שיחה:שביל החומוס

חשיבות

ראשית, אין מקורות בערך על כך שמדובר במסלול מאוד מוכר או מפורסם בקרב מטיילים ישראלים, אלא רק סרטון עם הרצאה ששם נאמר שזה המסלול הכי מבוקש בקרב הישראלים. לדעתי מדובר במקור לא איכותי. שנית, גם אם נתגבר על הקושי הנ"ל, מדובר במסלול שרק הישראלים מכירים לכאורה, ומשכך לדעתי הוא טרק חסר חשיבות אנציקלופדית. לשם השוואה ראו את הערכים בקטגוריה:טרקים - כל ערך שם עוסק במסלולים עם הכרה בינלאומית הכוללים הרבה בינוויקי. אמירו • שיחה 14:20, 14 ביולי 2019 (IDT)

מסכים. זה לחלוטין מסלול מאוד מוכר (חיפשתי מעט באינטרנט ויש תוצאות רבות), וגם ביטוי שגור בפי ישראלים במזרח - זה ביטוי קיים ומוכר. השאלה איזה מקומות נכנסים בתוכו היא די סובייקטיבית בעיניי וקשה להגדיר מסלול מובהק, כי כל אחד כותב וחושב עליו קצת אחרת. בנוסף, הביטוי קיים לא רק על הודו, אלא על טיולים אחרי-צבא בעוד מקומות (לאוס-קמבודיה-וייטנאם, דרום אמריקה, מקסיקו וכו'...). בעיניי אין טעם לכתוב על הנושא הזה ערך, אבל זו דעתי האישית. המשפטים בערך מעניינים ונכונים ("ישנם מקומות בהודו שמרוב ריבוי הישראלים רוב המטיילים במקום הם ישראלים וניתן למצוא שלטים ותפריטים בעברית."), אבל בעיניי לא לערך הזה, אלא לערך טיול אחרי צבא או משהו בסגנון. Alon112 - שיחה 14:26, 14 ביולי 2019 (IDT)

לא מדובר על "טרק", זה מעין קו דמיוני השוזר את כל המקומות שישראלים מטיילים בהם בהודו, נניח מדרום לצפון. אנסה למצוא מקומות נוספים. אגב, כמה קישורים פנימיים יש לערך בתוך ויקיפדיה? דרהמה - שיחה 23:36, 14 ביולי 2019 (IDT)

המקומות שנכללים בשביל החומוס זה אכן הגדרה גמישה שניתנת לדיון וכך גם הניסוח שלי שם. אני חושב שאנשים רבים ישמחו למקרא הערך. בנוסף, רשימת המקומות יעילה עבור מטיילים. דרהמה - שיחה 23:39, 14 ביולי 2019 (IDT)

לא שמעתי את המושג הזה אבל לפי מבחן גוגל המושג קיים, ומתאר בכללו התנהלות של ישראלים בחו"ל, לאו דווקא בהודו Nirvadel - שיחה 11:20, 15 ביולי 2019 (IDT)

אם כך, עדיף באמת לכתוב פסקה על המושג בערך טיול אחרי צבא. אמירו • שיחה 11:22, 15 ביולי 2019 (IDT)

ציינתי בערך שהביטוי נולד בהודו ובמשך הזמן התרחב לשאר המקומות הפופולריים לישראלים בוגרי צבא. דרהמה - שיחה 13:56, 15 ביולי 2019 (IDT)

פסקה בטיול אחרי צבא כפי שמציע אמירו Dindia - שיחה 14:59, 15 ביולי 2019 (IDT)

אני תומך בחשיבות מהיכרות אישית (מהתגובות על החיפושים אני משוכנע שקל יהיה לבסס את מה שאני אישית יודע). לא רק שזה מושג מאוד מוכר (במיוחד בהודו שם טיילתי), יש לו קיום תרבותי ממשי. מדובר על מסלול ארוך מאוד של יישובים שבהם יש הרבה אוכל 'ישראלי', הודים דוברים את השפה העברית, והרבה אלמנטים תרבותיים נוספים מישראל והמזרח התיכון נוכחים עמוק בנוף התיירותי. אספקט מאוד מעניין בהשפעה של תיירות מסיבית על אזור מסוים (באזורים האלו הרבה הודים חושבים בטעות שישראל היא מדינה ענקית ממש) ואלמנט אמיתי וקיים בתרבות הישראלית. איש השום (Theshumai) - שיחה 17:52, 20 ביולי 2019 (IDT)

גם אני תומך בחשיבות של הערך. הוספתי מקורות וסימוכין לכל הפסקה הראשונה משלל אתרים מוכרים על פני העשור האחרון, כולל שימושים בו בהקשר, ברפרנס וכו׳. אין לי התנגדות להסרת הפסקה על החלקים שלו בהודו. אגם רפאלי - שיחה 10:51, 21 ביולי 2019 (IDT)

פרוט מקומות

הועבר מדף שיחה שלי Dindia

הי, אני לא יודע כמה טיילת בהודו אבל יש לך טעות: ה"מיין בזאר" בניו דלהי, מונאר, ורקלה, וראנסי - אלה לא סתם אתרי תיירות בהודו אלא פופולריים אצל ישראל יותר מהרגיל. אני בהחלט חושב שהם ראויים להיכל ב"שביל החומוס" (לפחות בהזכרה). יש אינספור מקומות תיירות אחרים בהודו שלא הזכרתי, שהם פופולריים מאוד בקרב תיירים אך לא בקרב צעירים ישראלים (ואני מכיר את הודו היטב). לגבי שאר המקומות שציינתי אפשר להתווכח ואם קריטי לך אז אתה יכול להשמיט - קוצ'ין היא עיר עם הקהילה היהודית העתיקה ולכן הזכרתי אותה, אורוויל, ופונה הם מקומות עם קומונות ואשרמים שישראלים השתלבו שם באופן ניכר ומטיילים שם גם הרבה ולכן הזכרתי אותם. סיכום העניין מבקש שתחזיר את הפיסקה שמחקת (אפשר בהשמטות קלות). בברכה, דרהמה - שיחה 23:03, 21 ביולי 2019 (IDT)

הייתי בהודו 3 פעמים, שנה וחצי במצטבר, כך שיש לי נסיון. יש הרבה ישראלים בהודו באופן כללי, כנראה הרבה יותר מתיירים מכל מדינה אחרת, בטח באופן יחסי לגודל האוכלוסיה ובהרבה מקומות רואים תפריטים בעברית. יש מקומות שגם גטאות של ישראלים - קאסול ועמק פרוואטי, דרמסלה, מנאלי, פושקר ועוד. דלהי לעומת זאת רק תחנת מעבר למקומות אחרים אינו מקום מובהק של ישראלים, כמו גם שאר המקומות שמחקתי, כמו וורנסי - יש שם ישראלים, כמו בכל מקום אחר בהודו, אבל לא באופן מובהק. Dindia - שיחה 11:51, 22 ביולי 2019 (IDT)

זאת שאלה קצת פילוסופית האם אתה רוצה להגדיר את שביל החומוס כמקומות שכשנמצאים בהם רואים בעיקר ישראלים או כמקומות שהישראלים מצד עצמם בוחרים לטייל (יש ביהדות פלפולים דומים בסוגיית ״חפצא וגברא״). אין כמעט ישראלי שיעשה ״טיול ארוך חוצה הודו״ מה שנקרא, ולא יבקר במונאר ורקלה וראנסי וכו׳. אז אני אישית מעדיף את ההגדרה המרחיבה אבל בוא נשאיר את זה בנתיים פתוח לשמיעת דעות של ויקיפדים נוספים. בברכה, דרהמה - שיחה 17:53, 22 ביולי 2019 (IDT)

אגב רק עכשיו אני שם לב שindia נמצאת בתוך שם משתמש שלך.. כנראה שנפלתי לוויכוח עם מישהו שמבין עניין 😉 דרהמה - שיחה 17:56, 22 ביולי 2019 (IDT)

הדיון הוא על "שביל החומוס" ולא על טיול של ישראלים בהודו. שביל החומוס זה שביל שעובר בגטאות של ישראלים שמה שמעניין אותם זה להיות בסביבת ישראלים. מונאר, ורקלה וורנסי אינם חלק של "שביל החומוס", גם אם יש שם בית חב"ד או תפריטים בעברית. באופן כללי "שביל החומוס" פחות קשור למקומות אלא לסוג של טיול - ביקרתי בכל המקומות שציינת ועדיין הטיול שלי לא היה ב"שביל החומוס". Dindia - שיחה 12:51, 25 ביולי 2019 (IDT)

איחוד

בדיון החשיבות עלה כי "שביל החומוס" הוא שם גנרי למסלולים בהם מטיילים ישראלים אחרי הצבא, ולא רק בהודו. בתוך כך היו תומכים באיחוד. אמירו • שיחה 10:02, 24 ביולי 2019 (IDT)

אני אטען ש״טיול אחרי צבא״ הוא המושג הכללי של טיול של צעירים ישראלים לאחר השירות הצבאי שלהם. ״שביל החומוס״ נוגע למקומות הפיזיים שישראלים מטיילים בהם במדינות שהן ״עולם שלישי״. כלומר, האתרים המתוירים שישראלים רבים מגיעים אליהם, אבל גם רבים אחרים מגיעים אליהם, הם אינם חלק מ-״שביל החומוס״ ועל כן אין מקום לאיחוד כי הערכים באמת לא מדברים על אותו הדבר. ניסוח אחר יהיה להגיד ש״שביל החומוס״ זה מקום פיזי. ״טיול אחרי צבא״ זאת תופעה סוציולוגית. לכן לדעתי אין מקום לאיחוד בין הערכים. אגם רפאלי - שיחה 17:35, 24 ביולי 2019 (IDT)

תומך באיחוד. "שביל החומוס" לאו דווקא קשור למקומות ספציפיים אלא יותר לסגנון טיול. אני ביקרתי בכל המקומות שמצויינים בערך אבל טיול שלי ממש לא היה ב"שביל החומוס". "שביל החומוס" הוא תת סוג של "טיול אחרי צבא", על כך תומך באיחוד. Dindia - שיחה 12:53, 25 ביולי 2019 (IDT)

מתנגד לאיחוד. דרהמה - שיחה 07:05, 26 ביולי 2019 (IDT)