אשר ביטנסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אשר ביטנסקי
אשר ביטנסקי בטקס פרסי גראמי 2011
אשר ביטנסקי בטקס פרסי גראמי 2011
לידה 7 בנובמבר 1952 (בן 71)
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מפיק מוזיקה ישראלי, מלחין, מנהל אישי, אמרגן, מו"לות
www.asherbitansky.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אשר ביטנסקי (נולד ב-7 בנובמבר 1952) הוא מפיק מוזיקה ישראלי, מלחין, מנהל אישי, אמרגן, עוסק במו"לות ובניהול זכויות יוצרים ומחלוצי תחום עיצוב צליל (Sound design) בישראל.

ביטנסקי נשוי למירי, אב לשלושה וחי בתל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות, נעורים וראשית הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדל בתל אביב. בתיכון ניגן בלהקת גרסאות כיסוי ללהיטי הרוק של התקופה. בגיל 16 וחצי ניגן בלהקת חובבים של עיריית תל אביב, שם הכיר את הזמרת נתנאלה. בעקבות ההיכרות הפך לאמרגנה ומנהלה.

בתקופת התיכון והצבא פעל כ-"אמרגן של להקות קצב ואמנים", ומכר הופעות שלהם לבתי ספר תיכוניים. בין האמנים עימם עבד היו אריק איינשטיין, "השניצלים" של דני סנדרסון וגם יצחק קלפטר, לו שימש גם מנהל אישי. ב-1972 הציע לו דני סנדרסון להיות האמרגן הראשון של להקתו החדשה "כוורת". ביטנסקי חיבר בין קלפטר לסנדרסון והביא ללהקת כוורת את יוני רכטר וגם פסנתר חשמלי, כלי נדיר באותה תקופה, לצורך החזרות. ביטנסקי ארגן ללהקה מקומות לחזרות ופעל רבות למציאת מפיקים שיצטרפו להשקעה ולפיתוח הלהקה. באמצע 1973 פנה ביטנסקי לחברת "הגר" של אריק איינשטיין וצבי שיסל לניהול משותף של הלהקה, ואלו הסכימו, אך התוכנית התבטלה עקב מעברו של שיסל ללוס אנג'לס. שיסל הפנה את ביטנסקי למפיק העל של התקופה – אברהם דשא (פשנל). בסופו של דבר ביטנסקי לא המשיך עם כוורת והקים משרד הפקות עצמאי.

ניהול אמנים והפקת מוזיקה ומופעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1974 הקים את "מור הפקות", חברת ניהול אמנים והפקות, ושירותי הגברה ותאורה. ביטנסקי שיתף פעולה עם אמנון צבן מ"זהר הפקות" בהפקות מופעים של אמנים ישראלים ואמני חו"ל כדוגמת דורי בן זאב, מתי כספי, אריק איינשטיין במופע "אנשים אוהבים לשיר", הצגת "זה מסתובב" של יוסף מונדי, אמן הבלוז בי. בי. קינג, אשף האורגן ג'ימי סמית ואחרים. ביטנסקי המשיך לעבוד עם נתנאלה לאחר שירותה הצבאי בלהקת חיל האוויר. ב-1974 הוא הפיק לה ולמתי כספי מופע משותף בשם "חצי חצי" והוביל אותה בדרך לאלבומה הראשון שיצא ב-1976. לאחריו יצא "אל ארצי", שהוקדש בעיקר לשירי ארץ ישראל הישנה והטובה. בסוף 1974 ותחילת 1975 עסק ביטנסקי בהפקת מוזיקה ישראלית אלטרנטיבית. הוא הפיק את האלבום "ארבע-עשרה אוקטבות" של יוני רכטר ואבנר קנר וארגן את הופעותיהם.

ב-1975 הפיקו "מור זהר" ביחד עם מיכאל תפוח את המופע של להקת תמוז וייבאו מופעים מחו"ל, בהם של אמן הבלוז ממפיס סלים, וטים הרדין, הפיק את שלישיית קצה השדה עם גיא יפה, צבי בומס וראובן גבירץ שאף הופיעו יחד עם טים הרדין.

יחד עם שאול גרוסברג, אמנון צבן ויהודה זילברמן הפיק ביטנסקי מופעי מוזיקת רוק במועדון "בית ליסין" בתל אביב, בו ניגנו מיטב להקות הרוק ונגני הרוק של התקופה. "מועדון הרוק הישראלי" בבית ליסין היה הבמה המקצועית הראשונה עבור אמנים כברי סחרוף ורמי פורטיס ("חלום קוסמי"), נטי וייסמן, וכן עבור הפקות כ"14 אוקטבות" ולהקת תמוז בהפקתו האמנותית של לואי להב.

ב-1976 ארגן הופעות בקיבוצים ללהקת גן עדן, וגם הפיק לראשונה הקלטות אולפן של גרי אקשטיין: "היה לי טוב" ו"יש לנו זמן". בשנה זו הקים חברה לשירותי דיסקו בשם "דיסקונַע לכל מאורע", במסגרתה שימש כמנהל של התקליטנים (די ג'יי) אלי ישראלי, שוש עטרי, קובי מידן, משה מורד ויהודית בן יעקב. בין התקליטנים שעבדו בשירותו היו גם יאיר ניצני, דורי בן זאב, יזהר אשדות, דני בסן ואחרים.

ב-1978 הצטרף אל ביטנסקי עופר פסנזון, לימים שותפו, שותפות שנמשכה עד שנת 2004. ביטנסקי החל לנהל את נורית גלרון. הוא ארגן לה הופעות ראשונות (עם יעל גרמן ב"בית-הובן" בתל אביב ובחדרי אוכל של קיבוצים ברחבי הארץ) והוביל אותה לחוזה הקלטה בחברת "ישראדיסק". ב-1978 הפיק עם צביקה כגן את אלבומה הראשון של גלרון, "נורית גלרון". באלבום נכלל גם לחן של ביטנסקי למילים של לאה גולדברג "מה יהיה בסופנו", שנה לאחר מכן הופיע אלבום בהופעה חיה בהוצאת חברת פונוקול. ב-1981 יצא אלבומה "שירים באמצע הלילה", שכולו שירי נתן זך, ובו לחן של ביטנסקי לשיר "פזמון חוזר". ב-1982 הפיק ביטנסקי עם נחום היימן את אלבומה של גלרון "אני ראיתי יופי". ב-1980 גילה עופר נברו, מפיק בחברת "מור הפקות", את להקת "הקליק". בהמשך יצא אלבומם הראשון "אמא אני לא רוצה להיגמל". שנתיים לאחר מכן היה ביטנסקי בין מפיקי אלבומה השני של "הקליק" – "עולם צפוף".

ב-1981 סיים ביטנסקי הפקה שנמשכה שלוש שנים: האלבום בציר טוב, משירי יונה וולך שהלחינו ושרו אילן וירצברג ושמעון גלבץ. ביטנסקי הפיק לווירצברג את אלבומו "משני צידי הכדור" ב-1985 (יחד עם ליליאן שוץ) וב-1990 את האלבום "מה שנשאר".

לאורך תקופה זו הביאו ביטנסקי ופסנזון שורה של אמנים מחו"ל: ג'ו קוקר, נינה האגן (Nina Hagen), אל דימיולה, צ'יק קוריאה, ג'ק ברוס, דיוויין, סוזאן וגה, Level 42 ואחרים.

ב-1988 יצא לאור בהפקה משותפת של ביטנסקי עם "האוזן השלישית" אלבום הבכורה של הרכב האתנו-ג'אז "אנסמבל מזרח מערב" של המוזיקאי ישראל בורוכוב. ב-1996 היה ביטנסקי שותף להוצאת "Mediterranean Crossroads", אלבומה של להקת הג'אז-פיוז'ן הישראלית "אסטה".

אחינועם ניני - NOA[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1990 היו ביטנסקי ועופר פסנזון למנהליה האישיים של אחינועם ניני, אותה ליוו לאורך הקריירה הישראלית והבינלאומית שלה כ-NOA (Achinoam Nini). ב-1991 הפיק את אלבומה הראשון "הופעה חיה" עם גיל דור. מאז היה אחראי להפקת רבים מאלבומיה הישראליים והבינלאומיים, ביניהם "NOA" בהפקת פט מתיני, "Calling" בהפקת רופרט היין (Rupert Hine), שניהם בחברת התקליטים "גפן", "Blue Touches Blue" עם המפיק האנגלי מייק הדג'ס ו-"Now" בהפקת יועד נבו. בשנת 2005 פרש ביטנסקי מניהול פעיל של אחינועם ניני והמשיך כמנהל זכויות יוצרים.

יהודית רביץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1997 חברה יהודית רביץ לביטנסקי ופסנזון. בהפקתם נולד אלבומה של רביץ "געגוע", בהפקה המוזיקלית של יובל שפריר ורן שם טוב. שנה לאחר מכן יצא האלבום המתעד את הופעתה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית, בעיבודו ובניצוחו של אילן מוכיח.

לייבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2002 הקים ביטנסקי את הלייבל "לייבלה" בהתמקדות על מוזיקת אינדי ועל כל מה ש"אחר" במוזיקה. לייבלה היה מן הראשונים בעולם שנסמך בכל פעולותיו על רשת האינטרנט והכריז על עצמו כ"לייבל ללא נייר". בין האמנים שיצירותיהם הופצו בלייבל: דין דין אביב, עדינה אבן זוהר, אלעד אדר ואלון אולארצ'יק, אלעד אדר ואבי גרייניק, רועי אדרי, איזבו, בן אילון, ליאור אלבו, נפתלי אלטר, אילנה אליה, אנסמבל גלעד אפרת, ענב אפרת, צבי בומס, אבי בללי, יוסי בנאי, יונתן בר גיורא, אבטה בריהון וענת פורט, שירה גבריאלוב, רוני גינוסר, רוני גינוסר וגון הלוי, איתמר גרוס, טובה גרטנר, יעל גרמן, נעמי דהן, מוטי דיכנה, ארא דינקג'יאן, צליל דנין, רעואל דניר, הבנות נחמה, היהלומים, מיקה הרי, קובי ויטמן, טניה וינוקור, ערן ויץ וכרמי זיסאפל, מירי זומרפלד, קרן טננבאום, חנן יובל, ילדי השדה, הילה כהן אלעזר, סלעית להב, אלי מגן ועדי רנרט, שרון מולדאבי, עקבות בחול – הפרויקט של דויד מונסונגו, קולותשובה – הפרויקט של דויד מונסונגו, מיקהמיקה – מיקה שדה ומיקה הרי, דוד מנחם, אסי מסקין, אלון נדל, נתנאלה, דניאל סלומון, דניאל סלומון ויסמין לוי, ירון ספיבק, עמוס עבר הדני, דנה עדיני, ניצן עין הבר, רינת עמנואל, ערפדי הראגטיים, רובי פאייר, אלכס פולק, אילן פוסטופצקי, ענת פורט, יוסי פיין ובן אילון, זוהר פרסקו, ז'וקה פרפיניאן, רון פרץ, אביה קופלמן, עומר קפלן, סיון קרצ'נר, נעה קשפיצקי, החזן אודי שפילמן, יובל שפריר, צבי שרף, דן תורן, Bonafide3000,QuatRio ואבא, שם הבמה של אשר ביטנסקי.

לצד פעילותו של הלייבל מתקיימת פעילותה של חברת ההוצאה לאור מור פאבלישינג ב.פ.ל בע"מ, העוסקת בקידום יצירותיהם של יוצרים ישראליים, בין היתר קידמה את יצירותיהם של אחינועם ניני, יהודית רביץ, איזבו ואחרים בישראל ומחוצה לה.

על האמנים שביטנסקי ניהל וקידם בישראל ומחוצה לה בשנות האלפיים נמנים זוהר פרסקו, הבנות נחמה שאלבומן היה הנמכר ביותר בישראל בשנת 2007, אבישי כהן (בסיסט) ויעל נעים. בין האמנים שביטנסקי שותף לקידומם היום נמנים אילן מוכיח, ערן ויץ, יועד נבו, ענת פורט, דניאל סלומון, הילה כהן אלעזר[1], עומר קפלן, מיקה הרי[2], טובה גרטנר, סבינה, רעואל דניר, עדינה אבן זוהר[3], דין דין אביב, אהר'לה קמינסקי, עמוס עבר הדני, חנן יובל, צליל דנין, דנה עדיני, ערפדי הראגטיים, John Hensley Densmor.

יצירה אישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1979 הוציא ביטנסקי לאור תקליט שדרים שכלל 3 שירים שכתב והלחין: "אני שלך ואת שלו"[4] בעיבוד ונגינה של גרי אקשטיין ומשה לוי, "יש לי את הסיטואציה" (מילים עם עלי מוהר, לחן עם רמי לוין), ו"היי האני" שהוקלט בתחילת 1978. 13 שנה לאחר מכן שב ביטנסקי לשיר "היי האני"[5] והוציא את השיר שוב בצירוף שני רמיקסים שלו בהפקתו המוזיקלית של יזהר אשדות.

בשנת 1992, לרגל יום הולדתו ה-50 של ג'ימי הנדריקס, הקליט ביטנסקי גרסה עברית בביצועו לשיר "לאורך מגדל השמירה"[6], שירו של בוב דילן המוכר בביצועו של הנדריקס. הנוסח העברי הוא של מאיר אריאל, עם מישל עמר בתופים, מוטי דיכנה בבס, ועל הגיטרה שלמה מזרחי.

ב-1998 הוציא ביטנסקי לאור אלבום תחת הפסבדונים "אבא" בהפקה מוזיקלית של רן שם טוב. האלבום נקרא "The Best of ABA"[7] ובו שירים בהלחנתו ובביצועו, ואף במילותיו בחלקם הגדול. הוא כלל גרסת כיסוי של ביטנסקי ל"מה יהיה בסופנו" ושירים חדשים: "המירוץ", "בלוז קטן של אותיות" (מילים ולחן של ביטנסקי), ולחנים לשני שירי משוררים: "וזה לא מה ש..." של יונה וולך ו"גשם יורד על פני רעי" של יהודה עמיחי. לצידם צרף לאלבום ביצוע חדש לשירה של אחינועם ניני "היא".

באוגוסט 2013 יצא לדרך פרויקט אישי חדש של ביטנסקי בשם "פרויקט החיוך - אשר ביטנסקי אוסף סינגלים", בו מוציא ביטנסקי לאוויר העולם שירים שהלחין בביצועי אמנים שונים. שיר הבכורה של הפרויקט היה "את חייכת"[8], לחן של ביטנסקי למילים של נתן זך, בביצוע דנה עדיני ובהפקתו המוזיקלית של יועד נבו. השיר לווה בווידאו-קליפ בבימוי עידו איז'ק.

בשנת 2015 הצטרף ביטנסקי לצוות היוצרים של "Sama Sama"[9] כמנטור של תחום המוזיקה ומערכות האודיו בפרויקט שהיה הפקה משותפת של סירק דה סוליי וקבוצת סמה סמה הישראלית.

בספטמבר 2015 יצא לאור השיר ״חיוכה המסוים״[10], לחן של ביטנסקי וערן ויץ, שהפיק מוזיקלית את השיר לצד יובל שפריר. מילות השיר נכתבו על ידי חיים גורי. השיר נכלל באלבומו השמיני של גידי גוב שנקרא ״אם היינו״.

שיתוף הפעולה האמנותי עם הילה כהן אלעזר הוליד מספר שירים משותפים בביצועה: "לילה טנא מלא" שהלחין אשר ביטנסקי למילותיה של לאה גולדברג, "כל יום" שאת מילותיו כתב אשר ביטנסקי ללחן של הילה כהן אלעזר, שניהם מופיעים באלבום "כל יום" של הילה כהן אלעזר שיצא ב-2019. באלבומה "את חרותי" שיצא ב-2022 נכללים שני שירים שהלחין אשר ביטנסקי יחד עם מוטי דיכנה והילה כהן אלעזר למילותיה של הילה: "שיר שמח" ו"אף פעם לא תדע", וכן מופיע באלבום "שיר ללא מילים" שהולחן על ידי אשר ביטנסקי, הילה כהן אלעזר ויועד נבו. באלבום כלול גם דואט של הילה כהן אלעזר ואשר ביטנסקי לשיר שהלחין ביטנסקי למילותיה של לאה גולדברג עבור אלבומה הראשון של הזמרת שהפיק ביטנסקי ב-1978, נורית גלרון, "מה יהיה בסופנו".

עיצוב צליל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1976 החל לעסוק בתחום הסאונד למופעים. הוא ייבא ציוד ייעודי עבור המופעים שהפיק ותפעל אותו בעצמו. את רזי המקצוע למד מטומי פרידמן, מייסד אולפני טריטון, ומטכנאי סאונד שהגיעו לארץ עם האמנים שייבא להופעות.

בהמשך תכנן מערכות הגברה עבור מיטב התיאטראות ואולפני ההקלטה בישראל, בהם היכל התרבות ת"א, תיאטרון הבימה, תיאטרון הקאמרי, הסינרמה ועוד. בין עבודותיו: עיצוב צליל באופרה "פידליו" בביצוע האופרה של ברלין בניצוח דניאל בארנבוים, עיצוב צליל באופרה "אופנים" עם לוצ'אנו בריו בבית האופרה בסטיליה בפריז ובבנייני האומה בירושלים, עיצוב צליל באופרה "כרמן" עם Julia Migenes (אנ') בבריכת הסולטן בירושלים, עיצוב צליל באופרה "בוריס גודונוב (אופרה)" בבריכת הסולטן עם בית האופרה ויילקי מורשה, עיצוב צליל משך שש שנים בפסטיבל "נרווי" באיטליה, עיצוב צליל באופרה "לה טרוויאטה" בבריכת הסולטן יחד עם טומי פרדימן, ביצוע סאונד ותאורה במופע של להקת "דייר סטרייטס" בפארק הירקון תל אביב ב-1985 ועוד. אחד ממיזמי הדגל של ביטנסקי היה הזמנתה של עיריית וינה ב-1996 לבצע עיצוב צליל בהפקת האופרה "חליל הקסם" לרגל חגיגות 1,000 שנה לאוסטריה, הפקה שהועלתה גם בערים כגון ברן, ברמן, שטוטגרט, ציריך ועוד. בשנת 1988 עיצב צליל בתערוכת ה-40 למדינה, "מיצג של מדינה בצלילים - צלילים שמאפיינים 40 שנות מדינה", בגני התערוכה תל אביב. במהלך דצמבר 2011 ובשנת 2012 ניהל ביטנסקי את עיצוב הצליל בכל הקונצרטים של הפילהרמונית הישראלית לרגל חגיגות ה-75 שנה של הפילהרמונית.

בשנת 2005 הוזמן ביטנסקי להצטרף לשורות חברת ווייבס אודיו[11] הישראלית, המייצרת כלי תוכנה דיגיטליים לשיפור צליל. הוא היה שותף לזכייה של וייבס אודיו בפרס גראמי הטכני האמריקני בשנת 2011[12].

בשנת 1989 הקים את המחלקה לעיצוב צליל בתיאטרון, בחוג לתיאטרון שבפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב. ביטנסקי ניהל את תוכנית הלימודים והעביר מספר קורסים במסגרתו.

אלבומים וסינגלים שהיה מעורב בהפקתם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפתיחת הטבלה לחצו על "הצגה" משמאל

לייבלה

  • איזבו - FUN MAKERS 2003 (מפיק)
  • איזבו – SUPERLIGHT 2008 (מפיק)
  • יובל שפריר 2003 (מפיק)
  • היהלומים 2004 (מפיק)
  • אודי שפילמן – שבע קול ונשמה 2004 (מפיק)
  • דין דין אביב – סודותיי 2006
  • דנה עדיני - BIG GIRLS 2007 (מפיק)
  • אבישי כהן - CONTINUO 2007 (מפיק שותף עם ריי ג'פורד)
  • הבנות נחמה 2007 (מפיק)
  • ארא דינקג'יאן – AN ARMENIAN IN AMERICA 2007 (מפיק)
  • דין דין אביב – חופשיה בין עולמות 2008 (מפיק)
  • כרמי זיסאפל וערן ויץ 2009 (מפיק)
  • נתנאלה – נדודים 2011 (ליווי הפקה)
  • דין דין אביב – האוסף 2012 (מפיק)
  • אליעזר בוצר – ציון 2012 (מפיק)
  • רוני גינוסר וגון הלוי שרים סשה ארגוב - כשאור דולק בחלונך (אורכב 26.11.2018 בארכיון Wayback Machine) 2014 (מפיק)
  • ערן ויץ – כביש 90 – פסקול הסדרה 2014 (ליווי הפקה)
  • ערן ויץ – קפה נגלר – פסקול הסרט 2016 (ליווי הפקה)
  • הילה כהן אלעזר – נופל מחוץ לזמן 2016 (מפיק אחראי)
  • ערפדי הראגטיים – ערפדי הראגטיים 2016 (ליווי הפקה)
  • יוסי בנאי – מגיש נתן אלתרמן– פגישה לאין קץ 2016 (ליווי הפקה)
  • מיקה הרי - When Morning Comes (מפיק) 2017
  • עדינה אבן זהר - Adina E (מפיק שותף) 2017
  • "יש מצב" - יצירה מוזיקלית-ויזואלית יוצאת דופן. שיר בפרקים, בן 11 דקות, של הדג נחש, יוני רכטר, דניאל זמיר, ברי סחרוף, מקהלת הנוער של ימק"א, גליה ירון, המפיק המוזיקלי עמי רייס, לטקסט של הסופר דויד גרוסמן. האמנית מיכל רובנר יצרה עבודת וידאו ארט לשיר.2017 (ליווי הפקה)
  • נתנאלה – פרויקט ליקוי חמה 2021-2018 (ליווי הפקה)
  • עדינה אבן זהר – Changing (ליווי הפקה) 2018
  • הילה כהן אלעזר – כל יום 2019 (מפיק)
  • ערן ויץ – הדווקאים – פסקול הסרט 2019 (ליווי הפקה)
  • רעואל דניר – בוא וראה 2019 (ליווי הפקה)
  • נפתלי אלטר – נפתלי אלטר שר אסי דיין 2019 (ליווי הפקה)
  • מיקה הרי – כאן החיים שלנו 2020 (מפיק)
  • ורוניק – תחת כובד התפוח 2020 (מפיק אחראי)
  • ורוניק - בבוקר 2021 (מפיק אחראי)
  • עומר קפלן – מוקדם מדי 2021 (ליווי הפקה)
  • עדינה אבן זהר – Be Yourself 2021 (ליווי הפקה)
  • הילה כהן אלעזר – את חרותי 2022 (מפיק)
  • הילה כהן אלעזר – הילה שרה דנה אמיר 2022 (מפיק)
  • ערן ויץ - היי 2022 (מפיק)
  • ערן ויץ – גיטרה ישראלית 2022 (מפיק)
  • חנן יובל – תמונה מאלבום ישן 2022 (ליווי הפקה)
  • דניאל סלומון – מלכת היופי של ירושלים – פסקול הסדרה 2022 (מפיק)
  • דניאל סלומון ו-יסמין לוי – מי אמור (גרסאות בעברית ובעברית-ספרדית) – שיר הנושא של הסדרה "מלכת היופי של ירושלים" 2022 (מפיק אחראי)
  • ענת פורט – ענת פורט מנגנת שלום חנוך 2022 (מפיק)
  • גלעד אפרת – Gilad Ephrat plays Van Gogh 2022 (ליווי הפקה)

מופעים אשר היה מעורב בהפקתם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנים ישראליים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]