אשר ביטנסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אשר ביטנסקי
אשר ביטנסקי בטקס פרסי הגראמי 2011
אשר ביטנסקי בטקס פרסי הגראמי 2011
לידה 7 בנובמבר 1952 (בן 66)
מקצוע מפיק מוזיקה ישראלי, מלחין, מנהל אישי, אמרגן, מו"לות
www.asherbitansky.com

אשר ביטנסקי (נולד ב-7 בנובמבר 1952) הוא מפיק מוזיקה ישראלי, מלחין, מנהל אישי, אמרגן, עוסק במו"לות ובניהול זכויות יוצרים ומחלוצי תחום עיצוב צליל (Sound design) בישראל.

ביטנסקי נשוי למירי, אב לשלושה וחי בתל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות, נעורים וראשית הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדל בתל אביב. בתיכון ניגן בלהקת גרסאות כיסוי ללהיטי הרוק של התקופה. בגיל 16 וחצי ניגן בלהקת חובבים של עיריית תל אביב, שם הכיר את הזמרת נתנאלה. בעקבות ההיכרות הפך לאמרגנה ומנהלה.

בתקופת התיכון והצבא פעל כ-"אמרגן של להקות קצב ואמנים", ומכר הופעות שלהם לבתי ספר תיכוניים. בין האמנים עימם עבד היו אריק איינשטיין, "השניצלים" של דני סנדרסון וגם יצחק קלפטר, לו שימש גם מנהל אישי. ב-1972 הציע לו דני סנדרסון להיות האמרגן הראשון של להקתו החדשה "כוורת". ביטנסקי חיבר בין קלפטר לסנדרסון והביא ללהקת כוורת את יוני רכטר וגם פסנתר חשמלי, כלי נדיר באותה תקופה, לצורך החזרות. ביטנסקי ארגן ללהקה מקומות לחזרות ופעל רבות למציאת מפיקים שיצטרפו להשקעה ולפיתוח הלהקה. באמצע 1973 פנה ביטנסקי לחברת "הגר" של אריק איינשטיין וצבי שיסל  לניהול משותף של הלהקה, ואלו הסכימו, אך התוכנית התבטלה עקב מעברו של שיסל ללוס אנג'לס. שיסל הפנה את ביטנסקי למפיק העל של התקופה – אברהם דשא (פשנל). בסופו של דבר ביטנסקי לא המשיך עם כוורת והקים משרד הפקות עצמאי.

ניהול אמנים והפקת מוזיקה ומופעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1974 הקים את "מור הפקות", חברת ניהול אמנים והפקות, ושירותי הגברה ותאורה. ביטנסקי שיתף פעולה עם אמנון צבן מ"זהר הפקות" בהפקות מופעים של אמנים ישראלים ואמני חו"ל כדוגמת דורי בן זאבמתי כספיאריק איינשטיין במופע "אנשים אוהבים לשיר", הצגת "זה מסתובב" של יוסף מונדי, אמן הבלוז בי. בי. קינג, אשף האורגן ג'ימי סמית ואחרים. ביטנסקי המשיך לעבוד עם נתנאלה לאחר שירותה הצבאי בלהקת חיל האוויר. ב-1974 הוא הפיק לה ולמתי כספי מופע משותף בשם "חצי חצי" והוביל אותה בדרך לאלבומה הראשון שיצא ב-1976. לאחריו יצא "אל ארצי", שהוקדש בעיקר לשירי ארץ ישראל הישנה והטובה. בסוף 1974 ותחילת 1975 עסק ביטנסקי בהפקת מוזיקה ישראלית אלטרנטיבית. הוא הפיק את האלבום "14 אוקטבות" של יוני רכטר ואבנר קנר וארגן את הופעותיהם.

ב-1975 הפיקו "מור זהר" ביחד עם מיכאל תפוח את המופע של להקת תמוז וייבאו מופעים מחו"ל, בהם של אמן הבלוז ממפיס סלים, וטים הרדין, הפיק את שלישיית קצה השדה עם גיא יפה, צבי בומס וראובן גבירץ שאף הופיעו יחד עם טים הרדין.

יחד עם שאול גרוסברג, אמנון צבן ויהודה זילברמן הפיק ביטנסקי מופעי מוזיקת רוק במועדון "בית ליסין" בתל אביב, בו ניגנו מיטב להקות הרוק ונגני הרוק של התקופה. "מועדון הרוק הישראלי" בבית ליסין היה הבמה המקצועית הראשונה עבור אמנים כברי סחרוף ורמי פורטיס ("חלום קוסמי"), נטי וייסמן, וכן עבור הפקות כ"14 אוקטבות" ולהקת תמוז בהפקתו האמנותית של לואי להב

ב-1976 אירגן הופעות בקיבוצים ללהקת גן עדן, וגם הפיק לראשונה הקלטות אולפן של גרי אקשטיין: "היה לי טוב" ו"יש לנו זמן". בשנה זו הקים חברה לשירותי דיסקו בשם "דיסקונַע לכל מאורע", במסגרתה שימש כמנהל של התקליטנים (די ג'ייאלי ישראלי, שוש עטרי, קובי מידןמשה מורד ויהודית בן יעקב. בין התקליטנים שעבדו בשירותו היו גם יאיר ניצנידורי בן זאביזהר אשדותדני בסן ואחרים.

ב-1977 היה ביטנסקי מיוזמי ומפיקי פסטיבל הרוק הישראלי הראשון בנואיבה שבסיני, פסטיבל נביעות, בו הופיעו אמן הבלוז האמריקני ממפיס סלים, אריאל זילבריצחק קלפטר, דורי בן זאב, יהודית רביץדני ליטני, מתי כספי, שלום חנוך, הבמה החשמלית ועוד. 

ב-1978 הצטרף אל ביטנסקי עופר פסנזון, לימים שותפו, שותפות שנמשכה עד שנת 2004. ביטנסקי החל לנהל את נורית גלרון. הוא אירגן לה הופעות ראשונות (עם יעל גרמן ב"בית-הובן" בתל אביב ובחדרי אוכל של קיבוצים ברחבי הארץ) והוביל אותה לחוזה הקלטה בחברת "ישראדיסק". ב-1978 הפיק עם צביקה כגן את אלבומה הראשון של גלרון, "נורית גלרון". באלבום נכלל גם לחן של ביטנסקי למילים של לאה גולדברג "מה יהיה בסופנו", שנה לאחר מכן הופיע אלבום בהופעה חיה בהוצאת חברת פונוקול. ב-1981 יצא אלבומה "שירים באמצע הלילה", שכולו שירי נתן זך, ובו לחן של ביטנסקי לשיר "פזמון חוזר". ב-1982 הפיק ביטנסקי עם נחום היימן את אלבומה של גלרון "אני ראיתי יופי". ב-1980 גילה עופר נברו, מפיק בחברת "מור הפקות", את להקת "הקליק". בהמשך יצא אלבומם הראשון "אמא אני לא רוצה להיגמל". שנתיים לאחר מכן היה ביטנסקי בין מפיקי אלבומה השני של "הקליק" – "עולם צפוף".

ב-1981 סיים ביטנסקי הפקה שנמשכה שלוש שנים: האלבום בציר טוב, משירי יונה וולך שהלחינו ושרו אילן וירצברג ושמעון גלבץ. ביטנסקי הפיק לוירצברג את אלבומו "משני צידי הכדור" ב-1985 (יחד עם ליליאן שוץ) וב-1990 את האלבום "מה שנשאר". 

לאורך תקופה זו הביאו ביטנסקי ופסנזון שורה של אמנים מחו"ל: ג'ו קוקר, נינה האגן (Nina Hagen)אל דימיולהצ'יק קוריאה, ג'ק ברוס, דיוויין, סוזאן וגה, Level 42 ואחרים.

ב-1988 יצא לאור בהפקה משותפת של ביטנסקי עם "האוזן השלישיתאלבום הבכורה של הרכב האתנו-ג'אז "אנסמבל מזרח מערב" של המוזיקאי ישראל בורוכוב. ב-1996 היה ביטנסקי שותף להוצאת "Mediterranean Crossroads", אלבומה של להקת הג'אז-פיוז'ן הישראלית "אסטה".

אחינועם ניני - NOA[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1990 היו ביטנסקי ועופר פסנזון למנהליה האישיים של אחינועם ניני, אותה ליוו לאורך הקריירה הישראלית והבינלאומית שלה כ-NOA (Achinoam Nini). ב-1991 הפיק את אלבומה הראשון "הופעה חיה" עם גיל דור. מאז היה אחראי להפקת רבים מאלבומיה הישראליים והבינלאומיים (ביניהם "NOA" בהפקת פט מתיני ו-"CALLING" בהפקת רופרט היין (Rupert Hine), שניהם בחברת התקליטים "גפן").

יהודית רביץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1997 חברה יהודית רביץ לביטנסקי ופסנזון. בהפקתם נולד אלבומה של רביץ "געגוע", בהפקה המוזיקלית של רן שם טוב ויובל שפריר. שנה לאחר מכן יצא האלבום המתעד את הופעתה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית, בעיבודו ובניצוחו של אילן מוכיח.

לייבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2002 הקים ביטנסקי את הלייבל "לייבלה" למוזיקה אלטרנטיבית. בין האמנים המצויים בלייבל: איזבו, יובל שפריר, זוהר פרסקו, דין דין אביב, הבנות נחמה, דנה עדיני, היהלומים, ערן וייץ וכרמי זיסאפל, אילן פוסטופצקי, ארא דינקג'יאן , החזן אודי שפילמן, רוני גינוסר וגון הלוי, Bonafide3000, מיקה הרי, אמיתי בנד, סוואן בנד, הילה כהן אלעזר ואבא, שם הבמה של אשר ביטנסקי.

לצד פעילותה של חברת לייבלה, מתקיימת פעילותה של חברת המו"לות "מור פאבלישינג" העוסקת בקידום יצירותיהם של יוצרים ישראליים, ביניהם אחינועם ניני ויהודית רביץ בארץ ובחו"ל.

על האמנים שביטנסקי ניהל וקידם בארץ ובחו"ל בשנות האלפיים נמנים זוהר פרסקו, הבנות נחמה שאלבומן היה הנמכר ביותר בישראל בשנת 2007, אבישי כהן (בס) ויעל נעים. בין האמנים שביטנסקי מנהל ומקדם היום נמנים אילן מוכיח, ינון יהל, ענת פורט, מיקה הרי[1], עדינה אבן זהר[2], הילה כהן אלעזר[3].

יצירה אישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1979 הוציא ביטנסקי לאור תקליט שדרים שכלל 3 שירים שכתב והלחין: "אני שלך ואת שלו"[4] בעיבוד ונגינה של גרי אקשטיין ומשה לוי, "יש לי את הסיטואציה" (מילים עם עלי מוהר, לחן עם רמי לוין), ו"היי האני" שהוקלט בתחילת 1978. 13 שנה לאחר מכן שב ביטנסקי לשיר "היי האני"[5] והוציא את השיר שוב בצירוף שני רמיקסים שלו בהפקתו המוזיקלית של יזהר אשדות.

בשנת 1992, לרגל יום הולדתו ה-50 של ג'ימי הנדריקס,  הקליט ביטנסקי גרסה עברית בביצועו לשיר "לאורך מגדל השמירה"[6], שירו של בוב דילן המוכר בביצועו של הנדריקס. הנוסח העברי הוא של מאיר אריאל, עם מישל עמר בתופים, מוטי דיכנה בבס, ועל הגיטרה שלמה מזרחי.

ב-1998 הוציא ביטנסקי לאור אלבום תחת הפסבדונים "אבא" בהפקה מוזיקלית של רן שם טוב. האלבום נקרא "THE BEST OF ABA"[7] ובו שירים בהלחנתו ובביצועו, ואף במילותיו בחלקם הגדול. הוא כלל גרסת כיסוי של ביטנסקי ל"מה יהיה בסופנו" ושירים חדשים: "המירוץ", "בלוז קטן של אותיות" (מילים ולחן של ביטנסקי), ולחנים לשני שירי משוררים: "וזה לא מה ש..." של יונה וולך  ו"גשם יורד על פני רעי" של יהודה עמיחי. לצידם צרף לאלבום ביצוע חדש לשירה של אחינועם ניני "היא". 

באוגוסט 2013 יצא לדרך פרויקט אישי חדש של ביטנסקי בשם "פרויקט החיוך - אשר ביטנסקי אוסף סינגלים", בו מוציא ביטנסקי לאוויר העולם שירים שהלחין בביצועי אמנים שונים. שיר הבכורה של הפרויקט היה "את חייכת"[8], לחן של ביטנסקי למילים של נתן זך, בביצוע דנה עדיני ובהפקתו המוזיקלית של יועד נבו. השיר לווה בוידאו-קליפ בבימוי עידו איז'ק

בשנת 2015 הצטרף ביטנסקי לצוות היוצרים של "Sama Sama"[9] כמנטור של תחום המוזיקה ומערכות האודיו בפרויקט שהיה הפקה משותפת של סירק דה סוליי וקבוצת סמה סמה הישראלית.

בספטמבר 2015 יצא לאור השיר ״חיוכה המסוים״[10], לחן של ביטנסקי וערן ויץ, שהפיק מוזיקלית את השיר לצד יובל שפריר. מילות השיר נכתבו על ידי חיים גורי. השיר נכלל באלבומו השמיני של גידי גוב שנקרא ״אם היינו״.

עיצוב צליל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1976 החל לעסוק בתחום הסאונד למופעים. הוא ייבא ציוד ייעודי עבור המופעים שהפיק ותפעל אותו בעצמו. את רזי המקצוע למד מטומי פרידמן, מייסד אולפני טריטון, ומטכנאי סאונד שהגיעו לארץ עם האמנים שייבא להופעות.

בהמשך תכנן מערכות הגברה עבור מיטב התיאטראות ואולפני ההקלטה בישראל, בהם היכל התרבות ת"א, תיאטרון הבימהתיאטרון הקאמריהסינרמה ועוד. בין עבודותיו: עיצוב צליל באופרה "פידליו" בביצוע האופרה של ברלין בניצוח דניאל בארנבוים, ביצוע סאונד ותאורה במופע של להקת "דייר סטרייטס" בפארק הירקון ת"א ב-1985 ועוד. אחד ממיזמי הדגל של ביטנסקי היה הזמנתה של עיריית וינה ב-1996 לבצע עיצוב צליל בהפקת האופרה "חליל הקסם" לרגל חגיגות 1,000 שנה לאוסטריה. במהלך דצמבר 2011 ובשנת 2012 ניהל ביטנסקי את עיצוב הצליל בכל הקונצרטים של הפילהרמונית הישראלית לרגל חגיגות ה-75 שנה של הפילהרמונית.

בשנת 2005 הוזמן ביטנסקי להצטרף לשורות חברת ווייבס אודיו[11] הישראלית, המייצרת כלי תוכנה דיגיטליים לשיפור צליל. הוא היה שותף לזכייה של וייבס אודיו בפרס הגראמי הטכני האמריקני בשנת 2011[12].

בשנת 1989 הקים את המחלקה לעיצוב צליל בתיאטרון, בחוג לתיאטרון שבפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב. ביטנסקי ניהל את תוכנית הלימודים והעביר מספר קורסים במסגרתו.

אלבומים וסינגלים שהיה מעורב בהפקתם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפתיחת הטבלה לחצו על "הצגה" משמאל

לייבלה

מופעים אשר היה מעורב בהפקתם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנים ישראליים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]