שלום פ' דורון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלום פ' דורון
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 11 במאי 1917
וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 במאי 2011 (בגיל 94) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 22 במאי 2011 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שלום פרץ דורון (11 במאי 191722 במאי 2011) היה משפטן ומומחה לשוק ההון. היה מנכ"ל ויו"ר הכשרת היישוב בהיותה חברה בבעלות הסוכנות היהודית וריכז את ההכנות לוועידה הכלכלית העולמית הראשונה בשנת 1968.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום פרץ (דיק) דורון, בן לאון דיקמן וסופי לבית רפפורט, נולד בשם פריץ דיקמן למשפחה ציונית, אשר החזיקה בבעלותה טחנת קמח. נולד בווינה אוסטריה, לשם היגרה המשפחה בזמן מלחמת העולם הראשונה. גדל בעיר סטניסלבוב שבאוסטרו-הונגריה (כיום שונה שמה לאיוונה פרנקובה והיא שייכת לאוקראינה). אחיו הבכור יעקב (קובה) דיקמן, נולד ב-1914.

דורון היה פעיל בתנועת הצופים היהודית ובעקבות כך עזב את בית המשפחה ועלה לארץ ב-1936 (בהיותו בן 18) למורת רוחם של הוריו, מתוך אידאולוגיה ציונית. עלייתו התאפשרה הודות לאישור עליה, "סרטיפיקט", מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שם התקבל ללימודי היסטוריה ויחסים בינלאומיים. בהמשך עבר ללמוד משפטים בבית הספר המנדטורי למשפטים בירושלים, שם סיים את לימודי והוסמך כעורך דין.[1]

בשנת 1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, התגייס יחד עם נוער בני ברית לצבא הבריטי כדי להילחם בנאצים. יצא לקורס קצינים ושירת כסגן מפקד מחנה שנלר בדרגת סרן.

שלום פ' דורון (שני מימין) לצד לוי אשכול, הוועידה הכלכלית העולמית הראשונה, אפריל 1968

בתום המלחמה חזר ללימודים ועבד כשומר לילה במלון וינה, ואז התקבל לעבוד בבנק פויכטוונגר בירושלים, שם קודם לתפקיד מנהל הסניף ונשאר בעבודתו זו בבנק עד שנת 1963. את השכלתו הכלכלית רכש באופן בלתי פורמלי ממנהלי הבנק, פרנץ וינקלר ויעקב לאו פויכשטוונגר, ומחותנו שמחה גליקסון שהיה ברוקר בבורסה בתל אביב.[2]

בשנת 1963 הצטרף לחברת הכשרת היישוב, ובשנת 1965 מונה למנכ"ל החברה. בשנים 1986–1988 שימש יו"ר הכשרת היישוב. בשנת 1968 מונה דורון על ידי ראש הממשלה לוי אשכול להיות מרכז ההכנות לוועידה הכלכלית הראשונה.[3]
דורון היה נשיא לשכת ההגנה של בני ברית, יזם ופעל להקמת המרכז העולמי של בני ברית בירושלים, היה יושב ראש המרכז העולמי במשך שנים רבות, עמד בראש הוועד המנהל של מוסד בני ברית לילדים בבית וגן בירושלים ויזם את הקמת בית הלל באוניברסיטה העברית בהר הצופים.[4]

דורון היה פעיל שנים רבות בהסברה ובפרשנות של הנעשה בשוק ההון בכלל ובבורסה, בין השאר לחברי ועדות הכספים והכלכלה של הכנסת.[5] היה בעל פינה קבועה בתוכנית כלכלית ברדיו לסיכום השבוע בבורסה, חבר דירקטוריון של החברה הממשלתית למדליות, חבר בית הדין לענייני עבודה בירושלים, חבר בית דין לחוזים אחידים, חבר בית דין לחוק עובדי המדינה וקונסול כבוד של אסווטיני בישראל בשנים 1977–2009.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחתן בשנת 1952 עם כרמלה גליקסון. התגוררו בירושלים והביאו לעולם שני בנים (1956, 1959).

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יצחק בן (עורך), "מי ומי בישראל"1972-1971", הוצאת ברונפמן כהן, 1971, עמ' 83
  2. ^ סיני לייכטר וחיים מילקוב, "ספר עולי הסרטיפיקאטים", ירושלים תשנ"ג, הוצאת מאגנס, עמ' 25-19
  3. ^ אוסף שלום פ. דורון - הוועידה הכלכלית, באתר ארכיון המדינה, ‏4 בספטמבר 2018
  4. ^ שלום פ. (דיק) דורון ז"ל, באתר אבלים האוניברסיטה העברית בירושלים, ‏22 במאי 2011
  5. ^ מיקי גרינפלד, חפירות באחוזת בית: סיור עתיקות בשוק ההון הישראלי, באתר כלכליסט, ‏13 במאי 2016