שירי ציון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שירי ציון הייתה אגודת פייטנים יהודים ספרדים שפעלה בתל אביב בשנות המנדט הבריטי.

ממייסדיה חזנים ופייטנים יהודים מארצות הבלקן כמו: יצחק אליה נבון שבאותן שנים התגורר בתל אביב. נסים קורדובה וצ.ל' פיטיליון משלוניקי. הללו היו פעילים באגודות פייטנים ובמקהלות מפטירים במולדתם.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

"שירי ציון" מקורם עוד בישיבת היהודים בגלות ספרד וכיסופיהם לארץ ישראל. הגדיר זאת היטב רבי יהודה הלוי כשביטא את כיסופיו לציון בקובץ שירי ציון ובו שירים כמו "לבי במזרח ואנוכי בסוף מערב" וכן "ציון הלא תשאלי". לאחר גירוש ספרד ולאחר דורות של ישיבה באימפריה העות'מאנית, החלו היהודים בעלי המורשת הספרדית, לפתח תודעה ציונית. זו מצאה את ביטויה במאות מאמרים ובעיקר בשירים ופיוטים שניתן לכנותם כ"שירי ציון", או כפי שכונו בלאדינו "לוֹס קָאנְטֶיס דֶי צִיוֹן", שהיו גם חלק חשוב ברפרטואר של מקהלות המפטירים.

הנושא הציוני זכה לביטוי ספרותי מרשים למדי, והוא בא לידי ביטוי בכמה מסגרות ספרותיות ובעיקר הוכנס בפיוטים ובשירה העממית. כמו למשל בשיר המפורסם "אִיר מֵה קֶרו מַאדרֶה אַה-ירושלים" (ללכת רוצה אני אמא, לירושלים).

אגודת הפייטנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר הגיעה לארץ העלייה הגדולה מסלוניקי בשנים 19311936, עשו העולים מאמצים גדולים, למרות קשיי הפרנסה וההתאקלמות, לארגן בארץ את החיים הקהילתיים, הרוחניים והחברתים המיוחדים של עיר מולדתם. הם הקימו בארץ ארגון עולים, קרנות עזרה לנצרכים ולתלמידים, מטבח זול לנצרכים, בית אבות ועוד, וכן כמה עשרות בתי כנסת, בעיקר בדרום תל אביב.

אחד מבתי הכנסת האלה היה שמחה הדר קודש ברחוב עמק יזרעאל (כיום רחוב פרנקל), שנוסד על ידי אברהם שמואל רקנאטי. בין המייסדים היו חברי אגודת הפייטנים "שירי ציון" שבית כנסת זה שימש אכסניה לפעילותם ולשירתם. הם קיוו להמשיך את מסורת הפיוט של היהודים דוברי הלאדינו בארץ ישראל. בית כנסת זה היה בזמנו מרכז רוחני ותרבותי חשוב בריכוז הגדול של עולי סלוניקי בדרום תל אביב, עם היותו כמובן בית כנסת נאה ומסודר מאוד, למרות שהיה בנוי מעץ.

רב בית הכנסת היה עד פטירתו הרב שאול מולכו, ואחריו הרב יצחק ברכה. על קיר בבית הכנסת דהיום. על גבי לוח שיש, מונצח דבר קיומה של האגודה ההיסטורית, על מייסדיה.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]