שיקלי
| |||||||||
| שיקלי | |||||||||
| מדינה |
| ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מחוז |
| ||||||||
| נפה | רגוזה | ||||||||
| ראש העיר | Sebastiano Neri | ||||||||
| בירת העיר |
שיקלי | ||||||||
| תאריך ייסוד | המאה ה-8 לפנה"ס | ||||||||
| שטח | 137.57 קמ"ר | ||||||||
| גובה | 108 מטרים | ||||||||
| אוכלוסייה | | ||||||||
| ‑ בעיר | 26,854 (1 בינואר 2023) | ||||||||
| ‑ צפיפות | 187 נפש לקמ"ר (2004) | ||||||||
| קואורדינטות | 36°47′N 15°09′E / 36.783°N 15.150°E | ||||||||
| אזור זמן | UTC +1 | ||||||||
| http://www.comune.scicli.rg.it | |||||||||
|
| |||||||||
| |||||||||
שיקלי (באיטלקית ובסיציליאנית: Scicli) עיר נמל בסיציליה, באיטליה.
שיקלי היא עיר בנפת רגוזה. בעיר 25,832 תושבים לפי נתוני שנת 2005.
אתר מורשת עולמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2002 הכיר בעיר ארגון אונסק"ו של האומות המאוחדות, ביחד עם שבעה יישובים נוספים בעמק הנוטו (ואל די נוטו-"עיירות הבארוק המאוחר") כאתר מורשת עולמית, לפי קריטריונים מס' 1, 2, 4 ו-5 של הארגון. מנימוקי אונסק"ו להחלטה היה שחזור מצוין של שמונת הערים בסגנון הבארוק המאוחר, לאחר רעידת אדמה קטלנית והרסנית שפקדה את האזור בשנת 1693. שבעת היישובים האחרים שזכו בהכרה ביחד עם שיקלי הם: מיליטלו אין ואל די קטניה, מודיקה, נוטו (שעל שמה נקרא עמק הנוטו), קלטג'ירונה (Caltagirone), קטניה (Catania), פאלאצולו אקריידה (Palazzolo Acreide),ו-רגוזה (Ragusa)[1].
אתרים בעלי חשיבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כנסיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סן מטאו (San Matteo)
- סן ברתולומאו (San Bartolomeo)
- סן איגנציו (Sant'Ignazio)
- סן מיקלה (San Michele)
- סנטה מריה (Santa Maria La Nova)
- סנטה תרזה (Santa Teresa)
- סן ג'ובאני (San Giovanni)
יהודי שיקלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשיקלי התקיימה קהילה יהודית עוד מהתקופה הרומית. היה בית כנסת הגדול של שיקלי (Sinagoga rupestre)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של שיקלי- יהודי שיקלי
- שיקלי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Late Baroque Towns of the Val di Noto (South-Eastern Sicily), whc.unesco.org


