שכונת רמת טבעון
 | |
| רחוב תמר, הרחוב הראשי ברמת טבעון ב' | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | קריית טבעון |
| מדינה | ישראל |
| תאריך ייסוד | 1991 |
שכונת רמת טבעון ממוקמת בנקודה הצפונית ביותר של קריית טבעון, צפונית לרמת הדסה.
השכונה מורכבת משני חלקים: רמת טבעון א' ורמת טבעון ב' שנבנתה מאוחר יותר, בין שני החלקים מפריד כביש 7515. בתי המגורים ברמת טבעון א' הם בתים פרטיים ברובם, לעומת רמת טבעון ב' בה רובם דו-משפחתיים.
נכון ל-2013 גרו בשכונה כ-900 תושבים.[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
טבעון[עריכת קוד מקור | עריכה]
דב פטישי שהקים את קריית עמל פרסם ב-1940 את תוכניתו להקמת עיר-גנים בת 2,000 תושבים בגבעות חרתיה, שייח' אבריק וקוסקוס-טבעוּן. לשם כך פנה לקק"ל וזאת הפגישה אותו עם ליאופולד שן על מנת לשתף פעולה בהקמת עיר הגנים עבור יהודי אנגליה.[2] ב-1945 הוא מונה למנהל הבינוי של החברה הזמנית "בית שערים הצפונית" אותה הקים שן, והחל בעריכת החוזים עם הקבלנים והמשתכנים הארץ ישראלים. סולל בונה בנתה את 200 יחידות הדיור הראשונות ובעקבות סכסוך שהתגלע המשיכה את הבניה חברת "קרת" אותה ייסד ליאופולד שן.[3][4]
באוגוסט 1947 הוחלף שמה של השכונה לטבעון בהמלצת יעקב אריכא מזכיר ועדת השמות של קק"ל.[5]
באזור בו נמצאת היום שכונת רמת טבעון היה חורש עצי אלון.
מעברת טבעון[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעברת טבעון הייתה מעברה שהוקמה ב-1952 מצפון ליישוב טבעון, היכן שכיום נמצאת שכונת רמת טבעון. היא הוקמה שנה לאחר מעברת קריית עמל, שהוקמה סמוך ליישוב קריית עמל ולמושב אלרואי.[6] מעברות אלו היו חלק מריכוז המעברות של אזור העיר חיפה ואזור עמק זבולון ועמק יזרעאל.[7]
למעברת טבעון היו שני שלבים: בין 1952 ל-1957 נבנו 400 יחידות דיור.[6] המעברה תוכננה ונבנתה באופן חדשני. כל ארבעה צריפים חלקו ביניהם ברז מים ובית שימוש משותף, הצריפים נבנו על משטחי בטון.[6] במעברה למדו עד כיתה ד' ולאחר מכן בבית ספר "נרקיסים" בטבעון.[8]
בשלב השני ב-1957 נבנתה מעברה נוספת צפונית לטבעון, היא כללה בניית 104 אסבסטונים במדרון המרוחק מרמת הדסה ומטבעון כחלק מן ההכנות לקליטת גל העלייה שהגיע מצפון אפריקה.[6] בשלב הזה בשתי המעברות שוכנו למעלה מאלף משפחות.[9] במעברה גרו עולים ממרוקו לצד ניצולי שואה ואנשי טבעון נרתמו לעזור לעולים החדשים ככל יכולתם. אחד הצריפים שימש קופת חולים, בו אחות ורופא הגיעו פעמיים בשבוע.
בשנת 1958 אוחדו קריית עמל וטבעון לישות מוניציפלית אחת בשם קריית טבעון. ליישוב המאוחד צורפו גם מושב אלרואי ומוסד עליית הנוער רמת הדסה וכן מעברת טבעון. באותה תקופה חיו במעברה מאה וחמישים משפחות והייתה תחושה שהמקום עומד לקראת חיסולו הסופי, למרות התחושה שכל עוד המעברה קיימת "היא מעוררת בעיות חדשות לבקרים". בראשית שנת 1959 אוכלסו מחדש מעברות רבות על-ידי גל עלייה גדול שהגיע מרומניה. בין המעברות שהוכשרו לקליטה מחודשת הייתה גם מעברת טבעון.[10]
המעברה חוסלה סופית רק ב-1966 ותושבי המעברה עברו לשיכונים שהוקמות על ידי חברת קרת ולישובים אחרים בסביבה.
ב-2021 הוצבו שלטי הנצחה חדשים למעברה על ידי ראש המועצה עידו גרינבלום ובנוכחותו של בני אשר, היזם ויו"ר עמותת "המעברות– מעקירה לתקומה".[9][11]
שכונת רמת טבעון[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד 1975 לא הייתה בקריית טבעון ועדה מקומית לתכנון ובנייה והועדה המחוזית בחיפה הייתה אחראית על הוצאת היתרי בניה. ועדה זו דחפה להקים בניינים רבי קומות בקריית טבעון, בניגוד לאופיו של היישוב. עם הקמת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה על ידי עמיחי בן-דרור ראש המועצה, היא עצרה את הבנייה לגובה שכבר החלה ברחובות האיריס והיסמין. משרד השיכון תכנן לבנות שכונה ברמת טבעון של בניינים בני 8 ו-12 קומות, תוכניות אשר נעצרו על ידי ראש המועצה והועדה המקומית אשר רצו לשמור על אופיו של היישוב. בביקור שערך יחד עם שר השיכון אברהם עופר, הסכים זה מיד לבניית בתים צמודי קרקע בשכונה שהייתה אז בעיקר חורשת עצים ולביטול תוכניות הבנייה לגובה.[12]
ביוזמתו של בן דרור ב-1986 החל תכנון השכונה שהייתה השכונה הרשמית הראשונה בקריית טבעון, זאת בהמשך לתנופת הבנייה בתוך טבעון עצמה והוספת הרחובות השומרים, יגאל אלון, הדקל והלילך שתרמו להרחבת היישוב.
ב-1989 החל שמואל אבואב שהיה אז ראש המועצה בבניית השכונה בפועל.[13]
את השכונה החלו לשווק בינואר 1991, והאכלוס החל ב-1993. ברמת טבעון א' נבנו כ־90 בתים שכולם בתים פרטיים. כחמש שנים מאוחר יותר נבנתה רמת טבעון ב' - שם נבנו 250 בתים, כולם בתים צמודי קרקע: בתים פרטיים, קוטג'ים דו משפחתיים וקוטג'ים טוריים.[13][9]
כיום האזור סביב השכונה כולל את אזור החנויות של זבידאת, שם ישנן חנויות, בתי קפה ומאפיות ואת קניון מול היער בו ישנן חנויות, סופר ומרכזי פיזיותרפיה ומרפאות של מכבי וקופת חולים כללית. בשכונה ישנם מספר גני ילדים. ילדי השכונה לומדים בבית הספר היסודי "נרקיסים" וצמוד לשכונה נמצאת חטיבת הביניים אורט על שם חיים גרינברג. החטיבה נבנתה במקביל לבניית השכונה כשלוחה של בית הספר התיכון בקריית עמל, מכיוון שזה היה קטן מדי להכיל את כל התלמידים.
עוד בשכונה מתנ"ס פעיל המשמש גם בית כנסת בשבתות וחגים, גן משחקים, גינת כלבים שתוכננה על ידי אדריכלית ופעילויות קהילתיות שונות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
על תקופת המעברה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוסי מלול, 60 שנה לעלייתנו למעברה בטבעון, אפריל 2017
- עדותו האישית של מרדכי אברג'יל מטבעון, אתר מעברות, 2019
- נאוה חזות, סיפור המעברה של משפחת דהן יוסף ואסתריה, אתר מעברות, מרץ 2022
על שכונת רמת טבעון[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עדינה חכם, רוח צעירה: ביקור בשכונת רמת טבעון, ynet, ה-4 בספבומבר, 2012
סרטון של נסיעה ברמת טבעון-קריית טבעון, סרטון באתר יוטיוב, 11 במרץ 2020
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חכם, עדינה (2012-09-04). "רוח צעירה: ביקור בשכונת רמת טבעון". Ynet. נבדק ב-2024-04-08.
- ^ 60 בניינים נחנכו בקריית עמל, משמר, 28 בינואר 1945
- ^ אבן פנה לשיכון יהודי אנגליה, הצופה, 24 בדצמבר 1945
- ^ בית שערים הצפונית, דבר, 31 בינואר 1947
- ^ דבר, 28 באוגוסט 1947
- ^ 1 2 3 4 הולצמן, תמר, מעברות בטבעון ובקריית עמל 1951 - 1966, אוניברסיטת חיפה הפקולטה למדעי הרוח החוג ללימודי ארץ ישראל, בהנחיית פרופסור יוסי בן ארצי, מאי 2013
- ^ מחלקת המדידות, מפת נהלל 1958, הדפסת 1959., באתר הספרייה הלאומית. אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ נדב לנקין, עדותו האישית של מרדכי אברג'יל מטבעון (משנת 2019) | מעברות - מעקירה לתקומה, 2020-07-07
- ^ 1 2 3 עושים כבוד לוותיקות ולוותיקי המעברות, באתר קריית טבעון, 10 במרץ 2021
- ^ שר הפנים לוחץ לביצוע איחוד טבעון וקריית עמל ההסתדרותית, חרות, 11 באוגוסט 1957
- ^ נדב לנקין, ערב הצדעה לתקופה ולבוגרי המעברות ולתושבי קרית טבעון | מעברות - מעקירה לתקומה, 2019-12-08
- ^ עמיחי בן-דרור, קמתי בבוקר - מעגלים משתלבים - ביוגרפיה, נוצה - ספרים, 2012, עמ' 170-171
- ^ 1 2 שכונות בקרית טבעון, באתר אינדקס עסקים קרית טבעון