שיחה:תורת היחסות הפרטית

טעות בשנים של דייטון מילר

לפי הדף באנגלית: https://en.wikipedia.org/wiki/Dayton_Miller מילר חי עד שנת 1941 ולא עד 1944. 147.236.176.90 08:07, 12 באוגוסט 2022 (IDT)

שקילות מסה/אנרגיה נחשבת כחלק מתורת היחסות הפרטית? למיטב ידיעתי היא באה כמאמר נפרד וגם מבחינה עניינית היא לא קשורה לשאר התיאוריה. Pasteran 22:12, 31 מרץ 2004 (UTC)

היא אומנם פורסמה כמאמר נפרד, אבל היא חלק מהתיאוריה. שקילות המסה-אנרגיה היא מסקנה ישירה מהקינמטיקה היחסותית ומהגדרת התנע היחסותי. MathKnight 22:56, 6 ינו' 2005 (UTC)

העברה מתוך ויקיפדיה:פרקליטו של השטן

האם המאמר ברור ובהיר דיו? האם יש עוד דברים שלדעתכם צריך להוסיף?

אני ישבתי וקראתי את המאמר, ואפילו נראה לי שהבנתי אותו. אבל חסר בו מה התיאוריה הזאת נותנת לנו? רוב הקוראים רוצים לדעת מה עושים עם זה... טרול רפאים 20:30, 11 ינו' 2005 (UTC)

שאלה טובה. הצרה היא שתורת היחסות הפרטית היא תיאוריה לשם התיאוריה, ולצורך כל יישום מעשי משתמשים ביחסות הכללית (כי את השפעת הגרביטציה אי-אפשר להזניח, ואילו יחסות פרטית מטפלת רק במערכות אינרציאליות ללא תאוצה). מה שכן, כדי לקבל תיאור נכון של תופעות קוונטיות יש להשתמש במכניקת קוונטים הבנויה על יסוד היחסות הפרטית (זה מה שעשה הפיסיקאי פול דיראק). חשיבותה של תורת היחסות הפרטית היא בפתרון הסתירות של פיסיקת המאה ה 19 ובהיותה בסיס מחשבתי ופילוסופי ליחסות הכללית. MathKnight 22:01, 11 ינו' 2005 (UTC)

תראה על מה מבזבזים כסף :-)... וברצינות, אפשר פשוט להעתיק את התגובה שלך לערך ובכך לפתור את הבעיה... טרול רפאים 22:18, 11 ינו' 2005 (UTC)

כן. רק שכחתי להוסיף על היישומים של E=MC^2 ואנרגיה גרעינית. MathKnight 08:45, 12 ינו' 2005 (UTC)

מהירות האור בחומר

לא צריך לציין את זה איפה שהוא? טרול רפאים 11:01, 12 יולי 2005 (UTC)

זה לא כזה רלוונטי, כתוב שמהירות האור בריק C היא האינווריאנטה. MathKnight (שיחה) 12:44, 12 יולי 2005 (UTC)

התכוונתי דווקא למהירות האור בתור המגבלה על המהירות האפשרית, הרי בחומר זה לא המצב... טרול רפאים 13:00, 12 יולי 2005 (UTC)

מהירות האור זהה, בין אם בחומר ובין אם בריק - בחומר קרני האור נשברות, ולפיכך עוברות דרך ארוכה יותר, אך מהירותן אינה משתנה. 17:19, 17 בינואר 2008 (UTC)

לא נכון, כדאי שתקרא את הערך. ‏odedee • שיחה 19:22, 17 בינואר 2008 (IST)

משפט בעייתי

"את ההגדרה הפורמלית וטיפול נרחב, בליווי דוגמאות ורישום מפורש של הטרנספורמציות, ניתן למצוא במאמר הראשי בנושא: טרנספורמציות לורנץ.", צריך להחליף לניסוח יותר ברור... טרול רפאים 11:02, 12 יולי 2005 (UTC)

ניסוח לא ברור

"תוצאות ניסוי מיכלסון-מורלי, אשר פיצל אלומת אור למספר כיוונים והוחזר, ...". ניסוח לא ברור. כדאי לתקן. הא? 15:12, 17 ינואר 2006 (UTC)

קטע כפול

כל הקטע על התחזיות של תורת היחסות (יחסיות הבו זמניות, התארכות הזמן, התקצרות האורך, עליית המסה) מופיע פעמיים, פעם בהתחלה ופעם לקראת הסוף. שלא לדבר על כך שהוא מופיע גם בערך "תורת היחסות" רק בניסוח טיפה שונה (שם זה מופיע בגוף ראשון, שלא ממש מתאים לאינצקלופדיה...) חבל גם שכמעט כל המאמר מנוסח ב-"טנזורית", חסר הסבר פשטני כמו ${\vec {p}}=\gamma m_{0}{\vec {v}}\,\!$ ו-$E_{k}=mc^{2}-m_{0}c^{2}\,\!$ ואפילו $E^{2}=p^{2}c^{2}+m_{0}^{2}c^{4}\,\!$ ShoobyD 01:53, 18 יולי 2006 (IDT)

שיניתי את הערך בהתאם להערותיך. תודה. בברכה, _MathKnight_ (שיחה) 13:53, 18 יולי 2006 (IDT)

הכפילות נותרה. חמשת הנקודות האחרונות בפתיח מועתקות כמעט בשלמותן לפרק הרביעי.שמעון - שיחה - פיזיקה להמונים 10:06, 5 באפריל 2008 (IDT)

תיקון נקודות חשובות

לעורכי מערכת ויקיפדיה צריך לתקן כמה נקודות חשובות

אינשטיין היה גאון אבל גם גאונים טועים לפעמים מהירות האור אינה קבועה - זה השערה בלבד!!! וגם הזמן אינו משתנה במובן הכללי ביחד ליקום כמו שרשום פה בכמה מקומות באתר אלה רק לאיזורים "בועה" כבידתיים (זמן היקום תמיד יהיה קבוע, הזמן ה"בועתי" כביכול משתנה) פרדוקס התאומים לא יהיה קיים כי רק מי שהופעל עליו ההשפעות של נסיעה במהירויות גבוהות ישתנה ולא מי שבחוץ שום חומר לא יכול לעבור או אפילו לשאוף למהירות האור (אפילו לא לחצי ממנה) כל חומר שמאיץ מספיק מהר מתחיל לאבד יציבות ולהפוך לאנרגיה חומר שחור ואנרגייה שחורה גם הם השערות של דברים שלא מסתדריםעם התורה הקיימת בגלל שהתורה הקיימת אומרת מהירות האור קבועה ומהירות הגלקסיות קבועות דבר אשר אינו נכון אנחנו לא יודעים מה קורה בתוך מערכת מסויימת במהירויות כאלה גבוהות ההנחה אומרת שהמערכת מתנהגת בדיוק לפי הכללים של המהירות שלנו אבל כמו שהחוקים של ניוטון לא עובדים במערכות במהירויות גבוהות אלה רק חוקי אינשטיין מסבירים נכון את המערכות הללו גם במקרה זה חוקי אינשטיין לא תקפים לכל המערכות ולכן צריך תאוריה חדשה ולא להסתמך על השערות שעללות להיות לא נכונות והכי חשוב לסוף אי אפשר לסובב את חץ הזמן

תוספת אלמוני לערך:

אלמוני כתב: "לעורכי מערכת ויקיפדיה צריך לתקן כמה נקודות חשובות

אינשטיין היה גאון אבל גם גאונים טועים לפעמים מהירות האור אינה קבועה - זה השערה בלבד!!! וגם הזמן אינו משתנה במובן הכללי ביחד ליקום כמו שרשום פה בכמה מקומות באתר אלה רק לאיזורים "בועה" כבידתיים (זמן היקום תמיד יהיה קבוע, הזמן ה"בועתי" כביכול משתנה) פרדוקס התאומים לא יהיה קיים כי רק מי שהופעל עליו ההשפעות של נסיעה במהירויות גבוהות ישתנה ולא מי שבחוץ שום חומר לא יכול לעבור או אפילו לשאוף למהירות האור (אפילו לא לחצי ממנה) כל חומר שמאיץ מספיק מהר מתחיל לאבד יציבות ולהפוך לאנרגיה חומר שחור ואנרגייה שחורה גם הם השערות של דברים שלא מסתדריםעם התורה הקיימת בגלל שהתורה הקיימת אומרת מהירות האור קבועה ומהירות הגלקסיות קבועות דבר אשר אינו נכון אנחנו לא יודעים מה קורה בתוך מערכת מסויימת במהירויות כאלה גבוהות ההנחה אומרת שהמערכת מתנהגת בדיוק לפי הכללים של המהירות שלנו אבל כמו שהחוקים של ניוטון לא עובדים במערכות במהירויות גבוהות אלה רק חוקי אינשטיין מסבירים נכון את המערכות הללו גם במקרה זה חוקי אינשטיין לא תקפים לכל המערכות ולכן צריך תאוריה חדשה ולא להסתמך על השערות שעללות להיות לא נכונות והכי חשוב לסוף אי אפשר לסובב את חץ הזמן"

האם הוא צדק? אחיה פ. 09:17, 28 יולי 2006 (IDT)

ככל שאני מבין, כמאסטרנט לפיזיקה, הוא טועה [זהר].

האם אינשטיין הכיר את ניסוי מייכלסון מורלי?

למיטב ידיעתי אינשטיין לא הכיר את תוצאות הניסוי של מייכלסון ומורלי כשהחל לפתח את תורת היחסות הפרטית, אלא עשה זאת עקב הניסוי המחשבתי הידוע של הפנס המאיר ברכבת הנעה במהירות האור. מצאתי סימוכין לכך בספר (פופולרי אמנם - אבל גם זה משהו) "המפץ הגדול" של סיימון סינג. האם ניתן להסיר את המשפט הטוען כי אינשטיין התוודע לניסוי בהיותו סטודנט לתואר ראשון?

איזו סיבה בעולם יש לחשוב שפיזיקאי פעיל בשנת 1905 לא יכיר ניסוי חשוב ביותר שנערך כמעט עשרים שנה קודם לכן? עוזי ו. 01:17, 31 במאי 2007 (IDT)

זו כלל לא הטענה שלי. סביר להניח שאינשטיין הכיר את הניסוי בתור דוקטור לפיסיקה ב 1905, אך מהערך משתמע שניסוי מייכלסון מורלי גרם לאינשטיין להתחיל בתהליך החשיבה לקראת התאוריה המהפכנית שלו. זה לא נכון על פי הספר שציינתי וגם ממה ששמעתי ממקורות אחרים (מרצים בעיקר).Ereztadm 01:30, 31 במאי 2007 (IDT)

ערעור אחד הפוסטולטים

אני מוסיף הערה בסוף הערך בדבר ניסוי שנערך השנה בשבעה-עשר באוגוסט. הניסוי נערך בידי שני פיזקאים גרמנים,בו הם הצילחו,לדברם,לשבור את מחסום מהירות האור,קרי הם עברו את מהירות האור בריק. את הידיעה אודות הניסוי קראתי בעיתון הרשת "הידען"(פרי מכון ויצמן) אם מישהו יראה כי אין טעם בהוספה אנא הסבר לי מדוע,וכמובן אם בדבר יש אמת והיגיון(קצת מטופש לדבר על 'שכל ישר' כשמדברים על תאורית ותורת פיסקאליות מודרניות)אברך את הורדת הקטע. Hammerschlag 02:07, 31 באוגוסט 2007 (IDT)

אני מציע להמתין עם תוספת כזו. ויקיפדיה איננה עיתון - לא כל דבר שמתפרסם ב"הידען" נכתוב בוויקיפדיה, ודאי לא אחרי זמן כל כך קצר. יש להמתין ולראות שמדובר ביותר מקוריוז, שגיאה או בדיחה. ‏odedee • שיחה 02:19, 31 באוגוסט 2007 (IDT)

אני מודע לדבר אך כיוון שבעצם כל הפיזיקה היא תאוריה,אני סבור שניתן להוסיף את הידיעה על הניסוי,כמובן בציון(כמו שעשיתי) כי הדבר טרם הוכח. אם לא תהיה סיבה אמיתית והגיונית אני חושש שאבקש להחזיר את שכתבתי. Hammerschlag 02:42, 31 באוגוסט 2007 (IDT)

קראתי את המאמר עליו אתה מתבסס, והוא נראה מפוקפק. יש הרבה מאוד דברים שיכולים לעבור תא מהירו תהאור בריק. למשל אור בתווך בעל מקדם שבירה קטן מ 1 (זה קורה באורכי גל מסויימים). וכמובן גם כל מה שקשור לניסוי EPR. אבל הדברים האלה ידועים ממזמן. אני מתקשה להבין מהמאמר האם באמת יש פה איזה משהו חדש, ואם כן מהו. ואם היה משהו באמת יוצא דופן, היינו שומעים עליו באכסניות קצת יותר רציניות מ"הידען". eman • שיחה • ♥ 03:05, 31 באוגוסט 2007 (IDT)

בדיוק!יש דברים אך הם היו בגדר פרדוקס(ואיי השיוויון של בל) אולם בוצע ניסוי,נכון ישנה הסבירות(להכל,תורת הקוונטים) כי הוא איננו נכון,אך שני הפיסקאים יצאו בהצהרה,נדמה לי כי לא היו עושים זאת אילמלא בדקו עצמם טוב(אחרי הכל מדובר בשמם,אנו יודעים תודות להיסטוריה כי מדענים שפירסמו ידיעות חדשניות כמו זו אך מאוחר התבררו כטעות(כיוון שלא הצליחו לחזור על הניסוי),כדוגמאת מקרה "ההיתוך הגרעיני הקר","נצלבו" והוקעו.

אני לא אחזיר את הפסקה ללא אישור כמובן,אולם אני חושב כי כדאי אף נחוץ להזכיר כי ניסוים מתבצעים אודות שבירת מהירות האור,האם לא כתבו ערך על בוזון ההיגס?כתבו ועוד איך,אולם החלקיק הוא בגדר התיאוריה.לא כתבו על ניסוי ה-LHC?אותה התשובה כתבו,אולם אלו ניסוים,מה גורם להם לזכות לאזכור...?

לא הבנת את כוונתי. לא אמרתי שהניסוי מפוקפק. להפך. (אם יש משהו מפוקפק זו ההצהרה, והכתבה שמתפעלת ממנה). מה שאני אומר שהניסוי הזה הוא לא מהווה חידוש. הדברים שהזכרתי כבר הרבה שנים שאינם פרדוקסים, אלא הם ניסויים מוכרים. גם את העיניין שחלקיק שיעבור במינהור ינוע מהר יותר ממהירות האור שמעתי כבר לפני שנים (אם כי אני לא זוכר אם זה היה אז רק תיאוריה, ואז זה החידוש, שזה הוכח ניסויית). בכל מקרה, בכל הדברים האלה לא נשבר העיקרון של הסיבתיות, ואי אפשר להעביר בדרכים האלה מידע במהירות הגדולה ממהירות האור. eman • שיחה • ♥ 03:28, 31 באוגוסט 2007 (IDT)

פשוט ערך גרוע

אני זוכר היטב שבמבוא למדעי הטבע (של האוניברסיטה הפתוחה) הצליחו לבנות את היחסות הפרטית - כולל חיבור מהירויות בטרנספורמציית לורנץ, התכווצות האורך, מתיחת הזמן ושקילות מאסה אנרגיה - בשימוש בסיסי בטריגונומטריה עם דוגמאות ברורות. בהשוואה מה שיש פה זה פשוט בלגן לא נהיר.

בשם כותבי הויקיפדיה, תודה על הביקורת הבונה. להבא אם יש לך הצעות לשיפור מומלץ פשוט להיכנס לתוך הערך עצמו ולשפר אותו. הדבר שקול לאדם הרואה פיסת נייר זרוקה ברחוב, אתה יכול להתלונן על זה, ואפילו לקלל את העירייה ואת ראש הממשלה, או במקום להרים את פיסת הנייר ולהשליך אותה לפח. כל זאת לא אומר שאני חושב שהערך גרוע. הערך או לא כל-כך רע, אבל נכון שיש מקום לשיפור. טוקיוני 20:10, 25 במאי 2008 (IDT)

"לפי כלל זה, אם מכונית נוסעת ב־50% ממהירות האור אז לכאורה האור מפנסי המכונית צריך לצאת במהירות של פי אחד וחצי ממהירות האור, אך זהו לא המצב."

כבר אז ידעו שאור הוא גל, וכידוע מהירות התפשטות של גל תלוייה בתווח בו הוא מתפשט ותדירותו - לא במהירות מקור הגל. לכן גם אז לא ציפו לדבר כזה, זוהי דוגמא לא נכונה. אם אף אחד לא ישלול את הערתי, אמחוק את הדוגמא.Nir hp - שיחה 16:48, 24 ביוני 2008 (IDT)

דיון בהסרת ההמלצה?

אינני מבין דבר בפיזיקה, ולכן אינני יכול לדעת כיצד יש לתקן, אם בכלל, את הטעון תיקון. אך הביקורות בדף השיחה, ותבנית ה"עריכה" שהוצבה בערך זה לאחרונה, גורמים לחוסר נוחות. ערך שיש בו תבנית עריכה (משמע: הוא אינו טוב דיו לקריטריונים בוויקיפדיה) אינו יכול להיות מוכתר כערך מומלץ. אבקש לדון אם להביא את הערך לדיון הסרת ההמלצה.
(או, לחלופין, אם קיימים ויקיפדים המכירים את התחום ויש ביכולתם לתקן את הנדרש בערך). תודה, דני. ‏Danny-w‏ 00:59, 17 בספטמבר 2008 (IDT)

יש לערך גם כמה יתרונות: בסך הכל הוא רחב ולדעתי הוא מכסה את הנושא באופן טוב וכמעט מלא. חבל שתבנית ה"עריכה" לא נומקה. רשימת החסרונות שלו לדעתי:

• הרבה ניסוחים לא טובים או לא ברורים. באופן כללי צורת הכתיבה לא מניחה שהקורא לא יודע דבר ויש להסביר מהיסודות. הנקודות הכי חשובות מוזכרות, אך לא מודגשות. חסרים גם הסברים מבהירים על תנע ואנרגיה למשל, וכו'. עם זאת אני לחלוטין לא מסכים עם מי שכתב למעלה "פשוט ערך גרוע". ויקיפדיה אינה ספר לימוד, ואינה צריכה לבנות את הנושא מאפס באופן הדידקטי ביותר האפשרי כמו שעושים (מצויין) באו"פ. זו עדיין אנציקלופדיה.
• חסרות תמונות שיעזרו להמחיש נושא מאוד מופשט (שתי מערכות נעות זו ביחס לזו, ועוד).
• חסר הסבר המתייחס לנושא הסיבתיות בהקשר של יחסיות הבו זמניות (הרחבה והבהרה של ההסבר המופיע בקונוס האור).

אני מוכן לקחת על עצמי את הנקודה האחרונה, ואשתדל לתרום גם בהקשר של הראשונה, אך אני חושש שלא אספיק לקחת את הכל על עצמי בזמן סביר. אם אף אחד לא ייקח את שיפור הערך על עצמו, אני אתמוך בהסרת ההמלצה בשלב הזה. גיאגיאגיא - שיחה 09:13, 17 בספטמבר 2008 (IDT)

חלפה יותר מחצי שנה, ועל הערך עדיין מתנוססות הן תבנית ערך מומלץ והן תבנית עריכה. כדאי להחליט איזו מהן לא שייכת לכאן, כי המצב הנוכחי הוא קצת מוזר. JavaMan - שיחה 14:21, 20 במאי 2009 (IDT)

כדאי לפנות לעודדי שהניח את התבנית ולשאול אותו אילו חלקים בערך זקוקים לעריכה. מרפרוף נראה שפרק ה-0 כתוב לא טוב, בעיקר כל הפיסקה המדברת על ניסוי מייקלסון מורלי. אני אשכתב אותה כשיהיה לי זמן. מעבר לכך, למרות שאני אצביע בעד השארת הערך כמומלץ, ובעיקר עם עודדי עדיין טוען שהערך זקוק לעריכה, אזי יש מקום להעלות אותה לדיון הסרת המלצה. טוקיוני 15:58, 20 במאי 2009 (IDT)

עם כל הצער והכאב

הערך הזה באמת לא ראוי להיות מומלץ. עודדי צודק שיש בעיות בניסוח שלו, הוא באמת כתוב יותר כספר לימוד מאשר כערך אנציקלופדי. מעבר לכך בולטים בחסרונם כמה תת פרקים בערך:

• הגבול הקלאסי - איך מתקבלים חוקי ניוטון מתורת היחסות במהירויות נמוכות. חשוב מאוד.
• הפרק על מסקנות מאוד לוקה בחסר. צריך תת פרק נפרד על משוואת דיראק. כמו כן צריך דיון על השלכות של תורת היחסות בנושא של ספקרוסקופיה אטומית - spin orbit coupling.
• השפעות תרבותיות - הרבה מטבעות לשון נוצרו מתורת היחסות שהתרשו גם בתרבות הפופלרית, כמו מושג המרחב זמן, E=mc2 וכו'.. צריך פרק העוסק בכך.
• השפעה על השיטה המדעית.
• פרק היסטורי על תהליך הקבלה של תורת היחסות. איזכור למתקפות של שטרק על התורה כעל "פיזיקה יהודית", הנושא של ועדת פרס הנובל, וכו'..

אני לא יודע אם ללא תוספות אלו הערך לא יכול להיות מומלץ. טוקיוני 23:54, 21 במאי 2009 (IDT)

אתה מוזמן לפתוח הצבעה בויקיפדיה:ערכים מומלצים/הסרת המלצה. דניאל ב. 19:53, 2 ביוני 2009 (IDT)

פרדוקס התאומים והערה כללית

כמו שכתב Corvus בשיחה לערך "פרדוקס התאומים" - (כנראה) שההסבר הנכון לפרדוקס לא קשור בכלל לתאוצה של החללית, אלא לזמן שלוקח לחללית (במערכת שלה) לעשות את המסע - שהוא קצר יותר מהזמן שימדוד הנותר על כדור הארץ (כיוון שמרחק המסע שימדוד התאום על החללית קצר מהמרחק שימדוד התאום שנשא על כדור הארץ). אודות כך ראו חלק מהרצאה שעברה בטכניון בלינק שצירף Corvus (http://www.youtube.com/watch?v=SNDafsnIlsQ&feature=related). עוד אפשרות היא (וזו הצעה יותר פילוסופית או מתחום המטאפיסיקה) שמדובר בהסברים חופפים או משלימים אשר לבסוף יביאו לאותו הפתרון ואנו מתייחסים אליהם כנפרדים רק עקב מגבלות הבנתנו. האפשרות הזאת היא לא מבוססת בעליל אך חשבתי עליה תוך כדי הכתיבה והחלטתי להציגה ולחכות לתגובות המגיבים המכובדים.

בנוסף, דף השיחה מכיל הרבה הסברים המנוגדים אחד לשני ורובם מופיעים כאמת (כשברור שחלקם אינם נכונים) ללא מקור. צריך לעשות פה סדר - כותב שאינו בטוח בדבריו שיציין זאת ובכלל - נראה לי יותר נכון להציג יותר מקורות.

אינווריאנטים

הוספתי עוד אינווריאנטים סקלרים בתורת היחסות. אני מתלבט אם להוסיף הסבר על כך שגם ווקטורים למשל הם אינווריאנטים ורק הרכיבים שלהם לא... בנוסף קישרתי את המילה אינווריאנטים לערך סימטריה.

Nomadbl - שיחה 00:47, 12 ביולי 2011 (IDT)

ערעור על תורת היחסות

שני דברים תמוהים: 1. למה זה מופיע בערך הזה ולא בערך על תורת היחסות הכללית? הרי הניסוי הזה התרחש בהשפעת כבידה, ובתנאים כאלה ממילא תורת היחסות הפרטית לא נכונה. 2. למה לקשר לכתבות פופולריות ולא למאמר המקורי? [1] זאת אמורה להיות אנציקלופדיה! 85.65.157.5 12:42, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

1. זה מתאים לערך הזה כי תורת היחסות הפרטית היא זו שעוסקת בענייני מהירות של חלקיקים. ההרחבה של תורת היחסות הכללית (שמכילה את הפרטית) עוסקת בעיקר בתוצאה של השפעות כבידה, ואלה לא רלוונטיות לניסוי (למעט אולי תיקוני מדידות וכדומה).

2. צודק.

3. אכן, לכתוב ש"התגלה חלקיק שעובר את מהירות האור" זה חריף מדי. קודם שהניסוי יעבור ביקורת של הקהילייה המדעית כולה. בינתיים צריך לכתוב ש"מדענים טוענים שנתגלה שמואון-נייטרינו עשוי לעבור את מהירות האור" ולהסביר למה זה מוקדם מדי לטעון כך בוודאות. אישית הרחבתי את הניסוח אך מדי פעם משחזרים אותו. --אלעזר - שיחה 12:53, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

אלמוני, נא לא לשנות זאת סתם כך. בערך הזה נטען שאי אפשר לנוע מהר מהאור, ולכן ראוי להביא ראיות סותרות בערך הזה. --אלעזר - שיחה 13:18, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

לא עשיתי שום עריכה בערך. 85.65.157.5 13:30, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

אז לא כיוונתי אליך. אני מתנצל. --אלעזר - שיחה 14:05, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

ערעור על תורת היחסות

לאחר "פינג פונג" בנושא "ערעור על תורת היחסות" המפנה לתוצאה חריגה שהתקבלה לאחרונה וכביכול נוגדת את תורת היחסות, אני מציע להוריד פסקה זו. בהקשר של ערך אנציקלופדי, טכני, הסוקר מעל ל100 שנה של ניסויים ואף מספר לא מועט של נסיונות כושלים להפרכת התאוריה, אין מקום לידיעה חדשותית. לא יתכן שידיעה כזו, איזוטרית וטריה, תתפוס נפח כה גדול בערך המוקדש לאחת הפסגות של המדע המודרני. ההתעקשות על הכנסת הנושא מהווה לדעתי ראיה לכך שמדובר בהשחתה, המוסווית בהעמדת פנים של רצון לתרום, בעוד שמטרתה לקעקע את אמינות המדע מסיבות אידאולוגיות, פוליטיות ודתיות. כמובן שאם תוצאת הניסוי תקבל משנה תוקף וקבלה מסוימת בקהילה המדעית, עניין של שנה שנתיים, מקומו לחזור בהקשר המתאים. אגב, בשלוש שפות אחרות שבדקתי בוויקפדיה לא העלה אף אחד על דעתו להכניס ידיעה איזוטרית זו לתוך הערך של תורת היחסות.

בלי קשר למניעי הכותבים, אני תומך בהחלט במחיקת הפסקה. עוזי ו. - שיחה 13:57, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

מניעי הכותבים לא קשורים בכלל. אני אחד מהם, ואין לי אף אחת מהכוונות שהוזכרו. מצד שני, הרי גם אם הניסוי שגוי, או שיש הסבר אחר, לא התקבלה מעולם תוצאה כל כך בולטת כזאת ולכן יהיה ראוי להזכיר אותה אפילו בתור ניסוי שגוי. אנשים ששומעים על הניסוי יחפשו עליו מידע, ולא יקבלו בעברית מידע אמין אז כדאי לדעתי לנסות לתת פה קצת מידע כזה - בזהירות הנדרשת, כמובן. עם זאת, אולי יש משהו בכך שזאת ידיעה עיתונאית גרידא. --אלעזר - שיחה 14:05, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

ובכל מקרה, זאת לא "ידיעה איזוטרית". הניסוי הזה רציני מאוד. זה לא אומר שהוא לא שגוי, כמובן, או שאין לו הסבר טוב אחר כלשהו. --אלעזר - שיחה 14:22, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

זו לא ידיעת חדשות אלה הודעה של הארגון שהכי מתקדם מבחינת החקר של נושא החלקיקים. בנוגע לשאר השפות אני מעריך שגם בהם יכניסו פסקה כזאת בקרוב. צריך להוסיף סייגים לפסקה בנוגע לכך שהייתה השפעה של כוח הכבידה ושהנייטרו עברו בטווח אבל צריך לזכור שהתוצאה לא הייתה בתחום של טעות המדידה ויש סבירות גבוהה שהניסוי יגרום לתיקונים בתורת היחסות. --Eitan110 - שיחה 14:06, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

עוד אין "סבירות גבוהה" לשום דבר. והביאו בחשבון כל אפקט ידוע, אני מניח, מה שמשאיר אפקטים לא ידועים - שאינם, בהכרח, שגיאה בתורת היחסות. --אלעזר - שיחה 14:07, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

כמו אלעזר ואיתן. ההאשמות בהשחתה הן הכפשות בלתי מבוססות. ALC • כ"ד באלול ה'תשע"א • 16:09, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

והנה אזכור בויקי האנגלית לגבי מהירותו של הנייטרינו. אולי באמת זה הערך המתאים. --אלעזר - שיחה 14:26, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

בהמלצתו של עוזי ו. הורדתי שוב. למה באמת לא להעביר לערך הנויטרינו. אני מנחש שלפחות עד מוצאי שבת תורת היחסות תזכה לחסד.

עוזי הביע את דעתו. בינתיים יותר התנגדו להורדה משהסכימו, אז אין סיבה להוריד. עדיין. מה שבטוח, שלהשאיר רק את הפסקה שעוסקת במדידות הלא מדוייקות זה מיותר. הפסקה הזאת היא הקדמה בלבד. --אלעזר - שיחה 00:33, 25 בספטמבר 2011 (IDT)

אני גם מצטרף לתומכים בהסרה, לפחות בינתיים. ניסוי יחיד לא אומר כלום. רק אם חזרות עליו תומכות בממצאים יש לו ערך מדעי שראוי לאיזכור אנציקלופדי. eman • שיחה • ♥ 00:55, 25 בספטמבר 2011 (IDT)

לפי מה שהבנתי, זה לא ניסוי יחיד. הם עשו זאת פעמים רבות. 85.65.157.5 01:06, 25 בספטמבר 2011 (IDT)

אני מסכים עם עוזי ואימן. מדע לא נולד ביום ולא בשבוע. נחכה קצת שיבינו מה הלך (או לא הלך) שם ומה זה אומר, ורק אז נכתוב על זה. אני גם מתנגד לעמדת אלעזר שגם אם הניסוי שגוי הוא ראוי לאזכור. תוצאות שגויות מהפכניות מתקבלות מידי פעם, ונשכחות עם הפרכתן. מקומן בעיתון ולא באנציקלופדיה. דניאל • תרמו ערך 01:40, 25 בספטמבר 2011 (IDT)

אז כן מזכירים חסם עליון למסה של נייטרינו שנמדדה בדרך דומה אך מעט פחות מדוייקת, ובניסוי יחיד וקצר יותר, ולא מזכירים ניסוי שהוא כנראה מדוייק הרבה יותר? ואני לא חושב שהוא ראוי לאזכור אם הוא פשוט הכיל תוצאות שגויות (וזה, יש לציין, לא מאוד סביר), אלא אם יש הסבר לתוצאות שאיננו כולל שכתוב של תורת היחסות. --אלעזר - שיחה 02:11, 25 בספטמבר 2011 (IDT)

יום? שבוע? הם עבדו על זה 3 שנים. 132.72.40.169 12:20, 25 בספטמבר 2011 (IDT)

מה זה קשור? הם פרסמו את זה לפני כמה ימים. דניאל • תרמו ערך 12:29, 25 בספטמבר 2011 (IDT)

מדובר בסדרת ניסויים. לפי מה שכתוב במאמר התוצאות חזרו על עצמם 3 פעמים בשנתיים האחרונות http://static.arxiv.org/pdf/1109.4897.pdf --Eitan110 - שיחה 13:29, 25 בספטמבר 2011 (IDT)

תומך בדעתו של עוזי. גילגמש • שיחה 13:47, 25 בספטמבר 2011 (IDT)

מדובר בקבוצת חוקרים מהבכירים בעולם בתחומם ובמתקן מהמשוכללים והמתקדמים בעולם אם לא הראשון מסוגו. מחיקת המידע על הניסוי, שעורר סערה בעולם, שלכאורה מצריך הסבר בשל כך שאינו עולה בקנה אחד עם תורת היחסות - היא קצת מוזרה, בלשון המעטה, לדעתי. אין לי ספק כי יש בו חשיבות אנציקלופדית לתוכן דף ערך זה. ALC • כ"ז באלול ה'תשע"א • 00:46, 26 בספטמבר 2011 (IDT)

כדאי שתצפה בערך בעוד חצי שעה בערוץ 10 בראיון עם אחד מהמדענים שהשתתף בניסוי, בסוף התוכנית של לונדון וקירשנבאום. הוא טען שמה שיצא על הניסוי היה מוגזם ולא מדוייק. בכל מקרה, ויקיפדיה היא לא עיתון. כשתהיה לנו יותר פרספקטיבה נדע מה לכתוב. בינתיים עדיף שנמנע מלכתוב על כך. eman • שיחה • ♥ 00:50, 26 בספטמבר 2011 (IDT)

צפיתי. הוא דווקא חיזק את דעתי. הוא אמר במפורש כי תוצאות הניסויים שלהם הראו כי החלקיקים נעו במהירות הגבוהה (במקצת - כמפורט במאמר עצמו) ממהירות האור. הוא אמר כי הפרשנות שניתנה לכך בבלוגים רבים שהתוצאה ערערה את תורת היחסות היא פטפטנות שאין לה עדיין כל יסוד וגם עם דבריו אלה אני מסכים. עדיין מוקדם להעריך מה, אם בכלל, ההשלכות התיאורטיות של התוצאות ואם בכלל תהיינה כאלה ומה ההסבר לתוצאות. אך הוא לא הטיל ספק בתוצאות עצמן. זה כל מה שפורט בדף הערך בשלב זה. וזה אכן עניין משמעותי שזו הפעם הראשונה בהיסטוריה שמתועד באופן אמין שכזה. ALC • כ"ז באלול ה'תשע"א • 01:45, 26 בספטמבר 2011 (IDT)

אז מה אם תועד דבר כזה? שום דבר לא מיוחד --Meni181818 - שיחה 01:49, 26 בספטמבר 2011 (IDT)

אם "עדיין מוקדם להעריך מה, אם בכלל, ההשלכות התיאורטיות של התוצאות", סימן שאין מקום להזכירן בערך. eman • שיחה • ♥ 01:52, 26 בספטמבר 2011 (IDT)

עיין כאןרשת ב --Meni181818 - שיחה 01:56, 26 בספטמבר 2011 (IDT)

אם זה משנה במשהו לדיון, אני חוזר בי. יש כאן אנשים שמבינים טוב ממני בהרבה הן בפיזיקה והן בסטנדרטים בויקיפדיה. אבל קשה לי לקבל את זה שלא יהיה אזכור כלשהו, איפשהו. --אלעזר - שיחה 02:01, 26 בספטמבר 2011 (IDT)

התגלו תוצאות ניסויים שעל פי הידוע כיום, אינן עולות בקנה אחד עם התיאוריה שמפורטת בדף הערך. אין ספק שהתוצאות מחייבות הסבר, וחשיבותן רבה מאד, כתופעה שעד כה נחשבה כבלתי אפשרית - על פי תיאוריה זו. ALC • כ"ז באלול ה'תשע"א • 03:35, 26 בספטמבר 2011 (IDT)

התוצאה נזכרת בערך טכיון שם הוא הכי רלוונטי. ALב, ככל הידוע לי אינך פיזיקאי, ולכן מוזרה לי קבעתך החד משמעית שקיומם של טכיונים הוא בלתי אפשרי לפי תורת היחסות. הרי קיומם נחזה כבר לפני עשורים. דניאל • תרמו ערך 08:34, 26 בספטמבר 2011 (IDT)

מאד מוזרה לי קביעתך החד משמעית כאילו כתבתי במקום כלשהו את המשפט שכתבת לעיל שכתבתי אותו. מאד מוזר לי גם שבפעם נוספת (בקודמת הסרת את דבריך לאחר שהערתי לך) הנך מתייחס אישית אד הומינם (בהערות מוזרות לגבי מה שידוע לך לגבי מידת הידע שלי בפיזיקה, כאשר אינני חושב שהנך יודע מי אני ומה תחומי הידע שלי) ולא לגופן של הטענות שנטענו בדף השיחה. חבל שטענות אישיות מהן אלה גרמו למשתמש:Elaz85 לפרוש מהדיון משום שסבר (ואולי אף טעה בכך) כאילו "יש כאן אנשים שמבינים טוב ממני בהרבה הן בפיזיקה והן בסטנדרטים בויקיפדיה". זו בדיוק הדרך שבה אנו גורמים למשתמשים טובים לאבד מוטיבציה להתדיין איתנו ולתרום לשיפור דפי הערכים במיזם. צר לי על כך מאד. ALC • כ"ג בחשוון ה'תשע"ב • 06:26, 20 בנובמבר 2011 (IST)

מה שיפה במדע שבסוף האמת יוצאת לאור ומתנגדיו (כלומר הדתיים) נאלצים לאכול את הכובע. אין לי שום דבר נגד הדת אלא שהיא מטה את השיפוט בכל הקשור למדע ועובדות. חובה על כותב אנציקלופדיה להיות ביקורתי כלפי עצמו ולמנוע זאת. המשתמש שהחל בשיחה • ג"ג באליל תמוז ה'תשע"ב לבריאת משהו? • 11:02, 23 ביוני 2012 (IST)

סתם לעדכן: תוצאות הניסוי בהן נייטרינו נע לכאורה יותר מהר ממהירות האור נתגלו כטעות מדידה עקב שגיאה בכיול המכשירים. איינשטיין שוב צוחק אחרון. בברכה, MathKnight (שיחה) 11:34, 23 ביוני 2012 (IDT)

אם הבנתי נכון, אתה לא מדייק: נתגלתה בעיה ברכיבים (אני מכיר כבל רופף ועוד איזה משהו) שהיתה עשויה לגרום לשגיאת מדידה, ולכן צריך לחזור על הניסוי. זה עוד לא אומר שאכן היתה שגיאה, או לאיזה כיוון. --אלעזר - שיחה 21:23, 23 ביוני 2012 (IDT)

חיבור של הרבה מהירויות

אני רוצה לדעת איך מחשבים בד"כ את הגבול על n של "סכום" n מהירויות שוות שסכומן הקלסי שווה למהירות האור כאשר n שואף לאינסוף, או פורמלית, אם $s_{1}\oplus s_{2}={\frac {s_{1}+s_{2}}{1+{\frac {s_{1}s_{2}}{c^{2}}}}}$, איך מחשבים את $\lim _{n\to \infty }\bigoplus _{i=1}^{n}{\frac {c}{n}}$? לי יצא, באמצעות טכניקה שפיתחתי ${\frac {e^{2}-1}{e^{2}+1}}c$. -- רועי.ס - שיחה 10:46, 1 בנובמבר 2014 (IST)

אכן; שאלה יפה. נסה טנגנס היפרבולי. עוזי ו. - שיחה 18:23, 28 בדצמבר 2014 (IST)

לא שמתי לב לזה, אבל באמת ברעיון שלי שתי הפונקציות שהגעתי אליהן בסוף הן טנגנס היפרבולי וארקטנגנס היפרבולי (שאני ייצגתי כ-$c{\frac {e^{2x}-1}{e^{2x}+1}}$ וכ-${\frac {\ln \left({\frac {c+v}{c-v}}\right)}{2}}$) -- רועי.ס - שיחה 16:33, 30 בדצמבר 2014 (IST)

ועוד דבר שקשור לחיבור מהירויות

איך מחברים מהירויות בכיוונים ניצבים? כלומר, אם יש חללית שטסה במהירות של 250000 ק"מ בשנייה ביחס אלינו ויורה טיל שנע במהירות 250000 ק"מ בשנייה ביחס אליה ובניצב לכיוון שבו אני רואים אותה זזה, מה המהירות של הטיל ביחס אלינו? -- רועי.ס - שיחה 17:44, 28 בדצמבר 2014 (IST)

קיימת נוסחה לחיבור מהירויות בכיוון כללי בערך באנגלית. במקרה של מהירויות ניצבות לטיל יש רכיב מהירות מקביל למהירות החללית וזהה למהירות החללית ביחס אלינו בערכו (250,000 ק"מ בשניה) ועוד רכיב ניצב שקטן מ-250,000 ק"מ בשניה פי $\gamma ={\frac {1}{\sqrt {1-({\frac {2.5}{3}})^{2}}}}$. ההסבר לערך הרכיב הניצב הוא שהציר המרחבי הניצב לא עובר שינויים עקב טרנספורמציית לורנץ בעוד שהזמן עצמו מתארך ולכן המהירות איטית יותר. המהירות הכוללת מתקבלת מחיבור וקטורי של שני הרכיבים -- EitanTs - שיחה 23:06, 16 במרץ 2015 (IST).

אז חיבור מהירויות הוא לא חילופי? רועי.ס - שיחה 16:55, 24 ביוני 2015 (IDT)

אכן; ראה חיבור מהירויות (הנוסחה נוספה לשם בעקבות השאלה שלך כאן). עוזי ו. - שיחה 17:37, 24 ביוני 2015 (IDT)

מסה - הערה

שלום, אני לומד את הנושא עכשיו ואם אטעה אשמח אם יתקנו אותי ואלמד מטעויותיי.
אתם כתבתם באחד מהקטעים נוסחה של מסה יחסותית שעבור מסת מנוחה $m_{0}$ מתקיים $m=\gamma \cdot m_{0}$.
אני לא יודע איך זה מוגדר לרוב ועבור מה, אך במהלך הקורס הגדרנו את פקטור לורנץ להיות $\gamma ={\frac {1}{\sqrt {1-v^{2}/c^{2}}}}$ כאשר $v$ זו מהירות מערכת $S'$ ביחס למערכת $S$.
ולכן, יכול להתקיים מצב בו ישנו פקטור לורנץ עבור מערכת $S'$ וגם מסה $m_{0}$ לה וקטור מהירות ${\vec {u}}$
כאשר ${\vec {u}}\neq {\vec {v}}$ ולכן $m={\frac {m_{0}}{\sqrt {1-({\frac {u}{c}})^{2}}}}\neq \gamma \cdot m_{0}$ במערכת $S$. --46.120.124.96 21:11, 6 ביולי 2017 (IDT)

במקרה שאתה מתאר יש שלושה סוגי $\gamma$, כי יש יותר משתי מערכות (באופן כללי, עבור $n$ מערכות יהיו $n \choose 2$) ערכים שונים של $\gamma$).

אם נגדיר את מערכת הייחוס של המסה $m$ כ-$S''$, יש לנו:

• $\gamma _{S\to S'}={\frac {1}{\sqrt {1-v^{2}/c^{2}}}}$
• $\gamma _{S\to S''}={\frac {1}{\sqrt {1-u^{2}/c^{2}}}}$
• $\gamma _{S'\to S''}={\frac {1}{\sqrt {1-w^{2}/c^{2}}}}$

כאשר : $\ w={\frac {v_{1}-v_{2}}{1-{\frac {v_{1}v_{2}}{c^{2}}}}}$ הוא ההפרש בין שתי המהירויות (לפי כללי חיבור המהירויות).

מקווה שזה עוזר. נדב ס. • שיחה 23:26, 8 ביולי 2017 (IDT)

ככלל אתה צודק, ניתן להסתכל על המצב בתור 3 מערכות, כל שכן, אני לא חושב שתמיד צריך ליצור מערכת חדשה בכל פעם שנוספת לך מסה עם מהירות שונה,

אני חושב שהכי טוב, על מנת להבהיר את העניינים, זה לכתוב את הנוסחה $m={\frac {m_{0}}{\sqrt {1-({\frac {u}{c}})^{2}}}}$. --46.120.124.96 21:02, 9 ביולי 2017 (IDT)

יש להסביר טוב יותר את האותיות הממסנות גדלים פיסקליים

שלום, בדף מופיעים האותיות c, v כמציינות גדלים פיסיקליים. לקח לי קצת זמן להבין ש- c זוהי מהירות האור. מהו v טרם פענחתי. בכל מקרה, נראה לי שיהיה יעיל אם יתווסף הסבר לאותיות אלו. תודה!

v זו מהירות. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 20:32, 15 בספטמבר 2018 (IDT)

חסר ניתוח של "המרחק על פי תורת היחסות"

הזמן על פי תורת היחסות הוא ניתוח ברור ומאיר עיניים, חסר ניתוח דומה של "המרחק על פי תורת היחסות", יש סיכוי טוב שהעורך העניק ניתוח כזה במקור, ומישהו הוריד אותו  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
79.182.57.201 05:23, 12 באוקטובר 2018 (IDT)

מינקובסקי

מה שאני אומר, הוא קצת קטנוני, אבל הניסוח "בעזרתו של המתמטיקאי הרמן מינקובסקי..." עשוי ליצור את הרושם שמדובר בזוג חברים, או לפחות בשני קולגות מלאי הערכה זה לזה. הרמן מינקובסקי היה אחד מהמורים המעטים שממש לא סבלו את איינשטיין. (ניתן למצוא לכך תימוכין בערך על אלברט איינשטיין עצמו, בויקיפדיה). מינקובסקי היה נבון מספיק בשביל להתעלות על רגשותיו,ולתמוך פומבית בתורתו של איינשטיין. אבל איינשטיין ניסה להימנע ממרחב מינקובסקי ככל שיכל, עד שהניסוח של תורת היחסות הכללית חייב אותו. לצערי, אני לא בבית, ולכן המקורות אינם זמינים לי, אבל אנסה לספקם בהמשך היום.

שלוש טעויות לוגיות בפרק "שעון במערכת הנעה במהירות קבועה והתארכות הזמן"

בהתחלה כתוב שם: "עבור גוף הנע במהירות האור ביחס לגוף אחר, הזמן העובר הוא אפס (כלומר, לא עובר זמן)".

אבל בסוף כתוב שם: "במהירויות השואפות למהירות האור, ייקח לשעונו של הצופה הנע זמן אינסופי להשלים תקתוק שני, ולכן ידמה לו כאילו הזמן עומד מלכת".

טעות ראשונה [שאחרי פירסומה כאן תוקנה ע"י תיקון הציטוט הראשון]: יש סתירה בין שני הציטוטים, אז נא להחליט: האם "לא עובר זמן" פירושו ש"הזמן העובר הוא אפס" (כפי שכתוב בציטוט הראשון), או שמא להפך: "הזמן עומד מלכת" פירושו "זמן אינסופי" (כפי שכתוב בציטוט השני)?

טעות שניה היא בציטוט השני: אם אכן מדובר (כפי שמצוין שם) ב"מהירויות השואפות למהירות האור", אז לשעונו של הצופה הנע יקח זמן שרק שואף למשהו, אבל זה עדין לא המשהו עצמו (כפי שבטעות כתוב בציטוט השני).

טעות שלישית, והיא העיקר: אם המהירות היחסית - שבין הצופה לבין הגוף הנצפה - שואפת למהירות האור, אז מבחינת הצופה הזמן שלוקח לגוף הנצפה לעבור מסלול של שנת אור שואף - לשנה אחת בלבד - ולא ל"זמן אינסופי" (כפי שבטעות כתוב בציטוט השני). העובדה - שהזמן שואף רק לשנה (ולא לזמן אינסופי) - מסתדרת היטב עם משוואת הזמן היחסותית $\Delta T_{r}={\frac {\Delta \tau }{\sqrt {1-{\frac {v^{2}}{c^{2}}}}}}$ משום, שבפעולת החילוק הזאת מה ששואף לאפס זה - לא רק המכנה (כלומר השורש הריבועי) אלא - גם המונה $\Delta \tau$ (שלמעשה היה אפילו אפס ממש - אילו מהירות הגוף שעובר את מסלול שנת האור - היתה מהירות האור ממש), ולכן תוצאת החילוק הנ"ל - לא רק שאינה "זמן אינסופי" (כפי שבטעות כתוב בציטוט השני) אלא - אפילו אינה חייבת "לשאוף" לזמן אינסופי! למשל בדוגמה דלעיל, התוצאה שואפת לשנה אחת - ותו לא! אגב זה גם אומר, שלא ניתן להשתמש במשוואת הזמן היחסותית הנ"ל - אם המהירות שבין הצופה לבין הגוף הנצפה היא מהירות האור, ושאם בכל אופן רוצים להשתמש במשוואת זמן יחסותית עבור מהירות האור עצמה אז אין ברירה אלא - להכפיל את שני אגפי המשוואה הנ"ל במכנה (כלומר בשורש הריבועי) - וכך לקבל משוואה נכונה בעלת שני אגפים מאופסים...

סמי20 - שיחה 21:29, 21 בספטמבר 2021 (IDT)

אני לא מבין מה אתה רוצה בטענה השלישית. נניח שאחד הגופים נח והשני נע במהירות הקרובה למהירות האור. הגוף הנע עובר מרחק של שנת אור בזמן של שנה מנקודת המבט של הגוף הנח, שהוא זמן של (נניח) שניה אחת מנקודת המבט של הגוף הנע. ה"זמן האינסופי" הוא הזמן-הנח שחולף בין תקתוקי השעון-הנע, ומשמעותו שהזמן הנע מואט עד כדי עצירה. על איזה שבר אתה מדבר, שהמונה שלו שואף כביכול לאפס? עוזי ו. - שיחה 11:34, 22 בספטמבר 2021 (IDT)

ראשית, אני הולך לצטט כעת מדבריך שני משפטים עוקבים, והרשה לי להוסיף לציטוט הזה הגהה קלה בתוך סוגרים מרובעים (עם הדגשות שלי): "נניח שאחד הגופים נח והשני נע במהירות הקרובה למהירות האור. הגוף הנע עובר מרחק של שנת אור בזמן [שקרוב אל זמן] של שנה מנקודת המבט של הגוף הנח".

שנית, אתה שואל: "על איזה שבר אתה מדבר שהמונה שלו שואף כביכול לאפס?" אוקי הוספתי כעת, לתוך נוסח הודעתי מאמש, את השבר שעליו אני מדבר. השבר הוא אפוא: $\Delta T_{r}={\frac {\Delta \tau }{\sqrt {1-{\frac {v^{2}}{c^{2}}}}}}$, כך שהמונה הוא $\Delta \tau$ בעוד שהמכנה הוא השורש הריבועי. שים לב שבדוגמה המיספרית שעליה אנחנו דנים, $\Delta T_{r}$ הוא שנה אחת - שהיא הגבול שאליו שואף הזמן שבו הגוף יהיה נצפה כעובר מסלול של שנת אור ושנע במהירות ששואפת אל מהירות האור; בעוד שהמונה $\Delta \tau$ הוא שניה, כלומר זהו זמן ששואף לאפס (לפחות בקנה מידה של שנה), ולמעשה הוא אפילו היה אפס ממש - אילו מהירות הגוף שעובר את מסלול שנת האור - היתה מהירות האור ממש (ולא רק מהירות ש"קרובה" למהירות האור).

שלישית, וזה העיקר: אתה טוען: "ה'זמן האינסופי' הוא הזמן-הנח שחולף בין תקתוקי השעון-הנע". האם ב"זמן אינסופי" אתה מתכוון לקבוע את האינטרוואל של $\ T_{r}$ ? אם אכן כך, אז כפי שציינתי כבר בהודעתי מאמש - שנה היא לא זמן אינסופי - והיא אפילו לא זמן שרק "שואף" לזמן אינסופי. אבל אם הפרמטר - שאת האינטרוואל שלו קבעת כ"זמן אינסופי" (או כזמן ששואף אל זמן אינסופי) - אינו $\ T_{r}$, אז מהו הפרמטר - בהתייחס לשבר הנ"ל?

סמי20 - שיחה 12:58, 22 בספטמבר 2021 (IDT)

$\Delta \tau$ אינו זמן ש"שואף לאפס" בשום אופן; זהו קבוע, שמשמש רק להשוואת השעונים. תציב במקום הערך הזה שניה. עוזי ו. - שיחה 14:12, 22 בספטמבר 2021 (IDT)

לאט לאט.

האם אתה מסכים עם ההיגד המתמטי דלהלן:

אם - גוף נתון - נצפה על ידיך כנע במהירות ששואפת (מתמטית) למהירות האור, אז הזמן - שיקח לגוף לעבור מסלול של שנת אור - שואף (מתמטית): א. לשנה אחת - מנקודת מבטך - כלומר בהתייחס אל $\Delta \ T_{r}$, ב. לאפס - מנקודת המבט של הגוף שעובר את המסלול - כלומר בהתייחס אל $\Delta \tau$.

אם אתה לא מסכים עם סעיף ב, אז האם אתה מסכים לפחות עם סעיף א?

סמי20 - שיחה 14:39, 22 בספטמבר 2021 (IDT)

שתי הטענות נכונות. עוזי ו. - שיחה 15:00, 22 בספטמבר 2021 (IDT)

גילוי נאות: אחרי שהגבת, אבל לפני שהיספקתי לראות שכבר הגבת, הוספתי להיגד המתמטי (שעליו הגבת) את שמות הפרמטרים בעלי האינטרוואלים $\Delta \ T_{r}$, $\Delta \tau$ (משום מה לא קיבלתי התרעה על התנגשות עריכה), ואני מעריך אפוא שתגובתך הנ"ל לא תשתנה בעקבות ההוספה הנ"ל (אבל אם היא תשתנה אז אתה מוזמן לציין זאת).

איך אתה יכול, מצד אחד להסכים עם סעיף ב של ההיגד - שמדבר על "שאיפה" של $\Delta \tau$ (בעוד שהשאיפה רלוונטית רק לגבי משתנה אבל לא לגבי קבועים), אבל מצד שני לטעון (בתגובתך הלפני אחרונה) כי $\Delta \tau$ "קבוע" (בלתי מאופס)? אבל אתה יודע מה? זורם אתך, $\Delta \tau$ הוא קבוע (בלתי מאופס). אז איך אתה מסביר את העובדה שהוא קבוע (בלתי מאופס) רק עבור מהירויות ששואפות למהירות האור, אבל הוא משתנה ונעשה לאפס - כשהמהירות היא מהירות האור? אדרבא, מעצם העובדה שרק במהירות האור $\Delta \tau$ הנו מאופס, נובע כי הוא לא קבוע אלא משתנה. אמור מעתה: בדוגמה המיספרית שעליה אנחנו דנים, $\Delta T_{r}$ הוא שנה אחת - שהיא הגבול שאליו שואף הזמן שבו הגוף יהיה נצפה כעובר מסלול של שנת אור ושנע במהירות ששואפת אל מהירות האור; בעוד שהמונה $\Delta \tau$ הוא שניה, כלומר זהו זמן משתנה ששואף לאפס, ולמעשה הוא אפילו היה אפס ממש - אילו מהירות הגוף שעובר את מסלול שנת האור - היתה מהירות האור ממש (ולא רק מהירות ש"קרובה" למהירות האור).

על כל פנים, הייתי מחריש אילו בתוך הערך היה כתוב כי היחס ${\frac {\Delta T_{r}}{\Delta \tau }}$ שואף לאינסוף (כאשר המהירות שבין הצופה - לבין הגוף הנצפה כנע - שואפת למהירות האור), כי זאת טענה שניתנת להוכחה, אבל הרי "הזמן האינסופי" המצוין שם אינו מיוחס שם ליחס ${\frac {\Delta T_{r}}{\Delta \tau }}$ אלא הוא מיוחס שם אל $\Delta \ T_{r}$. בקיצור, כלפי טענתך כי - $\Delta \tau$ אינו זמן ש"שואף לאפס" בשום אופן (גם אם $\Delta \tau$ הוא רק שניה), אטען אני כי - גם $\Delta \ T_{r}$ אינו זמן ש"שואף לאינסוף" (גם אם הוא שנה תמימה) - וקל וחומר שהוא אינו "זמן אינסופי" (בלי מושג השאיפה) כפי שבטעות מצוין בתוך הערך. סמי20 - שיחה 15:02, 22 בספטמבר 2021 (IDT)

לקחת טענה ברורה (הזמן הוא שנה אחת מנקודת המבט של המערכת הנייחת ואפס מנקודת המבט של קרן האור הנעה), והעמסת עליה את המושג המבלבל "בהתייחס אל Delta t"; אני חושב שהחלפת בין נקודות המבט, ואינני יודע האם "בהתייחס אל" פירושו שמחלקים בגודל הזה או מכפילים בו. מה ששואף לאינסוף כאשר המהירות שואפת למהירות האור אינו דלתא טאו או דלתא טי, אלא היחס ביניהם, המסומן בערך ב-gamma. עוזי ו. - שיחה 15:52, 22 בספטמבר 2021 (IDT)

בגוף הערך כן כתוב שהיחס gamma שואף לאינסוף. זה בא לידי ביטוי בצורה די פשוטה: אם לפני תחילת התנועה המערכת הנעה מכיילת את השעון שלה כך שיבזיק מדי שניה, כמו במערכת הנחה, אז כאשר המהירות גדולה הצופה הנח ימדוד את פרק הזמן ("דלתא T_r") בין ההבזקים כהולך ומתארך (בהשוואה לשניות שלו - "דלתא tau"), וכשהמערכת הנעה תגיע למהירות האור, ההבזק הבא לעולם לא יופיע; משום שהזמן במערכת הנעה נעצר מנקודת המבט של הצופה הנח. עוזי ו. - שיחה 16:10, 22 בספטמבר 2021 (IDT)

שוב היתה התנגשות עריכה שאליה התוודעתי רק אחרי שביצעתי שינויים בהודעתי הקודמת, וביצעתי אותם רק אחרי שהגבת אליה.

מחמת הבילבול שנוצר מכך שהוספתי את הדלתות להיגד המתמטי שאליו היסכמת לפני שהוספתי אותן, אחזור עליו - שוב עם הדלתות - אך הפעם ביתר בהירות, ואשמח לקבל סופית את תגובתך אליו:

אם - גוף נתון - נצפה על ידיך, כנע במהירות ששואפת (מתמטית) למהירות האור, וכעובר מסלול של שנת אור, אז: א. הזמן $\Delta \ T_{r}$ שואף (מתמטית) לשנה אחת. ב. הזמן $\Delta \tau$ שואף (מתמטית) לאפס.

מסכים?

הבעיה שלי עם מה שכתוב בתוך הערך, היא עם הציטוט השני שאותו ציטטתי מהערך - כבר בהודעתי הראשונה מאמש, ואצטט זאת שוב: "במהירויות השואפות למהירות האור, ייקח לשעונו של הצופה הנע זמן אינסופי להשלים תקתוק שני". הערך טוען אפוא כי $\Delta \ T_{r}$ הוא זמן אינסופי (כאשר המהירות שבין הצופה - לבין הגוף הנצפה כנע - שואפת למהירות האור). לדעתי, האינסופיות (או ליתר דיוק השאיפה לאינסופיות) תקפה רק לגבי היחס ${\frac {\Delta T_{r}}{\Delta \tau }}$ (כאשר המהירות שבין הצופה - לבין הגוף הנצפה כנע - שואפת למהירות האור), ולכן יש לתקן בתוך הערך את הציטוט הנ"ל.

סמי20 - שיחה 16:20, 22 בספטמבר 2021 (IDT)

לטענות הראשונות אינני מסכים. אתה מחליף בין הזמן טאו, ליחידות שבהן מודדים אותו, שאותן מסמנים בדלתא-טאו. מכיוון שדלתא-טאו קבוע (למשל: שניה), הטענה שדלתא-טי שואפת לאינסוף שקולה לכך שהיחס של דלתא-טי לדלתא-טאו שואף לאינסוף. עוזי ו. - שיחה 17:42, 22 בספטמבר 2021 (IDT)

אכן החלפתי בין הזמן לבין הדלתא שלו, משום שההנחה שלי הייתה - הערתך בתגובתך הלפני אחרונה: "מה ששואף לאינסוף כאשר המהירות שואפת למהירות האור אינו דלתא טאו או דלתא טי". על כל פנים, כעת, אחרי שהוסרה משולחן הדיונים סוגיית הזמן האינסופי, עדין נותר לתקן בתוך הערך את סוגית השאיפה: כלומר לדעתי, במקום המשפט "במהירויות השואפות למהירות האור, ייקח לשעונו של הצופה הנע זמן אינסופי להשלים תקתוק שני", יש לנסח: "במהירויות השואפות למהירות האור, הזמן שייקח לשעונו של הצופה הנע - להשלים תקתוק שני - ישאף לזמן אינסופי". סמי20 - שיחה 21:27, 22 בספטמבר 2021 (IDT)

הניסוח הראשון יותר ברור בעיני. זו המשמעות של שאיפה לגבול. עוזי ו. - שיחה 22:46, 22 בספטמבר 2021 (IDT)

הערך "גבול של פונקציה" פותח במילים: "גבול של פונקציה הוא מושג יסוד בחשבון אינפיניטסימלי, שמתאר לאיזה ערך מתקרבת הפונקציה כאשר המשתנה הבלתי תלוי הולך ומתקרב לנקודה מסוימת". אם כן, כך גם יש לנסח את השאלה, לאיזה ערך "מתקרבת" פונקצית הזמן שבין שני תקתוקי השעון הנע - כאשר משתנה המהירות "מתקרב" לנקודה של מהירות האור.

וראה עוד שם: "הפונקציה $f$ שואפת לאינסוף בנקודה $x_{0}$". כלומר: היא "שואפת לאינסוף" אם המשתנה של הפונקציה שואף לנקודה זו.

ככל הידוע לי זהו גם הנוסח התקני המקובל בקהילייה המתמטית העולמית כדי לתאר גבול אינסופי של פונקציה (שהמשתנה שלה שואף לנקודה נתונה).

אמנם במקום המושג "שאיפה" (אינסופית של הפונקציה), אפשר גם להשתמש במושג של ה"גבול" (האינסופי של הפונקציה), כגון לנסח אצלנו: "במהירויות השואפות למהירות האור, ייקח לשעונו של הצופה הנע - זמן שגבולו אינסופי - להשלים תקתוק שני". אבל בתוך הערך הנוכחי, הנוסח הנוכחי - שאינו מציין שהזמן האינסופי הוא רק "גבול" (של זמן השעון הנע) או רק יעד "השאיפה" (של זמן השעון הנע) - הנו לדעתי נוסח בלתי תקני, ועל כל פנים אתפלא מאד אם תצליח למצוא מקור מתמטי מוסמך שמגבה את הנוסח (הבלתי תקני לדעתי) שרשום כעת בתוך הערך על "תורת היחסות הפרטית". סמי20 - שיחה 00:39, 23 בספטמבר 2021 (IDT)

תודה על ההגדרה של גבול. אפשר להגביר את מהירותו של הגוף הנע, בהדרגה, כך שפעימת השעון הבאה לא תיראה (על ידי הצופה הנח) לעולם. זו המשמעות של המשפט המופיע בערך. עוזי ו. - שיחה 11:50, 23 בספטמבר 2021 (IDT)

כשהיצגתי כאן את הנוסח התקני - המקובל בקהילייה המתמטית העולמית - לגבי פונקצית זמן "ששואפת לאינסוף" (ולא פונקצית זמן "בעלת ערך אינסופי"), עשיתי זאת, לא כדי להשכיל אותך בעובדה זו שכמובן ידועה לך, אלא רק כדי להגיע לפואנטה שהובאה בסוף תגובתי: "אתפלא מאד אם תצליח למצוא מקור מתמטי מוסמך שמגבה את הנוסח - הבלתי תקני לדעתי - שרשום כעת בתוך הערך".

כתבת: "אפשר להגביר את מהירותו של הגוף הנע, בהדרגה, כך שפעימת השעון הבאה לא תיראה (על ידי הצופה הנח) לעולם".

למה הפעימה הבאה לא תיראה לעולם? הלא תסכים איתי, שאחרי "ההגברה" הראשונה של המהירות, מירוווח הזמן שבין שתי הפעימות יהיה עדין סופי, ולכן הפעימה הבאה - תיראה גם תיראה. כך גם אחרי "ההגברה" השניה, וכך גם אחרי ההגברה השלישית, וכך לעולם. אז מתי לדעתך הפעימה הבאה תפסיק להיראות?

אפרט את הנקודה הסמנטית הזאת. ובכן המושג שבו השתמשת, "הגברה הדרגתית" של המהירות [לעבר מהירות האור], הוא בסך הכל חזרה במילים אחרות על מה שאני כיניתי "שאיפה" של המהירות אל מהירות האור. אבל עדין, גם אם "מגבירים" את מהירותו של הגוף הנע הדרגתית - כך שהיא "תשאף" אל מהירות האור, זה עדין לא מבטיח שמהירות הגוף תצליח אי פעם "להגיע ממש" אל מהירות האור (במיוחד אם לגוף יש מסת מנוחה בלתי מאופסת), כך שההגברה/השאיפה ההדרגתית הזאת תגרום לכל היותר לכך - שהמרווח שבין שתי פעימות השעון הנע - "ישאף" בהדרגה אל זמן אינסופי, אבל המירווח הזה עדין ישאר תמיד זמן סופי (שרק שואף לאינסוף). לכן, כל עוד שמהירות הגוף הנע - רק "מוגברת/שואפת" הדרגתית אל מהירות האור - אך בלי להגיע אליה ממש, הרי שמה שאתה קורא "פעימת השעון הבאה" - דווקא כן תיראה אחרי זמן סופי כלשהו של הצופים הנחים - שאמנם ילך ויגדל הדרגתית אך תמיד ישאר סופי, ולכן הנוסח המופיע בתוך הערך - שכביכול המירווח הזה הנו "זמן אינסופי" - אינו תקין לפחות לפי מה שמקובל להבין במושג "להיות אינסופי" (בשונה מהמושג "לשאוף לאינסוף" שאינו מופיע בתוך הערך). סמי20 - שיחה 13:25, 23 בספטמבר 2021 (IDT)

"מתי לדעתך הפעימה הבאה תפסיק להיראות?" -- זו שאלה חסרת משמעות: הפעימה הבאה לעולם לא תיראה; ללא-אירוע אין זמן התרחשות. השאלה בפסקה האחרונה היא למעשה הפרדוקס של אכילס והצב. אם הנוסע הנע מבקש לגרום שהצופה הנח לא יראה את פעימות השעון שלו, אז כאשר נותרה חצי שניה (על פי השעון הנח) הוא יאיץ למהירות שתגרום להופעת הפעימה להתרחק לכדי שניה, וחוזר חלילה. המהירות שלו נמוכה ממהירות האור בכל רגע, ושואפת אליה. יחס התרחבות הזמן סופי בכל רגע, ושואף לאינסוף. עוזי ו. - שיחה 15:02, 23 בספטמבר 2021 (IDT)

קראתי את תגובתך במלואה - ברוב קשב והאזנה, ומתברר לי כי - כדי להתייחס אליה - די שאתייחס לביטוי יחיד המופיע בה: "יאיץ".

רק אקדים ואספר לך שלמעשה, כשקראתי את תגובתך הלפני אחרונה - שבה כתבת "אפשר להגביר את מהירותו של הגוף הנע בהדרגה" - סברתי לתומי, שבמושג "הגברה" התכוונת למושג המתמטי "שאיפה" - שהלא זהו בדיוק המושג שמופיע בתוך הערך במשפט הבעייתי [לדעתי] שכזכור דן על "מהירויות השואפות למהירות האור"; כלומר חשבתי שב"הגברה" התכוונת לטעון כי, אם נתונה סידרה אינסופית של מהירויות שבהן כל אחת גדולה מקודמתה (אך קטנה ממהירות האור), אז מירווח הזמן שבין שתי הפעימות - שמתאים למהירות נתונה שבסידרה האינסופית הזאת - יתגלה מתישהו (במהלך בדיקת הסידרה) כ"זמן אינסופי" (כפי שמצויין בתוך הערך); על כך תמהתי - שהלא אדרבא ההפך הוא הנכון - המירווח יהיה תמיד סופי עבור כל מהירות נתונה שבסידרה האינסופית הזאת.

אבל משקראתי כעת את תגובתך הנוכחית אני מבין כי, במילה "הגברה" שבתגובתך הקודמת התכוונת - לא למושג המתמטי "שאיפה" - אלא למושג הפיסיקלי/קינמאטי "תאוצה", כלומר אתה למעשה מגייס לטובת עמדתך מערכת יחוס בלתי אינרציאלית. ובכן, כל מה שנותר לי לעשות כעת הוא רק להזכיר את נושא הפרק הנדון כאן (כפי שהוא גם מופיע מפורשות בכותרת של כל הדיון הזה): "שעון במערכת הנעה במהירות קבועה והתארכות הזמן".

סיכומו של דבר, לטעמי יש לתקן את המשפט הבעייתי הנ"ל [לדעתי], באחת משתי הדרכים הבאות: או, הן למחוק מכותרת הפרק הנ"ל את המילה "קבועה", והן להחליף - במשפט הבעייתי הנ"ל [לדעתי] שבפרק הנ"ל - את המילה "השואפות" במילה "המאיצות"; או לאמץ את הצעתי הישנה להיצמד לנוסח התקני המקובל בקרב הקהילייה המתמטית העולמית, לגבי פונקצית זמן אשר (רק) "שואפת לאינסוף", במקום הנוסח הנוכחי - שמדבר על "זמן אינסופי" - כלומר שמתייחס לפונקציית זמן בעלת ערך אינסופי.

סמי20 - שיחה 17:07, 23 בספטמבר 2021 (IDT)

הזמן מתארך עבור כל מהירות קבועה ביחס *סופי*; היחס הזה *שואף לאינסוף* כאשר המהירות שואפת למהירות האור. עוזי ו. - שיחה 17:25, 23 בספטמבר 2021 (IDT)

אני מזכיר שהטענה שלי היא, לא לגבי "היחס הזה" (כלשונך), אלא לגבי מה שכתוב בתוך הערך על הזמן דלתא-טי אשר (כפי שמצויין בתוך הערך): "ייקח לשעונו של הצופה הנע...להשלים תקתוק שני". מה שאני טוען אפוא לגבי הזמן הנ"ל דלתא-טי (לא לגבי "היחס הזה" כלשונך), הוא הדבר הבא: הואיל והפרק דן על מהירות "קבועה" (כפי שגם מצויין בכותרתו), אז בהכרח שבמהירויות קבועות אשר רק "שואפות" מתמטית (ולא חלילה מאיצות פיסיקלית) למהירות האור - הזמן דלתא-טי שייקח לשעונו של הצופה הנע להשלים תקתוק שני - ישאף לזמן אינסופי. אבל המשפט המופיע בתוך הערך אומר משהו אחר, ואני מצטט: "במהירויות [קבועות] השואפות [מתמטית] למהירות האור, ייקח לשעונו של הצופה הנע זמן אינסופי להשלים תקתוק שני". כפי שציינתי, הנוסח הזה אינן תקני, משום שהוא אינו עולה בקנה אחד עם הנוסח המקובל בקרב הקהילייה המתמטית העולמית, לגבי פונקצית זמן אשר (רק) "שואפת לאינסוף", במקום הנוסח הנוכחי - שמדבר על "זמן אינסופי" - כלומר שמתייחס לפונקציית זמן בעלת ערך אינסופי. לכן היצעתי לתקן את הנוסח הזה, באופן שיעלה בקנה אחד עם הנוסח המקובל בקרב הקהילייה המתמטית העולמית. סמי20 - שיחה 17:51, 23 בספטמבר 2021 (IDT)

בהקשר הזה אין שום הבדל בין שאיפה (מתמטית) להאצה פיזיקלית. עד שתגיע לכאן הקהילייה המתמטית העולמית ותאמר אולי אחרת, לדעתי הניסוח תקין וברור. עוזי ו. - שיחה 18:09, 23 בספטמבר 2021 (IDT)

כתבת: "עד שתגיע לכאן הקהילייה המתמטית הבינלאומית ותאמר אולי אחרת, לדעתי הניסוח תקין וברור". ובכן זה לא רק עניין של הנוסח המקובל בעולם, אלא זה בראש ובראשונה הנוסח המקובל בעולם שעליו חתומה רשמית גם ויקיפדיה עצמה בתוך הערך גבול של פונקציה, כך שגם אם הניסוח הנדון - שבתוך הערך תורת היחסות הפרטית - הנו לדעתך "תקין וברור", הוא עדין מבלבל את מי שכמוני קורא את שני הערכים הנ"ל המופיעים באותה ויקיפדיה עצמה.

כתבת: "בהקשר הזה אין שום הבדל בין שאיפה (מתמטית) להאצה פיזיקלית". ובכן אני מציע - לא להשאיר את הנושא עמום אלא - להחליט האם, בהקשר של מה שכתוב בתוך הערך - "במהירויות השואפות למהירות האור" - מתייחסים למהירויות שמאיצות פיסיקלית: אם אכן כן (שכן לטענתך "בהקשר הזה אין שום הבדל בין שאיפה מתמטית להאצה פיזיקלית"), אז זה עומד בסתירה אל כותרת הפרק - שמדברת במפורש על מהירות "קבועה" (כלומר על מערכת יחוס אינרציאלית). אבל אם כשכתוב בתוך הערך - "במהירויות השואפות למהירות האור" - ההתייחסות היא רק למהירויות קבועות שאינן מאיצות פיסיקלית (ושרק שואפות מתמטית אל מהירות האור), אז מתגלית סתירה בין שני ערכים שבתוך ויקיפדיה עצמה כלומר - בין אופן ההתנסחות לגבי האינסופיות שבתוך הערך הנוכחי - לבין אופן ההתנסחות לגבי האינסופיות אשר (מקובל רשמית בכל העולם ואשר) מופיע בתוך הערך גבול של פונקציה.

סמי20 - שיחה 18:52, 23 בספטמבר 2021 (IDT)

הבנה איכותית של התופעה דורשת שאיפה לגבול (היינו האצה). אבל התופעה של התארכות הזמן (ביחס קבוע) קיימת במהירות קבועה, וכך זה מוסבר בערך. עוזי ו. - שיחה 19:06, 23 בספטמבר 2021 (IDT)

כתבת: "הבנה איכותית של התופעה דורשת שאיפה לגבול (היינו האצה)". אני מניח כי ב"תופעה" התכוונת לתופעה המתרחשת עם דלתא-טי (מירווח הזמן שבין שתי פעימות עוקבות של שעון נע).

שאלה קריטית: האם ההבנה שאותה אתה מכנה "הבנה איכותית של התופעה", דורשת לדעתך (רק/גם) עיון איכותי בשאיפה מתמטית, או דורשת לדעתך (רק/גם) עיון איכותי בהאצה פיסיקלית? אני לא שואל סתם, אלא יש לי סיבה עיונית מאד טובה לשאול זאת, שהרי:

א. אם אני מעיין איכותית - בשאיפה מתמטית - כלומר בסידרה אינסופית של מהירויות קבועות שבהן כל אחת גדולה מקודמתה (אך קטנה ממהירות האור), אז אני מגלה כי מירווח הזמן שבין שתי הפעימות - הוא תמיד סופי עבור כל מהירות קבועה שמופיעה בסידרה האינסופית הזאת - בניגוד אל מה שכתוב בתוך הערך.

ב. אם אני מעיין איכותית - בהאצה פיסיקלית - כלומר בתסריט שאותו תיארת כמקביל אל תסריט אכילס והצב, אז אמנם אני מגלה כי מירווח הזמן שבין שתי הפעימות - הוא אינסופי - ממש כפי שמצוין בתוך הערך, אלא שהדרישה לעיון כזה בתוך הפרק הנדון - עומדת בניגוד אל הביטוי "מהירות קבועה" שמצוין מפורשות בכותרת של אותו פרק עצמו.

לכן כל כך חשוב לי שתבאר האם לדעתך, הדבר שאותו דורשת "הבנה איכותית של התופעה", הוא לדעתך (גם/רק) עיון איכותי בשאיפה מתמטית, או שמא הדבר שאותו דורשת "הבנה איכותית של התופעה" הוא לדעתך (רק/גם) עיון איכותי בהאצה פיסיקלית.

סמי20 - שיחה 19:48, 23 בספטמבר 2021 (IDT)

קישורים מיותרים?!

מדוע נמחקו הקישורים שהוספתי לערך? הרי הם מפנים לערכים שרלוונטיים מאוד לערך זה. מדוע המשתמש גילגמש החליט שמדובר בקישורים מיותרים? (תרומה אנונימית, בבקשה לא לחתום בשמי)

רב הקישורים שהוספת מיותרים. כפי שהשבתי בדף שיחתי לא מקשרים לכל מושג אפשרי שמופיע בערך. קישרת כמעט כל מילה שנייה שמופיעה בערך. זה מיותר ולא מקובל. אני לא מתנגד לקישורים רלוונטיים שיש להם תרומה משמעותית לערך. כמו כן, אף אחד לא יטרח לחתום בשמך היות ששמך אינו ידוע בלאו הכי. גילגמש • שיחה 20:24, 2 באוגוסט 2022 (IDT)