יצחק בן מאיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יצחק בן מאיר
לידה 1090 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1130 (בגיל 40 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1130 עריכת הנתון בוויקינתונים
אב מאיר בן שמואל עריכת הנתון בוויקינתונים
אם יוכבד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי יצחק בן מאיר (המכונה בדרך כלל ריב"ם[1], ר"י בר"מ, ולעיתים רחוקות רבי יצחק צרפתי[2]) היה פרשן התלמוד, פייטן ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י. חי בין השנים 10951135 לערך.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריב"ם היה בנם של רבי מאיר בן שמואל "אבי הרבנים" ויוכבד בת רש"י, ואחיהם של רשב"ם, רבנו תם ור' שלמה. היו לו שבעה בנים[3]. ייתכן שאחד מהם הוא החכם המוזכר בתוספותיו של רבינו שמשון משאנץ בשם ר' שלמה גיסו של ר"י הזקן, ואולי הכוונה אינה לבנו של ר' יהודה ב"ר יום טוב אלא לבנו של ריב"ם, שהיה אחיה החורג של אשתו של ר"י[4].

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יצחק בן מאיר היה מגדולי דורו, לצד אֶחָיו נכדי רש"י; בין היתר למד אצלו גם אחיינו הצעיר רבי יצחק, שכונה לימים ר"י הזקן והפך לגדול הדור בצרפת. אין פרטים רבים הידועים על תולדות חייו.

ריב"ם נפטר בגיל מוקדם, בחיי אביו ואמו; עם פטירתו קונן עליו אחיו רבנו תם[5]:

"גם כי אזעק במר רוחי, ומרוב שיחי תש כוחי, ואור עיני גם הם אין אתי, אל הילקח ארון הקדש עטרת ראשי, אחי הרב ר' יצחק שנתבקש לישיבה של מעלה זה חודש ימים, והניח שבעה יתומים ולכל ישראל חיים... וגם היום מרי שיחנו, חדשים לבקרים רבה אנינותנו, ואף לפי אבותינו, מפי אבינו מורנו שיחיה. ואבי יקרא אלי, ואני יעקב קטן אחים כותב בדמע. כי בעוד אחינו הרב ר' יצחק בחיים היה דן עמנו, והיו הדברים שמחים כנתינתם מהר סיני; ועתה בראותנו כי אין איש, עשינו רעם, ותרד עיני דמעה."

אלמנתו של ריב"ם נישאה לרבי יהודה ב"ר יום טוב מפלייזא, קרובו הצעיר של בעלה הראשון (ר' יהודה היה נכדו של הריב"ן חתן רש"י, וריב"ם היה בנו של רבינו מאיר חתן רש"י).

בתו של ר' יהודה ב"ר יום טוב נישאה מאוחר יותר לר"י הזקן, וכך הפכה אלמנת רבו ריב"ם לחמותו של ר"י, שהיה דן איתה במנהגיו של רבו ריב"ם, וכדברי ר"י[6]: ”ועתה שאלתי את הגברת חמותי, אלמנת דודי הר"ר יצחק, דהווי מרי דעובדין היאך נוהגות הנשים בדבר... וגם היא ברור בידה, שלא היה מצריך מורי הר"ר יצחק בעלה...”

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריב"ם חיבר תוספות למסכתות רבות, והוא מוזכר פעמים רבות בתוספות שנדפסו על הש"ס[7]. בנוסף שלח ידו בפיוט, בדומה לאחיו רבנו תם, והשתמרו ממנו כיום כמה פיוטי סליחות (כמו הפיוט "ישראל עמך תחינה עורכים"[8]).

עץ משפחת רש"י[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק הצרפתי
 
 
שמואלרש"י
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי מאיר
 
יוכבדרחלשמחהמרים
 
ריב"ן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רשב"םר"ת
 
מרים
 
שמשון מפלייזארבי יצחק בן רבי מאירשלמהמרים
 
רבינו שמואל מוויטרירבינו יום טוב מפלייזאאליעזר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יצחקיוסף
 
שלמהאברהם משאנץ
 
 
 
 
רבי יהודה בן יום טוביוסף
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר"י הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ריצב"א
(ריב"א הבחור)
 
רבינו שמשון משאנץ
 
 
יצחק
 
 
רבנו אלחנן
 
 
רבי יעקב
 
 
יהודה שירליאון
 
 
שמואל
רבי שמואל מעכו

מקרא[עריכת קוד מקור]

      - גיס


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תוספות על מסכת יבמות, דף כ"ט, עמוד א' ודף נ"ב, עמוד ב'. אמנם, לפעמים כשמוזכר בתוספות "ריב"ם" (ובפרט במסכת בבא בתרא) הכוונה לרבי יצחק בן מרדכי מרגנשבורג.
  2. ^ שבלי הלקט, חלק ב' סימן מ"ח.
  3. ^ ספר הישר, תשובה מ"א.
  4. ^ א"א אורבך, בעלי התוספות, עמ' 285.
  5. ^ ספר הישר, תשובה מ"א.
  6. ^ א"א אורבך, בעלי התוספות, עמ' 229.
  7. ^ א"א אורבך, בעלי התוספות, עמ' 58.
  8. ^ אך יש המצביעים על דמיון בין סליחה זו לסליחות של רבי מאיר ש"ץ, שחתם לפעמים בשם בנו יצחק, וטוענים כי אין להוציא מכלל אפשרות שמחברה הוא אכן ר' מאיר ש"ץ. ראו: אברהם ויונה פרנקל, "תפילה ופיוט במחזור נירנברג", עמ' 115.