות כדי שלא יובן משום משפט שיש הוכחות נחרצות לפעילות הרפואית של הרימון, אלא רק "יכול לסייע" וכד'. אם לדעתכם (ולדעת אחרים) זה עדיין נתפש כהכרזה עליו כתרופה, אני מעדיף להסיר את כל הפסקה ולכתוב רק שיש מחקרים שבודקים את האפשרויות לעשות שימוש רפואי בחומרים המצויים ברימון, מבלי לצטט אותם כלל. אמנון שביטשיחה 01:47, 6 בפברואר 2008 (IST)
ראשית אבקש להתנצל על כך שייחסתי לך את כתיבת המשפטים הבעייתיים בפיסקה הזו. לא שמתי לב שתוכנה הופיע כבר בערך לפני שיצרת את הפיסקה. לפני מספר ימים ביקשתי מאיתי שיבדוק את הפיסקה הזו. אפשר להמתין לשובו, או לנסות לקרוא את אחת הסקירות הללו בעצמנו. אני אתפנה לכך רק בעוד שבועיים. בינתיים, ניתן למסור את הערך התזונתי של רימונים ושל מיץ רימונים, לרבות תכולת הוויטמין C בהם, שהם ממצאים פשוטים יותר להבנה ומוטלים פחות בספק. אם לא נמצא סימוכין למשפט על השימוש ברימונים ברפואה הסינית, חוששני שמוטב להסיר אותו. יום נעים, ליאור ޖޭ 08:21, 6 בפברואר 2008 (IST)
אין צורך בהתנצלות, לא חשבתי שזה אישי (אבל אם אתה חש כך, היא מתקבלת כמובן). אין סיכוי שאקרא את המאמרים האלו לפניך, ואין לי כלים מקצועיים לבחון את הכתוב בהם. אפשר לחכות לאיתי, או למישהו אחר שיכול לחוות דעה. כנ"ל בעניין הרפואה העממית (של איזה עם?) והסינית. השאלה היא אם אין תבנית יותר מתאימה מתבנית עריכה לשתילה בגוף הערך, משום שהבעיה אינה "אי התאמה לסגנון המקובל", אלא הצורך להבהיר שהדברים הכתובים בפיסקה נתונים בספק. הרי גם אם רופא X יבדוק ויאשר אותם, ייתכן שרופא Y יחלוק עליו, הלא כן? אולי עדיף בכלל להעביר בינתיים את תוכן הפיסקה לכאן, עד שיימצא מי שיאשר אותו. אמנון שביטשיחה 09:01, 6 בפברואר 2008 (IST)

לאמנון, אטפל בחלק הרפואי של הפסקה - לא ישירות אלא קודם בארגז חול, לכן בינתיים נא לא לערוך את הפיסקה הרפואית. אעסוק רק ברפואה המודרנית, ולא ברפואה העממית או הסינית. דףכי הגודל לא קובעשיחה • 11:17, 06/02/2008 ל' בשבט ה'תשס"ח

אני לא מבין איך בערך כל כך מושקע ומפורט לא מופיע נתון בסיסי של ערך תזונתי למאה גרם, כמו למשל בערך על תמר ובערך על תפוז. אוריה מאיר

מלוח המודעות - עוד על סגולות[עריכת קוד מקור]

מישהו יכול לאשר עריכה זו של אלמוני? Kulystabשיחהלורד קיצ'נר רוצה אתכם. התגייסו למיזם המלחמה הגדולה! • י"ז באדר ה'תש"ע • 19:32, 2 במרץ 2010 (IST)

כאן מובא משהו בסגנון בשם המקור הבא: נסים קריספיל, צמחי המרפא של הרמב"ם (עמ' 194), 1989. גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 19:37, 2 במרץ 2010 (IST)

סוף העברה

הערות מרשימת ההמתנה[עריכת קוד מקור]

גילוי נאות: הרחבתי וערכתי את הערך הזה לאחרונה. אשמח לתגובות. אמנון שביטשיחה 01:42, 31 בינואר 2008 (IST)

ערך יפה תרתי משמע. ניכר בו שנכתב באהבה רבה. ‏Noon‏ 01:24, 1 בפברואר 2008 (IST)
ערך מקיף במידה הנכונה, בעל עניין, נהניתי מקריאתו והחכמתי. Symbol support vote.svg בעד - למומלצים! שבת שלום, ‏Leia‏ 17:18, 1 בפברואר 2008 (IST)
ערך יפה. רק עיינתי, אבל נראה בהחלט בכיוון איתןשיחה 22:24, 1 בפברואר 2008 (IST)
יש להרחיב משמעותית את הפתיח. דב ט. 22:26, 1 בפברואר 2008 (IST)
הרחבתי. אמנון שביטשיחה 00:46, 2 בפברואר 2008 (IST)
קראתי. ערך טוב, אני בעד. דב ט. 00:55, 2 בפברואר 2008 (IST)
בסך הכול ערך טוב, אפילו טוב מאוד, אבל האם הדת (מובנת לי שההתמקדות ביהדות, אם כי היא קצת מוגזמת), היא כל התרבות? אין מקום ליותר מידע על ספרות, שירה, תרבות פופולארית? נוי 15:49, 2 בפברואר 2008 (IST)

ערך טוב, אך לא נפלתי מהכסא. חסר בו הייחוד שיהפוך אותו לנהדר, למעולה ולמומלץ. גילגמש שיחה 08:39, 3 בפברואר 2008 (IST)

בספרות העברית[עריכת קוד מקור]

בשירו של חיים נחמן ביאליק "בין נהר פרת ונהר חידקל" נזכר רימון זהב:

"אמרי לו: הגן פורח נעול הוא ואין פותח רימון פז שם יש בין עליו אך אין מי שיברך עליו"

לאמנון - אנא הכנס זאת לערך. איתןשיחה 22:41, 5 בפברואר 2008 (IST)

בעקבות הערתו של נוי (ר' למעלה) התחלתי לחפש עוד איזכורים בספרות העברית החדשה, כולל השיר הזה שמייד עלה בזכרוני, וגם "עץ הרימון נתן ריחו" (אורלנד) ו"שלומית בונה סוכה" (נעמי שמר). אני עדיין מחפש עוד קצת (עם מגבלות זמן חריפות) ומקווה להעלות בקרוב פסקה הולמת. ואם כבר עוסקים בביאליק, אני מחפש מקור לציטוט של פרשנות השיר הזה (והבית הזה בפרט), עם הרמיזות הארוטיות המשולבות בארמזים מסורתיים. מישהו מכיר מקור כזה? אמנון שביטשיחה 00:55, 6 בפברואר 2008 (IST)

הוספתי סעיף "בספרות העברית החדשה". אמנון שביטשיחה 22:28, 10 בפברואר 2008 (IST)


הועבר מ-שיחת משתמש:DMY/רימון[עריכת קוד מקור]

אהלן,

הבוקר קראתי את הפיסקה הזו בוויקיפדיה האנגלית וראיתי שהיא מפנה למאמרים מחקריים ולא לסקירות. עצתי האדיבה לך - אל תלך בדרכם. צטט סקירות ולא מחקר בודד כזה או אחר. בהצלחה! ליאור ޖޭ 11:19, 6 בפברואר 2008 (IST)

ויקי האנגלית מפנה גם וגם. בעיקרון כל מחקר בודד חייב להתייחס ולסקור את כל הספרות לפניו. יהיה בסדר. דףכי הגודל לא קובעשיחה • 15:14, 06/02/2008 ל' בשבט ה'תשס"ח
סבבה בוטנים. אם תרצה עותק מאיזה מאמר, רק תגיד. ליאור ޖޭ 00:00, 7 בפברואר 2008 (IST)
האם תוכל למצוא לי את המאמר הבא: Cerda et al. J. Agric. Food Chem. 2003, 51, 3493-3501
דףכי הגודל לא קובעשיחה • 10:22, 09/02/2008 ג' באדר א' ה'תשס"ח
אנסה למושכו מחר (PMID 12744688). כדאי לציין ערכים תזונתיים למאה גרם ולא ל-154 גרם. כל הכבוד על ההשקעה, ליאור ޖޭ 19:37, 9 בפברואר 2008 (IST)
שמתי העתק זמני של המאמר בכתובת הזו. הוא יהיה זמין שם החל ממתישהוא ביממה הקרובה. לחילופין, אם תשלח לי הודעה, אשלח אותו ישירות לכתובתך. יום נעים, ליאור ޖޭ 10:19, 10 בפברואר 2008 (IST)
מספיק האבסטקט, תודה. דףכי הגודל לא קובעשיחה • 10:28, 10/02/2008 ד' באדר א' ה'תשס"ח
סליחה, אני באמת צריך את המאמר כולו דףכי הגודל לא קובעשיחה • 10:39, 10/02/2008 ד' באדר א' ה'תשס"ח
אררג... ליאור ޖޭ 08:50, 13 בפברואר 2008 (IST)
עניתי שם. דףכי הגודל לא קובעשיחה • 11:44, 14/02/2008 ח' באדר א' ה'תשס"ח
צר לי על עוגמת הנפש, קיוויתי שיגיד שהכל בסדר או לפחות יעביר ביקורת בונה. ניסחתי מחדש את המשפט ההוא כי כמעט על כל מוצר מזון מתפרסמים מאמרים רבים מאד ואין בכך להעיד על חוזק הממצאים. היה לי חשוב לציין במשפט ששיניתי גם על איזה סקירות הוא מתבסס.
אני יכול להסיר את המאמר ההוא? ליאור ޖޭ 13:26, 14 בפברואר 2008 (IST)
איזה משפט ניסחת מחדש ? רימון מצוי לא עודכן ביממה האחרונה. דףכי הגודל לא קובעשיחה • 14:23, 14/02/2008 ח' באדר א' ה'תשס"ח
במקום המשפט: "מאמרים רבים מאד מתפרסמים, ונכון לדצמבר 2007 אין עדיין הוכחה חד משמעית לגבי בני אדם, אך הגישה המקובלת היא, שאכן מיץ רימון יכול למנוע או להאט התפתחות סרטן הערמונית בבני אדם, וקרוב לודאי שגם סוגים נוספים של סרטן." רשמתי: "המחקר הער בתחום טרם הביא לפענוח מנגנוני הפעולה המולקולריים באמצעותם עשויים להשפיע מרכיבי מיץ הרימון על התפתחות סוגים שונים של סרטן.[1][2] עם זאת, הממצאים החלקיים הקיימים תומכים בסברה כי שתיית מיץ רימון מועילה בהאטה ואף במניעת התפתחות סרטן הערמונית וסוגי סרטן נוספים.[1][2]". ליאור ޖޭ 14:32, 14 בפברואר 2008 (IST)
חסר משפט חד משמעי, שהנושא טרם הוכח בצורה חד משמעית בבני אדם. לגבי המנגנונים המולקולריים - רובם פוענחו ולכן לא מדוייק לרשום "טרם הביא לפענוח מנגנוני הפעולה המולקולריים" דףכי הגודל לא קובעשיחה • 14:45, 14/02/2008 ח' באדר א' ה'תשס"ח
לגבי המנגנונים המולקולריים - אתה צודק, פירשתי לא נכון את הכתוב. לגבי הניסויים בבני אדם - הבעיה היא שעד כה בוצעו רק מחקרים ספורים בבני אדם ונחוצים ניסויים רבים נוספים לפני שיוכלו (אולי) לקבוע את היתרונות הבריאותיים שבשתיית מיץ רימונים. מה דעתך על המשפטים הבאים: "המחקר הער בתחום הביא לפענוח רבים ממנגנוני הפעולה המולקולריים באמצעותם עשויים מרכיבי מיץ הרימון להשפיע על התפתחות סוגים שונים של סרטן.[1][2] הממצאים החלקיים הקיימים תומכים בסברה כי שתיית מיץ רימון מועילה בהאטה ואף במניעת התפתחות סרטן הערמונית וסוגי סרטן נוספים.[1][2] עם זאת, דרושים עוד ניסויים קליניים רבים כדי להוכיח ולכמת את היתרונות הבריאותיים שבשתיית מיץ רימונים.[1][2]" ליאור ޖޭ 15:23, 14 בפברואר 2008 (IST)
עדיף משפט קצר וברור יותר: "המחקרים בשנים האחרונות עדיין אינם מוכיחים חד משמעית על בני אדם, אך קיימים ממצאים רבים התומכים בסברה, כי מיץ רימון מועיל בהאטה ואף במניעת התפתחות סרטן הערמונית וסוגי סרטן נוספים, וכבר התגלו חלק מהמנגנונים הביוכימיים.[1][2]".
דףכי הגודל לא קובעשיחה • 00:07, 15/02/2008 ט' באדר א' ה'תשס"ח
הבעיה במסקנות אינה שאינן חד משמעיות, אלא שאינן קיימות - לא בוצעו עדיין די מחקרים בבני אדם כדי לקבוע שמיץ רימון יעיל ולכמת את יעילותו. אולי אפשר לפתוח את המשפט שהצעת ב"טרם בוצעו די מחקרים בבני אדם כדי להוכיח ולכמת..." או משהו. ליאור ޖޭ 00:14, 15 בפברואר 2008 (IST)
מה שאתה רוצה. דףכי הגודל לא קובעשיחה • 00:18, 15/02/2008 ט' באדר א' ה'תשס"ח
  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 טקסט ההערה
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 טקסט ההערה

ברפואה העממית - עד לבירור מקור[עריכת קוד מקור]

הפסקה הבאה הוסרה מהערך עד למציאת מקורות:

ברפואה העממית הסתייעו בקליפת הרימון כנגד תולעים, אמבות וטפילים אחרים במערכת העיכול.[דרוש מקור] ברפואה הסינית הקדומה נחשב הרימון למרפא פצעים. [דרוש מקור]
אמנון שביטשיחה 11:59, 15 בפברואר 2008 (IST)

מחקר על מספר גרעיני הרימון[עריכת קוד מקור]

המשפט הבא הוסף ע"י עורך אלמוני:

לפי מחקר שנערך בשנת 2008 באוניברסיטה העברית בירושלים ברימון בין 350 ל-400 גרעינים, כשהמספר החציוני המצוין במחקר הוא כ-383 גרעינים.
(הערת שוליים:) הרימון הממוצע מכיל כ-350-450 גרעינים - פרופ' יונתן אלקינד

הקישור שניתן למחקר בהערת השוליים שבור ואינו מאפשר בדיקת המידע. מי שמכיר את המקור מתבקש לתקן בהתאם, או להביא סימוכין אחרים. עד להבהרה, המשפט נשאר בדף השיחה. אמנון שביטשיחה 16:21, 30 בספטמבר 2008 (IDT)

לפי "מחקר" שביצעתי היום ברימון אחד, ספרתי 910 גרעינים ברימון אחד. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 15:52, 21 בספטמבר 2009 (IDT)


בקישור זה: http://www.aquaphoenix.com/misc/pomegranate/ יש מחקר על מספר גרעיני הרימון, והממוצע הוא 613! למען דעת - שיחה

הורדתי את קובץ האקסל ובחנתי את הנתונים. ב"מחקר" ההוא נדגמו 207 רימונים משורה של מדינות (ארה"ב, איראן, ברזיל, טורקיה סינגפור, וברזיל) באופן לא סטטיסטי בעליל (הרבה רימונים מארה"ב (149), אחר כך מאיראן (34), קצת רימונים מטורקיה (11), ומעט רימונים מברזיל (2), ספרד(2), וסינגפור(2)). למשל אם היו נדגמים יותר רימונים מאיראן (שבה ממוצע מספר גרעיני הרימונים קטן = ממוצע 338), הסיכוי שמספר הגרעינים היה יורד דרמטית. ומצד שני אם היו נדגמים יותר רימונים מברזיל, מספר הגרעינים היה עולה דרמטית (808). אם היו דוגמים רק רימונים מטורקיה הממוצע היה 576, ואם היו דוגמים רק רימונים מארה"ב הממוצע היה עומד על 680 שהוא קרוב לתרי"ג אבל לא בדיוק תרי"ג, בקיצור ניתן לראות שבעל ה"מחקר" כנראה שיחק עם הרימונים, עד שקיבל בדיוק ממוצע של 612.6796117 גרעינים לרימון. שכן אין לנו שום מידע אם לא היו עוד רימונים שהושמטו, או המוצע לא היה מספק אז הביאו עוד רימונים לאזן את הממוצע. --אפי ב.התחברו ל♥ • 09:04, 25 באוגוסט 2013 (IDT)

נושא מעניין[עריכת קוד מקור]

נושא מעניין 84.94.39.156 18:24, 2 במאי 2013 (IDT)

הרימון - פרי עץ הדר המקראי?[עריכת קוד מקור]

מימי בית שני לא נמצאו מטבעות ולא ציורים עם אתרוג. לעומת זאת נמצאו תבניות של הרימון יחד עם לולב והדסים על שערי חומות ועל גבי חרסים ומטבעות מימי בית שני. (אין מטבעות כלל מימי בית ראשון). עם זאת האתרוג המוזכר במשניות בעיקר במסכת סוכה ובתלמוד הוא פרי עם ריח ואולי אף ניכר בריחו.
למרות זאת במאמר על שבעת המינים של ד"ר אביתר כהן (נכתב כשהיה ממנהלי בית ספר שדה עפרה, הקישור למאמר בויקימקור) שיער ש"פרי עץ הדר" המקראי הוא הרימון.
יתכן שמנהג הרימונים בראש השנה, קשור בכך.
מעניין לציין שהקשר למספר הגרעינים שברימון האמור להיות תרי"ג, כמניין המצוות בגימטריה, קשור במילה אתרוג.
(כמובן שאין 613 גרעינים ברימונים המצויים כיום בשוק, מספר הגרעינים משתנה מפרי לפרי באותו העץ, וגם אין תרי"ג מצוות אלא אם מאחדים חלק מהצווים הכתובים בתורה יחד, מתעלמים מכפילויות ומחשיבים חלק מהם ככותרות, כנבואות או כהמלצות)

-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • כ"ד באב ה'תשע"ה • 03:36, 9 באוגוסט 2015 (IDT)

הצעת הסרה מהמומלצים: רימון מצוי[עריכת קוד מקור]

Article blue.svg ערך זה מועמד להמלצה או להסרת המלצה. מומלץ להיעזר בקריטריונים כדי לבחון את הערך. הנכם מוזמנים להעיר ולהגיב בדיון זה ולבקר מועמדים נוספים.

דיון[עריכת קוד מקור]

הערך חסר בבליוגרפיה בחלקים רבים שלו. החלקים של הרימון בתרבות פשטניים וחסרים מאוד. יש חוסר פרופורציה בין הרימון ביהדות לבין שאר התרבויות. Talmor Yair - שיחה 20:04, 15 באוקטובר 2017 (IDT)


משוב מ-3 בדצמבר 2017176.228.61.231 18:46, 3 בדצמבר 2017 (IST)הרימון[עריכת קוד מקור]

היה שפע מידע ורואים שהשקיעו בכתיבת הנושא וזו ממש עבודת חקר מוכנה 176.228.61.231 18:46, 3 בדצמבר 2017 (IST)