שיחה:תגלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דוד שלום, חיפוש קל בויקי האנגלית העלה עוד כמה תגליות אקראיות. הפלסטיק (Plastic), אבק השרפה (Gunpowder), גילוי אמריקה בידי קולומבוס, Aberration of light* (אין לי מושג איך מתרגמים), Wardian case(כנ"ל) אביהו 18:02, 13 פבר' 2004 (UTC)

ניתן ךהוסיף גם:

את הטלסקופ: שולית מלטש יהלומים שחק בעדשות ופתאום גילה כשהוא מקרב שתי עדשות זו לזו , נראה לו בנין הכנסיה המרוחק מקורב. אלא שכאן זו באמת אקראיות בניגוד לרוח הערך , שיש בתגליות אקראיות "אקראיות" לכאורה. גלילאו גליליי ששמע על האמצעה בנה על סמך עצם הידיעה טלסקופ משלו.

אפקט האלקטרומגנט של פרדיי , נתגלה באקראי , כתוצאה מנפילה של מגנט מידיו של פרדיי , ואז נוצרה תנועה שיצרה אשראה חשמלית. כאן באמת זו אקראיות לכאורה שכן הלה עסק במעבדתו בחקר תופעות חשמליות , ואילו זה היה נופל לאדם מן השורה מאה או אלף פעם , זה לא היה גורר אחריו שום תגלית.

"מיתוס אחר הקשור לגיליאו הוא זה המייחס לו את המצאת הטלסקופ.למעשה ממציא הטלסקופ היה הולנדי בשם ליפרסהי, לוטש עדשות במקצועו, שבמקרה שיחק עם עדשות ופתאום ראה את המגדל העירוני קרוב אליו ביותר, ואז הבין שיש פה בסיס לפתח מכשיר אופטי מקרב, והטלסקופ שבנה ב1608 הוא הראשון בהסטוריה המתועדת. שמע ההמצאה הגיע לגליליאו שהיה מספיק מוכשר לבנות טלסקופ משלו אשר הגיע לכושר הגדלה של פי 32. הוא אף הצליח לאחר מכן לשכללו , כשהוא משמש בסיס לטלסקופים ענקיים בעתיד. גליליאו לא השתעשע עם המכשיר החדש ומיד השתמש בו לצרכי תצפית בגרמי שמיים."


[[והכימאי האורגני קקולה, שניסה לאשש או להפריך מולקולת הבנזן - קיבל את הרמז לפתרון בחלום. אך זה היה רק הצעד הראשון בדרך בעיה מאוד חשובה שהטרידה את הכימאים בתקופתו - קביעת המבנה המרחבי של השמיים, רעיון מיסטי שמקורו פיתגוראי]]. והכימאי האורגני קקולה, שניסה לפתוריוהאנס קפלר הקדיש שנים לחקר מסלול כוכבי הלכת כדי לפענח את "שירת גלגליוהבחירה בבעיה שבה ראוי להתעמק יכולים לבוא ממקורות שונים. האסטרונוםאנחנו רואים באובייקטיביות את גולת הכותרת של המדע. אמנם הדחף הראשוני




  • אברציה של האור, היא, פשוט "אברציה", או לפחות כך מופיעה המילה בספרי הלימוד.

למה המגמתיות[עריכת קוד מקור]

לא קיים פולמוס גדול וסוער סביב השאלה האם תגליות באמת מתגלות באקראי או לא, ולכן חוסר האיזון של הערך הזה הוא לא בעייתי כמו ב"ביקורת המקרא" או ב"בריאת העולם", "תורה ומדע" וכו'. אבל דווקא בשל כך אני תוהה מדוע לכתוב את הערך בכזו נימה דידקטית ומטיפה. ואם תגלית אחת או שתיים, כן התגלתה ממש ממש באקראי - SO WHAT ? לא משנה
מסכימה עם שן שש זעם. מנצ'קין 10:43, 9 דצמ' 2004 (UTC)

לדעתי הערך הזה מגמתי בצורה מופרזת לחלוטין, וכתוב בסרקזם שלחלוטין לא מתאים לויקיפדיה. מאוד הופתעתי לראות שדווקא דוד שי כתב אותו. ראוי לכתוב כאן, אם משאירים את הערך, על כמה שיותר תגליות אקראיות ואקראיות לכאורה, אבל בשפה יותר נייטרלית ורגועה. גדי אלכסנדרוביץ' 13:37, 9 דצמ' 2004 (UTC)

מסכים עם מה שנכתב עד כה... סתם ערך שחצן ומטיף...

גם אחרי שנה וחצי אני עדיין עומד מאחורי מה שכתבתי ולא מבין חלק מהטענות של הערך, שנראות לי פשוט לא רלוונטיות. אז מה אם רנטגן עסק במחקר במשך תקופה ארוכה? הוא חקר תופעה אחרת, שאינה קשורה ישירות לקרינת X. האם ניתן לקבוע כי גם אלמלא יד המקרה היה מגלה את הקרניים? אני מקווה שכותב הערך יתייחס לדברים כאן. גדי אלכסנדרוביץ' 14:18, 28 יוני 2006 (IDT)
יש מקריות ויש מקריות. למעשה, כיוון שדבר בעולמנו איננו ודאי, ניתן לקבוע בוודאות שהכל, אבל ממש הכל, קורה במקרה. היה טוב יותר לו יכולנו לדבר על הסתברות, ואז היה מתברר שההסתברות שאני אגלה את קרני רנטגן קרובה לאפס, וההסתברות שרנטגן יגלה אותן היא יותר מ-50%. למרבה הצער, קצת קשה למדוד הסתברויות כאלה, ואנו נשארים עם ההתבטאות האומללה "התגלה באקראי", שמטעה הרבה יותר מאשר מעבירה מידע. יתרה מזו, אם אחפש הגדרה שמבהירה את ההבדל בין חוקר בתחום הכימיה, למשל, ובין מהנדס כימיה, אטען שההבדל הוא במידת האקראיות של פעולתם. בעוד שמהנדס כימיה הולך בדרך סלולה יחסית בעבודתו, תוך שימוש בכלים שבהסתברות גבוהה יביאו אותו אל מטרתו, הברורה וידועה מראש, הרי חוקר הולך בדרך לא סלולה, כזו שהאקראיות מובנית בה, כזו שבה המטרה רחבה, ולעתים רחבה מאוד, ורק עם התקדמות המחקר מתברר מה התגלה. האקראיות היא אם כך בלב התגלית, ויחד עם זאת הערך מבהיר את חוסר האקראיות שבתגלית: החוקר יצא לדרך מתוך כוונה לגלות, והיה מצויד בכלים שיאפשרו לו לזהות את התגלית ברגע שיפגוש בה. זה רחוק מאוד מהמילים "התגלה באקראי" שכל כך חביבות על רבים. אני מייחס חשיבות רבה לסעיף "אקראיות של תגליות". מובן שראוי להרחיב את הערך במאפיינים נוספים של התגלית. אם הסעיף סרקסטי בעיני מישהו, אשמח להתייחסות למשפטים ספציפיים, ונמצא את הדרך לרכך אותם. דוד שי 20:06, 27 בנובמבר 2006 (IST)
השימוש במילה "סרקזם" היה שגוי, אבל אני לא חושב שגם אתה תתווכח עם כך שהערך כתוב בסגנון של מאמר בכתב עת של מדע פופולרי יותר מאשר בסגנון שמתאים לויקיפדיה. חמור מכך - הערך לא מבהיר היטב את הדברים הנכונים שאתה אומר (לפיהם כל "מקריות" זקוקה למצע פורה שבו תוכל לגדול אחרת אין בה טעם) - למשל, בפסקה על רנטגן כלל לא ברור למה לא מדובר במזל בלבד. הטענה לפיה הוא חקר זמן רב במעבדה משולה לטענה "אם אני אזרוק סיכה על הרצפה הרבה פעמים בסוף היא תעמוד על חודה, גם אם אין לי שום כישרון לזריקת סיכות". הייתי אומר שאשכתב את הערך בעצמי (ברשותך) אבל אני מכיר את עצמי היטב. קודם שאסיים עם אווריסט גלואה (עוד שריד לתקופה שבה הרשינו לעצמנו לכתוב בסגנון חופשי למדי כאן). גדי אלכסנדרוביץ' 20:31, 27 בנובמבר 2006 (IST)
את העריכה/הרחבה אפשר להשאיר לכוחות רעננים, למשל מלמד כץ. המקריות, דרך אגב, ממשיכה לחגוג. רק לפני עשרה ימים תיקנתי את הערך פרידריך ולר, שסיפר לנו על "הצלחתו (המקרית)" בהפקת שתנן. קריאת הסיפור מבהירה, שוב, שדבר לא היה מקרי כאן. לו ולר היה מתכוון לחמם יין כדי ליצור פונץ', ובמקרה שולח ידו לבקבוק הלא נכון ומחמם אמוניום ציאנט, הייתי מזהה מקריות. לו היה מנסה לקרר אמוניום ציאנט, ובפיזור דעת שולח ידו אל התנור ולא אל המקרר, הייתי אומר: מקריות. לו היה הנער שליח שהביא את הפיצה נתקע בפקקים, ולכן מבקש לחמם את הפיצה, אך ולר אומר לו "פיצה קרה זה בסדר, יותר כיף לחמם אמוניום ציאנט או סודיום ניטרט, מה אתה בוחר?" הייתה זו מקריות מדהימה. דבר מאלה לא קרה. הכל היה מתוכנן ומבוקר, אם כי ולר לא ידע מראש את התוצאה שאליה הגיע. איפה כאן המקריות? הרי לו ידע מראש את התוצאה, כלל לא היה טורח לחמם אמוניום ציאנט, משום שכמוני, גם הוא הכיר עשרה דברים מענגים יותר (כתיבה סרקסטית בהקשר הנכון, למשל).
בערך יצחק רבין אין לי כל בעיה עם התיאור "יצחק פגש לראשונה את לאה לבית שלוסברג - אשתו לעתיד, במקרה, ביום קיץ של שנת 1943 ליד דוכני גלידת "ויטמן" ברחוב אלנבי בתל־אביב". דוד שי 20:06, 27 בנובמבר 2006 (IST)
אם טרם עשית זאת, אני ממליץ לך לקרוא את "המשכוכית" של קוני ויליס. גדי אלכסנדרוביץ' 00:16, 28 בנובמבר 2006 (IST)
בשנה האחרונה אני קורא רק את ויקיפדיה, אחכה בסבלנות לכתיבת הערך (אתה חייב לי, על שברירי). דוד שי 00:28, 28 בנובמבר 2006 (IST)

הצעה[עריכת קוד מקור]

שלום גדי ודוד. ארשה לעצמי להצטרף לדיון, שאותו מצאתי לגמרי במקרה... באנגלית יש מילה יפה שמתארת את המקריות בתגליות, Serendipity, והיא בהחלט מתאימה לפרק על האקראיות בתגליות. לדעתי, צריך להופיע תחילה פרק על תגליות שנעשו שלא במקרה, ואז יהיה דגש על תגליות כתוצאה מעבודה קשה, וגם ינתן משקל של מיוחדות לתגליות שנעשו במקרה. אגב, האם מישהו מכיר מילה נאה בעברית שמתאימה ל- Serendipity ? מלמד כץ 13:49, 25 בינואר 2007 (IST)

מורפיקס מציע תרגום ל-Serendipity: "היכולת לגלות תגליות שמביאות מזל במקרה". זה מראה שאנחנו אכן בבעיה עם המילה הזו. באשר להרחבת הערך, אין מתאים ממך לעשות זאת, ולא במקרה. דוד שי 23:55, 30 בינואר 2007 (IST)
גם אני אשמח לראות את הערך מורחב, ואם הייתי מסוגל לעשות זאת בעצמי כבר הייתי עושה זאת. מכיוון שאיני מסוגל, טוב לראות מישהו שמרים את הכפפה. גדי אלכסנדרוביץ' 23:58, 30 בינואר 2007 (IST)
פרופ' יובל נאמן ז"ל תרגם את המונח ל"אתינות" על שם אתונו של שאול - שחיפש את האתונות ומצא את המלוכה. אני עצמי שמעתי אותו בהרצאה בשנת 1999 מסביר זאת. Avibliz 00:04, 31 בינואר 2007 (IST)
שלום אבי, זה נראה לי כחידוש מרנין במיוחד. אשמח לשלב אותו בהרחבת הערך אם לא תהיה התנגדות. מלמד כץ 03:29, 31 בינואר 2007 (IST)

ערך יפה[עריכת קוד מקור]

אך יש לי שאלה אחת - האם השאלה המרכזית שהוא צריך לענות עליה היא אקראיות VS שיטתיות? יונתן שיחה 15:12, 19 בספטמבר 2007 (IST)

נקודה נכונה. אקראיות vs שיטתיות היא אכן שאלה חשובה, אבל בוודאי לא השאלה היחידה. ניסינו לשנות קצת את סדר הפרקים, על מנת להעביר את השאלה הזו להמשך הפרק. בהזדמנות זו ראוי להודות למשתמש:הנס מאייר על שני הפרקים הפילוסופיים הייחודיים שהוא הוסיף. א&ג מלמד כץשיחה 15:19, 19 בספטמבר 2007 (IST)
תודה רבה. רציתי להעיר קצת את ויקיפדיה העברית מתרדמתה הדוגמטית... קשה למצוא חומר חופשי וטוב על הנושאים האלה, במיוחד בעברית (אפילו בגלילאו :), ובמיוחד כזה שעושה צדק למורכבות של הטענות ולא חושב, למשל, שהקונסטרוקטיביטים הם חבורה של פוסטמודרנים מטורללים שחושבים שאין מציאות. אז זוהי תרומתי הצנועה. הנס מאייר 21:58, 19 בספטמבר 2007 (IST)
אין בעד מה - מה שמגיע מגיע. עם זאת, לגבי הסייפא של דבריך, אין צורך להעיר את ויקיפדיה אלא להעשיר אותה גם באספקט החשוב הזה. רוב הקוראים לא מודעים לוויכוח אפשרי בין קונסטרוקטיביסטים לאחרים, ועבורם זו פיסת מידע מעניינת ולא חלק מוויכוח. בהקשר זה, חשוב לשמור על אובייקטיביות ולהביא את מגוון הדעות. לדעתנו, הערך מצליח לעשות זאת ומעניק לקורא שלל אינפורמציה שמוגשת לו בצורה מאוזנת. ההתלבטות שלנו כרגע היא אם כדאי להפוך את הפרק האחרון לערך בפני עצמו, עקב היקפו הרחב. ראו את הדיון שפתחנו בפיסקה הבאה של דף השיחה. א&ג מלמד כץשיחה 11:26, 20 בספטמבר 2007 (IST)
אכן כדאי לדעתי להעביר את הערך ולהשאיר כאן סיכום (ראו למטה). על מנת שהטיפול בנושא תגלית במדע יהיה שלם (אלא אם כן אני מפספס משהו) צריך להוסיף משהו על priority disputes. התשובות לשאלות כמו "מי גילה את החמצן, פריסטלי או לבואזיה" תלויות במה שאנחנו חושבים שהם גילו. פריסטלי לא חשב שהוא גילה חמצן אלא אוויר נטול פלוגיסטון, וכו'. לגבי ה-TRH אם אם הבנתי את מה שכתבתם נכון, יש לי קצת השגות, כפי שיכולתם לראות. היום אפשר לקנות TRH בבית מרקחת, ואין באמת מחלוקת שניתן לבדוק אם החומר שנמכר בבית מרקחת אחד זהה לחומר בבית מרקחת אחר. זה עדיין לא משנה את העובדה ש-TRH קיים בגוף האדם באופן טבעי בכמות מזערית של פחות ממאיות הגרם ולכן אין לנו גישה ישירה אליו - אנחנו לא יכולים לחוש אותו או לטעום אותו. הגישה שלנו אליו מתווכת על ידי מכשירים ותיאוריה ולכן התשובה לאלה ,האם מה שאנחנו קונים בבית מרקחת זה אותו TRH שקיים באופן טבעי בגוף האדם תלויה (א) בסיבות שלנו להאמין ש-TRH אכן קיים באופן טבעי בגוף האדם ו-(ב) שהתיאוריה והמכשירים שלנו מאפשרים לנו גישה אליו, או לפחות כך לפי לאטור (ראו [[1]]). לגבי ויקיפדיה, הלוואי שיכולתי להסכים. אתם עושים עבודה מצוינת, אבל אתם החריג שמעיד על הכלל. במצבה הנוכחי, בכל הנוגע לענייני HPS היא מוטה ומטעה. זה בכלל לא קל להעביר בשפה פשוטה תמונה מאוזנת של שאלות מורכבות. למשל, השאלה מהו מדע היא אחת השאלות הקשות ביותר בפילוסופיה - אני לא יודע אם אני מסוגל לתמצת את הדיון כמו שצריך- והנה הערך מדע פשוט פותר אותה במחי יד. הנס מאייר 17:28, 20 בספטמבר 2007 (IST)
לגבי ה-TRH, הכוונה הייתה שאז גרם אחד שהופק מפרות כנראה לא הספיק על מנת להבין את המבנה המולקולרי, ואילו היום זה יכול להספיק. בכל אופן היינו רוצים לוודא שזה אכן כך ולבדוק את הנושא הספציפי יותר לעומק. א&ג מלמד כץשיחה 02:30, 21 בספטמבר 2007 (IST)

התלבטות[עריכת קוד מקור]

לכל אלו שעוקבים אחר הדף, לאור ההרחבה המשמעותית, אולי כדאי לפתוח ערך חדש בשם הבניה חברתית של תגליות, לתמצת את תוכן הפרק בערך הזה לשתיים-שלוש פסקאות, ולהפנות לערך מורחב. הצעד הזה יכול להקל גם על הרחבה עתידית של הערך המדובר. סיבה נוספת לצעד כזה היא היותו עצמאי מבחינה מסוימת ועוסק לא רק במושג התגלית אלא גם במושגים נוספים, כמו ניסוי, אישוש, תחזית, ועוד... א&ג מלמד כץשיחה 11:04, 20 בספטמבר 2007 (IST)

המקום הטבעי של הקטע המלא לדעתי הוא בקונסטרוקטיביזם חברתי, שכרגע מתייחס רק למדע המדינה. הנס מאייר 17:30, 20 בספטמבר 2007 (IST)
מצוין, אם כך אתה מוזמן להעתיק אותו לשם (חשוב לציין בתקציר העריכה מאיזה ערך הקטע הועתק ובדרך זו ינתן קרדיט לכותבים). כאן כדאי להשאיר כמה פסקאות ממצות של הנושא. א&ג מלמד כץשיחה 02:33, 21 בספטמבר 2007 (IST)
אעשה זאת בקרוב. הנס מאייר 20:04, 24 בספטמבר 2007 (IST)
עשיתי. אתם מוזמנים לקצר עוד הנס מאייר 04:39, 8 באוקטובר 2007 (IST)

מה עוד כדאי להוסיף[עריכת קוד מקור]

דיון במתמטיקה, שבה ניטש דיון ארוך ימים האם מה שעושים המתמטיקאים הוא המצאת המצאות או גילוי תגליות (ואני אומר: שניהם גם יחד). גדי אלכסנדרוביץ' 11:21, 20 בספטמבר 2007 (IST)

נראה בהחלט במקום בתור פרק עצמאי. גדי, האם תוכל לעשות זאת (ובהזדמנות זו: ברוך השב - חסרונך הורגש בתחומים רבים :-)). א&ג מלמד כץשיחה 11:28, 20 בספטמבר 2007 (IST)
אין לי כל כוונה לכתוב תוכן חדש בנושאי מתמטיקה בויקיפדיה העברית. אני מציע שתחפש מישהו אחר. גדי אלכסנדרוביץ' 13:14, 20 בספטמבר 2007 (IST)
זה לא קשור לכאן, אבל מעניין לדעת מדוע. הערכים שכתבת היו מעולים. א&ג מלמד כץשיחה 13:49, 20 בספטמבר 2007 (IST)
זה אכן לא קשור לכאן. כפי שכתבתי בדף השיחה שלי, לדעתי הסיבות גלויות לכל, ואם זה לא ברור אפשר לפנות אליי במייל. מה שחשוב הוא שחסר כאן פרק ואני סומך עלייך שתצליח לגייס מישהו למאמץ המלחמתי. גדי אלכסנדרוביץ' 14:14, 20 בספטמבר 2007 (IST)
תגלית במתמטיקה נושאת אופי שונה מזה של תגלית במדעי הטבע, שבה עוסק ערך זה. הדיון בסוגיית המתמטיקה מתקיים בערך פילוסופיה של המתמטיקה. דוד שי 06:22, 21 בספטמבר 2007 (IST)
מבלי להיכנס לדיון בנושא, רק אעיר שזה לא עוזר לקורא הערך "תגלית" המעוניין במתמטיקה שקיים ערך בשם "פילוסופיה של המתמטיקה" שעוסק גם בתגליות במתמטיקה ושעליו הוא אינו יודע דבר וחצי דבר פרט לכך שהוא מופיע ב"ראו גם" של הערך הנוכחי (וגם לערך זה לא עוזר). גדי אלכסנדרוביץ' 20:36, 24 בספטמבר 2007 (IST)
מדוע לא עוזר? הרי זו בדיוק מטרתו של "ראו גם". דוד שי 07:32, 8 באוקטובר 2007 (IST)

התפוח של ניוטון[עריכת קוד מקור]

מלמד כץ הסירו את סיפור התפוח של ניוטון, בנימוק "הסיפור על התפוח הוא אגדה אורבנית". החזרתי את הסיפור משום שגם אם אכן מדובר באגדה, היא ממחישה היטב את הגישה הנפוצה בציבור בעניין המשקל הגדול של האקראיות בתגליות מדעיות. אשמח את בסוף הסיפור תצורף אסמכתא לקביעה שמדובר באגדה אורבנית. דוד שי 07:17, 21 בספטמבר 2007 (IST)

מוסכם. גם אם הסיפור הוא אגדה אורבנית, הרי שהוא נפוץ במידה כזו, והשפעתו כה רבה, עד שראוי להזכירו בערך. הוספנו הערת שוליים. א&ג מלמד כץשיחה 14:17, 21 בספטמבר 2007 (IST)
אכן אין שום מקור היסטורי שמאשר את הסיפור על התפוח, וזה מחזק את הטענה שהתפישה הנפוצה בציבור על כך שתגליות הן מקריות ובאות למדענים בפוקס היא במידה רבה לא מבוססת. אבל עדיין לא נוח לי עם הפסקה. אז מה אם תפוחים נפלו לפני ניוטון? אז מה אם באותה שעה ניוטון היה עסוק בבעיית חישוב תנועתם של כוכבי לכת לפי חוקי קפלר? (הוא עשה זאת, אגב, לבקשת אדמונד האלי). בהנחה שמיתוס התפוח נכון, עדיין ייתכן שהוא לא היה מגיע לתוצאה שאליה הגיע אלמלא התפוח. יכול היות שהוא לא היה מגיע לתוצאה כלשהי בכלל, או שהיה מגיע לתוצאה אחרת ומפתח איזושהי תאוריה אלטרנטיבית, למשל אם דווקא אבטיח שצמח לידו היה נותן לו השראה. הקביעה שזה היה "זרז בלבד" מניחה סוג של דטרמיניזם היסטורי שקשה מאוד לחצדיק אותו. הנס מאייר 20:12, 24 בספטמבר 2007 (IST)
הקביעה שהיה זה "זרז בלבד" נדיבה מאוד, משום שסביר יותר לקבוע שלנפילת התפוח (בהנחה שהתקיימה) לא הייתה השפעה כלשהי על פיתוח התאוריה. לעובדה שרבבות תפוחים נפלו לפני ניוטון יש משמעות. בדוגמאות אחדות המופיעות בערך, האירוע המקרי (למשל קרני X) נצפה לראשונה בעולם על-ידי בעל התגלית, ולכן יש זיקה מסוימת בין האירוע ובין התגלית. תפוחים נופלים נצפו בהמוניהם לפני ניוטון, ולא הובילו לתאוריה של ניוטון, ולכן ניתן להניח, באינדוקציה, שלתפוחים נופלים אין השפעה על פיתוח תאוריית הכבידה. את השפעת ההשראה, של תפוחים או אבטיחים, אני מציע להשאיר בתיאור יצירתם של משוררים, ולא בתיאור יצירתם של פיזיקאים. דוד שי 20:31, 24 בספטמבר 2007 (IST)
כל מה שאתה מראה (באינדוקציה) הוא שתפוחים נופלים הם לא תנאי מספיק לפיתוח תאוריות כבידה. עדיין ייתכן שהם תנאי הכרחי. ייתכן גם שלא. בכל מקרה מדובר בספקולציה ובדעה סובייקטיבית וכך צריך להציג את הטענה שלך. הנס מאייר 21:01, 24 בספטמבר 2007 (IST)
שיניתי את לשון הפסקה שתתאים לדבריך. הספקולציה המרכזית בסיפור זה היא קיומו של קשר כלשהו בין נפילת התפוח ובין התגלית, ודי לי בערעור הביטחון בספקולציה זו. ייתכן שדווקא העובדה ששמו של ניוטון מתחיל ומסתיים באות n הביאה לתגלית (זה בוודאי לא תנאי מספיק, אבל עדיין ייתכן שזה תנאי הכרחי. ייתכן גם שלא). דוד שי 21:12, 24 בספטמבר 2007 (IST)

סימוכין[עריכת קוד מקור]

על מנת להפוך את הערך לשלם יותר, אנו רוצים לבקש (ממשתמש:הנס מאייר) להוסיף סימוכין לטענות השונות בפרקים "מידת אקראיותן של תגליות" ו"הבניה חברתית של תגליות". א&ג מלמד כץשיחה 01:25, 14 באוקטובר 2007 (IST)

ובנוסף כדאי לרכז את הספרים שמוזכרים בערך בפרק נפרד שייקרא "לקריאה נוספת". אם יש גם אתרי אינטרנט מעניינים המרחיבים בנושא ניתן יהיה להוסיף אותם בפרק "קישורים חיצוניים". א&ג מלמד כץשיחה 14:51, 14 באוקטובר 2007 (IST)
אני קצת עמוס בימים אלה. אעשה זאת בעתיד הקרוב. הנס מאייר 05:17, 16 באוקטובר 2007 (IST)
הוספתי קישורים ומקורות. אני לא בטוח לגבי הפורמט המקובל בויקיפדיה - אתם מזומנים לשנות. מצאתי סקירה מאוד מועילה של מושג התגלית בפילוסופיה בספר Representing Electrons: A Biographical Approach to Theoretical Entities בעמודים 18-26 (חבל שלא ידעתי על זה קודם...). לצערי אין לי מספיק זמן לעבד את מה שכתוב שם ולעיין בכל ההפניות. אם יש לכם זמן, אני חושב שזה מאוד יועיל. הנס מאייר 05:41, 10 בנובמבר 2007 (IST)

הערה מרשימת ההמתנה של המומלצים[עריכת קוד מקור]

ערך חביב ביותר. גילגמש שיחה 09:56, 25 באוקטובר 2007 (IST)

דיון שהועבר מהצבעה על ערך מומלץ[עריכת קוד מקור]

יש פוטנציאל, אך לא בשלב זה. מלבד החוסר במקורות, שמתי לב שכמעט כל הערך סובב סביב עניין האקראיות. הפסקה השנייה והשלישית בערך הן בעצם אחת שלא ברור לי מדוע הופרדה, וגם הראשונה עוסקת בזה בפועל. חסרות לי דעות על הגבול בין תגלית להמצאה (ובאיזה צד של הגבול המתמטיקה, למשל, נמצאת, השאלה לפיה "אם נופלת פפצת אטום ואף אחד לא רואה אותה, היא באמת נפלה?" וכל שאר הפילוסופיות של אם-משהו-לא-נראה-האם-הוא-קיים ועוד. נוי 13:45, 9 בנובמבר 2007 (IST)

הנושא הפילוסופי שהזכרת לא קשור לתגלית. א&ג מלמד כץשיחה 14:41, 9 בנובמבר 2007 (IST)
הוא כן- האם עובדה שעוד לא התגלתה היא באמת עובדה? וכדאי מאוד להכחיל את הקשר הגילוי והקשר הצידוק, אם בכלל יש מקום לערך נפרד עליהם. נוי 14:43, 9 בנובמבר 2007 (IST)
אולי אפשר לעסוק בזה בערך החתול של שרדינגר אבל לא כאן - אין שום קשר לתגליות. א&ג מלמד כץשיחה 14:45, 9 בנובמבר 2007 (IST)
זה קשור ועוד איזה- יש לא מעט פילוסופים שטוענים שהתנאי לכך שמשהו יתקיים הוא שיצפו בו. הטענה הזו מערערת את מושג התגלית מיסודו- אם שום דבר לא קיים עד שמגלים אותו (שלא לדבר על כך שיש הטוענים שהעולם המוחשי-חומרי כולו אינו אלא אשליה), אז כל תגלית היא בעצם המצאה. ולגבי הערך שהזכרתם- לא הבנתי מהפתיח מה העיקרון הבסיסי של הניסוי, וזה ממש עצבן אותי, אולי תנסו לעשות משהו בנושא. נוי 14:48, 9 בנובמבר 2007 (IST)
אנא צור קישורים לפילוסופים שאתה מזכיר על מנת שנוכל לראות אם יש קשר למושג התגלית. א&ג מלמד כץשיחה 14:54, 9 בנובמבר 2007 (IST)
נוי, הקשר שאתה מציג קלוש עד מאד. כל ה"כל תגלית היא המצאה" שלך זה דבר שאני לא נתקלתי בו עד עכשיו, השאלה הפילוסופית של אם עץ נופל וכו', היא שאלה פילוסופית שמתאימה באמת לחתול של שרדינגר. אם אני מגלה את כח הכבידה, אני לא ממציא אותו כי הוא השפיע על חייהם של אנשים גם קודם לתגלית. אני באמת חושב שאתה מחפש בכח מה להוסיף לכאן, אם הייתה פסקה כזאת בערך, אני בספק אם היא הייתה שורדת יום. נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 14:55, 9 בנובמבר 2007 (IST)
אשתדל למצוא. אה, ועוד נושא שחסר לי בערך: התפתחויות טכנולוגיות והמצאות שבאות בעקבות תגליות. נוי 15:00, 9 בנובמבר 2007 (IST)
בגרסתה הנאיבית "האם עץ משמיע רעש כשאיש לא שומע אותו" אין לשאלה הזאת הרבה קשר לתגלית, ובאופן כללי היא לא מאוד מעניינת. בגרסה קצת יותר מתוחכמת, שמערערת על המעמד האונטולוגי האובייקטיבי של עובדות בטרם התגלו, הטענה מאוד רלוונטית, ולמעשה כל הסעיף "הבניה חברתית של תגליות" עוסק בה. הוספתי משפט שמבהיר את הקשר. הנס מאייר 05:36, 10 בנובמבר 2007 (IST)

הערות כלליות[עריכת קוד מקור]

  • שפה: דרוש שיפור ניכר. השפה מסורבלת וכמעט כל משפט עמוס מלים מיותרות ומסולסל הרבה יותר מכפי שנדרש. כדי לבאר, אביא כאן את פסקאות הפתיחה, עם הדגשה של נקודות בעייתיות (הסרתי הדגשות מקוריות, כדי למנוע בלבול):

תגלית היא מציאת ידע אודות דבר שהיה קיים אך בלתי ידוע [לא ניתן למצוא ידע. ידע הוא תבנית אנושית מעובדת ולכן אינה ניתנת ל"מציאה." ניתן למצוא חפצים ולגלות עובדות], להבדיל מהמצאה שהיא יצירת עצם חדש שלא היה קיים קודם לכן [מסורבל וגם שגוי. אפשר להמציא גם שיטה (היינו, רעיון) בלי שיהיה לו מימוש פיזי וגם אז זו תהיה המצאה]. מתן הסבר [הסברת] לתופעת טבע שלא הייתה מובנת, אך דבר קיומה היה ידוע, אינו בגדר תגלית, ואף לא בגדר המצאה, כי אם יצירה של [אלא] תאוריה. במקרים רבים התאוריה מקדימה את התגלית, כלומר החוקרים מגלים דבר מה שכבר יש הבנה תאורטית לגביו.

את התגליות המדעיות ניתן לסווג [לא סוג ולכן אין לסווג] לשלוש קבוצות עיקריות:

  • גילוי עצם חדש, כגון חלקיק חדש, או תצפית על גרם שמים לא מוכר.
  • גילוי תופעת טבע 'שדבר קיומה לא היה ידוע.
  • גילוי מאפיין לא ידוע של עצם מוכר.

בנוסף, [אין "בנוסף" באנציקלופדיה] גילוי מקום חדש על פני כדור הארץ נחשב גם הוא לתגלית [אם קובעים שזו תגלית, אין צורך לומר שהוא "נחשב" ובטח לא "נחשב גם הוא"]. הגדרה זו מוסכמת לגבי גילוי של מקומות לא מיושבים, אולם בעת גילוי של מקום מיושב יש בה מרכיב אתנוצנטרי, משום שהגילוי הוא עבור בני עמים מסוימים בלבד. כך למשל [לא למשל], גילוי אמריקה וגילוי אוסטרליה על ידי מגלי הארצות האירופאים שפעלו בין המאה ה-15 למאה ה-17 נחשבים כגילויים רק בעיני תרבות המערב.

הקשר נוסף [עוד "בנוסף"] שבו מקובל להשתמש במילה תגלית הוא בתיאור של פעולות ראשוניות אותן ביצע האדם הקדמון בעת התפתחותו הקוגניטיבית. בפעולות אלו הוא הצליח לרתום את תופעות הטבע לתועלתו. כך למשל, היכולת להבעיר אש באופן מלאכותי מכונה "גילוי האש", אף על פי שבהתאם להגדרה המדויקת יש לסווג אותה כהמצאה - המצאת שיטות להבערת אש.

--- באופן כללי, כאן וגם בערכים אחרים:

  • כדאי להתייחס להנגדות, סיוגים, תוספות, חיבורים והדבקות (בנוסף, גם, כנגד, נחשב, אף על פי, לעומת זאת, לאור זאת, משום ש, על כן, בסופו של דבר, יש להזכיר, בעיה נוספת, ואכן, בשורה התחתונה, ודומיהם) כבעיות שיש לפתרן.
קשה לי לרדת לסוף דעתך. הערך לא מכיל רק בליל של עובדות אלא רעיונות הקשורים זה לזה. לכן טבעי שתהיינה מלות קישור. זה טוב. זה לא רע. זה מאפשר לנסח טיעון מורכב. הנס מאייר 16:03, 12 בנובמבר 2007 (IST)
  • להשמיד ולאבד כל מעבר מלשון הווה עבר.
  • לסלק מילים מנפחות: בבחינת, נטו, בעקבות זאת,
  • כדאי לא להשתמש במונחים סתמיים (הקהילה המדעית, אינטרסים חברתיים)
מה סתמי במונחים האלה? הנס מאייר 16:03, 12 בנובמבר 2007 (IST)
  • לנסות להימנע מתארים מיותרים: לא כל התייחסות היא "רחבה," לא כל מידה היא "מסוימת" ולא כל משהו שונה "לחלוטין")

--- דוגמאות משפטים: מקור: בעיה נוספת שמתעוררת עם העמדה השוללת אקראיות היא הבעיה של דטרמיניזם היסטורי. השוללים קיומה של אקראיות נוהגים לטעון שהתרחשותם של גילויים מסוימים הייתה בלתי נמנעת, במוקדם או במאוחר. המתנגדים לטענות מסוג זה טוענים שהשערות היפותטיות אלה בסגנון "מה היה קורה אילו", לא ניתנות לאימות באופן עקרוני משום שהן מתייחסות למשהו שלא קרה. כתיבה היסטורית המכילה דטרמיניזם מסוג זה, המניח כי העבר חייב היה להוביל באופן בלתי נמנע להווה, מכונה בשם 'היסטוריה ויגית' (Whig history)[7] והיא זוכה לביקורת חריפה בקרב היסטוריונים של המדע בני זמננו.

מעובד: העמדה השוללת אקראיות מעוררת את בעיית הדטרמיניזם ההיסטורי. המחזיקים בעמדה זו גורסים כי גילויים מסוימים היו נעשים בכל מקרה. מתנגדיהם סבורים כי השערות 'מה היה קורה אילו' מתייחסות לדבר שלא אירע ולכן אינן ניתנות לאימות. היסטוריציזם-מדעי מסוג זה מכונה 'היסטוריה ויגית', והיסטוריונים של המדע כמו [שם] ו[שם] מתחו עליו ביקורת חריפה.

זה יותר קצר, אבל פחות מדויק. זה ניסוח שמתאים לעיתון יומי שבו יש מגבלת מקום וצריך להציג תמונה פשוטה ונטולת ניואנסים לקורא, לא לאנציקלופדיה. הנס מאייר 16:03, 12 בנובמבר 2007 (IST)
  • תפישות בעייתיות: הגדרת "תגלית" אינה נכונה והערך כולו נעדר פרספקטיבה היסטורית כלשהי. האירועים מתרחשים ב"חלל ויקיפדי" שבו אין מאות ותאריכים אלא הגדרות מעורפלות של "בני זמננו," "באחרונה," "יותר ויותר" או "במאות קודמות." לבד מדוגמאות נאות, עיקר הערך הוא התפתחות התפישה של המושג ומכאן שעיקר הערך חסר (או מפוזר בכל מיני מקומות).

לגבי הגדרת הערך: תגלית היא גילוי עובדות או חפצים, והצגת תיאור או הסבר לגילויים או המצאם. התיאור או ההסבר הם חלק בלתי נפרד מהתגלית. לדוגמה, אילו קולומבוס לא היה מתאר או מנסה להסביר את גילוי איי הודו המערבית, הוא לא היה מגלה את אמריקה. ההגדרה הקיימת עתה, ובה שלילה של הסבר לתופעות לא מובנות, שוללת את הכללת כמעט כל מה שנחשב "תגלית," כולל חלק מהדוגמאות.

אורי רדלר 14:22, 12 בנובמבר 2007 (IST)

המשך הנ"ל[עריכת קוד מקור]

הקישור בין משפט למשפט, פסקה לפסקה וחלק לחלק ראוי שיעשה באופן זורם וטבעי. השימוש במילים או ביטויים שתכליתם קישור בלבד מסרבל את הקריאה וגורם לקורא להרגיש את ה'תפרים' שבעבודת הכתיבה. לא תמיד ניתן להמנע מכך, אך כדאי לנסות. אין לכך קשר לתוכן: התוכן צריך להיות מורכב במידה הנדרשת, אך הוא צריך להיות כתוב באופן שלא יוסיף מעקשים על דרכו של הקורא.

לדוגמה, קח את המשפט הבא מתוך הערך:

דוגמה נוספת לגילוי אקראי, שאף הוא נצפה לפני כן אך לא התפרש נכון, היא התגלית בדבר קרינת הרקע הקוסמית, שמהווה את אחד האישושים החזקים לתאוריית המפץ הגדול.

המשפט ארוך ומסורבל, ויש בו כמה וכמה מילים מיותרות (נוספת, שאף הוא, שמהווה את, בדבר) שאינם מוסיפים תוכן, אך מפחיתים את קריאות המשפט. עדיף וקריא יותר, לדעתי:

גילוי אקראי אחר שלא פורש נכונה הוא קרינת הרקע הקוסמית, שהיא אחד האישושים החזקים לתאוריית המפץ הגדול.

כניסוי, תוכל להשמיט חלק ניכר ממילות ההנגדה והתוספת, והמשפט ייוותר בעינו. לדוגמה, במקום:

מנגד, פילוסופים של המדע מערערים

אפשר פשוט:

פילוסופים של המדע מערערים
אני בעד מילות קישור. מילות הקישור עוזרות ולא מפריעות. "בנוסף" מבהירה שיש כאן רעיון חדש, לא המשך של הקודם. "מנגד" מבהירה שיש כאן טענה מנוגדת. זה עושה סדר בראש. אלה נושאים מסובכים. אני רואה כמה הסטודנטים שאני מלמד מבולבלים מהרעיונות האלה. תפקיד מילות הקישור הוא להפוך את המבנה של הטקסט למפורש כדי למנוע בלבול.זה עוזר כשמנסים להעביר רעיונות מורכבים. אולי לא צריך אותן כשכותבים, למשל, נרטיב היסטורי. הנס מאייר 22:55, 15 בנובמבר 2007 (IST)

או:

בנוסף, תוצאותיו של ובר לא חזרו על עצמן בניסויים מקבילים שבהם השתמשו בגלאים אחרים, ובמהלך השנים התערער המוניטין המדעי של ובר.

יכול להיות:

חוקרים שערכו ניסויים מקבילים, בהם השתמשו בגלאים אחרים, לא הצליחו לשחזר את התוצאות שהשיג ובר, מה שערער את המוניטין המדעי שלו.
נראה לי שהניסוח שלך משקף העדפה סגנונית גרידא. לא ברור לי למה הוא יותר ברור או מסייע יותר להבנה. הנס מאייר 22:55, 15 בנובמבר 2007 (IST)

מונחים כמו "הקהילה המדעית" או "אינטרסים חברתיים" אינם מוגדרים כלל בערך ואינם מוגדרים היטב כלל. עדיף להמנע מהם או למעט בשימוש בהם. מי זו "הקהילה המדעית"? מהם "אינטרסים חברתיים"? יש כאן הנחות סמויות שאינן מוסכמות בהכרח על הקוראים.

הקהילה המדעית היא קהילת המדענים הרלוונטית. אין כאן משהו מסתורי. אינטרסים חברתיים, כשמם כן הם. הם יכולים להיות אינטרסים פוליטיים, אישיים, קבוצתיים. אני באמת לא מבין מה לא ברור כאן. ביטוי סתום הוא "המוחלט הוא תמצית ההוויה", ואני מסכים איתך שבמקרה כזה ראוי להימנע משימוש בו. אבל זה לא המקרה - מדובר כאן במונחים לא מקצועיים שיש להם בדיוק אותה משמעות שיש להם בדיבור יומיומי. בכל מקרה, אלה הביטויים שבהם משתמשים מי שמעלים את הטענות האלה. הנס מאייר 22:55, 15 בנובמבר 2007 (IST)

צר לי. אני מתקשה להסכים איתך. במקרה זה, גם תוכנית, אבל הנקודה העיקרית כאן היא לשונית וניסוחית. אם נפרק את שתי הפסקאות, נוכל לראות על נקלה כי התוכן נשמר, אך הפך קריא יותר בזכות ארגון המשפט באופן אחר והסרת מלים מיותרות.

  1. בעיה נוספת שמתעוררת עם העמדה השוללת אקראיות היא הבעיה של דטרמיניזם היסטורי
  2. העמדה השוללת אקראיות מעוררת את בעיית הדטרמיניזם ההיסטורי
  1. השוללים קיומה של אקראיות נוהגים לטעון שהתרחשותם של גילויים מסוימים הייתה בלתי נמנעת, במוקדם או במאוחר.
  2. המחזיקים בעמדה זו גורסים כי גילויים מסוימים היו נעשים בכל מקרה.
אני מסכים שניתן לפשט חלק מהניסוחים, אבל שים לב לשני דברים. 1. המילים "עמדה זו" יותר עמומות. הן מחייבות את הקורא לחזור ולוודא באיזו עמדה מדובר. 2. המילים "במוקדם או במאוחר" מוסיפות ידע חדש. הטענה היא שייתכן שהגילוי היה נעשה בתקופה אחרת מזו שבה הוא אכן ארע, אבל בסופו של דבר הוא היה נעשה בכל מקרה. כשמנסחים מחדש צריך לשים לב לדקויות. הנס מאייר 22:55, 15 בנובמבר 2007 (IST)
  1. המתנגדים לטענות מסוג זה טוענים שהשערות היפותטיות [טאוטולוגיה...] אלה בסגנון "מה היה קורה אילו", לא ניתנות לאימות באופן עקרוני משום שהן מתייחסות למשהו שלא קרה.
  2. מתנגדיהם סבורים כי השערות 'מה היה קורה אילו' מתייחסות לדבר שלא אירע ולכן אינן ניתנות לאימות.
"באופן עקרוני" בניגוד ל-"באופן מעשי". אם אתה טוען שיש מכתשים על הצד האפל של הירח, באופן עקרוני אני יכול לשלוח לשם טיל ולוודא זאת, גם אם לא באופן מעשי. אם אתה טוען שגן העדן מלא בתולות, אני לא יכול לוודא זאת באופן עקרוני. הנס מאייר 22:55, 15 בנובמבר 2007 (IST)
  1. כתיבה היסטורית המכילה דטרמיניזם מסוג זה, המניח כי העבר חייב היה להוביל באופן בלתי נמנע להווה, מכונה בשם 'היסטוריה ויגית' (Whig history)[7] והיא זוכה לביקורת חריפה בקרב היסטוריונים של המדע בני זמננו.
  2. היסטוריציזם-מדעי מסוג זה מכונה 'היסטוריה ויגית', והיסטוריונים של המדע כמו [שם] ו[שם] מתחו עליו ביקורת חריפה.
"היסטוריציזם-מדעי" זה ביטוי הרבה יותר עמום ובלתי נגיש מ"הקהילה המדעית", גם אם יותר קצר מהנוסח המקורי. "בני זמננו" בניגוד לאלה שכתבו לפני זמננו, או יותר במדויק לפני שנות השישים, שהיו כמעט כולם ויגים. הנס מאייר 22:55, 15 בנובמבר 2007 (IST)

אבהיר גם כי אינני מתיימר לחבוש כובע של ידען בנושאים אלו, אבל המטרה המובהקת של ערך אנציקלופדי היא להיות מדויק וקריא באותה מידה וכפרסום המופנה לציבור הרחב, הדיוק והקריאות חשובים באותה מידה. אורי רדלר 19:42, 13 בנובמבר 2007 (IST)

אני מעריך את הביקורת שלך גם אם לא מסכים עם רובה. אני נגד הסרת מילות הקישור. הן מועילות בטקסט מסוג זה ובאופן כללי מקובלות בפילוסופיה בדיוק מהסיבות שציינתי. אני מסכים שיש מקום, גם אם לא דרסטי, לפישוט הניסוח במקומות מסוימים, אבל צריך לשים לב לא לאבד דקויות. אחד הדברים שקורה הרבה בערכים מסוג זה הוא שבניסיון לפשט מרדדים את הטענות. ואז נכתבות כל מיני טענות כמו "הקונסטרוקטיביסטים חושבים שכוכב מאדים לא קיים" (משהו בסגנון הזה הופיע בעבר בויקיפדיה) והעמדות המוצגות הופכות לקריקטורה של העמדות המקוריות. בהצגה פשטנית של ויכוח פילוסופי יש יותר נזק מתועלת, וזה בדיוק מה שניסית להימנע ממנו כאן. מה לעשות, המציאות מסובכת, וצריך לשקף אותה כפי שהיא, גם אם זה לא עולה בקנה אחד עם ערכים אסתטיים או סגנוניים. הנס מאייר 22:55, 15 בנובמבר 2007 (IST)


במרוכז:

א. כפי ששמת לב בוודאי, אינני מתקן את הטקסט בערך אלא מעיר את הערותי כאן. זו הסיבה לכך שאין טעם לעסוק בפרטי העריכה לדוגמה שביצעתי, אלא בנקודות שאני מעלה.

ב. לענייננו, לפיכך, הסתייגותך העיקרית היא משלושה: סילוק מלים מבניות (כאלו המגדירות במפורש ניגודי זמנים, מקום, עמדה, וכדומה); סילוק מלים שהגדרתי מיותרות; וסילוק מונחים מעורפלים (לטענתי). מעבר לאלו, דומני כי מוסכם כי יש לשנות ניסוחים מסורבלים או שגויים.

1. ניסוחים מסורבלים: כאן כוונתי בעיקר למשפטים שסדר העניינים בהם משובש, שימוש בלשון פסיבי (טוב באנגלית, רע בעברית), וכדומה. לדוגמה "במקרה הוא הניח את ידו" במקום "הוא הניח את ידו במקרה" או "שקיימות דגימות שלהם שביחס אליהן" או "אולם לפני שהתופעה התגלתה, כיצד ניתן" או "בעיה נוספת שמתעוררת עם העמדה השוללת אקראיות היא הבעיה של."

2. מלים מבניות: לגרסתך, "תפקיד מילות הקישור הוא להפוך את המבנה של הטקסט למפורש כדי למנוע בלבול." הטיעון הזה אמנם מנוגד לכללים הנהוגים בויקיפדיה אך ניתן לקבלו כל עוד מילות הקישור אכן משרתות את התכלית האמורה. טענתי הייתה שבמקרים רבים הן אינן מוסיפות לתוכן אלא מסרבלות אותו.

3. סילוק מונחים מעורפלים. חלק מהם הם מה שמכונה weasel words כמו "יש המרחיבים" או "יש הטוענים" ודומיהם. מקרה אחר הוא זה של מונחים כמו "אינטרסים חברתיים", ביחס אליהם אתה טוען שהם מובנים לכל ("אני באמת לא מבין מה לא ברור כאן"), אף כי ברור מקושיותי כי לקורא הסביר (אני, נאמר) אין הם ברורים כלל ועיקר. קח למשל את המונח הסתום (עבורי) "אינטרסים קוגניטיביים." באזכור הראשון אתה מונה אותו כזן של "אינטרס חברתי," באזכור השני הוא מקושר ל"העדפות תיאורטיות" ואילו בשלישי הוא מבואר: "אינטרסים הנובעים מהעדפות תאורטיות". מאוד לא ברור ומבלבל. אורי רדלר 00:17, 17 בנובמבר 2007 (IST)

אני מסכים שכדאי להגדיר אינטרס קוגניטיבי באזכור הראשון, אך בוא לא נהיה קטנוניים. אינטרס קוגניטיבי הוא אינטרס חברתי הנובע מההדפה התאורטית של המדען, כפי שגם האזכור השני וגם השלישי מציינים. הוא חברתי משום שהוא אינטרס בהתפתחות העתידית של המחקר המדעי שהוא, כידוע, פעילות חברתית. הנס מאייר 07:39, 20 בנובמבר 2007 (IST)
אני לא קטנוני כאן, אלא שהמילה "חברתי" מגדירה דברים שונים לחלוטין עבור אנשים שונים, כפי שהגדרתך כאן מעידה (האופן בו הבנת והגדרת את הדברים שונה מאוד מהאופן בו הייתי אני מגדיר אותם). אורי רדלר 01:53, 21 בנובמבר 2007 (IST)

תוכנית עבודה[עריכת קוד מקור]

לדעתנו מדובר באחד הערכים המעניינים שנכתבו ועל כן העלינו אותו להצבעה על הפיכתו למומלץ. בהצבעה עלו מספר הערות ורצוי לשים אליהן לב. לאחר הטיפול בהן נשמח להמליץ שוב על הערך. הנה סיכום של ההערות העיקריות:

  • הוספת פרק שיתייחס לתגליות במדעי הרוח והחברה.
  • סיבוב נוסף של עריכה לשונית. נשמח אם אורי רדלר יסייע במלאכה זו.
  • הכחלת ערכים מקושרים, בעיקר בתום הפילוסופיה של המדע.
  • הסבר בגוף הערך למספר מושגים כמו: הקהילה המדעית ואינטרסים חברתיים.
    א&ג מלמד כץשיחה 23:45, 18 בנובמבר 2007 (IST)

אשמח לעבור על הערך בסוף. אורי רדלר 15:21, 19 בנובמבר 2007 (IST)

ניסיתי לשפר ניסוחים ולהבהיר נקודות. אני מקווה שכבר לא מדובר בקטסטרופה. הנס מאייר 07:42, 20 בנובמבר 2007 (IST)

דוגמית עריכה[עריכת קוד מקור]

דוגמית עריכה שלי: מקור: גילויו של גלילאו גליליי את הירחים של צדק נחשב לאחד הגילויים החשובים שהביאו להחלפתה של תאוריית מערכת כוכבי הלכת הגאוצנטרית (שכדור הארץ במרכזה) בתאוריית המערכת ההליוצנטריתהשמש במרכזה). כפי שעולה מתיאורו של גלילאו במכתב שכתב לדוכסית כריסטינה מבית מדיצ'י[1], הגילוי לא היה מובן מאליו, אלא דרש מעקב ממושך בטלסקופ במשך מספר לילות רצופים, והבנה שגרמי השמים שבהם מדובר הם למעשה ירחים המקיפים כוכב לכת.

ערוך: גילוי ירחי צדק על־ידי גלילאו גליליי נחשב אחד הגילויים החשובים בדרך להחלפתה של תאוריית מערכת כוכבי הלכת הגאוצנטרית (שכדור הארץ במרכזה) בתאוריית המערכת ההליוצנטריתהשמש במרכזה). ממכתבו של גלילאו לכריסטינה מלורן, דוכסית טוסקנה עולה כי גילוי הירחים לא היה דבר מובן מאליו ודרש מעקב ממושך במשך כמה לילות ברציפות באמצעות הטלסקופ, והבנה שגרמי השמים שבהם מדובר הם למעשה ירחים המקיפים כוכב לכת.


  1. הסרתי את הקישור לויקי האנגלית כי: א. אפשר לקשר ישירות למכתב כאן. ב. רצוי להתבסס על תוכן המכתב המקורי (או שאולי על המכתב לבנדטו קסטלי) ובשפתו (לטינית? איטלקית?). ג. ויקי האנגלית אינה אסמכתא. את הערך בנושא יכול היה לכתוב דילטנט גמור כמוני, הרי.]
  2. עיינתי במכתבו של גלילי, כפי שהוא מופיע באינטרנט, ולא מצאתי שום אזכור לעמלו של גליליאו, כפי שהוא מאוזכר כאן, לא לירחים ולא ליופיטר. נקודה זו דורשת בירור או לכל הפחות הפנייה מדויקת לציטוט]

אורי רדלר 02:29, 21 בנובמבר 2007 (IST)

אתה מוזמן לבצע עריכה לשונית בערך עצמו - עריכה לשונית היא תהליך איטרטיבי. ירחי צדק נקראים במכתב Medicean planets. א&ג מלמד כץשיחה 02:37, 21 בנובמבר 2007 (IST)
זה אכן לא המקור הנכון. הטעות תוקנה. הנס מאייר 03:50, 21 בנובמבר 2007 (IST)

איך האדם הקדמון המציא לגמרי במקרה את הקבאב הרומני[עריכת קוד מקור]

תיאור גרוטסקי נפלא של תגלית אקראית מופיע בספרו של מאיר שלו, "איך האדם הקדמון המציא לגמרי במקרה את הקבאב הרומני". דוד שי - שיחה 20:31, 2 ביוני 2010 (IDT)


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 06:10, 9 ביולי 2013 (IDT)


קישור שבור 2[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 06:10, 9 ביולי 2013 (IDT)

משוב מ-19 בדצמבר 2015[עריכת קוד מקור]

כ









85.65.97.31 17:59, 19 בדצמבר 2015 (IST)

  1. ^ Letter to Grand Duchess Christina בוויקיפדיה באנגלית, ושם מופיע קישור לתרגום המכתב לאנגלית.