אליהו מני (רב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי אליהו סלימאן מני
קברו של רבי אליהו מני (הרא"ם) בבית העלמין העתיק בחברון
קברו של רבי אליהו מני (הרא"ם) בבית העלמין העתיק בחברון
קברו של רבי אליהו מני (הרא"ם) בבית העלמין העתיק בחברון
לידה 1818
תמוז תקע"ח
בגדאד, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 ביוני 1899 (בגיל 81 בערך)
ח' בתמוז תרנ"ט
חֶבְרוֹן, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי חכם אליהו מני
מקום קבורה בית העלמין היהודי העתיק בחברון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות בגדאד, חברון
תקופת הפעילות ? – 16 ביוני 1899 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק קבלה
רבותיו רב עבדאללה סומך
חיבוריו זכרונות אליהו, שיח יצחק ועוד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב אליהו סלימאן מני (תמוז ה'תקע"ח, 1818ח' בתמוז ה'תרנ"ט, 1899) היה רבה הראשי של חברון, מגדולי רבני יהדות עיראק.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בבגדאד בחודש תמוז בשנת תקע"ח (1818) לרב סלימאן שנמנה עם עשירי ונכבדי העיר. החל את למודו במדרש בית זלכה אצל הרב עבדאללה סומך, ונהיה לאחד מתלמידיו המובהקים. לימים אף נישא לאחותו של הרב סומך. לפי מסורת שהייתה בידו הוא היה צאצא למלך דוד ודבר זה נרמז בשם משפחתו "מני" - מגזע נין ישי.

כבר בשנותיו הראשונות כתלמיד נמשך הרב מני לחכמת הנסתר והחל לעסוק בה. הוא הסתגף רבות בצומות מרובים וקשים ובשינה על אבן כסימן על צערו על גלות השכינה. בשנת 1856 החליט לעלות לארץ ישראל לירושלים ולהתחבר למקובלי ישיבת בית אל, אולם קהילתו התנגדה. לצדו עמד חברו החדש מספסל הלמודים, רבי יוסף חיים, הבן איש חי, אשר הסביר לקהילה כי על הרב מני לעלות לישראל אם חפץ להתקדם בלימוד חכמת הנסתר. לאחר עלייתו, נהג רבי יוסף חיים להתכתב עם הרב מני על מנהגי ארץ ישראל ומקובלי בית אל בעיר הקודש ודבר זה בא לביטוי בספרו בן איש חי. הוא החשיבו לרבו בתורת הנסתר.

לאחר מסע דרך דמשק הגיע הרב מני לירושלים. כשראה את העיר בשממונה קרע עליה את בגדו. עד מהרה התקבל בקרב מקובלי ישיבת בית אל ולמד אצל הרב אבולעפיה. הרב מני עבר לחברון בשנת תרי"ח (1858), מאחר שמזג האוויר בירושלים גרם לו לחלות. בשנת תרכ"ד (1864) לאחר מות רבה הראשי של חברון הרב משה פירירה התבקש הרב מני למלא את מקומו ונענה להצעה. במשך 14 שנה היה רבה הראשי ללא משכורת מטעם הקהילה ונשא במשרה לשם שמים. בזמן זה, נהג לכתוב על מכתביו "משרת עיר הקודש חברון לשם ייחוד קוב"ה". כעבור 14 שנה ולאחר התרחבות משפחתו, נאלץ לקבל משכורת למחייתה, ומאז שינה את נוסח חתימתו. בשנת תרכ"ט (1869) ביקר אותו רבי יוסף חיים. נוסף על כך הקים הרב מני בית כנסת מיוחד "בית יעקב", בו התפללו לפי הכוונות ומנהגי המקובלים בישיבת בית אל בירושלים. בסוף ספרו "שיח יצחק" הוא מתאר את מנהגי המקום.

הרב מני היה מפורסם בין יהודי ארצות האסלאם והתכתב עמם רבות כדי לשכנעם להתיישב בארץ ישראל בכלל ובחברון בפרט, ואכן מאות נענו לבקשתו. הרב מני עמד בקשר עם משה מונטיפיורי וביקש ממנו להשקיע מהונו הרב לביסוס היישוב היהודי בארץ ישראל. כמו כן עמד הרב מני בקשר עם יהודי בוכארה, שתרמו רבות למפעליו בחברון, ועם הרב שלמה פנחסוב, הידוע בכינוי באבאג'אן כאבולי, שתרם להדפסת ספריו.

ביום כיפור שנת תרנ"ט חש הרב מני כי ימיו ספורים והוא ציווה לבני ביתו את אשר יעשו לאחר קבורתו. מאותו יום ואילך התבודד בישיבה והתעמק בלימוד. נפטר בח' בתמוז תרנ"ט ונקבר בבית העלמין העתיק בחברון.

רחוב מני במרכז ירושלים מנציח את זכרו ואת זכר בנו מלכיאל מני[1].

תקופת חייו של הרב אליהו מני על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן


משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו הבכור, הרב סלימאן מנחם מני כיהן אחריו כרבה של חברון[2].

הרב אברהם ברוך מני, מחבר קונטרס 'ברוך מבנים' שבסוף הספר "זכרונות אליהו" ח"א.

הרב יחזקאל שלום מני, שימש כשד"ר של העיר חברון.

צאצאיו של הרב מני היו למשפחה גדולה וחשובה בתולדות היישוב היהודי בחברון וארץ ישראל. בנו הרביעי היה השופט מלכיאל מני ראשון השופטים היהודים בירושלים העות'מאנית, בין נכדיו נמנו השופט ישראל מני, שופט העליון אליהו מני והעיתונאית מזל מוצרי.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב מני סירב להדפיס בחייו את כתביו ורק חלקם נדפסו לאחר מותו, רובם עדיין בכתב יד.

אחד הספרים שהודפס הוא "זכרונות אליהו", בו דן בדבריהם של המקובלים האחרונים.

  • תנא דבי אליהו - שאלות ותשובות[3]
  • שיח יצחק - על מנהגי ישראל (על שם הרב יצחק גאון). נדפס מחדש על ידי מכון אהבת שלום - יד שמואל פרנקו, תשפ"א[4].
    • קונטרס מנהגי ק"ק בית יעקב בחברון, מתוך מה שנדפס בסוף ספר "שיח יצחק" [5]
  • מעשה אליהו - דיני איסור והיתר[6].
  • מעיל אליהו - ביאור על שער הכוונות[7].
  • כסא אליהו - מבואות לקבלה[8].
  • קרנות צדיק[9] - עוסק בענייני תיקוני פגם הברית מלוקט מפי ספרים וסופרים.
  • זכרונות אליהו - אסופת דינים וחידושי הלכות על השולחן ערוך, חלק א'[10] - על אורח חיים ויורה דעה, חלק ב' - על אבן העזר וחושן משפט[11].
  • מזכיר שלום ב' כרכים הוצאת חברת אהבת שלום

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבי סלימאן מנחם מני, מבוא לספר שיח יצחק (ירושלים תרס"ב)
  • גרשון בר-כוכבא, הרא"ם (רבי אליהו מני) - אישיותו, דמותו ופועלו, כנס מחקרי חברון, ד (תשעה), עמ' 45–63
  • הרב משה הלל, "כינוס חכמים: קובץ הגהות חכמי הדורות על ספר דרך עץ חיים למהרח"ו מאת רבי אליהו מני", מן גנזים, ספר שביעי (תשעו), עמ' רלא-רפז
  • משה ש. שבת, ישיבות בגדאד, כרך שני (ירושלים תשע"ט), פרק ט
  • מכתב מאליהו: הנקרא על ידי המחברו שאלות אליהו, תשובת אליהו: תכריך אגרות שאלות שנשאלו / על ידי הרב הגדול יוסף חיים; ולצדם תשובות הרב אליהו סלימאן מני; עורך ראשי: הרב שלום הלל. ירושלים: מכון אהבת שלום - יד שמואל פרנקו, תש"פ. (הספר בקטלוג ULI)
  • הרב שי עילם, לבקר בהיכלו, במלאת 150 שנים למסע הבן איש חי בארץ ישראל, כתב העת "קולמוס" גיליון 173, תש"פ

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]