שיחה:רפורמה במערכת המשפט

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חשיבות[עריכת קוד מקור]

ערך מתורגם מערך משונה ודל מאד באנגלית. La Nave - שיחה17:37, 16 בינואר 2023 (IST)תגובה

לפי דעתי צריך להפוך את הערך הזה לקטגורייה שחר דורון - שיחה 18:23, 16 בינואר 2023 (IST)תגובה

מה הבעיה בערך? Xreyg - שיחה 16:20, 17 בינואר 2023 (IST)תגובה
הערך טעון שיפור אבל חשיבות יש לו פיטר פן - שיחה 🍂 20:28, 17 בינואר 2023 (IST)תגובה
נראה לי שהערך בא לעולם בניסיון לחזק את הלגיטיציה של תכנית שר השפטים ל"רפורמה" במערכת המשפט. יואב ר. - שיחה - 22:49, 17 בינואר 2023 (IST)תגובה
נכון, זאת הסיבה. בכל מקרה הרחבתי את הערך עם דוגמאות פולין והונגריה, וחילקתי לרפורמות לחיזוק העצמאות של מערכת המשפט מהפוליטיקה וחיזוק סמכותה, ורפורמות להחלשתה. La Nave - שיחה04:37, 18 בינואר 2023 (IST)תגובה
בכל מקרה אין להזכיר בערך את יוזמתו של השר לוין, שהיא עדיין בשלב בוסר, אפילו תזכיר הצעת חוק טרם פורסם. אם תתרחש נוכל להחליט האם זו רפורמה או פוגרום [1] ואז להחליט באיזה ערך לכתוב עליה. דוד שי - שיחה 05:06, 18 בינואר 2023 (IST)תגובה
@YoavR גם לי נראה שזו הסיבה, אבל מה הקשר לחשיבות של הערך פיטר פן - שיחה 🍂 08:29, 18 בינואר 2023 (IST)תגובה
אני לא נוקט עמדה ביחס לחשיבות הערך. ציינתי את הדבר כדי לחשוף את המניע הבעייתי של כותב הערך. הוא גם מעיד על כך שהערך מאולץ (כמו הנימוקים הלא משכנעים של יריב לוין). אבל אולי ייצא ממנו בסוף ערך סביר. יואב ר. - שיחה - 08:35, 18 בינואר 2023 (IST)תגובה
אין דבר כזה "מניע בעייתי" בכתיבת ערכים - כל אחד כותב מהמוטיבציה שלו: אהדה לקבוצת ספורט, קידום ערכים על נשים, הזדהות פוליטית או השמצת המתחרים העסקיים. כל עוד תוכן הערך הוא בעל חשיבות אנציקלופדית, שאלת המניע לא רלוונטית. אם אין חשיבות, שאלת החישבות בודאי שאינה רלוונטית. Eladti - שיחה 08:38, 18 בינואר 2023 (IST)תגובה
תואיל לא לעסוק בצנזורה. לדעתי כשיש חוסר תום לב במעשיו של אדם מן הראוי לחשוף אותו. מעבר לכך ציינתי במפורש שאני לא נוקט עמדה ביחס לחשיבות הערך, אז מה אתה רוצה? יואב ר. - שיחה - 08:43, 18 בינואר 2023 (IST)תגובה
בעד חשיבות, בעד העברה לטיוטה. פעמי-עליון - שיחה 15:33, 18 בינואר 2023 (IST)תגובה
אני רק מציין כאן, אני לא יוצר הערך, רק יצרתי אותו כהפניה. Lavluv📜אם הגבת לדבריי, נא תייג אותי • כ"ז בטבת ה'תשפ"ג 00:16, 20 בינואר 2023 (IST)תגובה
בעד חשיבותBalberg - שיחה 11:54, 22 בינואר 2023 (IST)תגובה
ללא קשר למניעים, קיים ערך מקביל באנגלית, ובהחלט סביר שיהיה ערך שיתייחס באופן כללי לסוגיה של רפורמות במערכות משפט, ויפרט על דוגמאות למקרים כאלה מרחבי העולם. Lostam - שיחה 13:20, 23 בינואר 2023 (IST)תגובה

חוק ההסמכה[עריכת קוד מקור]

חוק ההסמכה (גרמניה הנאצית) הוא הרפורמה המשפטית המפורסמת ביותר והנודעת לשמצה שמטרתה הייתה להחליש את בית המשפט מול הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. חסרונו בערך בולט, האם להוסיף אותו? La Nave - שיחה07:07, 19 בינואר 2023 (IST)תגובה

ההקשר הנאצי לא צריך להרתיע אותנו, אבל השאלה אם אותו חוק נופל בגדר ערך זה. מה שהוא עשה לפי האמור בערך היה לתת סמכויות חקיקה לרשות המבצעת, וכך למעשה מחק את השפעתו של הפרלמנט (הרייכסטג). לא ברור מה הוא עשה לרשות השופטת בגרמניה. יואב ר. - שיחה - 10:14, 19 בינואר 2023 (IST)תגובה
אולי בכלל יש להסב את הערך שכאן לנושא הרחב יותר של רפורמה ביחסים בין הרשויות, תוך החלשת אחת מול השנייה (זה אמנם לא מה שיוצר הערך התכוון אליו, אבל נראה לי מתאים יותר). יואב ר. - שיחה - 10:14, 19 בינואר 2023 (IST)תגובה
חוק ההסמכה היה רפורמה של חוקת ויימר. היטלר לחץ על כפתור השמדה עצמית - "פסקת התגברות" - בחוקה, שמתיר לממשלה בזמן חירום לחוקק חוקים שסותרים אותה' ובעזרת פיוס השנים עשר הצליח להעביר בפרלמנט את חוק ההסמכה, שעקוף את הפרלמט ואת החוקה עצמה.
(פיוס ה-12 שכנע את המפלגה הקתולית הגדולה, שהייתה דמוקרטית באופייה והתנגדה לנאצים, להצביע בעד חוק ההסמכה. אלמלא כן החוק לא היה עובר) La Nave - שיחה11:39, 19 בינואר 2023 (IST)תגובה
כאמור, אין מה להירתע, אין מה לחשוש מרטוריקת האשמה בגלל קרבה.
לעניין עצמו, האם חוק אחד, שעיקרו הסרת חסמים מהממשלה, ונוגע למערכת המשפט רק בביטול הביקורת השיפוטית על חקיקת ממשלה, נחשב רפורמה במערכת המשפט? זה לא מרגיש לי אפילו רלוונטי מאוד ליחס בין רשויות, זה פשוט הופך את הרשות המבצעות לכל־יכולה, על פניו זה מזכיר את הרפורמה היחדה הנוכחית, אך למעשה הרפורמה הנוכחית מציעה שינוי שעיקרו כבילת ידי מערכת המשפט – כוח קיצוני נמצא בידי ממשלת ישראל מקום המדינה, בירושה משלטון המנדט הדיקטטורי. התוצאה, ממשלה כל־יכולה, זהה, אך הדרך שונה. פעמי-עליון - שיחה 01:48, 20 בינואר 2023 (IST)תגובה
תוכנית קהלת-לוין כוללת שני נושאים: א' מינוי שופטים (קיצור כהונתם מה שאופייני לכל הרפורמות מסוג זה, והשפעה על בחירתם שגם היא אופיינית), ב' ביטול פסילות בג"ץ ברוב רגיל, והחלשת בג"ץ על ידי ביטול עילת אי סבירות. בנוסף יש סעיף על תפקיד היועצים המשפטיים. חוק ההסמכה כולל ארבעה סעיפים, שלושה מהם על כך שהממשלה יכולה לחוקק חוקים בעצמה, והרביעי שבריתות עם מדינות אחרות, שקשורות למערכת המשפטית ברייך, לא יזדקקו לאישור המערכת המשפטית. La Nave - שיחה06:27, 20 בינואר 2023 (IST)תגובה
חוק ההסכמה אפשר לממשלה לעקוף את הפרלמנט לצורכי חקיקה ובכך הוא דומה הרבה יותר לחוק הסמכויות מאשר לרפורמה המשפטית של לוין. 192.114.3.241 15:10, 12 בפברואר 2023 (IST)תגובה

ישראל[עריכת קוד מקור]

Yehud830, הפרק שכתבת קצר אך מאוזן ומסכם היטב ובאוביקטיביות את המתרחש בישראל. עם זאת, אני חושש שאחד הצדדים יבוא ויציע להוסיף "רק עוד משפט אחד", והצד השני יבקש להוסיף משפט אחר לאיזון, וניגרר לויכוחים עזים כמו בשיחה:רפורמת לוין, ולכן לדעתי מוטב פשוט להשאיר משפט קצר ויבש ככל הניתן ולהפנות לערך המורחב. אני מתנצל שכך ירדו לטימיון העריכות שלך, זה אך ורק במטרה לצמצם את נזקי הויכוחים על הרפורמה לדף השיחה על הרפורמה ולא לדפים אחרים. פעמי-עליון - שיחה 20:35, 8 בפברואר 2023 (IST)תגובה

לא מתנגד לצמצום למשפט אחד, רק אציין כי הפירוט היה קיים כבר קודם, אני רק ארגנתי אותו. Yehud830 - שיחה 20:58, 8 בפברואר 2023 (IST)תגובה

חשוב מאוד להראות מה היה המצב המשפטי בישראל לפני שנות ה- 90.[עריכת קוד מקור]

לפי לוין וחובריו, הרפורמה מחזירה את המצב המשפטי שהיה לפני המהפכה שעשה אהרון ברק החל משנות ה 90. לפני המהפכה הזאת גם כן הייתה דמוקרטיה בישראל, לפיכך הרבה יותר רלונטי (מההשוואה לטורכיה, פולין והונגריה) להראות מה היה המצב בישראל בכל אחד מהסעפים של הרפורמה בשנות השמונים. 192.114.3.241 15:23, 12 בפברואר 2023 (IST)תגובה

חשוב להוסיף לערך שהרחבת סמכויות המשפט גם כן עלולה להיות בלתי דמוקרטית.[עריכת קוד מקור]

בערך מראים "רפורמות לחיזוק מערכת המשפט" מול "רפורמות לצמצום עצמאות מערכת המשפט". חשוב לציין, שצמצום סמכויות מערכת המשפט איננו בהכרח פגיעה בדמוקרטיה יתכן שהוא הכרחי לשמירה על הדמוקרטיה.הנחת היסוד היא שאם אחד מהצדדים, הרשות השופטת או המבצעת, מקבל יותר מדי כח עלולה להיות פגיעה בדמוקרטיה. כלומר חשוב להוסיף לערך את העובדה שבמידה ויש יותר מדי כח לבית המשפט העליון זאת סכנה לדמוקרטיה, מכיוון שהעליון בניגוד לכנסת לא נבחר על ידי הציבור ואז ההפרה של האיזון היא לכיוון של שלטון פקידים שלא נבחרו. בעניין הזה ניתן לצטט את ענקית המפשפט פרופסור רות גביזון. לדבריה, "בית המשפט העליון החל משנות ה-80 של המאה ה-20 חורג מיישוב סכסוכים גרידא, ומשתרע עד כדי קביעת דמותה של החברה וערכיה הראויים, והסכמה להתערב בחלוקת המשאבים במדינה. גביזון סברה כי עמדה זו הביאה את בית המשפט העליון להתערבות בסוגיות שבעבר לא דן בהן, כגון דת ומדינה, זכויות חברתיות ועוד, ואינה ראויה מכיוון שהיא פוגעת בעקרון הפרדת הרשויות." לדבריה העם צריך להחליט בסוגיות האלה- מכיוון שדמוקרטיה היא שלטון ״של העם, על ידי העם, למען העם". 192.114.3.241 15:40, 12 בפברואר 2023 (IST)תגובה

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אפריל 2023)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ברפורמה במערכת המשפט שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 23:31, 24 באפריל 2023 (IDT)תגובה

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (ספטמבר 2023)[עריכת קוד מקור]

שלום,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ברפורמה במערכת המשפט שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 17:17, 6 בספטמבר 2023 (IDT)תגובה