שלישיית קצה השדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שלישיית קצה השדה הייתה להקת רוק ישראלית שפעלה בשנות ה-70 של המאה העשרים.


השלישייה כללה את צבי בומס, ראובן גבירץ וגיא יפה, שלושתם יוצאי להקות צבאיות (פיקוד מרכז והנח"ל). היא הוקמה ב-1975, על ידי המפיק והמוזיקאי אשר ביטנסקי, שקיווה שהשלישייה תהיה מעין תשובה ישראלית ללהקת "קרוסבי, סטילס, נאש ויאנג".

הלהקה הקליטה תקליטון שדרים עם השירים "יש לפעמים רצון לעוף", אותו כתבה והלחינה השלישייה ו"ליל אמש", שכתבה והלחינה נעמי שמר (במקור בוצע על ידי להקת השעות הקטנות: שייקה לוי, גבי אקשטיין, מרים גבריאלי ויעל שרז), ובו בומס היה הסולן. לאחר הוצאת התקליטון חלה האטה בפעילות הלהקה, והיא שרה קולות רקע באלבומו השני של מתי כספי, במופע "הזמן הכפרי" של אריק איינשטיין, באלבומה היחיד של להקת "תמוז" ובהופעותיו של הזמר האמריקאי טים הרדין[1].

ב-1976 הלהקה חזרה להקליט את אלבומה היחיד, שיצא ב-1977[2]. ארבעה משירי האלבום היו חידושים לשירי ארץ ישראל ("ליל אמש", "ערב בא", "עין גדי" ו"פנס בודד") ושאר השירים היו שירים שביצירתם היו מעורבים חברי השלישייה. בין השירים הבולטים היו "בקצה השדה" (יהודה עמיחי - ראובן גבירץ), "בין העולמות" (יעל פירסטנברג - גיא יפה) ו"זה לא הים" (לאה גולדברג - גיא יפה וראובן גבירץ), אותו שרו עם הזמרת ריקי מנור. האלבום נחל כישלון חרוץ, ולמעשה סימן את סוף פעילותה של הלהקה.

ב-2006 יצאה מהדורה חדשה של האלבום, הכוללת את האלבום המקורי בתוספת תקליטור הכולל קטעי בונוס, ובו מופיעים ביצוע ל"שיבולים" ("חד מחרב") של הגבעטרון, ביצוע ל"השמלה הסגולה" של התרנגולים, ביצוע ל"זה לא יכול להיות" בהופעה חיה מ-1976 והשירים "יש לפעמים רצון לעוף" ו"ליל אמש" בגרסת תקליטון השדרים, ששיריו הוקלטו מחדש לאלבום המקורי.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]