שלישיית קצה השדה

שלישיית קצה השדה הייתה להקה רוק ישראלית שפעלה בשנות ה-70. השלישייה כללה את צבי בומס, ראובן גבירץ וגיא יפה, שלושתם יוצאי להקות צבאיות (להקת הנח"ל ושלישיית פיקוד מרכז). הוקמה ב-1975 על ידי המפיק והמוזיקאי אשר ביטנסקי, שקיווה שהשלישייה תהיה מעין גרסה ישראלית ללהקת "קרוסבי, סטילס ונאש".

הלהקה הקליטה תקליטון שדרים עם השירים "יש לפעמים רצון לעוף", שאותו כתבה והלחינה השלישייה, ו"ליל אמש", שכתבה והלחינה נעמי שמר (במקור בוצע על ידי להקת השעות הקטנות – שייקה לוי, גבי אקשטיין, מרים גבריאלי ויעל שרז), ובו בומס היה הסולן. לאחר הוצאת התקליטון חלה האטה בפעילות הלהקה, והיא שרה קולות רקע באלבומו השני של מתי כספי, במופע "הזמן הכפרי" של אריק איינשטיין, באלבומה היחיד של להקת תמוז ובהופעותיו של הזמר האמריקאי טים הרדין^[1].

ב-1976 הלהקה חזרה להקליט את אלבומה היחיד, שיצא ב-1977^[2]. ארבעה משירי האלבום היו חידושים לשירי ארץ ישראל ("ליל אמש", "ערב בא", "עין גדי" ו"פנס בודד"), והיתר היו שירים שביצירתם היו מעורבים חברי השלישייה. בין השירים הבולטים היו "בקצה השדה" (יהודה עמיחי / ראובן גבירץ), "בין העולמות" (יעל פירסטנברג / גיא יפה) ו"זה לא הים" (לאה גולדברג / גיא יפה וראובן גבירץ), שאותו שרו עם הזמרת ריקי מנור. האלבום נחל כישלון חרוץ וסימן את סוף פעילותה של הלהקה.

ב-2006 יצאה מהדורה חדשה של האלבום, הכוללת את האלבום המקורי בתוספת תקליטור הכולל קטעי בונוס, ובו מופיעים ביצוע ל"שיבולים" ("חד מחרב") של הגבעטרון, ביצוע ל"השמלה הסגולה" של התרנגולים, ביצוע ל"זה לא יכול להיות" בהופעה חיה מ-1976 והשירים "יש לפעמים רצון לעוף" ו"ליל אמש" בגרסת תקליטון השדרים, ששיריו הוקלטו מחדש לאלבום המקורי^[3].