סירקוזה
| |||
 | |||
| סירקוזה לעת ערב. בתי העיר נושקים לחוף | |||
| מדינה |
 איטליה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז |
 סיציליה | ||
| ראש העיר | רוברטו ויזנטין | ||
| בירת העיר |
Siracusa  | ||
| שפה רשמית |
איטלקית | ||
| תאריך ייסוד | 734 לפנה"ס | ||
| שטח | 204 קמ"ר | ||
| גובה | 17 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 121,171 (נכון ל־31 בדצמבר 2018) | ||
| ‑ צפיפות | 590 נפש לקמ"ר (2018) | ||
| קואורדינטות | 37°04′09″N 15°17′15″E / 37.069166666667°N 15.2875°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.comune.siracusa.it | |||
  | |||
 | |
| התיאטרון הרומי בסירקוזה | |
| מדינה |
איטליה |
|---|---|
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2005, לפי קריטריונים 2, 3, 4, 6 | |
| שטח האתר |
207.78 קמ"ר (נכון ל־9 באוקטובר 2011) |
| חלק מתוך |
Syracuse and the Rocky Necropolis of Pantalica |
| קואורדינטות | 37°04′09″N 15°17′15″E / 37.069166666667°N 15.2875°E |
|
www | |
| | |
סירקוזה (באיטלקית: Siracusa (מידע • עזרה), בסיציליאנית: Sarausa) היא עיר נמל בדרום-מזרח סיציליה שבאיטליה, ומשמשת כבירת נפת סירקוזה (Provincia di Siracusa). בעיר מתגוררים כ-121,600 תושבים לפי נתוני שנת 2018.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקור שם העיר הוא, ככל הנראה, פיניקי, בשם "צור הכוסים" (סלע השחפים).[1] סירקוזה נוסדה בשנת 733 או 734 לפנה"ס על ידי יוונים דורים מקורינתוס,[דרוש מקור] ובתקופת הטיראנים הייתה אחת הערים הגדולות באגן הים התיכון. לפי הערכות התגוררו בה כ-300,000 תושבים. סירקוזה הקדומה הייתה מרכז תרבות ומדע, ובין בניה נמנה גם ארכימדס. במהלך המלחמה הפונית השנייה, בשנת 212 לפנה"ס, לאחר מצור ממושך נכבשה סירקוזה על ידי הרומאים.
ב-878 כבשו המוסלמים את סירקוזה, וב-9 בינואר 1693 נהרסה סירקוזה ברעידת אדמה, בה נהרגו 5,000 נפשות ונהרסו מעל 85% מהעיר. לאחר רעידת האדמה נבנתה העיר מחדש לפי תוכניותיו של לוצ'אנו קאראצ'ולו (Luciano Caracciolo). ג'ובאני ורמקסיו (Giovanni Vermexio) תכנן מספר כנסיות, וילות וארמונות.
אורטיג'ה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אורטיג'ה (באיטלקית: Ortigia) הוא אי בסירקוזה, המופרד מהיבשה על ידי תעלה צרה. האי מהווה חלק מהעיר העתיקה של סירקוזה, ונמצאים בו אתרים היסטוריים רבים. שמו של האי נגזר מהמילה היוונית Ortux (שליו), וגודלו כקילומטר רבוע.
במזמור ההומרי לאל אפולו, מצוין אי בשם אורטיגיה (Ὀρτυγία) כמקום לידתה של ארטמיס, אחותו התאומה של אפולו. לאחר הלידה, עזרה ארטמיס לאימם לטו לחצות את הים ולהגיע לאי דלוס, שם נולד אפולו. אולם לפי מקורות אחרים, אורטיגיה היה שמו הקדום של דלוס, ושני התאומים נולדו, בעצם, באותו המקום. זאת ועוד, בתקופה העתיקה היו כחצי תריסר מקומות שנקראו אורטיגיה ולפיכך הזיהוי הגאוגרפי אינו ברור.
יהודי סירקוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסירקוזה התקיימה קהילה יהודית עוד מהתקופה הרומית. בשנת 440 הרסו הוונדלים את בית הכנסת המקומי, ובעיר התרחשה עלילה נגד היהודים בה נטען שהם צלבו איל כדי ללעוג לצליבת ישו. בשנת 1493 גורשו כל יהודי העיר שהתגוררו עד אז בגטו (Giudecca). עד היום קיים בסירקוזה רחוב הקרוי בשם "רחוב היהודים" (ויה דל ג'ודקה).
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- G.Agnello, S.Agnello "Siracusa Barocca" Caltanissetta-Roma, S.17
- Anthony Blunt "Sicilian Baroque" Rome 1968, S.148, Nr. 55.
- Simonsohn, Shlomo (Ed.). (2005). The Jews in Sicily: 1478-1489 (Vol. 13). Brill.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סירקוזה- http://web.tiscali.it/miqwe
- http://www.e-brei.net/articoli/italia/sicilia.htm
- https://web.archive.org/web/20130201023200/http://www.siciliaebraica.it/
- סירקוזה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- סירקיוז (איטליה), דף שער בספרייה הלאומית
-
מגן דוד בפלאצו לאנדי (Pal.Landi)
-
כתובת בבית הכנסת הגדול של סירקוזה: ”בית כנסת סרקוסה נכן בצדק ואמונה”
-
כיכר הקתדרלה
-
קבר לוצ'יה הקדושה מסירקוזה
-
פתח ניקוז בעיר סירקוזה בסיציליה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Victor Bérard, La colonisation grecque de l'Italie méridionale et de la Sicile dans l'Antiquité. L'histoire et la légende, Paris, P.U.F.
| ערים ומושבות פיניקיות | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
| כנען |
| ||||
| קיליקיה | אזתודי • אדון • לארטס (אנ') | ||||
| אי־כתיים | כתי • אדיל • תמש • לפט • פף • סלמיס • אמתוס (קרת־חדשת?) (אנ') | ||||
| יוון | רודן • כפתור • אי־כתר (אנ') • סאמוס • קליסטה־תרה • תאסוס • עבדרת • אתונה • פיראוס • תבאי (אנ') • דמטריאס • קוס • אוליארוס (אנ') • פויניקוס (אנ') | ||||
| מצרים | מף • איפסמבול | ||||
| סיציליה | צור הכוסים • אגרגנת • הראקליה מינואה • סלינוס (אנ') • מזר (אנ') • ליליבאיום • מטוא (אנ') • דרפנה • ארך (אנ') • ציץ • כפרא (אנ') • חמר (אנ') • ראש מלקרת • הנה | ||||
| שרדן | אולביה • פאולי ג'ריי (מארח?) (אנ') • כרלי • נורה (אנ') • ביתען (אנ') • סלכי (אנ') • אי נצים (אנ') • מונטה סיראי (אנ') • נאפוליס (אנ') • תרוס (אנ') • אלגרו | ||||
| קורסיקה | אלליה (אנ') | ||||
| מצר מלקרת | אנן • גול • אירנם • למפדוזה | ||||
| צפון אפריקה | תובקטיס • לפקי • ויעת, פילן, מעקר • צברתען • מנינקס • מקם חדש (אנ') • קפסה • תעינת (אנ') • ראש פה (אנ') • אכולה (אנ') • שטפשר (אנ') • תפסוס (אנ') • לפקי (תוניסיה) (אנ') • ראש פנת • אדרמת • מכתר (אנ') • תנסמת (צר') • אספיס (אנ') • קרקואן • קרתגו • עתקת • ראש אשמן (אנ') • עפון אקרא • תבגג • ווגה (אנ') • אלתברש (אנ') • בבעל (אנ') • תברכען (אנ') • תגרן (אנ') • עפון (אנ') • מלכא (אנ') • מקמא (אנ') • ראש כד (אנ') • כרטן • טפתען (אנ') • אי גלגל (אנ') • סראע (אנ') • תמכי (אנ') • ראש עז (אנ') • ראשיפיסיר (אנ') • אי אמן (אנ') • ראש כובב (אנ') • כש (אנ') • ראשוביקרי (אנ') • ראש גני (אנ') • אי כוסים • תיפאזה • אי חול (אנ') • גנגן (אנ') • קרתן (אנ') • כמא (אנ') • ראשגון (אנ') • ראש אדר • אבן חק (אנ') • חק ש עלשת • תיתגא (אנ') • יוליה קונסטנטינה זיליל (אנ') • לכש (אנ') • וולוביליס (אנ') • תומיאטרי (אנ') • תמדעת (אנ') • סלעת־שעלת (אנ') • אזמה (אנ') • ראשיביס • מוגדור • אגדר | ||||
| אישפניה | אליסובו • נמל חנבעל ונמל מגן • אוסונובה • טבירה (אנ') • אונובה • שפלה • קרת חמן (אנ') • קרת טובה • לבריחה (אנ') • אגדר • קרת (אנ') • מונס קלפה • קרו דל ווילאר (אנ') • מלחת • טוסקנוס (אנ') • צכץ • עבדרת (אישפניה) (אנ') • תותוגי (אנ') • תגלת (אנ') • קרתחדשת (אישפניה) • הרנא (אנ') • אקרה לאוקה • צוריכה (אנ') • טרקו | ||||
| האיים הבלאריים | איבשם (אנ') • מגן | ||||
| עוד | מסלת • אביניון • נים • אי נור • עשתרות (אנ') • תרשיש • אופיר | ||||
