שלום רונלי-ריקליס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רב-סרן שלום רונלי-ריקליס, 1954

פרופ' שלום רוֹנלי-ריקליס (מוני) (24 בינואר 1922 - 27 בינואר 1994) היה מוזיקאי, מנצח ומורה למוזיקה ישראלי.

תזמורת הגדנ"ע מנגנת בבלגיה ב-1958 בניצוחו של שלום רונלי-ריקליס

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריקליס נולד בתל אביב. למד בצעירותו לנגן בכינור ובפסנתר, ובעת לימודיו בגימנסיה העברית "הרצליה" גם בחצוצרה ומאוחר יותר בקרן יער שהפכה לכלי הנגינה העיקרי שלו.

עם סיום לימודיו התגייס לבריגדה היהודית ולאחר תקופת שרות בחיל רגלים, הצטרף לתזמורת הבריגדה. זמן קצר לפני שחרורו התמנה למנצח התזמורת. עם שחרורו מהבריגדה סיים את לימודיו באקדמיה למוסיקה במגמת פסנתר וניצוח ובאוניברסיטת מוצרטיאום בזלצבורג.

שירותו בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת השחרור שירת ריקליס תחילה ביחידה של המשטרה הצבאית ובשנת 1949 הוזמן לנצח על תזמורת צה"ל שהוקמה זמן קצר לפני כן. בתזמורת צה"ל הוא שרת עד שנת 1961 – 16 שנים.

במהלך אותן 16 השנים העלה ריקליס את רמת תזמורת כלי הנשיפה של צה"ל בצורה משמעותית. זו הייתה תזמורת כלי הנשיפה המלאה, הראשונה והיחידה בישראל ותחת שרביטו הפכה להיות לגוף משמעותי בעולם המוזיקה של ישראל. רבים מהנגנים בכלי הנשיפה ובכלי ההקשה היו בין הישראלים הראשונים שהתקבלו לתזמורת הפילהרמונית הישראלית. צה"ל באותה התקופה היה הצבא היחיד בעולם שהיו לו שתי תזמורות: תזמורת סימפונית, שהוקמה על ידי ריקליס, כללה כלי קשת ונשיפה והופיעה במסעות קונצרטים בכל רחבי הארץ, והרכב שכלל רק כלי נשיפה והיה מיועד לנגינת שירי לכת במצעדים צבאיים, מוזיקה קלה וג'אז.

לוחית זיכרון על ביתו של שלום רונלי-ריקליס ברח' מיכה 18 בתל אביב

אהבתו הגדולה הייתה עבודה עם בני נוער. תוך כדי מילוי תפקידו בתזמורת צה"ל, הוא פיתח את תזמורת הגדנ"ע והיה מנצחה כאשר זכתה ברציפות שלוש פעמים (ב-1958, 1962 וב-1966) בפרס הראשון – נבל הכסף של המלכה יוליאנה בתחרות תזמורות בקרקרדה שבהולנד שבה השתתפו (במשך תקופה של שבועיים) למעלה מ-100 תזמורות[1]. לאחר שלוש זכיות, נשאר פרס זה לצמיתות בישראל ונמצא בארכיון צה"ל. נוסף לכך, זכה שם ריקליס בפרס המנצח הטוב ביותר. תזמורת זו סיירה בשנת 1967 תחת ניצוחו גם בארצות הברית ובקנדה עם הכוכב האמריקאי דני קיי וקצרה שם הצלחה.

כמו כן הוא היה מנצח של התזמורת הקאמרית של חיל החינוך והנוער בקונצרט הראשון שלה.

לאחר שחרורו מצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם שחרורו מצה"ל, עמד שנים רבות בראש התזמורת הסימפונית ירושלים. ריקליס עמד בראש הפקולטה לניצוח באקדמיה למוזיקה באוניברסיטת תל אביב, הקים וניצח על התזמורת הקאמרית של האקדמיה וחינך דורות רבים של מוזיקאים בישראל.

בשנת 1961, נשלח על ידי משרד החוץ לסינגפור לבנות ולבסס את המוזיקה הקלאסית במדינה. במסגרת פועלו זה הוא תמך בביסוס תזמורת סימפונית ועבד עם תזמורות נוער שונות.

בשנת 1971 נתמנה לסגנו של זובין מהטה במהלך עבודתו עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית. בשנת 1984, הקים את התזמורת הפילהרמונית הצעירה והיה מנהלה עד שנת 1988. עשרות רבות מתלמידיו ניגנו ומנגנים בתזמורות בארץ ובעולם. ריקליס ניצח על רבות מהתזמורות בישראל, יעץ לגופים מוזיקליים שונים ושפט בתחרויות מוזיקה רבות.

בשנת 1990 הוא היה האירופאי הראשון שזכה בפרס כוכב הכסף של סינגפור, המקביל לפרס ישראל.

ריקליס נפטר בינואר 1994 בתל אביב, לאחר מחלה ממושכת. נקבר בבית העלמין ירקון.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
יצחק מוזה
מנצח תזמורת צה"ל

1949 - 1961

הבא:
יצחק גרציאני
הקודם:
עמי מעייני
מנצח תזמורת הגדנ"ע

1957 - 1970

הבא:
עמי מעייני
הקודם:
לא היה
מנהל מוזיקלי, התזמורת הפילהרמונית הצעירה

1984 - 1988

הבא:
זאב דורמן