יצחק אליה נבון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

יצחק אליה[1]נבון (י"ג באייר[2] תרי"ט, מאי 1859כ"ט באלול תשי"ב, ספטמבר 1952) היה איש ציבור, עיתונאי, סופר, משורר ומלחין יהודי טורקי-ישראלי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בי"ג באייר ה'תרי"ט באדריאנופול שבטורקיה לרב אליהו נבון. בילדותו התחנך אצל אביו ושאר רבני העיר, ובהמשך היה בוגר בית המדרש לחזנים בעירו. בגיל 18 עבר עם הוריו להתגורר בקושטא, ולאחר תקופה החל לשמש כמזכירו של הגביר משה בר נתן.

תנועת חובבי ציון משכה את תשומת לבו, וכדי להתעדכן בפעילותה חתם על מנוי להצפירה. בתקופה זו התכתב עם סופרים כדוגמת הרב קלמן שולמן, הרב חיים זליג סלונימסקי, דוד גורדון ואחרים. כשנחום סוקולוב ביקש ממנו להיות סוכן וכתב הצפירה בטורקיה, ובהמשך של האסיף, נענה לבקשתו ושימש במקצוע זה ללא תמורה במשך כ-30 שנה. בכתבותיו ב"הצפירה" שנקראו "קושטא מקושטא" הרבה לכתוב אודות המתרחש בטורקיה.

בשל עיסוקו בספרות, ראה בהרחבת חוג דוברי העברית חשיבות עליונה. בקושטא פעל עם ידידיו לייסד בתי ספר עבריים, והשפיע על מנהלי בתי ספר קיימים להנהיג את הוראת השפה העברית במוסדותיהם. בתקופה זו כתב בכל עיתוני קושטא, לרוב תחת שמות העט "ינון" ו"בן אמיתי" בשל הביקורת מטעם הממשל. כן כתב שורת מאמרים בעיתון "לה ב'ארה" שיצא בקהיר, ובהמגיד.

מתוקף היותו נמנה עם מנהיגי וחברי מקהלת המפטירים של ערי טורקיה, קיבץ את כל הפיוטים והשירים שהיו מושרים על ידיה, וערך והגיה את כתבי היד בנושא שאסף הרב בנימין בכר יוסף, ובהמשך הוציאם בספר "שירי ישראל בארץ הקדם".

בשנת 1898 (ה'תרנ"ח) ביקר לראשונה בארץ ישראל למשך כחודש. גם לאחר שחזר לקושטא, העיתונות הישראלית והשד"רים שהיו מגיעים לביתו של הגביר משה בר נתן, השאירו אותו מעודכן בקורות היישוב היהודי בישראל.

כשישראל דוב פרומקין ביקש ממנו לשמש כנציג חברת "עזרת נדחים" בקושטא, נענה בחיוב, וסכומי הכסף שגייס שימשו במידת מה להקמת בתי התימנים בכפר השילוח.

באביב של שנת 1929 (ה'תרפ"ט) עלה לישראל והשתקע בשכונת אהל משה בירושלים. בירושלים פעל לאיסוף לחנים מזרחים עממיים ורומנסות עתיקות. לאחר תקופה בירושלים עבר לתל אביב. היה חבר באגודת הפייטנים שירי ציון שפעלה בבתי הכנסת הספרדיים בשכונת פלורנטין.

הלך לעולמו בכ"ט באלול ה'תשי"ב.

שיריו ולחניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1916 כתב והלחין בהשפעת מלחמת העולם הראשונה את השיר "ברכת שלום". בשנת 1918, בתקופה מלאת התקווה שלאחר פרסום הצהרת בלפור וסיום מאות שנות השלטון העות'מאני בארץ ישראל, כתב את השיר "ניצני שלום", שהוקלט בין היתר בביצועם של הלנה הנדל ומקהלת רינת. השיר נלקח ממנגינה ספרדית יהודית שאותה שרים בעת אמירת הקדיש או בתפילת ראש חודש. נבון שהיה בוגר בית המדרש לחזנים באדריאנופול השכיל לשלב זאת. כמו כן, שילב בשיר זה את שמו בצורה נסתרת בשתי האותיות הראשונות בכל שורה שנייה:

יצמח שלום רב מארצי
נוה שלם עיר חמדתי
חק ומשפט יבנו …

שירו הידוע ביותר הוא "טעם המן"; מקורו הוא בקופלאס (שיר מועד) הספרדי-יהודי "פורים לנו, פסח אן לה מאנו". שיר זה הוקלט על ידי זמרים ישראלים רבים, בהם שושנה דמארי באלבומה "מכלניות עד אור", נחמה הנדל, רן אלירן וגאולה גיל, וגם לא-ישראלים – אלי סטון (Elly Stone), מרתה שלאם (Martha Schlamme) ואחרים. בנוסף, כתב המלחין מרק לברי וריאציות על שיר זה לפרק השלישי של הקונצ'רטו לפסנתר מס' 1 שלו. במרץ 2006 התארח נגן הקלרנית הכליזמר גיורא פיידמן לרגל יום הולדתו ה-70 בתוכניתו של אריה ורדי "אינטרמצו עם אריק", ובחר לסיים את התוכנית בשיר זה.

ארכיונו של י"א נבון שמור במרכז למוזיקה של הספרייה הלאומית.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ינון: (שירים), ירושלים: דפוס ארץ ישראל, תרצ"ב. (בסוף הספר מאמר: "חלק היהודים במוזיקה המזרחית")
  • יונה הומיה: משירי יצחק אליהו נבון; רשומים וערוכים על ידי יצחק לוי, תל אביב: המרכז לתרבות ('ספריה מוזיקלית'), תשי"א 1950.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אדוין סרוסי, "מתוגרמה לירושלים: יצחק אליהו נבון ותרומתו לזמר העברי", דוכן יג (תשנ"א), עמ' 125–126.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לעיתים "אליהו"
  2. ^ מ. ד. גאון, ר' יצחק א. נבון בן פ"ה שנים, הד המזרח, 3 בנובמבר 1944.