שיחה:תל חדיד

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

השגות על הערך[עריכת קוד מקור]

  • בערך נאמר: "נוכרים שהתיישבו בתל חדיד סולקו על-ידי יאשיהו מלך יהודה", יתכן שכך הדבר, אבל מה המקור לכך? ציון בני חדיד ברשימת השבים אינו מוכיח שהם גלו לבבל דווקא משם, יתכן ועברו למקום אחר אך עדיין נקראו על שם מקומם הראשון. נת- ה- - שיחה 12:17, 18 בספטמבר 2009 (IDT)[תגובה]
להלן תשובתי:
  1. המקור הוא הארכאולוגיים - ראו קישור.
  2. החידוש של הממצאים הוא שנוכרים היו במקום כבר במאה ה-7 לפנה"ס.
  3. בספר נחמיה כתוב על גם על תושבי חדיד ועוד :"אלה בני המדינה העולים משבי הגולה אשר הגלה נבוכדנאצר מלך בבל וישובו לירושלים וליהודה איש לעירו. נבוכדנאצר מלך בבל הגלה את יהודה במאה ה-6 לפנה"ס.

יוצא מכאן כי הנוכרים סולקו. הארכאולוגיים טוענים שהיה זה בעקבות הרפורמה הדתית של יאשיהו מלך יהודה (את זה לא כתבתי - זו השערה טובה. לשנה טובה תכתבו ותחתמו, לאלתר לחיים טובים, דני - שיחה 12:27, 18 בספטמבר 2009 (IDT)[תגובה]

יוס, ההדגשות האלה מיותרות וקצת מגמתיות. האנשים יקראו וילחצו על הלינק שבא להם ‏Ori‏ • PTT15:33, 28 בינואר 2010 (IST)[תגובה]
כשמדובר על ערך שמרחיב על יישוב שמהווה את המשכו של היישוב שבערך, אז כדאי להדגיש בערך. זה לא קישור במעמד של "רצפת פסיפס", או "יהושוע בן נון", שמרחיבים בנושאים שנזכרים בערך, זה קישור לערכים שנושאם קרוב באופן הדוק לנושא הערך עצמו.
זה כמו שמדגישים הפניה לערך מורחב. יש משפט או שניים על הכפר הערבי, ויש הפניה לערך המורחב על הכפר, יש משפט על המושב הישראלי, והפניה לערך עליו.
אני, אגב, בכלל הייתי מאחד את הערכים (שלושתם, או לפחות את הכפר הערבי והיישוב העתיק, הרי הראשון הוא המשך רציף של השני), אבל זה לא קשור לדיון. יוסאריאןשיחה 15:37, 28 בינואר 2010 (IST)[תגובה]
אתה לא מגיב לדבריי המשכנעים, אבל משחזר את עריכתי. בורר? דוד שי, מגיסטר? יוסאריאןשיחהערביי הרצליה כבר לא כועסים 09:23, 8 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]
הגבתי יוס. זה נראה לך לבורר? אין לי בעיה. שיהיה אחד מהם. ‏Ori‏ • PTT13:00, 8 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]
אני מסכים עם אורי. זהר דרוקמן - Talk to me Goose!13:33, 8 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]
פניתי למגיסטר. יוסאריאןשיחהערביי הרצליה כבר לא כועסים 13:34, 8 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]
לא מבין למה - זה בכלל לא נושא לבוררות. זהר דרוקמן - Talk to me Goose!13:34, 8 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]
למה לא? יוסאריאןשיחה 13:53, 8 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]
כי ממתי אנחנו מדגישים קישורים, מלבד בתוך תבניות הפניה לערכים מורחבים? זהר דרוקמן - Talk to me Goose!13:55, 8 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]
לא יודע, אבל זה קיים. ראה לדוגמא בערך איסטנבול (הראשון שפתחתי), מודגשים שם גם הבוספורוס (למה בדיוק?), וגם קונסטנטינופול וביזנטיון. יוסאריאןשיחה 13:57, 8 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]
אז גם שם צריך לתקן. יש להדגיש שמות נוספים רק בפתיח. זהר דרוקמן - Talk to me Goose!13:59, 8 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]
כתבתי לפני התנגשות עריכה: בפריז מודגשת ההפניה לתכנית אוסמן, בפרק על התקופה. בירושלים, למרות הפניה לערך מורחב בראש הערך, מודגשת היציאה מן החומות בגוף הטקסט, ובפרק על התחבורה מודגשת הרכבת הקלה בירושלים. מומלצים (בחרתי כמה באקראי): בערך המומלץ נהר מודגשים מושגי יסוד גאוגרפיים, כמו נגר עילי, נגר בסיס, בסיס ספיקה וקו פרשת מים בגוף הטקסט, במומלץ סן מרינו מודגשת פלאצו פובליקו, למרות הפניה לערך מומלץ בראש הפרק, ובערך נצרת מודגשים כל האתרים המרכזיים בעיר. כל זה רק הדגשות להפניות, בערכים המומלצים שציינתי יש עוד עשרות הדגשות לאתרים בעיר ללא קישור. יוסאריאןשיחה 14:09, 8 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]
אז גם שם יש לתקן (בייחוד בנהר, שממש לא קריא). ברשימות (כמו בנצרת) זה גם מקובל לעיתים. אתה רוצה שאמנה ערכים בלי הדגשות ונבדוק מי מנצח? אני מוכן להתערב שיש יחס של 1:10. זה לא נהוג וזו לא הנורמה ובכל מקום בו זה מופיע יש לתקן. זהר דרוקמן - Talk to me Goose!14:11, 8 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]
יש כאלה גם, אבל אין מדיניות שלא להשתמש בהדגשות בערכים, וכשיש מושגי מפתח בתחום, או נושאים שקרובים באופיים לערך, מקובל להשתמש. בסוף עברתי בעיקר על מומלצים של אורי, שכנראה פחות משתמש בהדגשה להפניות. עכשיו הסתכלתי על מומלץ של רנבר - ירושלים בתקופת בית שני - שם מודגשים מושגי יסוד רבים כמו קשת וילסון, צדוקים, פרושים, העיר העליונה והסטיו המלכותי. ניסיתי רק לשמוט את הקרקע תחת לטענתך כאילו יש נוהג שלא להשתמש בהדגשות שכאלה, אני חושב שאם הן מופיעות במספר רב של ערכים מומלצים, אז כנראה שהמדיניות לא אוסרת עליהן. יוסאריאןשיחה 14:17, 8 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]
אין מדיניות, אך יש בהחלט נוהג עליו עוברים מספר ערכים, מומלצים או לאו, שיש לתקנם. זהר דרוקמן - Talk to me Goose!14:20, 8 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]
כתבתי לפני התנגשות עריכה: ולגופו של עניין - ברור שלא מקובל להדגיש כל הפניה, אבל תסכים איתי שאם הערך היה רחב דיו היה תת פרק על הכיבוש הממלוכי וההתיישבות הערבית במקום, ומשם היתה הפניה לערך המורחב. מכיוון שהערך מצומצם, אפשר לוותר על תת הפרק, אבל כדאי להשאיר הדגשה בהפניה לערך על הכפר. יוסאריאןשיחה 14:22, 8 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]
לא, כי אתה שובר את העקרון העיצובי באמצע פיסקה. העין נמשכת למילים המודגשות ובכך מוסחת הדעת. זהר דרוקמן - Talk to me Goose!14:23, 8 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]
אז אולי להפנות לערך מורחב מאמצע הפרק? יוסאריאןשיחה 14:24, 8 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]
לדעתי זה באמת לא משהו שצריך להתפתח ליותר מדי שורות. מה שלי מאוד מפריע זה הדרושי מקור שמפוזרים בערך. סקרלטשיחה 14:32, 8 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]

היות ונתבקשתי לברור, אציין: באופן עקרוני איני אוהב הדגשות באמצע טקסט, מהסיבות שציין זהר. במקרה זה מספר ההדגשות זעום, ולא ממש צורם לי בעין, אבל היות ושני משתמשים כבר ציינו שזה צורם להם אעדיף להימנע מכך. אני מסכים עם יוסאריאן שההגשות היו על קישורים שחשיבותם לפיסקה גבוהה לאין שיעור מקישורים אחרים שקיימים בה (ולכן רצה להעניק להם בולטות), ופתרון סביר לכך יהיה לחזור עליהם בסוף בערך בפיסקת "ראו גם" (על פי הדברים, כולל שלי, בדיון שכאן). ‏Magisterשיחה 16:32, 8 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]

מקורות לנכתב בערך[עריכת קוד מקור]

מדף השיחה עולה כי דני ונטורה היה מעורב בכתיבת הערך, וכדאי לבדוק את נכונות הדברים. חלק ניכר מהפרק "התעודות מתל חדיד" נראה כמחקר ראשוני. גם אם נכונים הדברים בדבר "הצעות החוקרים" (עדיין מוצבות על חלקן תבניות מקור), מחשיד הניסוח שמתחיל ב"האמור בספר נחמיה מעלה נקודה נוספת" וכל החלק הזה עושה רושם של מחקר ראשוני. יוסאריאןשיחה 14:42, 8 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]

הסרתי את החלקים עליהם היתה מונחת תבנית מקור, ושניסוחם נשמע כמחקר ראשוני. יוסאריאןשיחהערביי הרצליה כבר לא כועסים 18:32, 17 במרץ 2010 (IST)[תגובה]