ישיבת שיח יצחק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שיח יצחק)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שיח יצחק
אין תמונה חופשית
ישיבה
תאריך ייסוד ה'תשנ"ו
השתייכות ישיבת הסדר
חסידות חדשה
מייסדים הרב שג"ר
והרב יאיר דרייפוס
ראש הישיבה הרב יאיר דרייפוס
תלמידים כ-50
ספרים ספרי הרב שג"ר, ספריו של הרב יאיר דרייפוס וקובצי מאמרים בעניינים שונים
מיקום גבעת הדגן שבאפרת
קואורדינטות 31°40′56″N 35°10′16″E / 31.682090°N 35.171238°E / 31.682090; 35.171238קואורדינטות: 31°40′56″N 35°10′16″E / 31.682090°N 35.171238°E / 31.682090; 35.171238

ישיבת שיח יצחק היא ישיבת הסדר וישיבה גבוהה הממוקמת בגבעת הדגן שבישוב אפרת שבגוש עציון, ובראשה עומד הרב יאיר דרייפוס.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה הוקמה ב ה'תשנ"ו (1996) כבית מדרש קטן בתיכון הימלפרב בירושלים, על ידי הרב שג"ר והרב יאיר דרייפוס. הישיבה יועדה בתחילה לבוגרי ישיבות הסדר ובתקופה זו נקראה 'ישיבת שיח', בניסיון להראות את העניין שיש לישיבה בשיח פתוח ורחב בין עולם התורה לעולם הסובב, ובשיח חדש בכלל.

ב 1999 עברה הישיבה למשכנה הנוכחי בגבעת הדגן באפרת ולאחר זמן החלה לפעול בשיתוף עם מוסדות אור תורה סטון של הרב שלמה ריסקין. ב-2001 הצטרפה הישיבה למסלול ההסדר והצטרפו אליה בוגרי ישיבות תיכוניות ותיכונים. בהמשך נסגרו השיעורים הנמוכים ולמדו בה רק בוגרי צבא ומשרתי הסדר לאחר השירות הצבאי.

בסוף שנת 2003 שינתה את שמה לישיבת שיח יצחק על שם ד"ר יצחק ברויאר.

בכ"ה בסיוון ה'תשס"ז (2007) נפטר הרב שג"ר, ומאז מכהן הרב יאיר דרייפוס כראש ישיבה יחיד. בחודש תמוז תשע"ג הונחה אבן הפינה של מבנה הקבע של הישיבה, שייבנה במקום אחר בגבעת הדגן.[1]

בשנת 2014 נפתחה בישיבה תוכנית שנתית בשם "צירופים" המיועדת לבני 24 ומעלה, ומטרתה "לאפשר לדמויות בעלות חזון ורוח לצמוח מבחינה רוחנית, לימודית ואישית ולהבשיל לכדי היותם מנהיגים תורניים".[2]

מאז 2016 שבה הישיבה לפעול כישיבת הסדר ולומדים בה גם בוגרי ישיבות תיכוניות ותיכונים לפני הגיוס. באותה שנה החלה לפעול חבורת "נהלך ברג"ש", הכוללת אברכים חרדים שנפגשים פעם בשבוע ללימוד לאור תורת הרב שג"ר. את החבורה מרכז הרב אלחנן ניר.

בשנת 2017 החלה לפעול בישיבה תוכנית דו שנתית בשם "בתורתו יהגה - תוכנית ללימודים תורניים גבוהים", המיועדת לבוגרי ישיבות משיעור ו' ומעלה, ללימוד תורה על פי דרכו של הרב שג"ר.[3]

בצוות הישיבה נמנים הרב יאיר דרייפוס, הרב ד"ר אורי ליפשיץ, הרב אבישי שרייבר, הרב ד"ר נעם סמט, הרב אלחנן ניר, ד"ר זוהר מאור, ד"ר איתן אברמוביץ, הרב אחיה סנדובסקי ואבישר הר-שפי. לאורך השנים למדו ולימדו בישיבה רבנים ואנשי רוח רבים; בעבר לימדו בה בין השאר הרב מנחם פרומן, הרב אביה הכהן, הרב יהושע אנגלמן, פרופ' חביבה פדיה ופרופ' דוד הנשקה.

לומדים בישיבה כארבעים תלמידים.

דרכה של הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישיבת שיח יצחק התנהלה בהובלת דמותו של ראש הישיבה הרב שמעון גרשון רוזנברג, שבהגותו המקיפה והקיומית התייחס, בין השאר, גם להתמודדות העולם הדתי עם התפיסות הפוסטמודרניות המקיפות אותו.

מגמת הישיבה במקורה הייתה להציע לבוגרי ישיבות הסדר כיוון רוחני חדשני, בדרכה של החסידות ומתוך התמודדות עם אתגרי העולם המודרני בכלל ועם הפוסטמודרניזם בפרט. בשנת ה'תשס"א נפתחה מסגרת ההסדר של הישיבה לבוגרי ישיבות תיכוניות ותיכונים וזאת במסגרת הרחבת השאיפה לכדי ניסיון שבישיבה תתהווה "התרחשות לימודית ורוחנית שתצמיח תלמידי חכמים מושרשים בתורה מחד, ומאידך - מצויים היטב בשיח התרבותי הכללי כחלק מעולמם היהודי".

הישיבה משתדלת לפתח אווירה פתוחה וידידותית המאפשרת חירות להזדהות עם אמונותיה ומצוותיה של היהדות מתוך שיח פנימי. תלמידי הישיבה הבקיאים בספרות העולם ובפילוסופיה מוצאים מענה לכך בלימוד הישיבתי שאינו מתעלם מהמקורות הללו, אלא מתכתב איתם תוך חתירה כנה לשילוב התורה בכל תחומי הרוח. מתוך כך הישיבה מעודדת מאוד יצירה בכל התחומים, יחד עם הלימוד בישיבה, וחלק מתלמידיה אף משתתפים בבמות יצירה שונות, כגון כתב העת "משיב הרוח", תיאטרון "אספקלריא", כתיבה במוסף "שבת" של מקור ראשון ועוד. תלמידים רבים אף מפתחים את כשרונותיהם בתחומי הציור, תיאטרון, שירה, דמיון מודרך, נגינה וכיוצא בזה.

הלימוד בישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו בכל ישיבה, אבן היסוד היא לימוד הגמרא בעיון, בו משתדלים להביא לידי ביטוי מגוון של גישות ושיטות לימוד. בתוך הלימוד ישנו עיסוק גם בשאלות ונושאים יסודיים הקשורים לסוגיה ואינם עולים בלימוד הישיבתי הרגיל. הלימוד משלב יחד עם לימוד הפרשנים הקלאסי גם ניתוח ספרותי של הסוגיות, ולימוד מחקרי מעמיק תוך השוואת הסוגיה למקורות התנאיים ולירושלמי ועיסוק במקורות אקדמיים.

דגש רב מונח על לימודי חסידות, מתוך המחשבה שזו יכולה "להפגיש את האדם בן זמננו עם עולם קיומי ורגשי של עבודת ה'", מעבר לעיסוק האינטלקטואלי. בגישתו של הרב שמעון גרשון רוזנברג יש לחסידות מקום מרכזי בהתמודדות עם השאלות הפוסטמודרניות, ובקבלתן לתוך השיח הדתי.

ספרות תורנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה מפיצה את תורתה בערבים וימי עיון וכן בספרים בהוצאתה:

  • ספרי הרב שג"ר - שובי נפשי, על כפות המנעול, זיכרון ליום ראשון, כלים שבורים, אהבוך עד מוות, פור הוא הגורל לפורים ועוד.
  • גשם - קובץ מאמרים על תעניות וגשמים בעקבות מסכת תענית. עורך: אבישר הר-שפי, תשס"ד. בהשתתפות הרב שג"ר, הרב דרייפוס, אלחנן ניר ואחרים.
  • ויקרא את שמם אדם - זוגיות ומשפחה ממבט יהודי חדש. עורך: ד"ר זהר מאור, תשס"ה. בהשתתפות הרב שג"ר, הרב יאיר דרייפוס, אבישר הר שפי, ניר מנוסי ואחרים.
  • שני המאורות - שוויון בין המינים במבט יהודי חדש. עורך: ד"ר זהר מאור, תשס"ז. בהשתתפות הרב שג"ר, הרב יאיר דרייפוס ואחרים.
  • הרב שלמה שוק, תאנים מתוקות: אוספים בחסידות כפי שלמדתי מהרב שג"ר, תשס"ח
  • הרב יאיר דרייפוס, חתונה של אבודים: קריאה חדשה במעשה משבעת הקבצנים, תשע"א
  • שבעה רקיעים - אסופת מאמרים בתורת חב"ד, עורך: ישראל אורי מייטליס, תשע"ד
  • חי באמת - חמישה מאמרים מבית "שיח יצחק" בתורת רבי נחמן מברסלב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]